יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 605858807

שדה המשפט: על מי הנטל להוכיח מועד סיום עבודה?

2 דק' קריאה

שיתוף:

התופעה של נטישת עובדים את עבודתם באופן לא מסודר ומוסכם הינה למרבה הצער תופעה שכיחה בעיקר בקרב עובדים זרים ופלסטינים.

לא אחת מעסיקים פוגשים את עובדיהם הנוטשים, בבתי הדין לעבודה לאחר שאלה הגישו כתבי תביעה כנגד מעסיקיהם לשעבר. בדיונים רבים צצה מחלוקת באשר לתקופת העבודה כתוצאה מהעדר הסכמה על מועד סיומה. בבית הדין הארצי לעבודה[1] נדון ערעור על פסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע[2].

מעשה שהיה כך היה:

עובד תאילנדי שהגיע לישראל ב-9.1.2009 תבע את מעסיקיו ועתר לזכויות שונות: ענייננו כאן בטענת העובד כי פוטר ביום 25.4.2015  כאשר מנגד טענו בעלי המשק כי העובד סיים עבודתו אצלם כבר ביום 27.3.2014 והוא אף חתם על "הצהרת סיום העסקה" בפני עו"ד אותו לא ניתן היה להעיד שכן הוא נפטר בין לבין.

בית הדין האזורי קיבל את גרסת העובד לגבי מועד סיום עבודתו ופסק לעובד בין היתר פיצויי פיטורים, פנסיה, דמי הבראה ומענק שנתי גם לתקופה שהיתה במחלוקת.

על פסיקתו זו של בית הדין האזורי הוגש הערעור. בית הדין הארצי, בניגוד למקובל, התערב ושינה המסקנות באשר לקביעות עובדתיות כפי שנקבעו בבית הדין האזורי.

בית הדין הדגיש כי "הנטל להוכיח את מועד ונסיבות סיום העבודה מוטל על העובד… זאת להבדיל ממועד תחילת העבודה".

במקרה הנדון הזכיר בית הדין הארצי כי מלבד עדותו של העובד לא הוצגה מטעמו כל ראיה לעניין מועד סיום עבודתו במשק המערערים וגם לא הסבר להעדר ראיה שכזו.

בית הדין גם התרשם מחוסר עקביותו של העובד וגרסאותיו בעניינים אחרים כגון הטענה לאי קבלת שכר מינימום ועוד.

בית הדין הארצי תהה מדוע דווקא לעניין מועד סיום העבודה קיבל האזורי את גרסת העובד ואילו בנושאים אחרים דחה את טענת העובד. בית הדין הוסיף ותהה כיצד במהלך כל 5 שנות העבודה, לגביהם לא היתה מחלוקת באשר לקשרי העבודה בין הצדדים, נרשמו דוחות נוכחות והופקו תלושי שכר כנדרש ואילו רק לאחר שהעובד חתם בפני עו"ד על הצהרת סיום העבודה, רק אז נפסקים רישומי הנוכחות והנפקת תלושי שכר?

ועוד, עם סיום העבודה, לגרסת המעסיקים, מולאו הטפסים המחויבים והועברו לשלטונות המס. אמנם נפלו בהם פגמים, כאלה שהאזורי ייחס להם חשיבות ואולם הארצי קבע שאין אלה פגמים מהותיים ומ"מ לעניין מועד סיום עבודתו של העובד אצל המערערים נדחתה תביעתו של העובד ונתקבלה גרסתם של המעסיקים.

מעבר לפסיקה לעניין זה נפסק כי התובע זכאי לפיצוי והשלמת זכויות שונות.

תובנות

  • הנטל להוכיח תחילת עבודה הוא על המעסיק המחויב במתן הודעה לעובד.
  • הנטל להוכחת מועד סיום העבודה הינו על העובד.
  • עם סיום העבודה מחויב מעסיק למסור לעובדו אישור בכתב בדבר תקופת העבודה, תחילתה וסיומה. ועוד, אי מסירת אישור שכזה נחשבת לעבירה פלילית.

האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי


[1] ע"ע 23930-10-22 רונית וחיים צור נ' ג'ן דפרקהון

[2] סע"ש 14998-05-18

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

טור מיוחד שמוקדש לכל האוהדים הקיבוצניקים, בהם החברים היקרים מכפר עזה, וכמובן גם לעומר חרמש האהוב שבטוח מחייך שם למעלה עם כל האדומים והאדומות שאיבדנו במלחמה הארורה הזאת  *תמונה ראשית: אדומים בכחול. צילום: אינסטגרם קן נען
2 דק' קריאה
הסוד למצוינות: רפת שמאמינה בניהול נשי, טיפול וטיפוח העדר לאורך שנים. מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל ל"זמן קיבוץ": "רפת צאלים היא ליגה משלה"  *תמונה ראשית: רפת צאלים. תנובת החלב הממוצעת השנתית לפרה הגיעה אשתקד
2 דק' קריאה
נוטעים 50-40 עצים בכל שנה, מתגברים על השרקיות, מתכננים אזורים מוצלים ומגוונים את העצים. קיבוץ שמיר לוקח ברצינות רבה את הנוי שלו, שמתמודד בהצלחה גם עם בניית הממ"דים *תמונה ראשית: דרך מרכזית ללא שוליים, עטורה בירוק משני צידיה. צילום: חדוה סגל 
5 דק' קריאה
במהלך "חרבות ברזל" ונוכח המציאות הקשה בגבול הצפוני והאינטנסיביות במגורים הזמניים במלון "דן כרמל", נדדו משפחות מקיבוץ דן לתאילנד והקימו שם קהילה. איתי גונאל, שהיה חלק מ"קופנדן" במשך חודשים, מסכם את החוויה: למרות הבננה לוטי וחופי
5 דק' קריאה
 הובא למנוחות בקיבוץ גבולות דן גזית, ארכיאולוג והיסטוריון של כל מה שהתרחש במערב הנגב  דן גזית הגיע לקיבוץ גבולות בשנת 1957 עם גרעין השלמה ובנה בו עם ניצה את ביתו. בקיבוץ שימש במגוון תפקידים החל מחקלאי, מסגר, חצרן ועוד.
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!