במשך שנים אנו עדים למגמת עליה במספר גורמים בפרות מגזע ההולשטיין, כגון קרבת שארים, גודל גוף ועוד. גורמים אלה משפיעים על בריאות הפרה ויעילות הייצור. אמנם טיפוח העדר בישראל מצליח לעכב, באופן מושכל, את התקדמות גורמים אלה, אך לא לאורך זמן. שילוב הטיפוח המגיע מחו"ל, על יתרונותיו, יקשה על שימור מאפיינים ייחודיים הקיימים כיום כאן בישראל
*תמונה ראשית: בקר מגזע הולשטיין
במאמר זה, אני רוצה להתמקד באחת הדרכים להתמודדות של הטיפוח בישראל עם הנושאים שהוזכרו – שילוב גזעי בקר לחלב נוספים במערך השידוכים. היתרונות בכך הם קבלת אפקט של הטרוזיס (און כלאיים) בדור הראשון למכלוא בין שני גזעים, "פתיחת" קווי הדם הן בהווה והן בשידוכי הדורות הבאים. הגזעים המוכרים, נכון להיום, ומתאימים כמכווני ייצור חלב ומרכיביו הם גזעי הג'רסי והשוויצרי החום. הראשון, מתאפיין בגוף קטן יחסית וריכוז גבוה של רכיבי שומן וחלבון. השני, דומה יחסית למאפייני גזע ההולשטיין. שניהם נחשבים כעמידים לתנאי אקלים מאתגרים.
עם זאת, יש לבדוק כיצד לשלב את הגזעים האלה בתכנית הטיפוח של המשק. האם לאחד מהם עדיפות? האם השילוב יהיה דרך שידוך ישיר של פרים מאחד הגזעים אל העגלות והפרות, או דרך פרים שהם עצמם תוצר של מכלוא בין גזעים? מה יהיה אחוז השימוש המומלץ והאם הוא ישתנה בין משק למשק? האם הדרך הנכונה תהיה שילוב בין יצרנות גבוהה לבין ריכוז מוצקים גבוה, בין פרה גדולת גוף לפר המוריש גוף קטן, או בכלל רק כפתרון לעגלות ופרות שלא נמצא להן שידוך בגלל קרבת שארים גבוהה עם הפרים שאנו מעוניינים לשדך? כיצד נפיק את המיטב מהשימוש במכלואים? על כל אלה, נפרסם בקרוב.
אך תחילה נפרט מהו הטרוזיס. מדובר בערך התוספתי, מעבר לממוצע ההורים, בהכלאה בין פרטים הרחוקים גנטית אחד מהשני. עוצמת ההטרוזיס תלויה בשילוב בין גזעי ההורים, תנאי הממשק והסביבה (Lembeye et al., 2016). לגבי תכונות היצרנות, התוספתיות היא בין 4%-7.5% ובתכונות הישרדות בעדר ופוריות בנות הפר, ערך התוספתיות יהיה גבוה יותר ויעמוד על קרוב ל- 10%. היתרון במכלואים בין גזעים יהיה בדור הראשון של הצאצאים, שם ערך התוספתיות הינו רב יותר (J. Quenon et al., 2021).
על-מנת לבדוק את ערכי התכונות הנלוות של פרות טהורות גזע, נערכה בדיקה בעדרי החלב בארצות הברית (T.B. Gracia-Peniche et al., 2006) עבור מדדי ההישרדות של פרות בנות הגזעים: הולשטיין, ג'רסי ושוויצרי חום. נמצא כי השורדות היו בנות גזע הג'רסי ואלו היו גם עם ממוצע מספר התחלובות הרב ביותר (2.6). השוויצרי החום, על אף הפוטנציאל להישרדות בעדר, שרדו פחות בגלל גיל המלטה ראשונה מבוגר יחסית ומספר תחלובות נמוך יותר בחיי הפרה. פרות מגזע ההולשטיין שרדו פחות, בעיקר בגלל גורם של עקת חום. תוצאות אלה מתכתבות עם תוצאות המחקר של Camila J. Cuellar ושותפיה משנת 2023, אשר השוו התמודדות בתנאי עקת חום בין הולשטיין לפרות שוויצרי חום. נמצא כי פרות מגזע השוויצרי החום שמרו באופן טוב יותר על טמפרטורת גוף יציבה, אך ירדו באופן משמעותי יותר במדדי יצור החלב בהשוואה לפרות ההולשטיין שסבלו יותר מתנאי החום, אך שמרו על ייצור חלב יציב. אם נסכם תוצאות אלה עבור משק החלב המקומי, נבין למה אנו מקבלים פרת הולשטיין שורדת בקיץ, בגלל התועלת הכלכלית בהמשך הייצור בתנאי קיץ קשים.
מחקר נוסף, משווה בין פרות מגזע הולשטיין וג'רסי (J.L. Capper et al., 2012) במדדי יעילות ייצור חלב, אחוזי מוצקים ועלויות הממשק בהתאם לכמות החולבות שיש להחזיק בעדר. נמצא כי האינטראקציה בגזע הג'רסי בין ריכוז מוצקי החלב המיוצרים לבין מסת הגוף הנמוכה, יחסית להולשטיין, הביאה ליתרון. זאת על אף תנובת החלב הנמוכה המחייבת הגדלת כמות הפרות בעדר. דבר שחיזק יתרון זה, הינו יעילות ההזנה של הפרות עם גודל הגוף הקטן בגזע הג'רסי. כך שעל אף שכמות הפרות גדולה יותר, בהשוואה לעדר מגזע הולשטיין, עלויות ההזנה והממשק היו נמוכות יחסית.
שילוב גזע בקר נוסף בתוכנית הטיפוח בישראל, ביחס אופטימלי, יכול לתת מענה להתמודדות עם קצב העלייה באחוזי קרבת השארים בגזע ההולשטיין. כמו כן, תכנון נכון ובחירת גזע הבקר המתאים, יכולה לשמש מענה לעליה הצפויה בגודל הגוף ומכאן, פגיעה בניצולת המזון. נראה כי גזע הג'רסי הינו המתאים היותר, אך יש לסייג כי בגלל מדדי ייצור החלב הנמוכים הדורשים הגדלת כמות החולבות, וכיוון שהשקעה במבנים שיוכלו להכיל יותר פרות, הינו גורם המכביד מאוד על הרפתן הישראלי- מומלץ כי שיעור השידוכים עם ג'רסי יהיה נמוך וכן, יש להתמקד במכלוא של הדור הראשון בלבד לקבלת ערכי התוספתיות המרביים. בדור הבא, יהיה מומלץ לחשוב על שידוך חוזר עם פרי הולשטיין.
אנו, בחברת שיאון, בוחנים כיום היבטים אלה בטיפוח הפרה הישראלית, על מנת להביא לשיפור במדדי הייצור, הבריאות וההישרדות. יש לשקלל היתרונות והמגבלות בשילוב גזעי בקר לחלב על מנת להביא לרפתן את ההמלצה המיטבית לתנאי הרכב העדר, הממשק והסביבה. אין הכוונה לשידוכים אקראיים, אלא שיטת עבודה מבוקרת ומתוכננת.
