יבול שיא
הרפת והחלב
1

שימוש היתר באנטיביוטיקה במשק החי מסוכן לנו – באירופה הבינו את זה ואצלנו?

2 דק' קריאה

שיתוף:

כיום רוב צריכת האנטיביוטיקה בעולם היא בקרב בעלי החיים (ולא בני אדם) והינה בהיקפים כה גדולים, שזה מציב סכנה ממשית לבריאותנו! איך הגענו למצב הזה, מה קורה בעולם ובישראל, ומה אנחנו יכולים לעשות?

צריכה מוגזמת של אנטיביוטיקה במשקי החי

עם התפתחות החקלאות התעשייתית, החלו משקים להחזיק בעלי חיים בממשקי גידול, שמסבים להם מתח ומצוקה ומקשים עליהם לבצע פעולות טבעיות פשוטות. כדי להקטין את הסיכון למחלות ומוות בקרב בעלי החיים, כתוצאה מתנאי ההחזקה,  התפתחה פרקטיקה של מתן אנטיביוטיקה לבעלי חיים בריאים. במדינות מסוימות היקף צריכת האנטיביוטיקה במשקי החי מגיעה אף לכ-80% מסך צריכת האנטיביוטיקה!

מעבר לפגיעה החמורה ברווחת בעלי החיים, פרקטיקה זו היא בעלת השלכות חמורות ומסוכנות על בני האדם. היא תורמת להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה והתקרבותנו לתקופת הפוסט-אנטיביוטיקה, שבה האנטיביוטיקה תפסיק להיות יעילה ומחלות קלות לא יהיו ברות ריפוי.

באירופה חוקק חוק האוסר אנטיביוטיקה מניעתית

בשנים האחרונות ממשלות וארגוני בריאות ברחבי העולם, לרבות ארגון הבריאות העולמי, קוראים ביתר שאת, לעצור את המגמה המסוכנת לפני שיהיה מאוחר מדי. בפברואר 2022 נכנס לתוקף באיחוד האירופי, חוק היסטורי וחשוב האוסר את השימוש באנטיביוטיקה מניעתית, כחלק מממשק גידול בעלי החיים!

בארה"ב הפרקטיקה הזו אמנם מותרת על פי חוק, אך אנו מזהים בשנים האחרונות התפתחות מגמה של חברות מזון, ואף חברות מזון מהיר, להתחייב לרכש אחראי יותר של מזון מן החי ובכלל זה להפחית את השימוש באנטיביוטיקה, כחלק שגרתי בממשק הגידול במשקים.

המצב בישראל

הממשלה טרם קידמה חקיקה משמעותית בכיוון, וכפי שניתן לראות בגרף להלן, צריכת האנטיביוטיקה בישראל גבוהה משמעותית לעומת שכנותינו באירופה (וזה עוד לפני שנכנס לתוקף החוק החדש מפברואר).

כנס תחבורה 1080 × 1080 px
היקף השימוש באנטיביוטיקה במשקי החי בישראל 2018

נציין לזכות משרד החקלאות כי עצם ניטור היקף השימוש באנטיביוטיקה במשקי החי בישראל מבורך, שכן הוא מצביע לדעתנו על רצון להבין את היקף התופעה, שאולי יוביל בעתיד לנקיטת פעולות לצמצומה.

(הערה – מחלבות שטראוס-יטבתה, דורשות מהרפתות שעובדות איתן, להימנע ממתן אנטיביוטיקה מניעתית אלא רק לצורכי טיפול רפואי… י.מ)

Screenshot 2023 02 02 121623 1

מה אפשר לעשות עד אז?

תו האיכות 'חי בריא' מבטיח שלא נעשה בממשק גידול בעלי החיים שימוש באנטיביוטיקה מניעתית ובזרזי גדילה אנטיביוטיים. בחירה בתוצרת מאושרת 'חי בריא' הינה הבחירה הנבונה לקידום רווחת בעלי החיים ובריאותך!

אודות חי בריא

'חי בריא' הוא תו איכות למוצרי מזון מהחי, שבא לספק לצרכנים מידע לגבי מקור המזון ואופן הפקתו, ומאפשר להם לצרוך מזון מקומי ובריא יותר, שהופק באופן אחראי כלפי בעלי החיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קוצים מלחכים את שולי ההיסטוריה הקיבוצית באנדרטת האוהל הבודד   איש קיבוץ בהווה ובעבר, וכל טייל שיבקר באתר ביתניה עילית, הממוקם על רכס פוריה, בצומת הסמוך לקיבוץ אלומות וצופה מגובה פני הים מזרחה על עמק
2 דק' קריאה
"ניסע לדובאי", סיפורו האישי של אודי בן סעדיה, בן אשדות יעקב מאוחד, על הבחירה להסיע חולים פלסטינים ממעברי הגבול לבתי חולים בארץ. גם אחרי 7 באוקטובר  אודי בן סעדיה, מתוך האנתולוגיה "במקום להתפכח" (הוצאת
4 דק' קריאה
לוחמי סתר ישראלים במדינות ערביות, סוכנים זרים וקשרים חשאיים שנרקמו עם סוכנויות ביון זרות. "מלשכה למוסד", ספרו של ד"ר אורי רוסט מקיבוץ מגן, חושף פרטים על הפיכתו של ארגון קטן לארגון ביון מבצעי שפעילותו
8 דק' קריאה
האלתור המעליב והפוקים של החמין * מה שעשתה עזה לדור שלם * מגילת איכה בהפגנה  יש את שיחות הטלפון הטובות, שבאות במפתיע. הטובות באמת, לא מפעל הפיס. אריק איינשטיין שמתקשר לשמי לוי הצעיר ומבקש
4 דק' קריאה
פרופ' רמי איתן מקיבוץ עינת, מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית בבית החולים בילינסון, יילד את האישה הראשונה בארץ שילדה לאחר שעברה אצלו ניתוח להסטת הרחם לשם שימור הפוריות  *תמונה ראשית: פרופ' רמי איתן (משמאל), מנהל
3 דק' קריאה
מה בין חמלה יהודית למותו בשיבה טובה של סוחר הקרקעות בשטחים הכבושים?   *תמונה ראשית: יהושע בן-ציון. היה מקורב לליכוד. צילום: מתוך "ידיעות אחרונות" ב-7.9.1976 (ארכיון "ידיעות אחרונות")  לאחרונה נתקלתי בידיעה קטנה בעיתון.  הידיעה סיפרה
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן