יבול שיא
הרפת והחלב
קלחי תירס

שימוש חדשני בפחת העצום של קלחי התירס לצורכי תעשיית המזון

2 דק' קריאה

שיתוף:

נמצא כי חומר המופק מקלחי התירס יכול להחליף את העמילן בשימושים תעשייתיים

מדי שנה מצטברות כמויות רבות של ביומסות צמחיות הנחשבות כפְּחַת חקלאי או תעשייתי. ביומסה זו נאמדת בכ-2 מיליארד טון בשנה ברחבי העולם ומספרה נוטה לגדול עם הזמן כתלות בקצב גידול האוכלוסייה. מבין ביומסות אלו ניתן למנות קש חיטה, קש אורז, גבעולי טבק וקלחי תירס הידועים כעשירים בליגנו-תאית ונחשבים כבעלי פוטנציאל רב לשימוש תעשייתי להפקת מגוון מוצרי צריכה בעלי ערך מוסף כגון דלקים ביולוגיים (Biofuel), מזון לבעלי חיים, כימיקלים, אנזימים ועוד. למרות פוטנציאל זה, ברוב המקרים ובעיקר בקרב המדינות המתפתחות, חומרים אלו אינם מנוצלים כראוי ועלולים להצטבר לכדי מצב בו הם נותרים להירקב בשדה או מושמדים באמצעות שריפה ובכך נגרמת פגיעה באיכות הקרקע והסביבה .

ניצולם של חומרים אלה לתעשיות השונות אינו משרת את המטרה התעשייתית אליה הם נועדו בלבד, אלא עשוי גם לספק פתרון לבעיה הסביבתית המתהווה, לצד יתרונות נוספים בהיבט הכלכלי-חברתי כמקור הכנסה נוסף לחקלאים המתגלם בהורדת הפחת והגברת ערך השרשרת החקלאית והתעשייתית.

קבוצת המחקר במעבדה של ד"ר לואי בשיר מהחוג למדעי המזון במכללה האקדמית תל-חי עוסקת במחקר חלוצי שמטרתו לאפיין מבחינה פונקציונאלית את החומרים מפחת של גידול התירס ופיתוח יישומים פוטנציאליים שלהם בתחומי המזון ותוספי תזונה.

התירס משתייך למשפחת הדגניים ומשמש כמזון בסיסי באזורים רבים בעולם, והוא מתורבת ומעובד בכ-170 מדינות, כאשר התעשייה העולמית שלו גדלה מידי שנה יותר מכל דגן אחר. חלקו האכיל של התירס מצוי בגרעינים העוטפים את הקלח, כאשר הקלח עצמו, העלים, ושערות הפרי, מוגדרים כ"תוצרת חקלאית זניחה". בעוד שגרעיני התירס מופרדים מליבת הקלח לצורך השימוש בהם בתעשייה, נותרים הקלחים העשויים להוות כ-40% מהגידול, כשארית של התהליך ולרוב מנוצלים למטרת הזנת בעלי חיים בלבד.

במחקר זה נמצא כי חומר המופק מקלחי התירס יכול להחליף את העמילן בשימושים תעשייתיים. עמילן משמש בתעשיית המזון כחומר מסמיך התורם למרקם המזון וכתוצאה מכך הוא מאוד שימושי בהשפעה על מוצרי מזון שונים כדוגמת יוגורטים, ג'לים ועוד. אולם העמילן מתפרק בעת העיכול ליחידות של סוכר פשוט וכתוצאה מכך יש השפעה על הערך הקלורי וגם על עליית הגלוקוז בדם (אינדקס גליקמי גבוה). בהקשר הזה, הרעיון הוא מציאת תחליפי עמילן שהינם בעלי אינדקס גליקמי נמוך ובעת עיכולם אינם מעלים את רמת הסוכר בדם.

החומר המופק מקלחי תירס עונה על שתי התכונות הנ"ל, כאשר מצד אחד ממלא את הפונקציה הטכנולוגית ותורם למרקם המזון, ומצד שני הוא גם בעל יתרון תזונתי משום שפירוקו בגוף איננו מתבטא בקבלת סוכרים פשוטים הגורמים לעליית הסוכר בדם, אלא עשוי לשמש כחומר פרה-ביוטי המטיב עם אוכלוסיית חיידקי המעיים ותורם לבריאות האדם. יתרה מכך, נמצא שלחומר זה ישנו גם אפקט נוגד חמצון.

במסגרת המחקר נבדקה השפעת החומר על מספר מוצרי מזון במעבדת הפודטק בתל-חי. הניסויים כללו שימוש בחומר המופק מקלחי התירס במוצרים כגון רוטב עגבניות, יוגורט, שמנת. המטרה היא למצק מזון ולהשפיע על המרקם שלו, בחומרים שהם הרבה יותר בריאים מאלו המקובלים כיום בתעשייה, באמצעות שימוש בחומר שהיה עד כה מוגדר כפסולת חקלאית.

בנוסף, קלחי התירס יכולים לשמש כחומר גלם ליצירת סיבים תזונתיים עם פוטנציאל לשימוש כתוספי תזונה. הם מהווים מצע גידול ושגשוג למיקרופלורה של חיידקי המעיים הטובים לבריאות האדם. שגשוג המיקרופלורה משפיע בהיבטים רבים על הבריאות: על פעילות מערכת העיכול עצמה, על המטבוליזם שהמזון עובר במערכת העיכול, על ספיגת שומנים, על ספיגת הכולסטרול ועוד. מעבר לשימושי מזון ותזונה, למרכיבים הנגזרים מהקלחים עשויים להיות שימושים נוספים בתעשיות נוספות כמו תעשיות ביוטכנולוגיות, תרופות ופארמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בית המשפט קבע: "הכתמת שמו של תאגיד יכולה לפגוע במוניטין ובהערכה החברתית שהציבור רוחש לו גם כאשר אינה מסבה לתאגיד נזק כלכלי-מסחרי בטווח הקרוב ובכלל"  בית המשפט העליון, שדן בבקשת רשות ערעור של הזוג יוסף ואיירין גרנות ממושב רמת
2 דק' קריאה
לאחר תהליך בחירה מעמיק וארוך, 14 הישובים ואלפי החניכים בלב השרון חוזרים לפעול בחטיבת בני המושבים כבר בתקופה הקרובה  *תמונה ראשית: חניכי תנועת בני המושבים בטיולי חנוכה האחרונים  אחרי שנים של התחדשות, פיתוח וצמיחה מחדש לאחר
2 דק' קריאה
ענבל אבנעים עמר ממושב תלמי יחיאל אוהבת את חיי המושב ואוהבת לשמח אנשים באמצעות שירה ונגינה. לאחר השבעה באוקטובר, לאחר התלבטויות והיסוס, היא לא ויתרה על מופעים, כי חשה בצורך של האנשים להתאוורר בעת הקשה הזו 
4 דק' קריאה
הקהילה כנבחרת מנצחת מורשת של אלופים ה DNA של נבחרת עין הבשור * ניהול המושב כקבוצת כדורסל מנצחת  *תמונה ראשית: מזכירות מושב עין הבשור  נבחרת עין הבשור נולדה מתוך רוח החלוציות והנחישות של מייסדי המושב, שעלו למגרש החדש בשנת
3 דק' קריאה
הפרויקט מהווה מודל חדשני לדו-שימוש בקרקע: ייצור מזון והפקת אנרגיה מתחדשת במקביל על אותה המשבצת החקלאית  *תמונה ראשית: מתקן המחקר האגרו-וולטאי שהושק בערבה הדרומית. צילום: קק"ל  ביום שלישי שעבר התקיים אירוע השקה חגיגי למתקן מחקר אגרו-וולטאי רחב היקף
< 1 דק' קריאה
"זהו טרור סביבתי לא נאפשר לתושבים ולתושבות להיחנק"  *תמונה ראשית: חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת וראשי רשויות בצפון  ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח״כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), קיימה ביום ראשון סיור ברחבי עמק יזרעאל והגליל התחתון, על רקע החרפת תופעת שריפות הפסולת הפיראטיות המאיימות על בריאות הציבור. ח״כ קרויזר, שעם כניסתו לתפקיד הציב את המאבק במפגעים סביבתיים בראש סדר העדיפויות של הוועדה, הוביל את הסיור יחד עם ח״כ יעל רון בן משה (כחול-לבן) וראשי המועצות האזוריות.  מטרת הסיור הייתה לבחון מקרוב את הפערים הקיימים בין היקף עבריינות הסביבה המאורגנת לבין יכולות האכיפה והטיפול של הרשויות המקומיות והמדינה. בסיור השתתפו ראשת מוא"ז עמק יזרעאל, שלומית שיחור רייכמן; ראש מוא"ז גליל תחתון, ניצן פלג וראש מוא"ז משגב, דני עברי. אליהם הצטרפו נציגים בכירים ממשרדי הפנים, הגנת הסביבה, האוצר והבריאות, לצד גורמי אכיפה מהמשטרה הירוקה, כבאות והצלה ומשטרת ישראל.  המשתתפים סיירו בנקודות שריפה פעילות ובאתרי הטמנה בלתי חוקיים בנצרת, שמשית, גבעת אלה ומחצבת טורעאן, שם הוצגו נתונים מדאיגים על היקפי הזיהום והקושי של הרשויות המקומיות להתמודד לבדן עם התופעה. זאת, בין היתר, בשל היעדר גיבוי תקציבי וחקיקתי הולם, ולנוכח חוסר שיתוף פעולה מתמשך מצד הרשויות הערביות, שמהן מקור רוב המפגעים דבר המקשה משמעותית על אכיפה אפקטיבית ועל מיגור התופעה.  בסיכום הסיור אמר יו״ר הוועדה, ח״כ יצחק קרויזר כי "מדובר בטרור סביבתי לכל דבר, לא ייתכן שתושבי הצפון ימשיכו לשלם בבריאותם בשל אוזלת יד והיעדר אכיפה. לדבריו, הוועדה תפעל בנחישות לקידום חוק ההסדרה של משק הפסולת ולחיזוק כלי האכיפה והסנקציות עד להשגת תוצאות ממשיות בשטח."  ח"כ יעל רון בן משה: ״לאורך הסיור קיבלנו טענות חוזרות על היעדר מתקני קצה זמינים ויעילים ומיעוט אכיפה. אלו הם חלק מהגורמים המרכזיים להשלכת פסולת ושריפת פסולת באתרים פיראטיים ובשטחים הפתוחים. מטרת החוקים שאנחנו מובילים, הם לייצר ולהקים מסגרות חוקיות חדשות לאסדרת משק הפסולת כולו."  ראשת המועצה עמק יזרעאל, שלומית שיחור רייכמן, הדגישה את חומרת המצב וציינה כי שריפות הפסולת הפכו למפגע בריאותי חמור הפוגע יום יום באיכות החיים בעמק. לדבריה, מדובר בתופעה רחבת היקף שלא ניתן להתמודד עמה ללא מעורבות ממשלתית נחושה ומתואמת. "רק שילוב של אכיפה אפקטיבית, חקיקה מתאימה, הקמת משטרה מועצתית והקצאת משאבים ייעודיים יוכל להבטיח את בריאות הציבור וביטחון הדורות הבאים," אמרה.  ראש המועצה גליל תחתון, ניצן פלג, הודה לחברי הוועדה על הסיור: "כבר בשטח ניתן לראות נכונות ומאמץ אמיתי מצד מועצת טורעאן לפעול בנושא, אך בסופו של דבר מדובר בטרור סביבתי שממנו סובלים כלל תושבי הגליל. הגיע הזמן שהמדינה תראה את הגליל ותפעל בהתאם."  קצין אח״מ מרחב עמקים, חגי מימוני, ציין: "בשבוע שעבר עצרנו מתחם משמעותי להשלכת פסולת בנצרת, שפעל בשיתוף משפחות פשע, יחד עם המשטרה הירוקה. משטרת ישראל מתעדפת את הטיפול בהצתות פסולת ותמשיך להגביר את האכיפה בשיתוף ראשי המועצות והקב״טים היישוביים."  
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!