ביום השלושים ושלושה למתקפת הרצח המתועבת של חמאס, כינס שר החקלאות ופיתוח הכפר, אבי דיכטר, את התקשורת המקומית סביב השולחן האובאלי בחדר הישיבות הצמוד ללשכת השר בבית דגן, שם חשף את מצוקות התחום שעליו הוא מופקד – בגילוי לב, בלא להסתיר ובלי להתחמק מכל סוגיה שהוצגה במלואה
*תמונה ראשית: השר דיכטר והמנכ"ל לביא
"בחודשים האחרונים גיבשנו תכנית אסטרטגית לחקלאות ישראל עד שנת 2040. משנה סדורה שהוכנה אחרי פגישות עם בכירי האוצר ועם משרד ראש הממשלה" פתח דיכטר את דבריו וכך המשיך: "השבעה באוקטובר שינה את הכול. החקלאות נמצאת במשבר שצללנו אליו בהרבה מובנים. מעבר לחקלאים שנפגעו פיזית ביישובי העוטף (נרצחו, נחטפו) – בוצע פינוי ישובים. אירוע דרמטי שלא חווינו מעולם. ומה שהיה בתוך הישובים: רפתות נפגעו ופרות מתו, לולים נהרסו ואלפי עופות מתו, מכוני חליבה ספגו פגיעות ישירות ושבעה אחוזים מהחלב הטרי במדינה ישראל הושבתו".
וכך המשיך לתאר את הנעשה בחבל המוכה של ישראל. "חמישים אלף עובדים עזבו אותנו. זרים ומקומיים. למעלה מעשרת אלפים עובדים מתאילנד שבו לארצם. זה מצב שחקלאי ישראל ("אוכלוסיית זהב") חוששים ולא יודעים להתמודד איתו. בטווח הזמן המיידי נדרשת מנת ביטחון לסיים עונה ואנו נבנה עם החקלאים עונה חדשה, בסיוע של כל הגופים החקלאיים הקיימים ועם מועצות הייצור, שהן קופות החולים של חקלאות ישראל. נצא מהמשבר בצוותא עם החקלאים".
מכאן עבר דיכטר לתאר מה התרחש במשק החקלאי בעוטף עזה, מאז אותה שבת שחורה, ארורה. "קצב השיקום של הרפתות היה מהיר, הירואי, מחמם לב. רפתנים פנו וביקשו שנזיז את התותחים שהוצבו סמוך לרפתות, מפני שהירי שלהם מפחיד את הפרות".
מדגיש: "הבנו עד כמה חשובה לעם ישראל התוצרת החקלאית. התלם האחרון גם בעוטף וגם בצפון המדינה הוא בעל משמעות אדירה. בלי הודעה מוקדמת, בלי הכוונה או בקשה, עם ישראל בא בהמוניו לסייע לחקלאים במצבם. אלפי המתנדבים המחישו בידיהם כחול לבן מהו. התנדבות מטורפת".
שר החקלאות ציין כי נושא הפיצויים הוא בישורת האחרונה לפני מימוש. ועדת הכלכלה דנה, גם ועדת הכספים והאוצר מבין את חשיבות הנושא.
הפעימה השלישית של הורדת מכסי מגן שהייתה אמורה להתבצע ב-1 בינואר 2024 – בוטלה.
משרד החקלאות מתכוון להגביר את משקל אמצעי הייצור. יינתנו תמריצים לעובדים ישראלים ולעובדים זרים. התמריצים נועדו לעודד את הזרים להישאר בארץ. במשרד מקווים שיצליחו לבלום את יציאת שאר העובדים מתאילנד, ואם לא, החלו שיחות עם מדינות רבות אחרות להטיס לארץ עובדים חדשים.
השר דיכטר חיווה דעה ש"לא צריך שתהיה הגבלה על מספר העובדים הזרים. כל מה שחקלאי צריך – שיקבל. הכול לפי צרכי החקלאי ולא על פי מכסה".
הממשלה אישרה להוסיף 9500 עובדים זרים לחקלאות. נחתם הסכם עם סרילנקה ולישראל הגיעו כבר 20 עובדים.
משרד החקלאות מתמודד עם משרד האוצר על הפחתה של ממש במחיר המים המושבים לשימוש חקלאי. כיום משלם חקלאי 1.67שקל על כל מטר מעוקב מים מושבים. השר ומנכ"ל משרדו, אורן לביא, מנסים לשכנע את האוצר להפחית בחמישים וחמישה אחוזים את תעריף המים המושבים עד ל-70 אגורות למ"ק. "החקלאי ישלם והמדינה תממן את הובלת המים. 28 מיליון שקלים בחודש. חובה להביא בשורה לחקלאים".
נושא אחר שהעלה השר במפגש עם התקשורת: נגיסה בקרקע חקלאית למטרות נדל"ן. "בשנה – חמישה עשר אלף דונם עוברים נגיסה. נביא הצעת מחליטים לממשלה שלא תהיה נגיסה ללא פיצוי. פיצוי כספי של דונם לדונם והגדלת שטחים".
נושא אחר: חדשנות טכנולוגית. שדרוג וגיוון התוצרת החקלאית והקטנת תלות בידיים עובדות. הממשלה הקצתה לכך 2.6 מיליארד שקלים.
מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא ציין כי בבוקר ה-7 באוקטובר אחרי שהתבררו ממדי ההתקפה הרצחנית על יישובי העוטף, "הקמנו חמ"ל שפועל 24/7 בשיתוף פעולה עם ארגוני החקלאים, התנועות המיישבות ומועצות הייצור. החמ"ל (חדר מלחמה) בבית דגן מאויש בצוותים מקצועיים של המשרד. קיימנו סיור בחמ"ל ושם נמסר לנו שמגיעות כ-100 פניות ב-24 שעות וכעשרת אלפים פניות בחודש. ניתן להגיע לחמ"ל טלפונית גם דרך מוקד השירות של המשרד או דרך מחוזות משרד החקלאות.
רשות החירום הלאומית (רח"ל) הקימה יחידה חדשה – יקל"מ (יחידת קישור למשרדי ממשלה). בחמ"ל החקלאי של יקל"מ יושבת רב-סרן במיל' שרון שחר שהציגה בעיות שונות שבהם נתקלים חקלאים והיא פועלת מייד לסייע להם. לדוגמא: רכב של חקלאי גויס בצו 8."מקבלים פרטים, פונה למשרד התחבורה להחיש את שחרור הרכב. נוצרה בעיה אצל חקלאים לעלות רחפנים לריסוס – רב-סרן שרון נזעקת לסייע.
מנכ"ל המשרד אורן לביא ציין כי "כרגע חסרים בחקלאות 40 אלף עובדים. לא נכנסים חדשים והזרים יוצאים. התכוונו להציג ב-9 באוקטובר החלטה להאריך את שהיית הזרים מ-5 ל-7 שנים. כרגע יש אישור ל-5000 זרים שיגיעו לארץ לשלושה חודשים, דרך שתים עשרה לשכות פרטיות. אנחנו נגדיל את ההסכם הבילטראלי. אנחנו בשיחות עם הודו ומקווה שיבואו גם משם. משרד החוץ ינחה אותנו מהיכן לא להביא עובדים, ממדינות שאינן שומרות על זכויות אדם. השר נפגש פעמיים עם שגרירת תאילנד והציג בפניה תכנית לתמריץ של 2000 שקלים לכל עובר זר שיישאר".
מנכ"ל משרד החקלאות הציג לראשונה מנגנון תמריצים לעובדים ישראליים."3000 שקלים בחודש הראשון והשני,4000 שקלים בחודש השלישי, מעבר לשכר שישלם החקלאי לעובד הזר. "המדינה אמורה להוסיף תמריצים של 6000 שקלים בחודש ראשון ושני ו-8000 בחודש השלישי בעבודה בישובים שפונו. זה אמור להיות מענק".
משרד החקלאות מגבש מסלול פיצויים ייחודי. "נוסח שגובש עם יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן. המשרד תומך בארגוני חברה אזרחית להפניית מתנדבים ופנתה בעניין ל-15 ארגונים חברתיים. "דרך הארגונים יהיה ביטוח לכל מתנדב. מתנהל שת"פ עם השירות הלאומי, מכינות קדם צבאיות, משרד החינוך מעודד תלמידי כיתות י"א וי"ב לעבודה חקלאית ויש כבר 140 חיילי צה"ל שערוכים לצאת לשטחים חקלאיים".
המנכ"ל לביא השיב בתשובה לשאלתי כי אין חוסרים בשום תחום. יש די חיטה לבני אדם ומספוא לבעלי חיים במחסני החירום. עם זאת גילה ששר החקלאות ערך הסכמים, בנסיעותיו האחרונות לאזרבייג'ן ואוזבקיסטאן, לגדל בארצות אלה חיטה עבור ישראל. נבחנת תכנית לגידול חיטה גם ברומניה והונגריה.
בנושא ביטחון המזון גילה מנכ"ל משרד החקלאות כי הוכנה תכנית להקמת חממות והמשרד יעניק מימון במענק של 75 אחוזים מההקמה. "נעשה הכול שלא יהיה מחסור בתוצרת חקלאית טרייה ברבעון הראשון של שנת 2024".
בסיכום המפגש חזר השר דיכטר וציין כי סיפור החקלאות של ישראל "הופך להיות משהו שונה, אחרי ה-7 באוקטובר" והדגיש שוב ש"אין הצדקה לשלם מחיר מופקע על מים מושבים".
קומת הכניסה של בניין משרד החקלאות בבית דגן משרה אוירה של נכאים. על שולחן עטוף שחורים הוצבו צילומים של גימלאי המשרד ורעייתו (יגאל וסנדי פלש) שנרצחו בהתקפה על קיבוץ כפר עזה ושל צעירים וצעירות, בנים ובנות של עובדי המשרד שמצאו את מותם בהתקפה הרצחנית של חמאס בבוקר שמחת תורה,7 באוקטובר.
מחוץ לאולם הכניסה, בחצר הקדמית של הבניין, על רצועת דשא הוצבה פינת משחקים שונים וצילומי כל הילדים שנחטפו לעזה.
