יש להבהיר, כי אין בהסכם עם ההנהגה החקלאית סיבה לצהלולים. הבסיס להסכם – מחורר
במלאת שנה לכהונתו של פורר כשר החקלאות, אפשר לנסות לסכם סיכום ביניים לפועלו. מעל הבמה הזו, אין צורך להרחיב לקוראים, כי גולת הכותרת היא "הרפורמה" ובה מדובר.
- במהלך השנה התבלט השר בנקיטת פעולות שמחוץ לכללי המשחק.
לראשונה יצא שר חקלאות למלחמת חורמה בחקלאים תוך נקיטת צעדים לקוחים מזירות אלימות.
יהירות: צוטט בעיתונות לאחר ההכרזה על ההסכמות בתחילת יולי "הורדנו את המחירים". העיתונאית כותבת: "פורר לא מסתיר כי העובדה שהצליח עם הרפורמות, במקום שבו כל שרי החקלאות הקודמים כשלו". וכל זאת בטרם נחתם, בטרם נוכחנו בפירות הרפורמה – לא לצרכן ולא לשיפור החקלאות.
היכן הצניעות: הרפורמה טרם יושמה, עדיין לא נוכחנו בהוזלת מחירים לצרכן. עדיין לא ראינו שיפור בחקלאות. עדיין לא הוקצה המימון לחקלאים להשקעות ופיתוח.
כוחנות: איומים והדרת צוות מומחי המשרד, דחיית נתונים ודעת מומחים, הפעלה חד-צדדית של צווים במקום שת"פ.
סילוק דעות שונות מהדיון:
כפי שהתבטאו שרי הרפורמה, אם לא ייכנעו החקלאים לתכתיב נחסוך את תקציב התמיכה במו"פ, חדשנות, עידוד השקעות ותמיכות (חרף הצווים).
זריית חול בעיני הצבור: הבטחה להוזלת יוקר המחיה ב-840 ₪ למשק בית לשנה (0.4%). ע"י הגברת התחרותיות בתוצרת חקלאית, אך תוך אִתרוּג רשתות השיווק הגדולות, האחראיות ליוקר המחיה.
שימוש פסול בתקציב המשרד: תצוגת אופנה במימון המשרד ב- 600 אלף ש"ח, לחוג מוזמנים מצומצם, חסר כל קשר ותרומה לחקלאות.
הקצנת אי הוודאות בחקלאות, יחד עם חוסר אמון מוחלט בשר ונאמניו: לא ברור מה יהיה היקף ההיענות לתקציבי המשרד להשקעות החקלאים בתנאים החדשים.
בזבוז שנת תקציב: בשל התניית מימוש התקציב בכניעת החקלאים לתכתיבי הרפורמה.
- את צלילי ציון "יום השנה", השיגו הידיעות על ההסכמות המבשילות בין "צוות 6" – הנהגת החקלאים ל"צוות הרפורמה" (צוות משרדי האוצר והחקלאות, בחסות תיווך משרד רוה"מ) – על תנאי הרפורמה בחקלאות הצמחית (בעיקר הסרת מכסים על פירות ירקות ודבש, אל מול תמיכות ישירות, ותקנות הגנת הצומח). לאחר שהסכמות בענף ההטלה, ובייבוא הדבש, הושגו לפני שבועות אחדים, והרחיקו לשנים אחדות את האיום על לולני ההטלה, וגם הניחו מעט לדבוראים ולצרכני ההאבקה (החקלאים).
ואכן, הושגו הסכמות לתנאי הרפורמה בתחום הצמחי:
רגע לפני הבחירות, ורגע ורבע לפני הפעימה הבאה של הצווים להסרת המכסים, שללא הסכם נזקם היה קשה ואולי לתמיד, כשאיננו יודעים מה יהיה הרכב הכנסת הבאה, ומה יהיה מרחב החופש הפוליטי של חברי השדולה החקלאית בכנסת, הבחירה שבפניה ניצבה הנהגת החקלאים, איננה בין מה רצינו אילולי באה הרפורמה לעולם. הבחירה היא בין מה ניתן לעשות היום כדי להשיג את הטוב הניתן, או למזער נזקים מחר.
על כתפי חברי ההנהגה החקלאית מונחת האחריות לבחירת החלופה הטובה/הפחות גרועה. גם המתנגדים לרפורמה לא יודעים היום אם ההסכמות שהגיעו אליהן עם משרדי האוצר והחקלאות הן לא הטובות האפשריות.
יש להבהיר, כי אין בהסכמות סיבה לצהלולים.
אם זה הבסיס להסכם, הרי הוא מחורר:
הוא מבוסס על התניות רבות מדי, כתלות באחוז הייבוא, כתלות ב- אם הייצור המקומי יתחרה בייבוא.
כלומר: התמיכה הישירה תלויה ביבואן.
- בעוד תמיכה ישירה כהגדרתה בעולם, היא תמיכה מנותקת, (על מנת שלא תתמרץ את החקלאי להעדיף בעטיה גידול מסוים), ובהגדרתה: אסור שתהיה תלויה ומותנית – כאן היא דבוקה לרצונו של היבואן ולכדאיות הייבוא.
- עדיין, יחד עם התמיכה, צפויה פחיתה בהכנסות למטעי הנשירים בסדר גודל של עד 40% (עפ"י מודל מומחים מהמחלקה לכלכלה חקלאית בפקולטה לחקלאות).
- בהסכם, הפיצוי על העלאת תעריפי המים לחקלאות יהיה מתוך יתרות תקציבי המשרד.
- חיוני להוסיף להסכם:
- הצמדה למדד התשומות בחקלאות. בראותנו את האינפלציה העולמית, שניזונה מגורמים שמחוץ לכלכלה הישראלית.
- הגנה מפני מסמוס וביטול התמיכות בעתיד הקרוב (!) בהחלטות/צעדים של שרים ו/או פקידי האוצר (זה יִקְרֶה!) כלומר: חיוני לעגן בחוק.
- הגנה מפני העלאת מחיר המים.
- בכל הנ"ל יש כדי להחריף את אי-הוודאות בענף, והשאלה, בתנאי אי ודאות מחריפים, מי ישקיע בחקלאות את תקציבי העתק שהשר מבטיח.
- ולסיכום שנה בתפקידו –
- מקור הסמכות, צבירת עמדת כוח: שני השרים, אוצר וחקלאות, רחוקים מייצוג רוב בממשלה. אולם, השתלטותם על מוקדי הכוח הפוליטיים (משרד האוצר וראשות וועדת הכספים) וניצול סיסמת "הורדת יוקר המחיה" לקידום צעדים לשינויים מבניים בשוק, באמצעים כוחניים (לא דמוקרטיים? גם אם עפ"י החוק) – היוו איום כוחני ליזום מדיניות שתפרק את מבנה משק החקלאות, בניגוד לעמדת רבים מחברי הקואליציה.
ועל כן, עם הרכבת הקואליציה, על המפלגות להקפיד שלא לאפשר ריכוז כוח מופרז בידי מפלגה בודדת, קטנה, שכן, הג'נטלמנים יהפכו את הכוח לכוחנות.
2. שר החקלאות הציג רפורמה, בלא שהציג עד היום עבודה או דו"ח מקצועי המצדיקים את צעדיה, או נתונים המגַבִּים את המהלך, ומוכיחים כיצד יביאו לתוצאות עליהן הכריז.
3. בלב הרפורמה, ביטול התכנון בענף ההטלה, פתיחת השוק לייבוא פירות ירקות ודבש ללא מכס והסרת מגבלות הפיקוח להגנת הצומח בייבוא.
4. בתמורה, יזכו החקלאים לתמיכות ישירות לדונם (100 ₪) ומובטחת הוזלת יוקר המחיה בסך 70 ₪ לחודש למשק בית ממוצע (פחות מחצי אחוז).
5. רפורמה, שעיקריה עומדים בניגוד מוחלט לדעת קשת מומחים רחבה ביותר, כולל האקדמיה, מוסדות מחקר, ועדת קדמי, מבקר המדינה, הלמ"ס, ומעל לכל, כנגד המומחים המקצועיים ובכירי משרדו הוא, שאף הציגו מיד מסמך חריף, מנומק ושופע נתונים הממוטט את כל תכנית הרפורמה ומזהיר מתוצאותיה.
6. משכך, פנה שר החקלאות, בגיבוי משרד האוצר (בשליחותו?) למאבק כוחני ומאיים למימוש הרפורמה, ונקט בצעדי השתקה ואיומים על בכירי משרדו, כמו על החקלאים.
מי שהכוח בידיו לא נזקק לעובדות ונתונים.
הצווים: משלא הגיעו שרי הרפורמה להבנות עם החקלאים, ובניגוד להסכמה עם חבריהם בקואליציה, כי הרפורמה תצא לדרך רק בדרך של הסכמה עם החקלאים – הפעילו שרי הרפורמה את כוחם (עפ"י חוק) בצווים להסרת מכסים על הייבוא. מאבקם בענף ההטלה היה אף כוחני, חד-צדדי וגס יותר.
7. חייבת האמת להיאמר: לא הוא התחיל בכך. קדמו לו כבר שר ומנכ"ל המשרד לפני שנים ספורות, שידעו להכפיש את החקלאים ולייבש מקורות מימון, ולאיים בביטול התכנון. אך השר ומנכ"ליתו הפגינו יצירתיות-שיא בהכתמת החקלאים בראש חוצות כאשמים ביוקר המחייה בישראל, וכרודפי בצע המספסרים בפערי התיווך בדרך מהשדה למדף.
8. מהלכים מתמשכים כאלה מפעפעים למשרדים ולרשויות אחרות, המנצלים שימוש בצעדים כוחניים המתעלמים ממידע, ממומחים, מנתוני-אמת, ומעוותים אותם לצרכיהם (ראה דו"ח ביניים של מנכ"ל משרד הכלכלה לבחינת פערי התיווך), על מנת להטות את דעת הקהל של הציבור הרחב, להאמין בכרוזים וסיסמאות נטולי סימוכין שהם פולטים במסע מתוזמר עם עיתונאים ואנשי תקשורת, המחזיקים מעצמם ובעיני מערכות עיתוניהם ידענים בכלכלה ובחקלאות, בעודם מפיצים את התורה על סמך סיסמאות נטולות ראיות.
9. השר ולהקת המעודדות העיתונאית שלו, פולטים כרוזי "הגברת התחרותיות", אך את ההגברה הפנו לזירה הלא נכונה. היא נעדרת כמעט ממקטע השיווק, שם הריכוזיות חוגגת. שם פערי התיווך פוגעים ביוקר המחיה, ושם מסע הרפורמה לא מטפל.
10. שרי הרפורמה אינם היחידים. שותפים להם רשות התחרות (מקודם הרשות להגבלים עסקיים), המועצה לצרכנות ועוד, שמאפשרים מזה שנים השתלטות קומץ משווקים ויבואנים על שוק המזון (לא רק).
- מה מצפה לחקלאות ולחקלאים –
הבחירות מעבר לפינה. אין יודע מי ינהיג את משרד החקלאות, ומי יאחז ברסן הנתון בידי השר. מפלגות הרואות בחקלאות אבן יסוד לחוסנה של מדינת ישראל, חייבות לשפר את דרך טיפול המשרד בענף ובחקלאים.
אשרטט קווים לדמותו של השר הראוי הבא:
כזה שעדיין זוכר את האמנה החברתית, כי בלעדיה אין לנו קיום כמדינת ישראל;
שיודע את חשיבות ותפקידי החקלאות וחקלאיהּ למדינה ולחברה; שמכבד את חוליית הייצור הראשונה בשרשרת ייצור המזון הטרי האיכותי, והחיוני למדינה חפצת חיים; שפועל בשיתוף פעולה, גם עם החולקים על דעתו; שההומור שלו אינו ציני על חשבון החקלאים.
קווים לדמותו של המשרד:
משרד החקלאות הוא משרד מוחלש מזה למעלה משני עשורים. בתקופה הנדונה
המשאבים ההכרחיים לחקלאות אינם בשליטת המשרד:
מים – בידי רשות המים.
קרקע – בידי רשות מקרקעי ישראל, עם זיקה והשפעה של משרדי ממשלה אחרים.
הון – ראינו ייבוש הקרן לעידוד השקעות הון בחקלאות, ומצוקת מימון לפיתוח החקלאות.
מו"פ – משרד החקלאות חנק וניוון את מערכת ההדרכה, שעם צמצומה קרס המשולש: מכוני מחקר-הדרכה-חקלאים שהיה המפתח לחקלאות מהמתקדמות בעולם.
הממשלה שתקום, חייבת להחזיר שימוש הוגן במשאבים –
כצעד ראשון, על השר להחזיר את ההדרכה להיקף הנדרש. זה שהצעיד את החקלאות לקדמת הבמה העולמית.
