אם נוכיח שאפשר להביא 5000 עובדים מיומנים, משרד החקלאות יבין שסוף-סוף יהיה שינוי בתחום הזה".
כך לדברי יענקל'ה מוסקוביץ יושב ראש הוועדה לעובדים זרים בהתאחדות חקלאי ישראל
החלטת הממשלה מה-2 בנובמבר להביא 5000 עובדים חדשים למגזר החקלאי הנתון במצוקה של ממש, מאז מתקפת הטרור של חמאס – גרמה לקורת רוח בקרב עובדי האדמה, החוששים מאובדן דרמטי של עובדים מיומנים על רקע יציאתם החפוזה של התאילנדים מהארץ.
יושב ראש הוועדה לעובדים זרים בהתאחדות חקלאי ישראל, יענקל'ה מוסקוביץ, מקווה שמעתה ואילך ייחתמו הסכמים עם מדינות ויוטסו לארץ עובדים שימלאו בהקדם את החסר בשדות ובאתרי החקלאות השונים.
מוסקוביץ ער להתנהלותו הבהולה של מלך תאילנד, ששיגר לישראל מטוסי חילוץ להשיב הביתה רבבות תאילנדים שהועסקו שנים בארץ. "נודע לנו שממשלת תאילנד הבטיחה לכל עובד-אזרח חוזר מענק של 50 אלף באט (המטבע התאי) שהם כ-5000 שקלים ועוד הלוואה של 120 אלף באט, שהם כשנים עשר אלף שקלים – רק שישובו לתאילנד. וכאשר התברר ששר החוץ של תאילנד שהה בקטאר ודן בהחזרת שבויים תאילנדים, הרי שאין לחשוב אחרת. ממקורות זרים נמסר שכ-30-40 תאילנדים שעבדו בשדות יישובי העוטף נחטפו לעזה ועוד כחמישה עשר עד עשרים עובדים נרצחו באתרי העבודה. באוויר היו שמועות לפיהן החמאס הודיע למלך תאילנד כי אם יישאר תאילנדי אחד בישראל, הוא לא ישיב לתאילנד את העובדים שנחטפו.
במצב שנוצר ברור שעידן העבודה התאילנדית בחקלאות ישראל הגיע לסיומו וחובה לחפש מקורות אחרים בעולם להשגת עובדים מיומנים. עד כתיבת שורות אלה כעשרת אלפים עובדים מתאילנד כבר שבו לארצם ובארץ נותרו כעשרים אלף עובדים, רובם די מפוחדים להמשיך לשהות בישראל וגם הם ממתינים למטוסי חילוץ.
שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר, שנועד עם חקלאים ביישובי העוטף ציין בפניהם ש"האתגר הכי גדול שלנו כרגע הוא להשאיר בארץ את 20,000 העובדים הזרים מתאילנד שעדיין כאן ולדאוג להבאתם של אחרים, ממדינות שונות".
מוסקוביץ מגלה כי יש מאמצים גדולים לגייס עובדים. "בישראל שהו לאורך השנים סטודנטים ממדינות מתפתחות רבות שלמדו כאן חקלאות מתקדמת ונעשה ניסיון לנצל את הקשרים עם המשתלמים האלה לשוב לישראל; הם הרי עבדו בחקלאות ומכירים את הארץ. הפעילות מתבצעת מול גורמים מרכזיים בנפאל, וייטנאם, קמבודיה, הודו ומדינות באפריקה. בינתיים נחתם הסכם עם סרי לנקה במעמד נציג בכיר של מדינה זו שהגיע לכאן ונציגי רשות האוכלוסין וההגירה וקבוצה ראשונה של עובדים הגיעה לישראל".
מוסקוביץ מציין כי הממשלה פועלת להביא עובדים ממדינות שאין להן עימנו הסכם בילטרלי. "בעיני זו החלטה חסרת תקדים. שתים עשרה חברות השמה קיבלו ממשרד החקלאות זכיינות להבאת עובדים לישראל. אם נוכיח שאפשר להביא 5000 עובדים מיומנים, משרד החקלאות יבין שסוף-סוף יהיה שינוי בתחום הזה".
מדגיש: "שנים הזהרנו מהרגע שנהיה תלויים בעובדים מקומיים או בפלשתינאים. חובה הייתה זה מכבר ליצור קשרים עם עוד מדינות שישלחו לכאן עובדים. בלי זרים יתמוטט המשק החקלאי. דרשנו שלא תהיה הגבלה במספר הזרים שיבואו לישראל. תמיד קיבלנו רק חמישים אחוז מהכמות שהיינו צריכים. הממשלות פשוט התעללו בנו".
מוסקוביץ המשמש גם יושב ראש הוועדה החקלאית של המועצה האזורית רמת נגב גילה לנו על התנהלות הגורמים הפוליטיים לאורך שנים. "בוועדה לעובדים זרים בכנסת הופיע שר הכלכלה ניר ברקת שהבטיח לפתוח הכול. לא קרה דבר. בחודש יולי 2023 יושב ראש הוועדה לעובדים זרים בכנסת, ח"כ אליהו רביבו (ליכוד), היה היחיד שירד לשטח, ראה מה מתרחש ושכנע את הממשלה להביא עוד 9000 עובדים. האוצר, כדרכו, התנגד לכמות אנשים כזו באורח מיידי. הממשלה הטילה על כמה משרדים לטפל בנושא. אתה יודע מה הייתה התשובה? לא בוצע כלום. אפס. ניר ברקת לא ירד לשטח לא לפני שהתמנה שר ולא בהיותו שר. החקלאות וההתיישבות אינן מעניינות את הממשלה".
ועוד סיפור 'פוליטי' אחד. אשתקד, בממשלה הקודמת שרת הכלכלה אורנה ברביבאי באה לביקור במסוף ניצנה. האזינה ערב שלם לסיפורים לא פשוטים של חקלאים. הביעה את דעתה שאינה מאמינה למשמע אוזניה. היא הודיעה שכשתשוב למשרדה היא תטפל בזה מיד. מה עשתה? אישרה הרבה יבוא תוצרת מתורכיה ובכך חיזקה את החקלאים שם והתעללה בנו. מה שבסך הכול ביקשנו – שתיקח אחריות ותשנה את הגישה הממשלתית לחקלאים".
משפט סיכום של יענקל'ה מוסקוביץ: "אנו יוצאים לדרך חדשה. מה שהיה לא יהיה יותר. מתחילים לגייס כוח אדם מחוץ למדינה, ותקוותנו היא לעתיד ראוי יותר".
