נתניהו שואף למשוך את הלחימה כמה שרק אפשר. איך יכול להיות שגנץ ואייזנקוט, חברי קבינט המלחמה, לא יוצאים נגדו?
רבים ודאי ראו את סרטו המפורסם של הבמאי ג'ונתן דמי, "שתיקת הכבשים". בפרפרזה ישראלית מעט שונה, נכון לדבר בימים אלה על "שתיקת השפנים". בשפת הסלנג כידוע לכול, המילה שפן היא ביטוי חליפי למילה פחדן. מיהם השפנים? בגדול, מדובר באישים רבים במוסדות הממשל, בצבא ובשירותי הביטחון. מדובר בכל מי שפוחדים לומר בגלוי ובאומץ לב את מה שהם יודעים באמת על מצב המלחמה בעזה ובצפון, על מצב החטופים הנמקים במנהרות עזה וכן, גם על מצב כשירותו הנפשית של נתניהו להמשיך ולנהל את המדינה בשעותיה הקשות ביותר.
סינוואר לא יוותר על הנכסים האנושיים
בין אנשי התקשורת והפרשנים המפציצים את הרשתות מבוקר ועד לילה, בודדים בלבד מעיזים לומר בקול רם את מה שחשים רבים, ככל שהדברים נוגעים לחטופים האומללים. לאחר למעלה משישה חודשי לחימה, הברירה הבלעדית היחידה שנותרה היא אחת מהשתיים: או המשך המלחמה או החזרת החטופים שנותרו בחיים וגופותיהם של מי שכבר אינם אתנו עוד. אין ברירה אחרת כל עוד סינוואר מתעקש כבר מראשית המלחמה, כי התנאי היחידי שלו להחזרת כל החטופים הוא סיום המלחמה ויציאה מוחלטת של כוחות צה"ל מכל שטחי רצועת עזה. שחרור מחבלים, לרבות כאלה שדם על ידיהם, הוא תנאי משני בלבד.
מי שאיננו מוכן לקבל את התנאי הנ"ל וטוען כי רק המשך הלחימה, רק הפעלת כוח ועוד יותר כוח, וכי רק חיסול עוד כמה מאות מחבלי חמאס, הם שיובילו את סינוואר לוותר על "הנכסים האנושיים" בהם הוא מחזיק, פשוט טועה ומטעה בגדול ובראש חוצות. המנוול החמאסי לא יוותר על "נכסים" חיים אלה כל עוד לא תובטח לו נסיגה מלאה, חסינות אישית ואפשרות שהוא ומי שנותר מגייסותיו יתפסו מחדש שליטה על עזה ומה שנשאר ממנה.
אין מדובר רק על הטעית הציבור. מי שמסרב להכיר במצב ולקבל, בלית כל ברירה אחרת, את תנאיו של סינוואר, כאילו הוציא כאן ועכשיו גזר דין מוות על מרבית החטופים. רבים מאלה שיכלו לחזור ארצה תשושים ומוכים אך חיים, יחזרו ארצה, אם בכלל, בארונות קבורה. במילים אחרות, אם רוצים לראות חטופים בחיים, אין מנוס מלחתוך הפסדים ולהכריז על סיום המלחמה ועל יציאה מידית מן הרצועה, גם אם זו תהיה מלווה בתחושה משפילה של "קיפול זנב בין הרגליים״.
כמה אפשר להשתפן?
כולם יודעים מי הוא זה שמסרב בעקשנות להתייחס לאפשרות הזו. קוראים לו נתניהו. זה האיש שלא נואש לנסות ולשקם את מעמדו הציבורי והפרטי, מאז המחדל והאסון הנוראי של 7 באוקטובר.
לדעת יודעי דבר, נתניהו שואף למשוך את המלחמה כל זמן שרק אפשר, מחשש מפני ועדת חקירה ממלכתית, מחשש מפני תוצאות הבחירות, אם אלה תוקדמנה, מחשש מבן-גביר וסמוטריץ' ומחשש מפני תוצאות המשפט התלוי ועומד נגדו. על קבלת אחריות למחדל אין בכלל על מה לדבר. סקרים שנערכו לאחרונה קבעו שרוב גדול מקרב הנשאלים סבור שהגיעה העת שהאחראים למחדל 7 לאוקטובר, ובראשם נתניהו, יניחו את המפתחות ויתפטרו מתפקידיהם אלה שהכי קרובים אליו יודעים את כל אלה יותר טוב מכולנו. אז מדוע איש מכל מי שסובבים ומכרכרים סביבו, לא עולה על במה ומספר מה שהוא או היא יודעים מקרוב? יש להניח ולקוות שלפחות הם מבינים שנתניהו מוליך את המדינה להרס ולאובדן הערכים הבסיסיים ביותר שעליהם קמה מדינת היהודים (ערבות הדדית, למשל). הם לא מדברים כי הם חלק מכנופיית ה"שפנים". כמו נתניהו הם דואגים יותר לעצמם ולהישרדותם הפוליטית-מפלגתית, מאשר דאגת אמת לגורל המדינה.
אינני מדבר על חבורת הבריונים והאפסים שאותם ליקט נתניהו לשורות הליכוד ולממשלתו. אלה בוודאי יאמרו "אמן" לכל אחד ממשוגותיו של מנהיגם. אני מנסה, ללא הצלחה, להבין מדוע כמה מהאישים היותר נורמליים והיותר שפויים מקרב חברי מפלגתו, מסרבים לדבר ולשטוח את כל אשר באמת על ליבם. גם מבלי לציין את שמותיהם, כולנו יודעים במי המדובר.
כמה אפשר להמשיך ולהשתפן כאשר המדינה עולה באש, כאשר ישראל נמצאת כיום מול מלכוד אסטרטגי ענק ומפסידה בכל החזיתות, כאשר היא מאבדת במהירות את הלגיטימציה הציבורית שלה ברחבי העולם. אבל השפנים שותקים. הם חוששים להיתפס כ"תבוסתנים" וכמי שיואשמו ב"בגידה", אם חס וחלילה יאמרו בקול רם ש"הניצחון המוחלט" נוסח נתניהו, הוא בגדר חלום עוועים, אשליה וביטוי לפרנויה של ראש הממשלה.
ככל שאני מזדהה לחלוטין עם מאבקם וכאבם של משפחות החטופים, יורשה לי כאן להרים גבה ולשאול, מדוע הן אינן זועקות בקול רם ובגרון ניחר את האמת הפשוטה והיחידה: חובה לצאת ולהתנתק מן הרצועה, אם לא אתמול, אז לפחות מחר בבוקר, אם הם אכן רוצים לראות אי-פעם את קרוביהם בחיים.
ככל שאני מאזין בכאב לב לאמירותיהן, רובן מסתפקות בדרישה ש"מדינת ישראל תעשה ככל שנדרש כדי להשיב את החטופים". זו אמירה כללית מדי שאינה מפרטת מה נדרשת הממשלה לעשות. הגיעה העת, גם אם באיחור רב, שהמשפחות יקומו וישאגו בקול אדיר: המשך המלחמה או יציאה מיידית מעזה והחזרת החטופים. די ברור שהשפנים, בממשלה, בכנסת ובצבא לא יעשו זאת במקומם. רבים ציפו שבני גנץ וגדי אייזנקוט, חברי קבינט המלחמה, יציגו קונטרה לחבורת השפנים הזאת. עד כה זה עדיין לא קרה. כמה חבל.
