במדור החדשנות אנו מציגים חברת הזנק ישראלית שפיתחה רובוט ייחודי לקטיף תפוחים. "תבל אירובוטיקס טכנולוג'יס" ממוקמת בישוב גדרה ורואה בענף הפירות את השוק המתאים ביותר לפיתוחים המתקדמים שלה.
מנכ"ל החברה יניב מאור מציין בפתח שיחתנו כי ישראל היא צומת של מרכז ידע ובינה מלאכותית. "מרכז ידע של חקלאות מתקדמת. שוק הפירות המגוון והמרוכז ביותר בעולם". מאור קובע כי "במרחק של שעתיים ממשרדי החברה, אתה מוצא את כל סוגי הפירות והזנים: תפוחים, נקטרינות, אפרסקים, הדרים, אבוקדו ומנגו. זה שוק קטן אך מעניין ואטרקטיבי. ישראל היא השוק הראשון שלנו".
מה תוכל להרחיב על הפיתוח המתקדם שלכם שעיקרו קטיף תפוחים באמצעות רחפנים. מתי התחלתם בפיתוח, היכן ערכתם ניסויים ואיזה יכולות מדדתם בשטח?
אני רוצה לדייק – אנחנו לא קוראים לזה רחפן אלא רובוט מעופף, ואנחנו קוטפים לא רק תפוחים אל קוטפים פירות. הרובוטים המעופפים מחוברים בכבל לקרקע, מקבלים דרך הכבל אנרגיה ומעבירים את המידע של הגלאים למחשב קרקעי.
אנחנו משלימים כיום את הפערים האחרונים בטכנולוגיה – כיום אנו קוטפים יפה פירות, כמעט ואין פגיעה בפירות, קוטפים אחוז גבוה מאוד מהפירות במטעים שבהם אנו עובדים והפערים בהישג יד.
התחלנו את שלב בניית המוצר – פתרון רובסטי, יעיל, אמין, ומתאים לתפעול המטעים של הלקוחות. אנו מתכננים להיות מסחריים בסוף 2021 בקטיף תפוחים, ואולי שזיפים קצת לפני כן.
בנוסף אנחנו בוחרים להתחיל במקומות שיותר קל לנו – קירות פירות ומטעים מסודרים, ובהדרגה נעבור לסוגים נוספים של מטעים.
עד כמה הקטיף באמצעות רחפן מייעל את עבודתו של החקלאי?
למגדלים היום יש בעיה – אין להם מספיק עובדי קטיף. אפשר לראות שב- 20 שנה האחרונות תפוקת מטעי הפירות הוכפלה פי 2-3, ולעומת זאת אחוז התעסוקה בחקלאות צנח ב – 50%. החוסר האדיר הוא גלובלי וניכר גם בישראל – וזו הבעיה שאנחנו רוצים לפתור. עשינו מחקר מעמיק שכולל ניתוח נתונים ממשרדי חקלאות במספר מדינות ושיחות עם מגדלים מכל העולם והופתענו לגלות שעלויות הקטיף נעות בין 20% ל 35% מעלויות הגידול! העלות המרכזית היום היא כבר לא מים וחומרים אלא עלויות כוח אדם, כוח אדם שהולך ונעלם.
בעתיד רובוט מעופף אחד יעבוד בקצב ממוצע של עובד קטיף אחד, אבל מבחינת החקלאי זה יהיה שקוף. אנחנו ניתן שרותי קטיף – צוות שלנו יגיע עם הרובוטים, יפעיל אותם בשטח ויקטוף את הפירות עבור החקלאים. החקלאים לא צריכים להשקיע ברכש ציוד ולקחת סיכון, אנו נגבה לפי טון, בדומה למה שהחקלאים משלמים היום.
רחפנים כמו חיישנים הם דור מתקדם בשנים האחרונות. עד כמה השוק הזה גדול בעולם?
שוק הרחפנים אכן הולך וגדל, אבל זה לא השוק הנכון להשוואה. כאמור, אנחנו לא רחפן שטס בגובה ומצלם או עושה צילום רחוק. אנחנו רובוט מוטס מקומי, בגובה מקסימלי של 5 מטר שמבצע משימות.
השוק שיותר רלוונטי אלינו הוא שוק הרובוטים לחקלאות, שוק צומח בצורה אקספוננציאלית במדינות המודרניות. היום שוק של 5 מיליארד דולר בשנה, ועד 2025 יהיה 20 מיליארד דולר לשנה. מתוך שוק זה המשימה החקלאית המשמעותית ביותר הינה קטיף פירות.
שוק החקלאות העולמי גם כן ענק ובתול. כל שנה נקטפים 25 מיליון טון תפוחים ותפוזים בארה"ב ובאירופה בלבד, בסדר גודל של 2.5 מיליארד דולר בשנה. באופן גלובלי עם תמיכה בעוד פירות, השוק הוא של מאות מיליארדי דולרים בשנה. חשוב להבין שהדרך לשם ארוכה, ויידרשו לפחות עשר שנים לתפוס נפח שוק של 10% מהשוק הגלובלי. אני מאמין שבמדינות מתקדמות כמו ישראל, ארה"ב, אירופה וסין החדירה תהיה מהירה יותר.
כיצד הגעתם לרעיון של עיצוב ופיתוח רחפן לעבודה חקלאית. כמה השקעתם בפיתוח ומאילו מקורות השגתם מימון. איזה סיוע כספי קיבלתם מהרשות לחדשנות?
הרעיון הגיע בכדי לפתור את הצורך. לפני 10 שנים נחשפתי לצורך תוך צפיה בתוכנית טלוויזיה של חיים הכט – "יש לי עבודה בשבילכם". הוא הביא עשרות עובדים לעבוד בקטיף ואחרי יום כולם עזבו. אף עובד לא נשאר לעבוד! המסר שלו היה לעודד את הממשלה לעודד חיילים משוחררים לעבוד בקטיף ובחקלאות. המסר שלי היה – הפתרון יהיה טכנולוגי, אין באמת ברירה אחרת, המצב יהיה רק יותר גרוע. הרגשתי שאני צריך לעשות את זה – להביא פתרון. למחרת הלכתי למטע תפוזים והבנתי שהאלגוריתמיקה והמיחשוב הנדרשים לא זמינים, וצריך לחכות עוד קצת עד שהטכנולוגיה תבשיל. היום אני יודע שקוראים לטכנולוגיה הזאת "בינה מלאכותית".
לפני 4 שנים, ראיתי שהטכנולוגיה מבשילה, והחלטתי לעבוד על פתרון. בהתחלה חשבתי בצורה קונבנציונאלית על רובוט קרקעי אבל מהר מאוד הגעתי למסקנה שהעלויות יהיו גבוהות ויש לו מגבלות תנועה משמעותיות וצריך משהו "קטן, זול ומתמרן". ואז במטבח בבית קפץ הרעיון – למה לא להטיס את הזרוע?! בהתחלה נראה קצת משוגע, אבל קצת חישובים הביאו אותי למסקנה שזו הדרך האופטימלית והזולה לתמרן. מהר מאוד רשמתי פטנט והקמתי את החברה והצטרפו אלי כמה אנשים מדהימים שחלקם מובילים את החברה עד היום.
מקורות המימון מגוונים, זה פרויקט גדול ומורכב ונדרש הרבה הון בכדי להרים אותו. ישנם משקיעים פרטיים שמלווים אותנו מתחילת הדרך, חלקם מוכרים ע"י התעשיה, כמו זיו אבירם – המנכ"ל ושותף-מייסד של מובילאי, עמיחי שטימברג – המנכל של אורבוטק ואיל דשא – היו"ר שלנו והשותף שלי.
ישנן קרנות הון סיכון שהשקיעו וממשיכות להשקיע בחברה כמו Maverick Ventures Israel ו- OurCrowd ,AgFunder וגם משקיעים מאוד אסטרטגיים שהצטרפו בסיבוב הנוכחי.
אני חייב לציין לזכות את הרשות לחדשנות, שלאורך כל הדרך תמכה בצורה משמעותית בחברה. מבינה את האתגרים הטכנולוגיים, הפוטנציאל העסקי, והערך המוסף שאנו מביאים לעולם החקלאות. התמיכה של הרשות הייתה והינה קריטית בכל שלב ושלב בתהליך ואנחנו מוקירים תודה על כך.
מי אתם, כמה עובדים בחברה, מיהם בעלי התפקידים הבכירים, מי בעלי המניות?
אנחנו בחברה 35 עובדים, כ 20 אנשי תוכנה ואלגוריתמיקה מדהימים, צוות הנדסה קטן ואיכותי מאוד, מחלקת QA ומחלקת תפעול שמבצעת את ניסויי השטח.
דר' עדי טפליה מנהל את פיתוח האלגוריתמים, משה עלי מנהל את ההנדסה, אור שפי מנהל התוכנה, אנדראה שבתי מנהלת ה QA , איתי מרום מנהל התפעול, פרדי רייטן מנהל פיתוח עיסקי, גירשה חודוס ראש צוות הבקרה, אורי אלוני-מנהל ניסויי השטח, ועוד מספר גדול של עובדים – אין לנו ברגים במערכת, כולם הכרחיים ועושים משהו משמעותי!
בנוסף יש את איל דשא, היו"ר שלנו, שמעורב מאוד בתכנון ובחשיבה האסטרטגית, ואנוכי, המייסד, מנכ"ל ומנהל הפיתוח.
דבר אחד משותף לכולנו, אנחנו מרגישים שאנחנו בשליחות. מייצרים פתרון לאבטחת שרשרת אספקת הפירות בעולם. אתה יכול לדמיין את העולם בלי קומביין ? כך יגידו על רובוטים בסוף העשור הקרוב.
האם בצינור יש עוד תכניות לסייע לחקלאות העולם?
בהחלט, עוד סוגים של קטיף פירות וכן עוד משימות חקלאיות – רובוט לקטיף תפוחים, דילול חנטים, גיזום סלקטיבי ועוד.
לא רק רובוט לקטיף תפוחים
יניב מאור נשוי לשירלי ואבא של צליל, אדוה וענבל. השם המלא של החברה הוא ראשי התיבות של 3 הבנות TEVL ADVA TSLIL. גר במודיעין.
מאחוריו 20 שנות ניסיון בהובלת פיתוח מוצרים ומערכות טכנולוגיות. הוביל מספר מוצרים מרעיונות לפיתוחים בתחום מוצרי הצריכה, תעשייתי וגם ביטחוני .גאה ושמח לעשות זאת היום בתחום החקלאות" כדבריו.
יניב מאור בעל תואר ראשון בהנדסת מחשבים, תואר שני בהנדסת מערכות מהטכניון. כתב 28 פטנטים בשנות עבודתו וזכה במספר פרסים על מוצרים שפיתח.
תחביבים? טיולים עם המשפחה ועם רעייתי שירלי. מאז הקמת חברת ההזנק לא נותר לי זמן לנושאים אחרים. "כשהזמן מאפשר אני רוכב על אופניים".
רובוט לקטיף תפוחים | צילום: תבל אירובוטיקס טכנולוג'יס
