יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2023 02 14 100215

תבניות נוף 

2 דק' קריאה

שיתוף:

שני אומנים שמתעמקים בחומרי גלם, הלל לוטקין ובצלאל ירדני, האחד בנייר והשני בעץ ובאמצעים טכנולוגיים, מייצרים גופי עבודה משמעותיים בתערוכה חדשה בגלריית שער העמקים

גלגל קדמי 

בצלאל ירדני נולד בקבוצת כנרת ב-1943 ומטבע הדברים נחשף בילדותו למכונות חקלאיות וציוד מכני. בשנות ה-20 לחייו עזב את הקיבוץ ובעשורים האחרונים מתגורר בנופית. לאורך חייו המקצועיים עסק ירדני בתפקידים שנתנו ביטוי לאהבתו את עבודת הכפיים וליכולותיו הטכניות הגבוהות בכל הקשור לתכנון מודלים ובנייתם. במסגרת עבודתו בחברות שונות (חיפה כימיקלים, אלביט, TENOVA) הגיע לארצות רבות ברחבי העולם, תרם מניסיונו ונתרם מהעולמות ההנדסיים בהם פעל.                                                      

לאחר היציאה לגמלאות ירדני, שכנער למד נגרות אצל המורה המיתולוגי חיים רוט בדגניה א, התחיל לעבוד בנגריה המקומית בשער העמקים ולהנאתו הוא עוסק בבניית מודלים מעץ, בעיקר של כלי רכב וכלי עבודה. את הפירוט הטכני לבניית המודלים הוא מקבל כתוכניות עבודה מודפסות, שנרכשות מחברות המתמחות בנושא, אתגר מחשבתי ותהליך יצירתי שמבקש פתרונות ואלתורים. העצים שמשמשים לייצור הדגמים מגיעים מרהיטים ישנים בהם הוא מפיח חיים חדשים.  

צילום מסך 2023 02 14 100020
בצלאל ירדני. נחשף בילדות למכונות חקלאיות צילום: עינת סיני פסטרנק 

המהגר 

האומן הנוסף שמציג בגלריה הוא הלל לוטקין שנולד ביוהנסבורג ב-1941 ועבר לגור בדרבן, דרום אפריקה. בגיל 16 החל לימודי BA בתחום העיצוב מטעם ה-RCA בלונדון (Royal College of Art) ובשנת 1962 עלה לישראל, התגייס לצה"ל ובתום השירות הצטרף לקיבוץ הסוללים, בו הוא חי עד היום. לוטקין ניהל קרוב ל-40 שנה מפעל בבעלות הקיבוץ "לינרו שיטות תצוגה" המתמחה בעיצוב והפקת ביתנים לתערוכות מסחריות בארץ ובעולם, בהן לקחו חלק חברות ישראליות ובמסגרת עבודתו סייר במדינות רבות ברחבי תבל.  

במקביל פיתח לוטקין את עיסוקו האמנותי-פלסטי בטכניקות הקולז': חיתוך והדפס לינולאום והלומוגרפיה (שיטת צילום אנלוגית באמצעות מצלמות פילם ישנות בעזרתן אפשר לצלם מספר דימויים על פריים אחד, באמצעות מספר חשיפות לאובייקטים מצולמים) וכן פיתח את התחום המוזיקלי, והוא משתתף כמתופף בהרכבי ג'אז, שמהווים את עיקר עיסוקו בימים אלה.  

המהלך העיצובי שלוטקין מציג בגלריה משקף את הלך הרוח ואת גישתו ההרפתקנית כאומן המבקש לעצמו מסעות בהם הוא משוטט, מלקט, מחבר ומעצב עולמות חדשים שמביאים עימם את אלמנט ההפתעה והחוויה המעצימה. התייחסותו של לוטקין לנייר היא כחומר גלם בסיסי וראשוני, ממנו הוא בורא תכנים בלתי מוגבלים ודרכם הוא מבטא מפגשים על זמניים בין נקודות ציון בהיסטוריה של האנושות, של העם היהודי (כפי שמתועדים בשדה הארכיוני) ובין אוסף דימויים שאותם הוא מנציח במצלמתו. המציאות המודפסת על הנייר, הופכת גם היא לחומר גלם, אותו הוא מפרק ומרכיב מחדש, כפי שנהגו אומני הקוביזם והדאדא אשר חקרו לראשונה את המתח בין המאורגן והאקראי שמייצר שפה אסטטית חדשה (ג'יבריש), אותה שפה שמדבר הלל בעצמו דרך הקולאז'ים ודרך נגינת הג'אז המקדשת את האימפרוביזציה – ההתחלה והסוף ידועים מראש ומה שבאמצע מותנה בתהליך המתרחש בפועל. זוהי דרכו של המהגר המהלך בעולם, אוסף רמזים ומייצר חידות שהופכות את החיים לחוויה רב חושית מסקרנת.                                        

FRONT WHEEL, בצלאל ירדני 

"המהגר" הלל לוטקין 

גלריית שער העמקים, שער העמקים  

אוצרת: עינת סיני פסטרנק 

הגלריה פתוחה מדי שבת בשעות 13:00-11:00 או בתיאום מראש 

אורן 052-6088717 

התערוכה תנעל ב-21.2.2023 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כולנו מכירים את הרגעים האלה בחיים, כשהמילים פשוט לא יוצאות כמו שצריך, או כשאנחנו מתקשים לשמוע ולהבין את מה שנאמר לנו. בקהילה הקיבוצית שלנו, שבה הקשר הבין-אישי הוא ערך עליון, חשוב שנדע איך לתמוך
3 דק' קריאה
בקיבוץ שלנו, השבילים הם עורקי החיים.אנחנו רגילים לצעוד לחדר האוכל, לעצור לשיחה ליד הכלבו או ללכת לבקר את הנכדים בשיכון. אבל עם השנים, מה שהיה פעם פעולה אוטומטית הופך לאתגר. נתונים חדשים מראים כי
3 דק' קריאה
מדריך מקיף לשיפור תפקודי המוח המוח האנושי הוא פלא מורכב, המהווה את מרכז השליטה של כל פעולה, מחשבה ורגש שלנו. כמו כל מערכת מורכבת, גם המוח זקוק לתחזוקה ואימון כדי לשמור על ביצועים מיטביים.
3 דק' קריאה
בקיבוץ ברעם יזמו את מיזם "קיבוץ הזיכרונות" – פרויקט שנועד לחזק תחושת משמעות ולהפיג בדידות בקרב ותיקי הקיבוץ, באמצעות תיעוד סיפורי חיים בליווי חברותה – מלווה חברתית מקצועית * הסיפור האישי והקהילתי של ותיקי קיבוץ ברעם  *תמונה ראשית: ניר שריג, מנהל "זמן איכות
3 דק' קריאה
המודל שלנו נשען על תפיסה אסטרטגית סדורה, הרואה בוותיקות ובוותיקים חלק פעיל, משמעותי ובעל חוכמה בתוך הקהילה – לא רק מקבלות ומקבלי שירות, אלא שותפים ושותפות לעשייה. לכן, לצד מענים טיפוליים ותמיכתיים, אנו שמים.ות דגש גם על
בדידות היא חוויה אוניברסלית החוֹצה מגזרים וגילאים. עם זאת ישנם גורמים או טְריגרים הקשורים לגיל זיקנה והמנבאים רמה מוגברת של סיכון לחוות בדידות * בריאות לקויה, אלמנות, מחסור כלכלי וחוסר תחושת שייכות לקהילה, הן הגורמים המובילים לתחושה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!