מדי שנה ענף העגבניות במועצת רמת יוצר כ-12 אלף טון גזם, הנטמן בבור פסולת. מתקן חדיש, מאפשר ליצור מהגזם הזה אנרגיה נקיה – חובה במציאות בה ישראל עלולה להתמודד עם קושי באספקת חשמל באירועי קיצון
ביום שלישי, ה-13 ביוני, נערך סיור מרתק של ועדת פרויקטים במו"פ רמת נגב. הסיור כלל ביקור במתקן הגזיפיקציה בפתחת ניצנה. אם לשפוט לפי ההתרשמות באתר – חבל שכיום פסולת הרגילה האורגנית והפסולת החקלאית אינם מנוצלים, כאשר ניתן להפכם לאנרגיה, אשר יכולה לשמש את היישוב הסמוך.
ברמת נגב גדלות עגבניות שרי מהטובות בארץ, אך גידולם יוצר כאלף טון פסולת גזם מדי חודש. במועצה אזורית רמת הנגב החליטו לחשוב מחוץ לקופסא והשיקו פיילוט להפיכת הגזם לחשמל.
בעוד כשני עשורים אוכלוסיית ישראל תוכפל, עיקר התחבורה תעבור לכלי רכב חשמליים ויהיה ביקוש אדיר לאנרגיה. ישראל תצטרך להתמודד עם שינויי אקלים ועם סוגיות של סביבה, ביטחון מזון וטיפול בפסולת.
הסבר קצר: שיטת גידול עגבניות השרי הטעימות מבוססת על שיטת ההדליה. אחרי הקטיף, החקלאים נשארים עם קילומטרים של גזם. פינוי הגזם מהווה את אחת הבעיות עימן מתמודדת מועצת רמת נגב. אפשריות הפינוי אינן רבות: אתר "אפעה" בערד או אתר מרוחק. לא אחת החקלאים מעדיפים לשרוף את הגזם ולקבל קנס.
על פי הערכות שונות, מדי שנה ענף העגבניות במועצה האזורית רמת הנגב יוצר כ-12 אלף טון גזם ונטמן בבור פסולת. הוא לא מנוצל לדבר וחבל.
חיפוש אחר פתרון
בחיפושים אחר פתרון, מועצת רמת הנגב הגיעה לאלעד טופול, יזם ויועץ בתחום האנרגיה. טופול מייעץ למועצות פריפריאליות בתחום, במטרה למצוא דרך להפוך את האשפה לאנרגיה נקיה. במהלך הסיור הוא מציג בפני הנוכחים את מתקן הגזיפיקציה, שגודל היחידה הראשית שלו כשל מכולה ימית ובצמוד לה שתי יחידות קטנות – אחת, ההופכת את הגזם לכמוסות בגודל של כדור טניס והשנייה, המשמשת לאחסון.
לתהליך הגזיפיקציה כמה שלבים: השלב הראשון הוא קיצוץ הגזם, שגם מנופה משאריות פלסטיק, חול וחלקי מתכת. הגזם הנקי נהפך ל'בריקטים' – ריבועי עץ דחוסים בגודל כשל כדור פינג פונג בערך. הבריקטים מוכנסים לתוך המתקן התרמי (גזיפייר), הפועל בחום גבוה של למעלה מ-1000 מעלות, אז יהפכו לגז, ממנו מופק החשמל.
בתהליך הגזיפיקציה נפלטים כ-6% מגזי החממה, בתהליך הפקת חשמל מגז טבעי. בהשוואה לשריפת פחם, מדובר במאית מהפליטות. מדובר בפתרון ירוק, הנותן מענה בר קיימא לטונות של גזם, שנוצרים מהפעילות החקלאית ברמת נגב. עגבניות טעימות – חקלאי רמת נגב יודעים לעשות הכי טוב, אבל הם רוצים פתרון ירוק לגזם.
מימון הפיילוט לפרויקט מתקן הגזיפיקציה הגיע ממשרד האנרגיה ומקק"ל הולנד. משרד החקלאות מימן מחקר הבודק את תוצאות הפיילוט. בשלב הראשון, מטופלים במתקן כ-30 טון גם לחודש.
טופול סיפר כי נעשו ניסיונות בגרמניה לגבי הרכב הגזם האופטימלי, מה שדרש שליחת מכולה עם גזם ישראלי למעבדות היצרן. זה לא היה החסם היחידי: גם עצם הצבת המכולה הצריכה הליך רישוי בישראל. יצוין: כאשר המתקן פועל – אין ריח, הרעש נמוך מאוד ומורגש חרישית רק מטרים ספורים מהמתקן. סביבת המתקן נקיה והליך הייצור של הבריקטים נקי אף הוא.
מתקן הגזיפיקציה במכולה
פוטנציאל אדיר
מדובר במתקן ניסיוני אך הפוטנציאל ברור. יש בו בכדי לסייע ליצור רשת חשמל מקומית, בתוספת לרשת הקיימת או כגיבוי לאירוע מצוקה. מתקן כזה אף יכול להוות תגבור למערכת החשמל בשעות עומס ולמנוע ניתוק יישובים מהרשת באירועי קיצון.
אירועי ניתוק היישובים בחמסין שהתרחשו לאחרונה בכל רחבי הארץ, כאשר הטמפרטורות טיפסו ל-40 מעלות, רק מחדדים את הצורך בהקמתן של רשתות גיבוי מקומיות. מועצת רמת נגב, על מאפייניה הייחודיים, שטחה הענקי ואוכלוסייתה היחסית קטנה, יכולה להוות חלוץ ודוגמא לניצול משאבים שאחרת מתבזבזים.
המתקן יסייע להפחית את פסולת הגזם, על ידי הצבתו ביישוב או במתקן משותף במספר יישובים.
הסביר אלעד טופול: "אני רואה, למשל, את מטעי התמרים. אנחנו אוכלים את התמר הקטן ומבזבזים את כל השאר וכך הדבר גם בגידולים אחרים. כאן רואים דוגמא חיה לאפשרות להפוך את המשאבים האלה לאנרגיה נקיה לכל הדיעות."
