יבול שיא
הרפת והחלב
מטעי תמרים 1

שימוש בתכשיר הביולוגי NOLI לבקרת מחלת העובש השחור בתמרים

11 דק' קריאה

שיתוף:

מבין 15 הניסויים, ריסוס בשמר Metschnikowia fructicola שגודל במעבדה או בתכשיר NOLI (המכיל את השמר הזה) הפחית את המחלה במובהק בתשעה ניסויים (53% הצלחה)

  1. תקציר

הפטרייה Aspergillus niger מאלחת את הפרחים ואת החנטים הצעירים של התמר. היא שורד ברקמות המאוכלסות בצורה רדומה (לטנטית) עד שהפירות משנים את צבעם מירוק לצהוב. אז מתחילים להתפתח סימני עובש שחור ראשונים.

במסגרת מחקר שבצענו בארבע השנים האחרונות זיהינו איכלוס מוקדם של הפטריה כבר בשלב הפרח או החנט הצעיר. בעבודה הנוכחית בחנו את האפשרות שטיפולים המיושמים במהלך הפריחה והחנטה יפחיתו, או אף ימנעו את האיכלוס ויקטינו את שכיחות הפירות הנגועים בעובש שחור.

בסך הכל ביצענו 21 ניסויים ותצפיות.  בחנו בהם את היעילות של תכשירי הדברה שונים, כימיים וביולוגיים, שיושמו בתקופת הפריחה ובראשית החנטה. הניסויים בוצעו במו"פים האזוריים ובמטעים מסחריים שהתפתחה בהם נגיעות באופן טבעי. בגלל השונות הגדולה הקיימת במערכת הביולוגית הזו, היו ששה ניסויים בהם המחלה לא התפתחה כלל ולכן לא ניתן היה להסיק מסקנות לגבי יעילות הטיפולים. בארבעה ניסויים חומרת המחלה הייתה נמוכה (0.5-1%), בשישה ניסויים חומרת המחלה הייתה בינונית (1-4%) ובחמישה ניסויים נוספים חומרת המחלה הייתה גבוהה (4% ויותר). מבין 15 הניסויים, ריסוס בשמר Metschnikowia fructicola שגודל במעבדה או בתכשיר NOLI (המכיל את השמר הזה) הפחית את המחלה במובהק בתשעה ניסויים (53% הצלחה); יעילות ההדברה בניסויים אלה הייתה 64+2.7%. התכשירים הכימיים שיושמו בניסויים, סוויץ וסיגנום, הפחיתו את הנגיעות במובהק יחסית לנגיעות חלקות ההיקש בשניים מתוך 7 הניסויים בהם יושמו (26% הצלחה).

2. מבוא

המידע אודות האטיולוגיה של מחלת העובש השחור בתמרים שהיה לפני תחילת מיזם חוס"ן אספרגילוס (מחקר שמומן ע"י המדען הראשי של משרד החלאות ושולחן התמר במועצת הצמחים) היה חלקי ומבוסס, לעיתים, על תצפיות והנחות שלא נבחנו בצורה מסודרת בניסויים מבוקרים.

כך למשל, רווחה ההנחה שההדבקה של הפירות בגורם המחלה מתרחשת בשלב בו הפירות הירוקים הם בשיא גודלם, והפטרייה חודרת דרך פתחים מיקרוסקופיים הנוצרים בין עלי החפה לפרי (פינקס, 1998). הנחה זו נבעה מהעובדה שסימני המחלה הראשונים נראים בשלב העוקב, השלב בו הפירות משנים את צבעם מירוק לצהוב. סביר היה להניח שההדבקות מתרחשות בסמוך למועד בו מתפתחים סימני המחלה.

בהתבסס על הנחה זו נבחנה היעילות של תכשירי הדברה שיושמו בשלב הפירות הירוקים כדי למנוע את ההדבקה. התברר שריסוסים בשלב זה אינם יעילים (פינקס, 1998). הסיבה לחוסר ההצלחה לא הייתה ידועה מפני שהתכשירים בהם נעשה שימוש היו יעילים כנגד אספרגילוס בגידולים אחרים.

בבדיקות וניסויים שבצענו במהלך מיזם חוס"ן אספרגילוס, למדנו שהפטרייה מאלחת את הפרחים ואת החנטים הצעירים. בשלב זה לא מתפתחים כל  סימני מחלה והפתוגן שורד בבסיס הפרח בצורה רדומה (לטנטית) עד שהפירות משנים את צבעם לצהוב. אז הפטרייה מתחילה להתפתח, חודרת לתוך חלל הגרעין וגורמת שם לסימני עובש שחור (כהן וחוברו, 2020; Cohen et al., 2021). תובנות אלה מסבירות את הסיבה לכך שהריסוסים שבוצעו בשלב הפרי הירוק לא היו יעילים. אם כך הדבר, הרי שיישום של תכשירי הדברה בזמן הפריחה והחנטה אמורים להפחית, או אף למנוע את התרחשות ההדבקה, לצמצם את שכיחות הפירות המאוכלסים, ולהפחית את הנגיעות בעובש שחור.

במחקר שבצענו בשנים 2018-2021 בחנו את ההיפותזה שריסוסים המיושמים בשלבים הפריחה והחנטה ימנעו את הדבקה של אברים אלה בנבגי הפטרייה אספרגילוס, יפחיתו את האיכלוס ויקטינו את שכיחות הפירות הנגועים בעובש שחור. מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של ריסוסים בתכשירי הדברה כימים וביולוגיים בזמן הפריחה והחנטה על הנגיעות בעובש שחור.

3. תיאור הניסויים שבוצעו

היעילות של תכשירים שונים (כימיים וביולוגים) במניעת התפתחות של סימני עובש שחור בפירות נבחנה ב-21 ניסויים ותצפיות שהוצבו במטעי תמר מג'הול במו"פים האזוריים ובמטעים מסחריים בשנים 2018 עד 2021. העצים גודלו כמקובל באזור ולא רוססו בתכשירי הדברה כנגד מחלות, מלבד אלה שנכללו בניסויים שבצענו.

הניסויים הוצבו בשתי מתכונות שונות. במתכונת הראשונה, יחידת הטיפול בניסוי הייתה תפרחת בודדת. בניסויים אלה הריסוסים יושמו באמצעות מרסס לחץ אוויר ידני עד נגירה וכל טיפול רוסס רק פעם אחת. התפרחת המרוססת בודדה מהתפרחות האחרות שעל אותו העץ באמצעות לוח פוליגל שהקיף אותה משלושה צדדים.

במתכונת השנייה יחידת הטיפול הייתה עץ בודד. תכשירי ההדברה יושמו באמצעות מרסס מפוח מוטורי בנפח תרסיס של 0.8 ליטר לעץ וכל טיפול רוסס ארבע פעמים, מתחילת ההאבקה, במרווחים של כשבוע בין ריסוס לריסוס. בחלק מהניסויים היה בין כל שני עצים מטופלים לאורך שורה עץ ביניים שלא רוסס. כל הניסויים הוצבו במתכונת של בלוקים באקראי וכל טיפול חזר 5 פעמים.

בניסויים שבצענו נכללו הטיפולים הבאים (לא כל הטיפולים היו בכל הניסויים): 1. היקש – תפרחות טיפול זה לא רוססו בתכשירי הדברה; 2. סיגנום – התפרחות רוססו בתכשיר ההדברה סיגנום (המכיל Pyraclostrobin 6.7%+ boscalid 26.7%)  המשווק על ידי חברת אגן, בריכוז של 0.15%. 3. סוויץ – תפרחות טיפול זה רוססו בתכשיר ההדברה סוויץ (תכשיר המכיל Fludioxonil 25%+ cyprodinil 37.5%) המשווק על ידי חברת אגריקה, בריכוז של 0.1%. 4. 'שמר': תפרחות טיפול זה רוססו בתרחיף שהכיל 108 תאים /סמ"ק של השמר Metschnikowia fructicola שגודל במעבדה. 5. NOLI – תפרחות טיפול זה רוססו בתכשיר NOLI (תכשיר המכיל 1010 תאים/ג"ר של השמר M. fructicola), המיוצר על ידי חברת Koppert מהולנד והמשווק בארץ על ידי חברת לידור אלמנטס. לתכשירי ההדברה הכימיים שנכללו בניסויים שבצענו יש רישוי כנגד מחלות הנגרמות על ידי אספרגילוס בגידולים אחרים (גפן, בצל) אבל לא בתמרים. המקומות בהן בוצעו הניסויים, תכשירי ההדברה שיושמו בהם ויחידת הטיפול בכל ניסוי מפורטים בטבלה מספר 1. בסך הכל בוצעו 21 ניסויים. בשבעה מהם יושם השמר, בשלוש-עשרה ניסויים יושם התכשיר NOLI, בעשרה ניסויים יושם התכשיר סיגנום, סוויץ יושם בששה ניסויים. בנוסף בחנו בניסויים את התכשיר מרית שיום יושם בארבעה ניסויים. אולם, מאחר והתכשיר הוצא לאחרונה מרשימת החומרים המותרים לשימוש באירופה, תוצאות טיפול המרית לא יוצגו במאמר זה.

החל מסוף חודש אוגוסט ועד אמצע חודש אוקטובר בכל שנה נגדדו כל הפירות שהיו על האשכולות, המטופלים בניסויים בהם יחידת הטיפול הייתה אשכול. בניסויים בהם יחידת הניסוי הייתה עץ בודד, נבחר אשכול אחד מיצג  שהיה מצידם הצפוני של העצים המטופלים וכל הפירות בו נגדדו. בדרך כלל הפירות נגדדו בשנים או שלושה גדידים.

הפירות שנגדדו נחתכו לאורכם באמצעות סכין וחולקו לקבוצות בהתאם לסימנים שנראו עליהם, כלהלן:  בקבוצה הראשונה נכללו הפירות הבריאים – פירות שלא נראו עליהם כל סימני מחלה או סימני פגיעה מחרקים. בקבוצה השנייה נכללו פירות שנראו עליהם סימני פגיעה של חרקים (זחלים או סימני אכילה), בלבד. בקבוצות השלישית והרביעית נכללו פירות שנראו עליהם סימני עובש שחור שלא נראו עיהם סימני פגיעה מחרקים. אלו חולקות לשתי קבוצות: נגיעות בעובש שחור רק באזור הכוד או על פני כל המצעית. בקבוצות החמישית והשישית נכללו פירות שנראו עליהם סימני גרדיאנט וחרקים ביחד או סימני שטיח וחרקים ביחד. הממצאים שימשו לחישוב שכיחות הפירות הנגועים בעובש שחור. מובהקות ההבדלים בנגיעות בין טיפולים חושבה באמצעות מבחן HSD (P < 0.05) באמצעות תוכנת JMP.

בשישה מ-21 הניסויים שבצענו שכיחות הפירות הנגועים בחלקות טיפול ההיקש הייתה נמוכה מ-0.5%. המשמעות היא שהיה רק פרי נגוע אחד (בממוצע) בתפרחת שהיו בה 200 פירות. שכיחות מחלה כה נמוכה לא מאפשרת להסיק מסקנות לגבי יעילות הטיפולים ולכן ממצאי ניסויים אלה לא נכללו בניתוח התוצאות. מבין הניסויים הנותרים, בארבעה הייתה נגיעות נמוכה (שכיחות מחלה של 0.5-1%), בשישה ניסויים הנגיעות הייתה ברמה בינונית (1-4%) ובחמישה ניסויים הנגיעות הייתה גבוהה (4-14%). בהסתמך על ניסויים אלה חישבנו את אחוז הניסויים בהם השפעת התכשירים הייתה מובהקת (=ניסויים "מוצלחים") וקבענו את הקשר בין חומרת המחלה לאחוז ההצלחה.

4. תוצאות

בארבעה ניסויים חומרת המחלה בחלקות טיפול ההיקש הייתה נמוכה (שכיחות מחלה של 0.5-1%). מתוכם, בשניים (50%) הריסוס בשמר או ב-NOLI בזמן הפריחה הפחית את שכיחות המחלה במובהק בהשוואה לנגיעות בחלקות ההיקש.

התכשירים הכימיים, סוויץ וסיגנום, לא הפחיתו את הנגיעות במובהק באף ניסוי (איור מספר 1). בשישה ניסויים, חומרת המחלה בחלקות טיפול ההיקש הייתה בינונית (שכיחות מחלה של 1-4%). מתוכם, בשלושה ניסויים  הריסוס בשמר או ב-NOLI בזמן הפריחה, הפחית את שכיחות המחלה במובהק בהשוואה לנגיעות בחלקות ההיקש. התכשיר הכימי סיגנום יושם בשני ניסויים מהם הוא הפחית את הנגיעות במובהק בניסוי אחד יחסית לטיפול ההיקש (איור מספר 2). בחמישה ניסויים חומרת המחלה בחלקות טיפול ההיקש הייתה גבוהה (שכיחות מחלה של 4-17%). מתוכם, בשלושה ניסויים הריסוס בשמר או ב-NOLI בזמן הפריחה, הפחית את שכיחות המחלה במובהק בהשוואה לנגיעות בחלקות ההיקש. התכשיר הכימי סיגנום יושם בשני ניסויים מהם הוא הפחית את הנגיעות במובהק בניסוי אחד יחסית לטיפול ההיקש (איור מספר 3). התכשירים הביולוגיים הפחיתו את הנגיעות במובהק יחסית לנגיעות חלקות ההיקש בתשעה מתוך 15 הניסויים (53% הצלחה) בהם הנגיעות בחלקות ההיקש הייתה גבוהה מ-0.5%. בניסויים אלה, יעילות ההדברה של התכשירים הכימיים הייתה 64+2.7%.

טבלה מספר 1. הניסויים בהם נבחנה היעילות של יישום תכשירי הדברה כימיים וביולוגיים בזמן הפריחה והחנטה על הנגיעות בעובש שחור

שנהמקום הניסויתכשירים מיושמיםיחידת טיפולשכיחות מחלה בהיקש (%)
2018חוות עדןשמר, סיגנום, סוויץ, מריתתפרחת/אשכול> 4
 חוות יאירשמר, סיגנום, סוויץ, מריתתפרחת/אשכול0.5 >
 גלגלשמר, סיגנום, סוויץ, מריתתפרחת/אשכול0.5 >
 יטבתהשמר, סיגנום, סוויץ, מריתתפרחת/אשכול0.5 >
2019גרופיתשמר, סוויץתפרחת/אשכול0.5 – 1
 חוות יאירשמרתפרחת/אשכול0.5 – 1
 חוות עדןשמר, סיגנוםתפרחת/אשכול0.5 – 1
 עין יהבסוויץעץ0.5 >
2020גלגלNOLI, סיגנוםעץ0.5 >
 גרופית 1NOLI, סיגנוםעץ0.5 >
 גרופית 2NOLIתפרחת/אשכול0.5 – 1
 נערןNOLI, סיגנוםעץ4 – 1
 נתיב הגדודNOLIעץ4 – 1
 עין יהב 1NOLIעץ4 – 1
 עין יהב 2NOLI, סיגנוםעץ4 – 1
 עין יהב 3NOLIתפרחת/אשכול4 – 1
 עין חצבהNOLI, סיגנוםעץ> 4
 צופרNOLIעץ> 4
2021עין חצבהNOLIעץ> 4
 נערןNOLIעץ> 4
 רמת נגבNOLIעץ4 – 1
סה"כ21 ניסוייםשמר – 7;  NOLI- 13; סיגנום – 10; סוויץ – 6; מרית – 4תפרחת/אשכול – 9; עץ – 12פחות מ 0.5% – 6; 0.5-1% – 4; 1-4% – 6; גדול מ – 4 – 5
איור מספר 1
איור מספר 1

איור מספר 1. השפעת הריסוס בתכשירי הדברה כימיים או בשמר בזמן הפריחה ותחילת החנטה על הנגיעות בעובש שחור בפירות בשלים בהם הנגיעות בטיפול ההיקש הייתה בין 0.5 ו-1%. ערכי עמודות שלידן אותיות שונות שונים זה מזה במובהק מערכי טיפול ההיקש במובהק (P < 0.05) כנקבע על ידי מבחן HSD.

איור מספר 2
איור מספר 2

איור מספר 2. השפעת הריסוס בתכשירי הדברה כימיים או בשמר בזמן הפריחה ותחילת החנטה על הנגיעות בעובש שחור בפירות בשלים בהם הנגיעות בטיפול ההיקש הייתה בין 1 ו-4%. ערכי עמודות שלידן אותיות שונות שונים זה מזה במובהק מערכי טיפול ההיקש במובהק (P < 0.05) כנקבע על ידי מבחן HSD.

איור מספר 3
איור מספר 3

איור מספר 3. השפעת הריסוס בתכשירי הדברה כימיים או בשמר בזמן הפריחה ותחילת החנטה על הנגיעות בעובש שחור בפירות בשלים בהם הנגיעות בטיפול ההיקש הייתה גבוהה מ-4%. ערכי עמודות שלידן אותיות שונות שונים זה מזה במובהק מערכי טיפול ההיקש במובהק (P < 0.05) כנקבע על ידי מבחן HSD.

5. דיון

במחקרים שבצענו בשנים האחרונות מצאנו שיש הבדלים בין האיבר הצמחי אותו מדביקה הפטרייה אספרגילוס לאיבר הצמחי בו מתפתחים סימני המחלה. הפטרייה מסוגלת להדביק את הפרחים והחנטים הצעירים בתחילת העונה בעוד שסימני המחלה, עובש שחור, מתפתחים בפירות ששינו את צבעם מירוק לצהוב. מכאן עולה שקיים פער זמן של כמה חודשים בין מועד ההדבקה והאיכלוס למועד התפתחות סימני המחלה. הבנת האטיולוגיה של המחלה מאפשרת להבין את הסיבה שבעטיה לא הייתה השפעה למאמצים שנעשו בעבר להדביר את המחלה באמצעות תכשירי הדברה.

בניסויים שבוצעו בזמנו יישמו את תכשירי ההדברה בסמוך למועד בו התחילו להתפתח סימני המחלה בהנחה שזה המועד בו מתרחשת ההדבקה (פינקס 1998). הריסוסים לא היו יעילים מפני שההדבקה התרחשה כמה חודשים מוקדם יותר, ובזמן שבוצעו הריסוסים הפטרייה הייתה מוגנת באזור הנמצא בין החפים לבסיס הפרי וחומרי ההדברה לא חדרו לשם. אם רוצים להגן על אברי הצמח בפני הדבקה, יש ליישם את חומר ההדברה לפני (או בסמוך אחרי) מועד ההדבקה. משמע, בזמן הפריחה או תחילת החנטה.

בארבעת שנות המחקר בצענו 21 ניסויים, בהם בחנו את היעילות של תכשירי הדברה שונים, כימיים וביולוגיים, שיושמו בתקופת הפריחה ובראשית החנטה כאמצעי להפחית את הנגיעות בעובש שחור. הניסויים בוצעו במו"פים האזוריים ובמטעים מסחריים והתפתחה נגיעות באופן טבעי. בגלל השונות הגדולה הקיימת במערכת הביולוגית הזו, היו ניסויים בהם המחלה לא התפתחה כלל, היו ניסויים בהם התפתחה נגיעות בחומרה נמוכה ובאחרים – בחומרה בינונית או גבוהה. מ-21 הניסויים שבצענו התפתחה מחלה בחומרה המאפשרת להסיק מסקנות לגבי היעילות של הטיפולים שבצענו ב-15 ניסויים. מתוכם, חומרת המחלה הייתה נמוכה בששה ניסויים, בינונית בשישה ניסויים וגבוהה בחמישה ניסויים (טבלה מספר 1). מבין 15 הניסויים, ריסוס בתכשירים הביולוגיים שמר ו-NOLI הפחית את המחלה במובהק בשמונה ניסויים (53% הצלחה); יעילות ההדברה בניסויים אלה הייתה כ-64%. השפעה זו של התכשירים הביולוגיים הייתה צפוייה. הפעילות של תכשירי הדברה ביולוגיים, בניגוד לזו של תכשירי הדברה כימיים, מושפעת מגורמים רבים ובכלל זה תנאי הסביבה השוררים בזמן היישום, נוכחות של מיקרואורגינזמים אחרים, איכות החומר הביולוגי המיושם, גודל אוכלוסית הפתוגן, המועד בו התרחשה ההדבקה יחסית למועד יישום המדבירים, ועוד ועוד (Shtienberg and Elad, 2002).

העובדה שפעילות התכשירים הביולוגיים לא הייתה הדירה ושהם היו יעילים (רק) ב-53% מהניסויים לא הייתה מפתיעה. אם הייתה הפתעה, היא הייתה לטובה – לא ציפינו שבניסויים בהם התכשירים היו יעילים הם הפחיתו את הנגיעות ב-64% יחסית להיקש. בדרך כלל הבעיה של יישום של תכשירי הדברה ביולוגיים היא ההדירות של ההצלחה והצלחה בסדר גודל של 50% לערך אינה יוצאת דופן (O'Neill et al., 1996; Shtienberg and Elad, 2002).

ההצלחה בהדברה לא הושפעה מפוטנציאל המחלה (שכיחות המחלה בחלקות ההיקש). התכשיר הביולוגי הפחית את הנגיעות במובהק בשניים מארבעת הניסויים בהם הנגיעות בהיקש הייתה נמוכה, בשלושה מששת הניסויים בהם הנגיעות בהיקש הייתה בינונית ובשלוש מחמשת הניסויים בהם הנגיען בהיקש הייתה גבוהה (איורים 1-3).

במקביל, ובנפרד מהניסויים שבצענו במסגרת מחקר זה, ביצע ליאור ישראלי, מחברת לידור אלמנטס, חמש תצפיות במטעי תמר מג'הול באזור הבקעה. התצפיות בוצעו בחלקות מסחריות בוגרות (גובה עצים 5 עד 20 מ') והתכשיר יושם באמצעות כלי ריסוס מסחריים: בחלק מהתצפיות המגדלים השתמשו בתותחי ריסוסי מהקרקע ובאחרים ברובי ריסוס שהיו על גבי כלי גובה. שטח החלקות המטופלות היה 18 עד 150 דונם ויושמו שניים עד ארבעה ריסוסים, החל משלב תחילת הפריחה (תחילת האבקה). בשתי התצפיות בהן הנגיעות בעובש שחור הייתה גבוהה הריסוס ב-NOLI הפחית אותה במובהק. הריסוס גם הפחית את הנגיעות בשלוש התצפיות האחרות, בהן הנגיעות הייתה נמוכה יותר, אך ההשפעה לא הייתה מובהקת. כשאוחדו התוצאות של חמש התצפיות, ונותחו ביחד (כניסוי אחד המוצב בבלוקים באקראי) השפעת הריסוס ב-NOLI הייתה מובהקת ויעילות ההדברה הייתה 68.8%. העובדה שיעילות התכשיר בתצפיות המסחריות דומה ליעילות שהושגה בניסויים הפרטניים שבצענו מעודדת.

נשאלת השאלה מדוע בניסויים שבצענו בבמסגרת מחקר זה הייתה לריסוס בתכשירי ההדברה הביולוגיים השפעה על האיכלוס ועל המחלה, אבל לריסוס בתכשירי ההדברה הכימיים לא הייתה השפעה דומה (איורים 1-3).

הסבר אפשרי לממצאים אלה הוא השוני במנגנון הפעולה של שני סוגי התכשירים. תכשירי הדברה כימיים משפיעים כל עוד קיימות מולקולות פעילות בריכוזים המתאימים. ריכוז המולקולות הפעילות של תכשירי הדברה כימיים יורד עם הזמן (כי התכשירים מתפרקים או בגלל שרקמות הצמח גדלות, ואז הריכוז של התכשירים נימהל). מסיבה זו משך הפעולה של תכשירי הדברה כימיים מוגבל ויש ליישם ריסוסים חוזרים כדי לשמור על פעילותם.

לעומת זאת, תכשירי הדברה ביולוגיים מכילים (ברוב המקרים) מיקרואורגניזמים חיים. לאחר הריסוס הם מתבססים בריקמות הצמחיות וכשתנאי הסביבה מתאימים הם מסוגלים להתרבות ולשגשג. אם הם מצליחים לעשות זאת, ריכוזם נשמר, או עולה עם הזמן ולא בהכרח יורד. המיקרואורגניזמים גם מסוגלים לנוע ולהתפזר (באופן אקטיבי או פסיבי) בצמח ולהגיע לרקמות חדשות, שלא רוססו, או שנוצרו אחרי הריסוס. ריסוס של תכשירי הדברה ביולוגים גם עשוי לשנות את ההרכב ואת המאזן הטבעי של המיקרואורגניזמים המאכלסים את הרקמות הצמחיות (המיקרוביום) ולהשפיע למשך זמן ארוך על פתוגנים. מנגנון העיכוב יכול להיות קשור לתחרות על חומרי מזון או מקום עם גורם המחלה.

ראוי לציין שבניסויים שבוצעו על ידי אחרים תכשירי הדברה כימיים שרוססו בזמן הפריחה הפחיתו את הנגיעות במחלה בשיעור דומה להפחתה שהתקבלה על ידי התכשיר הביולוגי במחקר זה (ש. פיבוניה, הודעה אישית).

במסגרת מיזם חוס"ן אספרגילוס בחנו מתי צריך ליישם את התכשיר NOLI כדי להגיע ליעילות הדברה מיטבית. מצאנו שאפשר ליישם את התכשיר הביולוגי פעם אחת, משלב הפריחה ועד לשלב החנטים הקטנים, מבלי שיהיו הבדלים ביעילות ההדברה. הפריחה בעצי התמר מדורגת ונמשכת עד 3-4 שבועות. ניתן להגן על כל הפרחים, בכל התפרחות באמצעות שני ריסוסי NOLI, שיתוזמנו בדרך הבאה: את הריסוס הראשון יש ליישם כשהתפרחות בדור המרכזי של העץ פורחות. בשלב זה התפרחות בדור התחתון, שפרחו ראשונות, כבר חנטו; התפרחות האחרונות (בדור העליון) עדיין לא יצאו מהמתחלים. ריסוס זה יגן על הפרחים והתפרחות בדור המרכזי והתחתון של העץ. את הריסוס השני יש ליישם כשהתפרחות בדור העליון של העץ פורחות. בשלב זה התפרחות שפרחו ראשונות (בדור התחתון) כבר נמצאות בשלב ההתפתחות הראשוני של החנטים והתפרחות בדור המרכזי יהיו בסמוך לאחר החנטה. ריסוס זה יגן על הפרחים והתפרחות בדור המרכזי ובדור העליון של העץ.

החברה ההולנדית Koppert, אחת החברות המובילות בעולם בייצור ובשיווק של תכשירי הדברה ביולוגיים, קיבלה לאחרונה את הזכויות לייצר ולשווק תכשיר המבוסס על השמר Metschnikowia fructicola. התכשיר כבר מיוצר באופן מסחרי והוא נקרא NOLI. חברת לידור אלמנטס הישראלית קיבלה את זכויות הפיתוח של התכשיר בארץ ולאחרונה היא קיבלה רישוי ליישומו במספר גידולים (ובכלל זה בתמרים).

השימוש בתכשיר הביולוגי להפחתת הנגיעות בעובש שחור הוא פיתרון מוצלח. זאת מאחר שהתכשיר הביולוגי אינו פוגע בסביבה, הוא לא משפיע על אויבים טבעיים ואין סכנה שימצאו שאריות של חומרים כימיים בפירות המשווקים בארץ והמיוצאים לחו"ל. בגלל שישנם מקרים בהם יעילות ההדברה המושגת על ידי ה-NOLI אינה מספקת כדאי לבחון את האפשרות ליישם במקביל לשימוש בתכשירים הביולוגיים, אמצעי הדברה אחרים. זאת, תוך יישום העקרונות של ההדברה המשולבת.

6. הבעת תודה

המחקר מומן על ידי קרן המדען הראשי של משרד החקלאות ועל ידי שולחן מגדלי התמרים במועצת הצמחים. אנחנו רוצים להודות לחוקרי המו"פים האזוריים בהם בצענו את הניסויים: אבי סדובסקי, אפריים ציפילביץ, אבי סטרומזה ודניאל כץ; למגדלים שהסכימו שנבצע את הניסויים במטעים שלהם והיו חלק חיוני של המחקר: גרופית (קובי טובול), עין יהב (רמי שדה, אמיר אורן), נערן (גדי לאור, סער דייג), נתיב הגדוד (יואב טובי), צופר (יפרח סבלדי-פיקי), עין חצבה (ניב בן יעקב), עידן (מוטי ארנון). אנו מודים לאנשי השדה של החברות אגריקה ואגן-אדמה ולאנשי המחלקה החקלאית של חברת לידור אלמנטס על השתתפותם בניסויים.

7. רשימת ספרות מצוטטת

כהן, י., צמח, ח., בלאוסוב, י., שטיינברג, ד., עזרא, ד., שולחני, ר., בורנשטיין, מ., גרינברג-ברן, מ., רוט, י., פיבוניה, ש. (2020) מניעה מוקדמת של מחלת העובש השחור בתמרים. עלון הנוטע 74 (2): 30-34.

פנקס י. (1998). מחלות בעצי פרי סובטרופים ובתמר במחלות צמחים (רותם, י., פלטי, י. ובן יפת, י. עורכים). עמודים 459 – 472 ב: מחלות צמחים בישראל. הוצאת מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני.

Cohen, Y., Shulhani, R., Rot, Y., Zemach, H., Belausov, E., Grinberg-Baran, M., Borenstein, M., Pivonia, S., Ezra, D., and Shtienberg, D. (2021). Aspergillus niger, the causal agent of black mould disease in date fruits, infects and colonizes flowers and young fruitlets. Plant Pathology, 70, 1195–1208.

O'Neill, T.M., Elad, Y., Shtienberg, D., and Cohen, A. (1996). Control of grapevine grey mould with Trichoderma harzianum T39. Biocontrol Science and Technology 6:139-146.

Shtienberg, D., and Elad. (2002). It it possible to cope with variability in biocontrol? IOBC wprs Bull 25: 1-4.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
מנשה סמירה, בן מושב בית עזרא וכיום חבר מושב ביצרון, הוא מנכ"ל שמורת נאות קדומים ליד העיר מודיעין * האתר מציג את הטבע בא"י בעת שהעם ישב על אדמתו, ומפעיל בני נוער ומבוגרים בטיולים
11 דק' קריאה
כבני אדם החיים מזמנים לנו הפתעות – לעתים נעימות ולעתים טרגדיות נוראיות – וזה תלוי בנו איך אנחנו מתמודדים איתן * לפני כ-17 שנה חוותה רני כספי-סבח אסון גדול: שני הוריה של רני, ליאורה
5 דק' קריאה
טיול מפלים, זרימות נחלים – וגם קולינריה ואירוח מפנקים באצבע הגליל * חלק א' – המשך בשבוע הבא  החלטנו לצאת לטיול סתווי צפוני. התוכנית היתה לעלות לחרמון שנפתח העונה עם רכבל נוח חדש ולא
5 דק' קריאה
ניסים קריספיל הוא אוטודידקט שמילדותו ועד בגרותו לומד וחוקר צמחים ובמיוחד על צמחי בר וצמחי מרפא * היום קריספיל נחשב לאחד המומחים המובילים בישראל בידע על צמחי הבר * אפשר בהחלט להגיד שקריספיל הביא
6 דק' קריאה
בתחרות אפיק, טור אופני הרים בינלאומי שנערכת זו הפעם התשיעית, לקחו השנה בפעם הראשונה חלק גם חברי עמותת אתגרים. רכיבה אתגרית גם למי שמאותגר בין הים לכרמל  בין ה- 21.9 ל- 24.9 התקיימה זו
3 דק' קריאה
מבט על מה שהיה ספינת דגל אדריכלית, מקדש מעט ומרכז חברתי תרבותי   "ספינת הדגל" האדריכלית כמעט בכל קיבוץ היה לאורך שנים מבנה חדר האוכל המקומי, שלא היה רק מקום הסעדה אלא גם ובעיקר מקדש
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן