יבול שיא
הרפת והחלב

תסבוכת אחת – אינספור זוויות 

3 דק' קריאה

שיתוף:

קיימת נטייה לחשוב שהרכב משפחתי מצומצם, מקטין את הסיכויים לתסבוכת משפחתית. אלא שהבסיס הוא רק בסיס, ולא פעם נדרש לעקוב להיכן נושבות הרוחות, לאיזו תצורה מתפתחים הדברים, ואילו תגובות מהדהדות בעקבותיהם 

סביב שולחן הגישור מתיישבות משפחות שונות והרכבים שמשתנים. לכל משפחה יש סיפור שמתגלגל עם השנים ומתפתח לנתיב ייחודי. הדבר המופלא והמאתגר כאחד הוא שעל כל סיפור ניתן להביט מאינספור זוויות. הגישור, כך מתבקש, דואה מעל כל הדעות, התפיסות והרגשות, ומתבקש להוביל את בני המשפחה לצעוד קדימה לעבר הפתרון. 

פתח דבר: במושב בגליל העליון גרים בני הזוג ענת ושאול ליבנה. לפני שנים הקימו במשק חקלאות שפרנסה טובה לא צמחה בעקבותיה. אך אחרי גלגולים וניסיונות הגיעו לבסוף לפיתוח חדשני שהעלה אותם על דרך המלך. מאז ועד היום הם מגדלים עלים ירוקים על מצע מנותק – מוכרים חסות מסוגים שונים ועשבי תבלין נדירים. 

לענת ושאול יש שני בנים. דודו, הבן הבכור, גר עם אשתו ושלושת ילדיו ביחידת המגורים שבה גרו בעבר הסבא והסבתא, כשהוא עובד כבר שנים עם הוריו בחקלאות. הבן הצעיר, יניב, מתגורר עם אשתו ושני ילדיו בעיר הסמוכה; ומתפרנס מעסק להקמת פרגולות ודקים.  

קיימת נטייה לחשוב שהרכב משפחתי מצומצם, מקטין את הסיכויים לתסבוכת משפחתית. אלא שהבסיס הוא רק בסיס, ולא פעם נדרש לעקוב להיכן נושבות הרוחות, לאיזו תצורה מתפתחים הדברים, ואילו תגובות מהדהדות בעקבותיהם. 

הבית קטן מלהכיל 

ההתפתחות הראשונה התרחשה בביתו של דודו, הבן הבכור. שלושה מתבגרים בבית אחד, הפכו את יחידת הדיור של הסבא והסבתא לצרה מלהכיל. חישוב מחודש של האפשרויות והיכולות הכלכליות, הביא את דודו ואשתו לחשיבה מחודשת, כשזמן קצר לאחר מכן הם החלו להניע את הצעד הראשון לתכנון בית מגורים חדש בחצר המשק. סיפור התכנון התפתח לשיחת אגב, שלשמחתם זכתה בהנהון של הסכמה מצד ההורים, מתוך הבנה למצוקת הרווחה ומתוך הסכמה שקטה שתרומתו של הבן החקלאי ראויה להכרת תודה. 

צעד רודף תגובה, וזה קרה כשהידיעה על התוכניות של האח הבוגר הגיעה רק במקרה לידיעתו של האח הצעיר, ואין לדעת מה גרם לו לשבור את הכלים – האם היו אלה מהלכי תכנון הבנייה והמשתמע מהם, או העובדה שהדברים התפתחו מאחורי גבו במשך חודשים ארוכים.  

גל הזעם של הבן הצעיר לא אחר להגיע, ושטף את השקט המשפחתי; כך נתפסה האינטראקציה המשפחתית, שנעה כביכול על מי מנוחות. "יש ריח מסריח מאחורי תוכנית הבנייה של דודו. לא יכול להיות שמדובר רק ביחידת דיור. זה אף פעם לא עובד ככה. אני לא רוצה להדליק אש, אבל יש לי תחושה שהוא מתכוון להשתלט על המשק," כך סיכם יניב את נקודת מבטו על המהלכים שביצע אחיו בחשאי. 

ההורים התכווצו מתגובתו החריפה של בנם הצעיר, ומכאן המשיך כדור השלג לתפוח ולהתגלגל. הם קראו לדודו לשיחה בארבע עיניים, ובשיחה התפתלו עד שהצליחו לומר לו את מחשבותיהם ואת החלטתם, למרות שמעולם לא הבטיחו לו דבר. "האח שלך גילה שאתה מתכנן להקים בית. הוא לא אוהב את הרעיון, בלשון המעטה; ואנחנו רוצים שקט. חשבנו… בוא נעצור לרגע את ההתקדמות. חכה עם בקשת היתר הבנייה. יש עניינים שצריך לסדר לפני שנתקדם לצעד הבא." 

מהצד שלו 

הרבה מחשבות התרוצצו בראשו של דודו, מאז שיצא מבית הוריו עם הבשורה שהקפיאה את התוכנית עליה שקד עם אשתו חודשים ארוכים. הוא כעס כל כך. תחילה שמר את הידיעה לעצמו בלבד, ורק אחר כך סיפר על כך לאשתו כשהוא נבוך ופגוע. הוא הרגיש שבכל כוחה ניסתה להפגין קבלה של המציאות, אבל לא פספס את מבטה שֶׁכָּבָה מאכזבה.  

התירוץ הראשון להיעדרותו מארוחת צהריים בבית הוריו, שאליה הוזמן גם אחיו, התגבש במבוכה. אבל עם הזמן השתכללו ההסברים ולא היה כבר צורך לתרץ – הסיבה עמדה באוויר, מובנת לכולם.  

הריחוק המשפחתי בן האחים נפער ונפער לאורך השנים. לא ההורים, לא האחים וגם לא הכלות – ניסו לנקוט בצעד שיחבר חזרה את הקרע. כך עד שהתהפכה הקערה שוב על פיה. זה קרה כששאול אובחן כחולה במחלת הסרטן. מציאות שונה הכתיבה מעתה את חייהם, ובכל זאת שמרו האחים על מרחק ועל שתיקה. כשמצבו של האב התייצב במעט החליטה ענת לפעול, ופנתה למרכז גישור. "שנים של דממה", כך הסבירה גורם אחד בתוך מורכבות הפער; "הגיע הזמן לנער את הכול החוצה ולהתחיל לעשות סדר משפחתי." 

ההקשר האמיתי לתסבוכת המשפחתית 

סיפורם של ענת, שאול, דודו ויניב אינו מבוסס מציאות חיה וקיימת. את המציאות שלהם שאבתי מתוך תרכובות של סיפורים משפחתיים, שאני פוגשת שוב ושוב מסביב לשולחן הגישור. הסיפור גובש לתסריט משפחתי ארוך שנים, ושימש את שחקנים כבסיס לסימולציה, בכנס שהתקיים בפני עשרות מגשרים במכללת "תל חי".  

השחקנים נכנסו לתפקידם וגילמו את הדמויות המרכזיות, כשכל אחד קיבל חופש לפתח את הדמות כראות עיניו. על הסימולציה המשפחתית בהובלת מגשר מתנדב, צפינו מהחדר הסמוך 30 מגשרים ואנוכי במסגרת כנס גישור משפחתי בתחום ההורשה הבין דורית.  

הסיפור המשפחתי קיבל חיים עצמאיים, ומדהים היה לעקוב כיצד נתוני הפתיחה התפתחו לדמויות ממשיות, שמדברות את הכאב האישי מנקודת מבטם. מעורר השראה היה לצפות במגשרים שבתורם התמודדו מול אתגרי השיח הטעון, ובנחישות רבה בעזרת כלים מקצועיים ניסו לגשר על הפערים. הייתה חוויה מדהימה למגשרי הגולן והגליל, ותודה לשמעון צורי מנהל מרכז גישור גולן על הפקת הערב המרתק. 

פוסטים

* הכותבת הינה מגשרת, עורכת דין ונוטריון 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

במסמך שהוגש ע"י מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח ומזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, מתוארת הארכת חוק הותמ"ל כ: "מהלך דורסני, מיותר ומסוכן לחקלאות ולביטחון המזון"  תנועת המושבים בישראל והתנועה הקיבוצית הגישו למשרד האוצר התנגדות רשמית לסעיפים בתכנית הכלכלית המבקשים להאריך את תוקף חוק הותמ״ל עד אוגוסט 2028. במסמך שהוגש על ידי מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח ומזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה נכתב כי התנועות "מתנגדות נחרצות" להצעה ומבהירות כי: "משבר הדיור אינו משבר תכנוני ואין הצדקה להמשך ואף להרחבת פעילות הותמ״ל."  עוד צוין כי כבר היום "קיים מלאי תכנוני של למעלה מ־1.2 מיליון יחידות דיור בתכניות מפורטות מאושרות, המספיק ליותר מ־15–17 שנות בנייה וכי תרומת הותמ״ל לתכנון זה היא מזערית כ-4.5%."  התנועות מדגישות כי "משבר הדיור בישראל הוא משבר ביצוע ושיווק ולא בתכנון."  בנוגע להשפעות על המרחב הכפרי, מצוין כי פעילות הותמ״ל הביאה "לפגיעה מצטברת של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית ושטחים פתוחים” וכי מתקיימת “פגיעה כלכלית משמעותית ללא שימוע או תיאום, תוך שלילת זכות הטיעון של החקלאים."  עוד נכתב כי הותמ״ל "פוגע פגיעה אנושה בקרקע החקלאית ובכושר הייצור החקלאי, מסכן את המשך קיומה של ההתיישבות החקלאית והחקלאות המקומית ומהווה איום על עצמאותה של המדינה לייצר מזון מגוון, טרי וזמין עבור תושביה."  בנוגע למערכת התכנון, אומרים ראשי ההתיישבות הכפרית כי הותמ״ל "עוקף את מוסדות התכנון המחוזיים והמקומיים, פועל בהרכב המורכב ברובו מנציגי ממשלה ודוחה את מרבית ההתנגדויות ופוגעת בדמוקרטיה התכנונית."  לסיום מבקשים יפרח ושמחה: "תנועות ההתיישבות אשר על כל אלה, מתנגדות נחרצות להארכת החוק, ובוודאי להארכה החורגת מהמנגנון שנקבע בו כ'הוראת שעה' ובלי 'תחנות' בקרה ופיקוח. נבקשך לפעול להסרת מחטף במסגרת הליך חוק ההסדרים (אשר מטרתו המרכזית היא לקבוע את המדיניות הפיסקאלית של תקציב המדינה), ולא לפגוע בעתיד הדורות הבאים באמצעות מהלכים דורסניים קצרי טווח." 
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: ההצפה במושב בית השקמה. צילום: דוברות כיבוי והצלה  הסופה "ביירון" גרמה להצפות קשות באחד מרחובות מושב בית שקמה אשר במועצה חוף אשקלון. צוותי מד"א הקימו במושב נקודת טיפול, וטיפלו באותם תושבים שסבלו מפגיעות קור. שבעה מהם פונו
< 1 דק' קריאה
"נאבק בהחלטה בכנסת ואם צריך כל החקלאים במדינה יצאו לרחובות"  לאחר אישור "הרפורמה" שמשרד האוצר רוצה להעביר בענף החלב, בישיבת הממשלה שדנה בתקציב 2026, הודיעו יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח ומזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן בתגובה: “החלטת הממשלה לאשר את רפורמת החלב היא גזר דין מוות למאות רפתות ישראליות ובעיקר לאלה שבקו הגבול בצפון ובעוטף עזה. בעוד החקלאים מספקים ביטחון מזון תחת אש ותוך כדי שמירה על גבולות המדינה, הממשלה בוחרת לפרק את החוסן הלאומי מבפנים.  "זהו מהלך חסר אחריות, שמסכן את ביטחון המזון של ישראל ומפקיר משפחות שחיות שנים על האדמה ומייצרות את החלב הטרי והבטוח ביותר בישראל. מי שחושב שייבוא הוא תחליף לחקלאות ישראלית לא מבין את המציאות, או פשוט ויתר על ההתיישבות ועל הפריפריה."  יפרח ודורמן אומרים: "הרפורמה הזו לא תעבור. נאבק בהחלטה בכנסת ואם צריך כל החקלאים במדינה יצאו לרחובות עד שנעצור את המחדל הזה. אנו מודים לשר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר שהתנגד ושעמד כחומה בצורה למען החקלאים ולשרי מפלגת עוצמה יהודית בן גביר, אליהו ווסרלהאוף אשר נמנעו ומבינים את חשיבות החקלאות למען ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל."  
< 1 דק' קריאה
זעק הרפתן אורן קמה ממושב אביגדור, בהפגנה שהתקיימה בעת דיון מפלגת הציונות הדתית בבית מאיר, על נושא חוק הגיוס * הזעקה של קמה באה לאחר שעשה 500 ימי מילואים ביחידה מיוחדת, במהלך השנתיים האחרונות ברצועת עזה
7 דק' קריאה
ממתקים ברוטאליים, תחפושות ואדרנלין גבוה. איך התמקם חג ההלוואין (גם) בקיבוצי ארצנו? דיווח מצמרר מקיבוץ דביר  *תמונה ראשית: רוחות רפאים במרפסת. תקציב של 100 שקל למשפחה. צילום: המשפחות המארחות  כאילו הלב לא מאיץ במהירות 200 קמ"ש
4 דק' קריאה
אחרי שירות קרבי ארוך ותובעני שבמהלכו מעולם לא נשאל מה שלומו, למד ליאור חיון מקיבוץ דביר לדבר על רגשות. עכשיו הוא מתעל את היכולת שרכש לעבודה עם חיילים ומילואימניקים. "אחת המטרות היא שאנשים יבינו
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן