״היו יכולים והיו צריכים לחזור הביתה בחיים״

חולצה גופתה של כרמל גת, בת בארי, שנרצחה בשבי חמאס

לאחר גל שמועות ברשתות החברתיות, הודיע בראשון בבוקר דובר צה"ל על תהליך החילוץ והזיהוי של שישה חטופים: כרמל גת, עדן ירושלמי, הירש גולדברג-פולין, אלכסנדר לובנוב, אלמוג סרוסי ורס"ר אורי דנינו, שנחטפו לעזה במתקפת הטרור האכזרית ב-7 באוקטובר בעודם בחיים, ונרצחו כנראה זמן קצר לפני הגעת כוחות צה"ל למקום בו הוחזקו על ידי שוביהם, לאחר כמעט 11 חודשים בשבי.
בהצהרה שמסר תת-אלוף דניאל הגרי נאמר כי השישה "נרצחו באכזריות זמן קצר לפני שהגענו אליהם. הם נחטפו חיים. הם אותרו במנהרה תת-קרקעית, במרחק קילומטר מאיפה שנמצא פרחאן קאדי". ההערכה כי החטופים נרצחו ביום חמישי או שישי. סימני ירי בראשם ובמקומות נוספים נמצאו על גופותיהם של החטופים ומנתיחת הגופות עלה כי הם הוזנחו לאורך תקופת השבי.
זעקות שבר של מדינה שלמה
אבל כבד ירד על קיבוץ בארי עם היוודע הבשורה על מותה של כרמל גת בת הקיבוץ. כרמל נחטפה ב-7 באוקטובר מבית הוריה בקיבוץ בו גדלה. אימה כנרת (68) נרצחה ואביה אשל ניצל בנס מתופת המחבלים. באירועי אותה שבת ניסו המחבלים לחטוף את אחיה אלון עם אשתו ירדן רומן גת ובתם גפן בת ה-3. אלון הצליח להימלט כשבתו בידיו. ירדן נחטפה ושוחררה לאחר 54 ימים בשבי.
כרמל, לה מלאו 40 במאי עת שהייתה בשבי, הייתה סטודנטית לתואר שני בריפוי בעיסוק, והייתה אמורה להתחיל לימודי שנה שנייה של התואר באוניברסיטה העברית.
בקיבוץ בארי ספדו לכרמל:
"באופייה הייתה בעלת אישיות טיפולית, חומלת, מכילה, מקשיבה עם כל הלב. חכמה, חריפה, כל מילה שלה נאמרת בדיוק במקום. רצינית ועמוקה, מצחיקה וספונטנית, חברת נפש להרבה חברים וחברות. כרמל לא נכנעה לתכתיבים ואין מסגרת שהגבילה לה את חופש המחשבה.
בבארי כרמל משתייכת לכיתת פטל.בנעורתה הייתה מדריכה בנוער העובד והלומד בבארי, והדריכה את כיתת נורית של אחיה הצעיר אור. עבדה בפעוטון עופרים ובגן הירק, לצד סבה אליהו גת. בין שנת שירות לצבא עבדה בדפוס בארי. אהבה לטייל בעיקר בהודו ומצאה נחת בתרגול יוגה.
גם בשבי הביאה את האישיות הטיפולית שלה לביטוי. לקחה חסות על החטופים, ניהלה איתם מחברת בה ספרה את הימים ותרגלה איתם יוגה. באמצעות הכוח הפנימי והטיפול באחר כרמל שמרה על חוסן נפשי גם בתנאים הקשים של השבי. היא נרצחה לאחר חודשים ארוכים וקשים בשבי והלב שלנו נשבר שוב".
החטופים היו יכולים והיו צריכים לחזור הביתה בחיים, אמרו בבארי, לולא הקריבו אותם הממשלה והעומד בראשה.

״חייהם של אזרחי ישראל על הכף – לחיים או למוות בייסורים״

הפגנות ענק כמוהן לא נראו מפרוץ המלחמה התקיימו ברחבי הארץ בדרישה לשחרור החטופים

גם התנועה הקיבוצית קראה לחברי קיבוצים בכל רחבי הארץ להצטרף לגל ההפגנות ולפעולות המחאה והפגנות בהשתתפות חברים וחברות רבים מהרגיל התקיימו בצמתים מרכזיים הסמוכים לקיבוצים. בהפגנת הענק בתל אביב נשא דברים מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה:
״בימים האחרונים התחדדה שוב ההכרה הכואבת והמייסרת כל כך – הנהגת המדינה מפקירה חטופים ישראלים חיים – אל מותם, בייסורי גוף ונפש. אזרחי ישראל שנחטפו מביתם, נלקחו תחת איומים לארץ אויב בעודם אזרחים שוחרי טוב ושלום. קול דמם זועק אלינו. אני עומד פה, בשם התנועה הקיבוצית כולה, מבקש מהם סליחה.
סליחה שלא עשינו מספיק להשיבכם הביתה בחיים, שחיים שלמים ומלאים, הסתיימו כשאתם חסרי הגנה, מוחזקים בידי מרצחים שפלים במנהרה מתחת לאדמה.
אנו כעת במאבק על תמונת עתידה של מדינת ישראל. לא נוכל להמשיך לחיות פה מבלי ההבטחה שהמדינה תגן עלינו – ויהיה המחיר אשר יהיה.
אבל לפני הכול – צריך לעשות, ככל שיידרש על מנת להחזיר את החטופים הביתה. מי לשיקום ומי לקבורה בקבר ישראל. אם הם לא יחזרו- לא נוכל להמשיך לחיות כאן.
אנחנו קוראים לראשי המשק ולאזרחי ישראל וציבור כולו – עכשיו זה תלוי בנו! הצטרפו אלינו, עצרו הכול, תשביתו איתנו את המדינה. חייהם של אזרחי ישראל על הכף – לחיים או למוות בייסורים.
אנחנו חייבים להחזירם הביתה – עכשיו״.