יבול שיא
הרפת והחלב

״כל מה שמסמל עבורי בית נמצא על הכוננית הזאת״

2 דק' קריאה

שיתוף:

הצילום המרגש של רותי מונדר מניר עוז שחזרה מהשבי

ערב אחד לפני מספר חודשים ישבה רותי מונדר (79) שנחטפה מקיבוץ ניר עוז וחזרה מהשבי, בסלון ביתה הזמני בקרית גת, וחשבה כיצד תוכל לתת ביטוי בצילום לתחושות שמלוות אותה מאז אותה שבת ארורה.
היא התבקשה לעשות זאת במסגרת פרויקט צילום שבו השתתפה, והמשימה הייתה לצלם תמונה שמבטאת "תחושת בית".
היא הביטה לכיוון הכוננית שבסלון ביתה, על התמונות והחפצים שמונחים עליה.
"כל מה שמסמל עבורי בית נמצא על הכוננית הזאת, לכן פתחתי את המצלמה וצילמתי אותה. אין דבר שנותן לי תחושת בית יותר מזה", סיפרה רותי.
על הכוננית בביתה מונחות תמונות של בעלה אברהם מונדר שנחטף ונרצח בשבי חמאס, ושל בנה רועי מונדר שנרצח בניר עוז. בפלישה לקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר נחטפה רותי יחד עם בתה קרן ונכדה אוהד בן ה-9. השלושה שוחררו בעסקה. מאז היא מתגוררת בשכונת כרמי גת בקרית גת. ״הכוננית הזו היא סיפור חיי. עבר והווה״.

תמונה 1 כוננית
על הכוננית תמונות של בעלה אברהם מונדר שנחטף ונרצח בשבי חמאס ושל בנה רועי מונדר שנרצח בניר עוז 

ביתה בניר עוז לא נשרף. באחד הביקורים שלה בקיבוץ היא אספה כמה חפצים לריהוט ביתה החדש, בהם הכוננית והחפצים שעליה. "הבית שרד ולמעשה החפצים נותרו שלמים. לקחתי את הכוננית והצבתי אותה בסלון ביתי החדש. על הכוננית נוספו תמונות של בעלי ובני. אבל לפני כן, על הכוננית היו חפצים ומזכרות מכל מיני תקופות בחיים שלנו. חלק מהחפצים הם של דודה שלי, נטלקה שנדברג, ששרדה את שואת פולין במחנה עבודה, עלתה לארץ כשהייתה בת 50 ונפטרה בגיל 98. מאז שהיא הגיע לארץ ב-1948 היא התגוררה בבית הורי. היא הביאה איתה מהשואה הרבה מאוד מזכרות ונתנה לי אותן. שמרתי עליהן כל השנים והן היו מוצגות על הכוננית אצלי בבית. מבחינתי הכוננית הזו היא סיפור חיי. יש בה גם את העבר וגם את הווה שלנו. במסגרת פרויקט הצילום היו לנו עשרה מפגשים, למדנו איך לצלם נכון בטלפון הנייד. זה היה פרויקט טיפולי בעיקר, שעזר לנו להתמודד בתקופה הזאת. ביקשו מאיתנו לצלם משהו שמזכיר את הבית ובחרתי בכוננית. הצילום הזה נותן ביטוי לכאב שלי על מה שקרה ועוזר מאוד להתמודד. במהלך הפרויקט למדנו הרבה על צילום ויצאנו לשטח לצלם, כמו למשל במערת הפעמון באזור בית גוברין. כל התהליך הזה מאוד מחזק אותי. כשהייתי צעירה יותר נהגתי לצלם, אבל זה היה בעידן שבו היו פילם, וצילמתי בעיקר תמונות בשחור לבן. היום זה עולם אחר עבורי. אני חובבת צילום, תמיד אהבתי לצלם", סיפרה רותי.

תמונה 2 מערת הפעמון
מערת הפעמון. פרויקט צילום טיפולי שעוזר בתהליך ההתמודדות. צילום: רותי מונדר

שפת הצילום 

בעקבות אירועי 7 באוקטובר יזמה המועצה האזורית אשכול, שיישוביה היו במוקד הטבח, את פרויקט Photo Is Israel, תוכנית מקיפה שמטרתה להשמיע את קולם של התושבים כחלק מהליך של שיקום אישי וקהילתי באמצעות שפת הצילום. את הפרויקט מוביל מרכז החוסן של המועצה האזורית אשכול בניהולה של שרית סעד. שם התערוכה "הסיפור שלנו". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

טיול מאלף בשלושה מוסדות תרבות, היסטוריה וארכאולוגיה סמוכים, בקרית המוזיאונים בירושלים * סיום היום בשוק מחנה יהודה אצל יהודית ובכלל שש אחרי המלחמה בילדותי קראתי את הספרון "שש אחרי המלחמה": סיפורים באבק, שירים באש,
7 דק' קריאה
שני הדר ממושב שדמות דבורה כתבה שני ספרים – האחד על הקיבוץ והשני על המושב * בשני ספריה היא מתארת אנשים שחיים בחברה קטנה וסגורה, שבויים בעבותות של קשרים מן העבר ומאבקים של ההווה
5 דק' קריאה
קהילת באר טוביה ממשיכה להוביל רוח של התנדבות וערבות הדדית. בהתראה קצרה במיוחד אסף סניף האגודה למען החייל במועצה מוצרי היגיינה עבור יחידת הימ״ס המאומצת. תושבי ותושבות המועצה נרתמו מיד ותרמו ביד רחבה כאשר
< 1 דק' קריאה
במושב אביחיל חשבו על דרך יצירתית לשמח את הקהילה בימי החג, בתקופת המלחמה; עגלת נקניקיות, לחמניות ורטבים, שהוכנה במקור עבור העדלאידע שבוטלה, עברה בין כל תושבי אביחיל ביום שבת. בנוסף, היום חולקו משלוחי מנות
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: מרוץ הר לעמק חוזר ובגדול. צילום: גלעד קוולרצ'יק אחרי שנתיים של מלחמה, מילואים וביטולים מרוץ השליחים האגדי "הר לעמק" – המרוץ החברתי של ישראל חוזר ובגדול. באוקטובר יוזנק המירוץ ממטולה בצפון ויחבר
< 1 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!