אבירם פז ממשמר העמק הוא אספן ותיק בעל אוספים מגוונים, אחד המרשימים שבהם הוא אוסף החנוכיות שלו
אוסף החנוכיות הגדול
אבירם פז (67), אבּי בפי חבריו, נגר ואספן חסר מנוח, קרוי על שם סבו אברהם גולדשלגר, ממייסדי קיבוץ משמר העמק שנרצח ב-1938 בידי פורעים ערבים.
ביתו של פז המכונה "בית חבר העובדים" ממוקם על גבעה קטנה סמוך למוסד "שומריה", הבית הוקם ב-1940 מהמסד ועד הטפחות על ידי פועל מקומי שנעזר בקבוצת נערים ונערות ממוסד שומריה.
לצד הבית המשקיף לעבר הכביש, מוקמה עמדת שמירה וסביבו ניטעו עצים עתירי נוף.
אוסף שכולל כ-600 חנוכיות
חיבתו של אבירם לאספנות נוגעת במגוון רחב של תחומים שמפאת קוצר היריעה, לא ניתן להקיפם ברשימה אחת, ולכן, לרגל חנוכה, נסתפק בהצצה חטופה לאוסף החנוכיות הנדיר שלו, שמאוחסן בביתו בקיבוץ.
מתוך האוסף שכולל כ-600 חנוכיות! מוצגות בוויטרינה בסלון הבית 60 בלבד, רובן עשויות מנחושת, ברונזה או פח.
באחת הפינות עומדת מכונת תפירה ישנה שמשמשת כשולחן, ועליה ניצבת "חנוכיית קומותיים" מפותלת של הפסלת אילנה גור, מעוטרת בעלי ברונזה ירוקים כשלצדה ניצבת ספרייה מקצועית שכוללת ספרים על השואה, תקופת ההעפלה וכן קטלוגים של מכירות פומביות.
למסע האיסוף האינסופי שאין לו לפי שעה תאריך תפוגה, יצא פז לפני עשרות שנים עם הגדות של פסח, בהמשך הרחיב את תחום האיסוף גם לחנוכיות, ונכון להיום הוא אחד האספנים הבולטים בארץ בתחום זה.
האוסף של פז כולל חנוכיות ממלחמת העולם השנייה, עבור דרך השואה והמרד, חנוכיות שעוצבו במחנות העקורים בגרמניה שלאחר מלחמת העולם ועוד ועוד.
"מה שמאפיין את היצירות הללו היא העובדה שהן מושתתות על שתי צורות מסורתיות" אומר פז.
"הדגם האחד הוא של מנורה עומדת, בדומה לזו שהייתה בבית המקדש, והדגם השני הן חנוכיות בעלות דופן אחורית שלעיתים שולבו בהן גם צורות גאומטריות או שילובי חיות כמו נשרים, אריות ולפעמים אפילו סמל האייל מעקידת יצחק, כאשר הכיתוב "הנרות הללו קודש הם" מתנוסס על רובן."
המיוחד ביצירות אלה אינו רק המבנה הפונקציונלי, כי אם האופן שבו הן מבטאות את השינויים שעברו על עם ישראל במהלך הדורות.
בולטת בייחודה היא חנוכייה חדשה יחסית, מגולפת מעץ זית, מעשה ידי אבירם פז, הנותנת ביטוי לגבורת המכבים/חשמונאים.
חנוכיות ציוניות
עם העלייה לארץ וראשיתו של המפעל הציוני, ניתן לראות חנוכיות עם מוטיבים מודגשים יותר כמו מפת ארץ ישראל, חנוכיות מתקופת הבריגדה היהודית, שנותנות ביטוי ללוחמים יהודים במלחמת העולם השנייה, שהתנדבו לצבא הבריטי ולחמו נגד הגרמנים.
על חלק מאותן יצירות, העשויות מיציקת אלומיניום, מוטבע "שער טיטוס", הקרוי על שמו של המצביא הרומי שהחריב את בית המקדש, נטל את כליו, וכאשר שב לרומא בנה את שער הניצחון.
לזכר המאורע הטראומטי, מוטבע על החנוכייה דגם של השער, כאשר חייל יהודי מניף דגל עם סמלי ארץ ישראל, מוטיב המדגיש עד כמה היו חיילי הבריגדה חדורים רגשי נקם כלפי הגרמנים שטבחו בבני עמם וכמה האמינו בתקומה.
חנוכיות מקוריות עשויות קתות של רובים
גם סמלו של "חיל הנשים" בבריגדה (ALS) אינו נפקד מאותן חנוכיות של טרום המדינה, אליהן יש להוסיף חנוכיות של ארגוני מחתרת דוגמת "אצל", שם מודגש חזון ארץ ישראל השלמה.
בולטת בייחודה חנוכיית עץ מרשימה עם הלוגו "אנחנו מגש הכסף", מעשה ידיו להתפאר של אבירם פז, שנבנתה בתקופת הקורונה ומייצגת את הפלמ"ח החוגג בימים אלה 80 שנה להיווסדו, ואשר קם במטרה לסייע לבריטים במאבקם בגרמנים.
לאחר תבוסתם של הגרמנים במדבר המערבי, הפך הפלמ"ח ליחידה לוחמת מיומנת שאומצה בחום על ידי ההתיישבות הקיבוצית, ועם הקמת המדינה התמזג בצה"ל.
צבא ההגנה לישראל על חילותיו השונים (חימוש, שריון, אוויר ועוד) מיוצג בחנוכיות מקוריות עשויות קתות של רובים, תרמילים ושאר אמצעי לחימה.
הגדולה שבהן היא חנוכייה שגודלה מטר על מטר שעוצבה בעת מבצע קדש, וכעבור מספר שנים נמכרה לסוחר וממנו לאספן ממשמר העמק.
וכאמור, זה רק קצה הקרחון של אוסף נדיר, החבוי בביתו של קיבוצניק ממשמר העמק, שמוותר חדשות לבקרים על הצעות נדיבות למכור את אוספיו, וממשיך בשקידה לייצר, לאסוף וללמוד בלא לאות.
אוסף החנוכיות הגדול | צילום: אבירם פז
