אביטל גבע והחממה בעין שמר קיבלו את האות בקטגוריית החינוך והתרבות, גיורא זלץ ראש מועצה אזורית הגליל העליון לשעבר, קיבל את האות בקטגורית הרשות המקומית | הפרס מוענק לאנשים שהתבלטו בטוהר מידות ובעשייה למען הציבור
*תמונה ראשית: זלץ (מימין) וגבע. טוהר מידות ועשייה למען הציבור. צילום: מהאלבום הפרטי
ברכות לאביטל גבע ולחממה האקולוגית בעין שמר ולגיורא זלץ מלהבות הבשן על הזכייה באות אבירי ואבירות איכות השלטון לשנת 2024.
הפרס מוענק לאנשים שהתבלטו בטוהר מידות ובעשייה למען הציבור.
גבע והחממה בעין שמר קיבלו את האות בקטגוריית החינוך והתרבות. החממה האקולוגית בעין שמר היא מרכז רב-תחומי לאתגרי סביבה, חקלאות וחדשנות, העוסקת בפיתוח פתרונות מעשיים בנושאי אקלים, מזון, מים ואנרגיה.
זלץ, ראש מועצה אזורית הגליל העליון לשעבר, זכה באות בקטגורית הרשות המקומית, על מנהיגות ערכית ומחויבות לדמוקרטיה, ועל נאמנותו לציבור גם בעת פינוי תושבי הגבול.
התנועה הקיבוצית כולה גאה בכם! וגאה שקיבוצי ישראל הם מהמובילים בקיימות ובאיכות הסביבה בארץ ובעולם, ועל כך שיוצאים מתוכנו מנהיגים ישרים ואמיצים לעם ישראל.
כמה טוב ששבתם הביתה
בשבועות הקרובים ישובו תושבי עין השלושה, נירים וניר יצחק לביתם, מקיבוצי הנגב המערבי שחוו אירועים טראומטיים וקשים | בשבוע החולף ארזו עשרות מתנדבים קרוב ל-500 ערכות שמיועדות לתמוך את תהליך החזרה שלהם הביתה
בשבוע האחרון ארזו עשרות מתנדבים קרוב ל-500 "ערכות שיבה הביתה". הערכות נועדו לתמוך במשפחות וביחידים בתהליך חזרתם הביתה, ולשפר את תחושת השייכות והביטחון ברגע המורכב הזה. הערכות הן יוזמה משותפת של קרן השיקום של התנועה הקיבוצית יחד עם ביטוח חקלאי.
הבחירה לארוז את הערכות דווקא בגבעת חביבה אינה מקרית. גבעת חביבה היא לא רק מקום- היא סמל. כאן פועל המרכז היהודי-ערבי לשלום, שהוקם מתוך אמונה בשותפות בין העמים החיים בארץ הזו. במרחב הזה, שטומן בחובו כל כך הרבה תקווה, נארזות ערכות "השיבה הביתה" יחד עם ילדי מערכת החינוך מקיבוצי שדות ים והמעפיל, עם נציגי אגף חברה וקהילה של התנועה הקיבוצית, עם נציגי "יד יערי" ועם נציגים מביטוח חקלאי.
באירועי הטבח של 7 באוקטובר, משפחות רבות בקיבוצי הנגב המערבי חוו אימה ופחד כאשר הסיוט הגרוע ביותר נגלה כמציאות בתוך ביתן.
מחבלים חדרו ליישובים, בתים רבים חוללו, ותחושת הביטחון שהייתה אמורה להיות חלק בלתי נפרד מהבית נמוגה באחת. משפחות רבות נאלצו לשהות שעות ארוכות בממ"דים, ללא גישה לאוכל, למים, לחשמל או לאמצעי תקשורת.
בחודשים הקרובים הן צפויות לשוב אל הבתים שחוללו, בתים שבעבר שימשו עבורן מקום מבטחים, ועתה עליהן לשקם לא רק את הבית, אלא גם את תחושת השייכות והביטחון.
רגע קטן של חיבור לעצמנו
ערכת השיבה הביתה נולדה ביוזמתה של איילת הריס, ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית. "הערכה נועדה לתמוך במשפחות ולסייע להן עם חזרתן הביתה, להשיב, ולו במעט, את תחושת הבית, השייכות והמוגנות. זו ערכה המבקשת להעניק רגע קטן של חיבור לעצמנו, זה לזה, ולבית שנבנה מחדש", מספרת הריס.
את המהלך מובילה הריס יחד עם סמדר גלבוע, הפרויקטורית.
"ביקשנו לכנס צוות חשיבה עם נציגים מקיבוצי העוטף שנפגעו, הצפויים לשוב לבתיהם בזמן הקרוב. באנו ממקום של הקשבה אמיתית ופתיחות לשמוע מהם: מהם הצרכים שעולים? מה יכול לעזור להפוך את ה־house חזרה ל־home?"
בפגישה עלו מילים כואבות ועמוקות: על הבית שבקיבוץ הוא הרבה יותר מארבעה קירות (או שהבית בקיבוץ הוא בהכרח לא רק ארבעה קירות) על הצורך להתיידד שוב עם הבחוץ, למצוא מחדש ביטחון. על החששות, הגעגוע לקהילתיות, לשכנה שאפשר לבקש ממנה כוס חלב. על כוס הקפה של חמש אחה"צ בדיוק באותה כוס שכבר איננה.
"עם כל זה יצאנו לדרך", מספרת גלבוע. "חשבנו על כל פרט ופרט: מאיפה יגיע, מי יעמוד מאחוריו, איזה ערך מוסף יעניק, ואיך נוכל אולי גם דרך הערכה, לחבק ולתמוך בעוטף ובמשפחות הצפויות לשוב."
בקופסאות שנתרמו באהבה ע"י בסט קרטון נארז מגוון גדול של פריטים מתוך כוונה שכל אחד ואחת יוכלו למצוא בהן לפחות דבר אחד שידבר אליהם.
בין האלמנטים ניתן למצוא: ערכת טיהור מיוחדת ליצירת אווירה ביתית, שנארזה בקופסה שתרמה חברת MR BOX, ובה עזרים מרפאים ומטהרים ממסורות שונות: נר שהוזמן מ "גל יסמין" שבשדרות, מקל פאלו סנטו לטיהור וריפוי, ערכת קריסטלים החל מאבן סיטרין שהיא סמל לשפע והצלחה, היולייט להרפיה, רוז קוורץ לאהבה ועוד.
את ערכת הטיהור יצרה יפעת אשכנזי, מדריכה רוחנית ומחברת בין רוח לחומר שביקשה "להזמין לרגע של חיבור, התבוננות, תדר וניקוי. לקוות שבין כל מה שנשבר, נסדק וחסר אולי כאן, בערכה הזו, יימצא רגע קטן של נשימה סדורה".
תחושת בית מחבקת
בנוסף צורפו לערכה: קלפי משחק ורעיונות לפעילויות משפחתיות, תה מרגיע שנרקח בפנימיית נווה צאלי בהובלתה של גל הגי מקיבוץ בארי, כף שתילה וערכת צמחי תבלין ממשתלת בןבן שבנתיב העשרה, פרחי "פינק" – פרח ורוד ועדין הנושא את שמו של אל"מ פינקי זוארץ. עוגן קרמי לתלייה בבית, שהוכן בעבודת יד בעשרות בתי מלאכה לקרמיקה ברחבי הארץ, ברכת שיבה הביתה ועוד מתנות קטנות שנארזו באהבה ובעיקר עם המון תקווה.
כמובן, כל עוד 50 החטופים טרם שבו אין ולא יהיה שיקום אמיתי. אבל בזכות שותפים ושותפות, מתנדבים ואנשים טובים אולי תימצא לאלה ששבים מעט הקלה, מעט תקווה, ותחושת בית מחבקת.
האנשים שמאחורי המפרשים – רפסודיה 2025
מחזור רביעי ואחרון של הרפסודיה לשנת 2025 הסתיים השבוע | המפעל עצמו מתקיים ביולי. העבודה עליו – מתחילה אי שם בינואר | אלה האנשים שמאחורי מפעל הדגל של התנועה הקיבוצית
רפסודיה 2025 הסתיימה. המפעל החינוכי הכל-כך מיוחד, בכל-כך הרבה בחינות, הצליח לקיים ולייצר מרחב חינוכי משמעותי ומאתגר לכל מי שלקח בו חלק. האירוע עצמו התחיל בתחילת יולי, אבל העבודה על הרפסודיה מתחילה הרבה קודם – על ידי אגף החינוך של התנועה הקיבוצית, המקיים מזה שנים בחינה של המפעלים ושמירתם כמפעל חינוכי לצד המרכיבים הארגוניים, הטכניים והלוגיסטיים.
זה מתחיל אי שם בחודש ינואר. אישורים, רגולציה, גיוס ראשראשים, הציר המרכזי במפעל, חברי אגף החינוך ושותפי משימה שהחל מהכנת המדריכים מהווים כתובת ישירה ומלווה לכל מדריך ומדריכה. הכנת צוות, בחירת נושא מרכז ובניית יחידות התוכן עבור המדריך במפגש עם הקבוצה, הכנת מדריכים המקיים לחופה של הכנרת במשך יומיים, בה המדריכים מתנסים ופוגשים את התכנים, בניית הרפסודה והמשט- מה שיאפשר להם לפקד על הרפסודה, פגישות קבועות כל העת עם המדריכים להעמקה, דיוק ורענון.
ואז מתחיל הקסם. ארבעה מחזורים, כ-950 משתתפים בכל מחזור (3,500 סך הכל), כ-120 דוברים שהובילו מעגלי שיח, ארבעה מחזורי טורנירי כדורעף ומשיכת חבל, כ-35 רפסודות בכל מחזור עליהן התנוססו מפרשים ובהם מסרים, מילים וציורים מרהיבים שהבהירו את עוצמת הכאב והגעגוע למי שנפלו, נרצחו או נחטפו במלחמת חרבות ברזל, לצד התפילה לחזרתם של כולם הביתה – של כל 50 החטופים.
הרפסודיה הובלה במקצועיות, נחישות ומחויבות אין קץ על ידי צוות מוביל מאגף החינוך, בראשו עידו רבינוביץ- רכז המפעלים (החותרים) לצידו גיא גרסול (חוקוק), דגן קרן (רביבים) לירז ברנד (נען), רון ויצנר (צובה) וכמובן ראשת אגף החינוך, דבי ברא"ס (מצר).
ברא"ס מסכמת: "העבודה המאומצת במציאות משתנה אפשרה לייצר מרחב חינוכי, כמעט בועה, במשך כל מחזור- ולתת תחושה של מוכר וידוע. המפעלים הם תשתית חינוכית ייחודית המזמנת מפגש ארצי של מנהיגות חינוכית, של דור העתיד של א.נשים שליבם במקום הנכון.
המפעלים החינוכיים, הרפסודיה, מסע יב' וכנס יא' מחזקים את הזכות להוביל את הדרך המשותפת של החינוך הקיבוצי.
רפסודיה 2025 היא מתנה עבורי כמעשה חינוכי עצום לסיום תפקידי כראש אגף חינוך בתנועה הקיבוצית, אני מודה ונרגשת על הזכות לגדול עם ולצד צוות שהוא נבחרת ו0הרבה מאוד שותפים במשך שנים רבות – וברפסודיה 2025"
שוויון אמיתי הוא שוויון לכולם
השבוע הסתיים קורס נאמני נגישות בקיבוצים במפגש מרגש במשרדי התנועה הקיבוצית | המשתתפים ציינו את חשיבות הקורס ופתיחת המבט שאפשרה להם להבין עד כמה נוכח בקיבוציהם הצורך בשיפור, חיזוק וטיפוח תחום הנגישות לאנשים עם מוגבלויות בקהילתם
אנשים רבים החיים בינינו מתקשים ליטול חלק מלא בחברה ובמרחב הציבורי בשל קושי לתפקד בסביבה הפיזית והאנושית הקיימת. קושי זה נובע מכך שהסביבה אינה מתאימה ליכולות של כל האנשים.
"נְגִישׁוּת", מציין ארנון בוכבינדר, רכז הנגישות של התנועה, "היא מידת התאמתה של הסביבה הפיזית והאנושית ליכולותיהם של אנשים עם מוגבלות, כך שיוכלו לתפקד בה באופן מלא". "עקרונות הנגישות" מוסיף בוכבינדר, "באים לידי ביטוי במרכיבי הזהות הקיבוצית על פי תפיסת 'קהילה קיבוצית במיטבה'. אנו שואפים ופועלים לקדם בקיבוצים את האפשרות של כל אדם להגיע ליעד, לקבל שירות, ולהשתמש במתקן בבטחה, -כל זאת בשוויון, בזכות, בכבוד, בנוחות, במקסימום עצמאות, ללא אכזבה וללא עזרה מיוחדת".
"הנגישות מהווה אתגר קהילתי ולנו כקיבוצים יש כמובן שאיפה להיות מיטיבים עבור חברי וחברות הקהילה אף מעבר להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ותקנותיו. למעשה אנו מעודדים קיבוצים להכיר את עולם הנגישות, לסקור את הנעשה בחצרם ולשתף את החברים והחברות בבניית תוכנית רב שנתית להנגשה ודאגה לסביבה מיטבית".
