יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2023 08 29 150930

אזרחות של כבוד ל"חתולת הפרא" 

2 דק' קריאה

שיתוף:

טובה מאיר (96) מאיילת השחר נולדה בהונגריה, שרדה את השואה ועמדה בחזית מאבק הסטודנטים בעת הפלישה הרוסית להונגריה ב-1956. 64 שנים אחרי שעלתה לארץ העניקה לה ממשלת הונגריה אזרחות של כבוד בטקס מרגש בקיבוץ 

נציגי הממשלה ההונגרית הגיעו לאיילת השחר כדי להעניק אזרחות הונגרית לטובה מאיר (96) חברת הקיבוץ וילידת הונגריה, ששרדה את השואה, נמלטה מהצבא הרוסי ונאבקה במשטר הסובייטי.  

היא נולדה ב-17 בינואר 1927 בשם גידלה איינהורן בכפר שבמחוז קרפטורוס. ב-1941, בשלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה, הוצאו מביתם יהודים רבים מהאזור על ידי הנאצים והמשטר ההונגרי, בהם סבה וקרובי משפחה נוספים, אל עיירה בגליציה, שם בוצע ההרג ההמוני הראשון, כ-18,000 יהודים נרצחו בבורות ההריגה. 

טובה נשלחה לבודפשט ללמוד תפירה והתגוררה בבית נערות. עם כניסת הגרמנים לבודפשט, במרץ 1944, נסגר הבית וטובה נשלחה עם הנערות לבית מסומן בטלאי צהוב ברובע היהודי, שם עבדה במסגרת עבודות יזומות. חצי שנה מאוחר יותר נקלעה לחילופי ירי סמוך לשער הבית בו שהתה. נער קפץ להגן עליה והציל אותה ממוות בטוח, אולם היא נבהלה, בעטה בו ושרטה אותו. מספר ימים אחר כך נקראו דיירי הבית היהודים להתייצב לקראת גירוש וטובה ביקשה להיפרד מהנער שהציל את חייה. הוא השיב: "אם הגיהנום הזה ייגמר, תצרי קשר, חתולת פרא", לימים הפך לשחקן מפורסם, אימרה שש (Soós Imre). 

טובה וחבריה היהודים הוצעדו בתנאים קשים בדרכם למחנות עבודה. באורח בלתי צפוי הם נתקלו בכוח של הצבא הרוסי ששחרר אותם בדצמבר 1944, אך כאן לא תמו תלאותיה.  

טובה נמלטה מהרוסים וחיה בזהות בדויה בעזרת מסמכים מזויפים, כשהיא מסתירה את יהדותה. את תקופת השואה שרדה בזכות תושייתה ויכולתה להתאים את חייה לנסיבות הקשות שנוצרו. 

תמונה 2 DSC 4139 2
טאמאש ווצל, נציב ממשלת הונגריה, מעניק לטובה אזרחות הונגרית. צילום: ג'ף אשנר 

בחזית המאבק 

ב-1956 עמדה הונגריה מול אחד האתגרים הקשים בתולדותיה כשהצבא הרוסי פלש לתחומה כדי לבסס את המשטר הקומוניסטי ולדכא כל ניסיון להתנתק מהברית הסובייטית. הצבא הרוסי שפלש באוקטובר עם כוחות טנקים לרחובות בודפשט, נתקל בהתנגדות עזה של ארגוני צעירים וסטודנטים שסירבו לוותר על רצונם לחיות כעם חופשי בארצם. תנועת המרי הלהיבה שורות רבות של מתנדבים בהם טובה, שהעמידה את עצמה בחזית המאבק. סיפורי גבורתה התפרסמו בציבור ההונגרי, שעבורם עד היום היא מוכרת בכינוייה "חתולת הפרא". ניסיון המרד ההונגרי אומנם דוכא, אך הוא מצוין כחג לאומי ומהווה סמל לעמידתה של הונגריה ושאיפתה לחופש.  

טובה עלתה לישראל ב-1959, כאן מצאה את אחיה, היחיד ששרד מבין שבעה אחים ואחיות, והצטרפה לקיבוץ איילת השחר. 

נציגי ממשלת הונגריה הגיעו לאחרונה לאיילת השחר על מנת להעניק לטובה אזרחות הונגרית, כהוקרה על תרומתה למאבק לחירות וכמחווה של כבוד והערכה לפועלה ולגבורתה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן