יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה 1 כנרת

אחד משלושת החורפים הגשומים ביותר ב-30 השנים האחרונות

2 דק' קריאה

שיתוף:

רון יצחקי, מנכ"ל אגודת המים של עמק הירדן, מסכם בסיפוק חורף גשום במיוחד


פגשתי את יצחקי (חבר קבוצת כנרת) ביום שלישי שעבר, בעיצומה של עוד מערכת חורפית חזקה, לא אופיינית לסוף מרץ. לקראת הפגישה, יצחקי הכין רשימת משקעים לפי שנים, אותה הוא מקרין על המסך הגדול במשרדו. וכמו בכדורגל, הטבלה לא משקרת: בשבוע שעבר כמות המשקעים בעמק הירדן עברה את קו 500 המ"מ, מה שהופך את חורף 2023/4 לאחד משלושת הגשומים ביותר ב-30 השנים האחרונות.
הגשמים הרבים מציבים את אגודת המים של עמק הירדן בתפקידה כ"קבלן ביצוע" לטיפול בעודפי מי הירמוך, או אם לדייק: הזרמת עודפים מהירמוך לכנרת. המנגנון שמאפשר זאת נקבע בסעיף המים בהסכם השלום עם ירדן (1994) כשנוח כנרתי, גם הוא מכנרת, היה עוזרו של ראש הממשלה יצחק רבין.
״העברת המים לירדנים משרתת את שתי המדינות״
בהסכם נקבע שממלכת ירדן תנצל את רוב מי הירמוך, בשאיבה, החל מנקודת החלוקה, נקודה 121, על ערוץ הנחל. העודפים, בשנים גשומות, זורמים בהמשך הערוץ, ואז מופנים למאגר ירמוכים, שנבנה על ידי אגודת המים על מנת לאגום את המים היקרים. בשנים גשומות, כאשר אין צורך להשקות, מוזרמים המים ממאגר ירמוכים דרך צינור אל הכנרת, שמתפקדת בעצם כבריכת אגירה, ופורצים החוצה באתר סמוך למכללה האזורית כנרת. חלק ממים אלה מוחזר בקיץ לירדנים מעבר לכמות שנקבעה בהסכם עימם. יצחקי: "עד עתה הזרמנו לכנרת למעלה מ-20 מיליון מ"ק מים, כמות נכבדה ביותר, שמעידה על השנה הגשומה שחווינו. לצד ימי שיא (100 מ"מ ביממה של ה-22.12.23) נרשמה מספר פעמים רציפות של מספר ימי גשם״.
על שיתוף הפעולה עם הירדנים הוא מוסיף: "יש פה מהלך של win-win. מצד אחד, אנחנו מזרימים לכנרת מים באיכות גבוהה בהרבה ובמליחות פחותה מזו של מי הכנרת. מצד שני, ממלכת ירדן, הצמאה למים, מקבלת תוספת משמעותית עבור אזרחיה. בצורה כזו השלום נשמר בזכות אינטרס משותף ולא רק בזכות הרצון הטוב של מי מהצדדים". את המים לירדנים מעבירה חברת "מקורות" דרך צינור, שמוביל מתחנת השאיבה שעל הירדן ליד דגניה אל בריכת בית זרע ומשם אל מעבר לגבול.
סיכוי קלוש לפתיחת סכר דגניה
הכנרת מצויה בימים אלה כ-70 ס"מ מתחת לקו העליון. בתקשורת מרבים לכתוב על כך ש"מקורות" תפתח את סכר דגניה, אך יצחקי סבור שהסיכוי שזה יקרה קלוש. "רשות המים מכנסת פעם בשבוע דיון של הגורמים במשק המים על המצב. הם עובדים לפי שני מודלים של חיזוי: האחד עוקב אחרי קצב עליית המפלס, בהתאם לשאיבות ולזרימות. השני מתבסס על תחזיות מזג האוויר וכמות המשקעים הצפוייה. ההנחייה של רשות המים היא לשאוב כמה שיותר כדי שמים יקרים, 'סם החיים', לא יזרמו לכיוון ים המלח. נכון לעכשיו המפלס אומנם גבוה וזה יפה מאוד, אבל משאיר ל'מקורות' מספיק מרווח פעולה על מנת שהסכר לא ייפתח״.
בימים אלה, מדווח יצחקי, נכנסים לבנייה מתוכננת של "סכר אלומות", על ערוץ הירדן, דרומית לאתר הטבילה "ירדנית", שם הייתה סוללת עפר שחסמה את הזרימה. "מקורות" ורשות ניקוז כנרת מקימים סכר חדש, שבצד היותו יפה יותר ומשולב בנוף, יאפשר ויסות של כמויות המים ("סכר חכם״).
בנוסף נמשכות כל הזמן עבודות פיתוח ותחזוקה לאורך הירדן הדרומי כדי להפוך אותו לאתר ידידותי ונגיש למטיילים. כיום יש מדרכה ממוצא הירדן מהכנרת ועד מנחמיה, והמקום מטויל ומתויר על ידי עם ישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן