יבול שיא
הרפת והחלב
IMG 20250714 WA0015

איך AgroScout מעצימה חקלאים עם בינה מלאכותית ורחפנים

3 דק' קריאה

שיתוף:

ממטע האבוקדו הישן ועד לשדות העתיד: שיחה עם שמחה שור, מייסד ומנכ”ל AgroScout, על המהפכה הדיגיטלית בחקלאות

בעידן שבו חקלאים מתמודדים עם אתגרים הולכים וגדלים – ממחסור בכוח אדם ועד שינויי אקלים – הטכנולוגיה מציעה פתרונות פורצי דרך. חברת AgroScout, שנוסדה על ידי שמחה שור, היא חוד החנית במהפכה הזו. היא משלבת בינה מלאכותית, למידת מכונה ורחפנים כדי לספק לחקלאים תובנות חיוניות בזמן אמת, ובכך לאפשר להם לקבל החלטות מדויקות ויעילות יותר. בראיון מרתק, שור חושף את העקרונות שמאחורי הפלטפורמה, את האתגרים וההזדמנויות, ואת חזונה של החברה.

מהפקח האנושי לסופר-פקח דיגיטלי

בתור מגדל אבוקדו בעבר הרחוק, אני זוכר היטב את היציאה לשדה עם פנקס ביד, סורק שורה אחר שורה, עץ אחר עץ, ורושם כל סימן לעודף מים, חוסר ברזל, חוסר השקיה, או מזיקים. זו הייתה עבודה סיזיפית, תלויה במידה רבה בניסיון וביכולת ההתבוננות. כיום, חברת AgroScout חוללה מהפכה של ממש, והופכת את הסריקה המדויקת הזו ליכולת ממוחשבת.

“אנחנו עוסקים בניתוח מידע מחקלאות, מזריעה או שתילה ועד הקטיף”, מסביר שמחה שור. “רוב העבודה שלנו היא בגידולי שדה, למרות שאנחנו עושים גם קצת עבודות במטעים. אנחנו עובדים ברחבי הארץ וברחבי העולם, ומאוד אוהבים את החקלאים והאגרונומים בישראל – הם באמת מהטובים שיש בעולם.”

שור, שפרש מהצבא לפני כשמונה שנים ומאז הקדיש את זמנו לפיתוח AgroScout, מדגיש כי החברה אינה מחליפה את בעלי המקצוע, אלא מעצימה אותם: “אנחנו לא מחליפים את האגרונום או הפקח, אנחנו לא מחליפים את החקלאי. אנחנו מעצימים אותם לתובנות בשביל קבלת החלטות. בסוף, החקלאי או האגרונום יחליטו אם הם צריכים לטפל.”

שמחה שור: “אנחנו בניתוח מידע, מהזריעה ועד לקטיף”

זיהוי מזיקים ומחלות: העין הדיגיטלית

אחד האתגרים המרכזיים בחקלאות הוא זיהוי מוקדם של מזיקים ומחלות. פקחים אנושיים מסתובבים בשטח, אך הם יכולים לסרוק רק חלק קטן ממנו. כאן נכנסת הטכנולוגיה של AgroScout.

“הרחפן טס על כל השדה, והאלגוריתם רץ על כל השדה”, מסביר שור. “זה הופך את הפיקוח לסופר-פקח. אנחנו מסתכלים על בעיות כמו כימשון, שהן בעיות אקוטיות שאם לא יטפלו בהן בזמן יפסידו חלק מהשדה. או מזיק מסוים – אנחנו לא מזהים את המזיק עצמו, אנחנו מזהים שיש מזיק מסוים, וזה מה שאנחנו נותנים בדוח”.

המערכת לומדת ומלמדת את עצמה ללא הפסקה: “המחשב הוא לא חכם מעצמו. אגרונומים ופקחים אצלנו מלמדים את האלגוריתם. היתרון של המחשב שהוא עושה את זה אינסופית. הוא יכול להסתכל על מיליון עלים. הפקח מוגבל לשדות ליד ביתו, הוא לא יכול להסתכל על שדה כשיורד גשם. בסוף, אנחנו מאפשרים להסתכל על הרבה יותר עלים, ולכן אנחנו יכולים לתת תובנות מהר יותר וטוב יותר”.

רחפנים, לווינים וסלולר: שלושה מקורות מידע

AgroScout משתמשת בשילוב ייחודי של טכנולוגיות כדי לאסוף מידע מקיף מהשטח:

1. רחפנים: רוב החקלאים שעובדים עם AgroScout רוכשים רחפן, או שיש להם כזה, ומשתמשים באפליקציה הייחודית של החברה שמטיסה את הרחפן באופן אוטונומי. “הרחפן טס בגובה של שני מטר מעל הצמח”, מסביר שור. “השדה הוא לא ישר, הוא עולה ויורד, אז הרחפן ממש מרחף מעל השדה כל הזמן, מצלם תמונות באיכות פנטסטית, ממש כמו ראייה אנושית”. התמונות מועלות לענן, שם הן עוברות ניתוח אלגוריתמי מבוסס בינה מלאכותית, ומתקבל דוח מפורט. הרחפן טס בדפוס דגימה ייחודי (בצורת ‘W’ על כל השדה), מה שמאפשר לכסות שטח גדול ביעילות.

2. לוויינים: “הלוויין מסתכל בגדול”, אומר שור. “הוא עובר כל יום ונותן אינדיקציה לאזורים של בעיה. זה חשוב במיוחד בגידולים ענקיים כמו תירס או קנה סוכר, שאי אפשר להטיס רחפן מעליהם כל היום. הלוויין מזהה אזורים בעייתיים, ואז הרחפן מוטס רק לאזורים אלה”.

3. טלפון נייד: “גם הטלפון הוא מקור מידע”, מציין שור. “האדם שהולך לשדה מצלם תמונה ומזין אותה למערכת. אנחנו מסתכלים גם על נתונים של מזג אוויר ונתונים שקשורים להערכות גידול. כל זה הוא כלי עזר תומך החלטה”.

צילום מסך 2025 07 24 114002
אגרוסקוט

זמינות גלובלית וידידותיות למשתמש

AgroScout פועלת בלמעלה מ-20 מדינות ברחבי העולם, כולל ישראל, דרום וצפון אמריקה, אירופה ואסיה. “הפתרון שלנו”, אומר שור, “הוא שכל חקלאי בכל מקום יכול להשתמש בו. כל מה שהוא צריך זה את הטלפון שלו, ואם הוא קנה רחפן על הפלטפורמה הזאת. פישטנו את זה כדי לאפשר לכל חקלאי לאסוף את המידע הרלוונטי, וברגע שהוא מעלה את זה לענן, אנחנו יודעים לנתח ולהחזיר לו את המידע”.

המערכת זמינה בלמעלה מ-20 שפות, כולל עברית וערבית. היא מובנית במונחים ובטרמינולוגיה של חקלאים, מה שמקל על השימוש בה ומאפשר לחקלאי לנהל את המידע על השדה לאורך זמן. “המערכת שלנו מאוד ידידותית לחקלאים”, מסכם שור.

מה צופן העתיד?

החברה החלה את דרכה במסגרת רשות החדשנות, ובשלוש השנים האחרונות היא נמצאת בשלב מסחור. למרות שההתמקדות העיקרית היא בגידולי שדה, שור רואה פוטנציאל רב גם במטעים, כמו אבוקדו. “אני מניח שחקלאי טוב יכול להשתמש בזה גם באבוקדו”, הוא אומר. “אני לא המצאתי את הרחפן, אני פשוט מועיל יותר עם המידע שאוספים באמצעות הרחפן”.

סיפרתי לשמחה כי אני בא מתחום האבוקדו, ושם אני חושב שזה לא בעיה לזהות אזורים שבהם העצים קצת צהובים מעודף השקיה או חוסרים כלשהם. לדעתי, זה מאוד מתאים. שור מאשר: “אתה צודק. כן עשיתי קצת עבודה באבוקדו. אני מניח שחקלאי טוב יכול להשתמש בזה גם באבוקדו. הם גם משתמשים. אני לא המצאתי את הרחפן, אני פשוט מועיל יותר עם המידע שאוספים באמצעות הרחפן”.

AgroScout ממשיכה לפתח את הטכנולוגיה שלה, ולייצר כלים שיעצימו את החקלאים ויסייעו להם להתמודד עם האתגרים המודרניים, תוך אופטימיזציה של הגידולים והגדלת היבול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיחה עם שלומית ציוני, מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת ועם ד”ר דנה יחילצ’יק מנהלת האגף לאבטחת בריאות הצמח *תמונה ראשית: שלומית ציוני. צילום: סיון שחור לע"מ החקלאות הישראלית, על פירותיה וגידוליה המגוונים, היא עמוד
4 דק' קריאה
תרגום: עמוס דה וינטר דרום אפריקה משיקה קמפיין קידום מכירות של פרי הדר בהודו הקמפיין מתוכנן על ידי איגוד מגדלי ההדרים של דרום אפריקה * בתוך כך נמסר על כניסתה של חברת "360 Oranges"
5 דק' קריאה
צוות פרדס מושבי הנגב ויעל לוי, רכז הפרדס של קיבוץ גונן, נבחרו לפרדסנים המצטיינים של מועצת הצמחים לשנת 2025 * ד"ר ערן רווה, ממכון וולקני נבחר לחוקר המצטיין של הענף לשנת 2025 *תמונה ראשית:
4 דק' קריאה
נושא חשוב – שאני מקווה שיעלה על סדר היום הציבורי – תקציב משרד החקלאות הוא רע לחקלאים, רע לחקלאות ורע לביטחון המזון. לצערי הרב למשרד החקלאות יש בקושי כסף למשכורות של עובדי המשרד. הדבר
2 דק' קריאה
מבוא נתוני פתיחת העונה לא היו טובים. האשכוליות הבכירות שלנו מצאו ביצוא שוק מלא ומחירים נמוכים יחסית. תחזית היבולים של מתחרינו בקליפים (מרוקו) היתה גבוהה יותר. בנוסף, תחילת העונה התאפיינה בשערי מטבע פחות טובים
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן