לד"ר פסבל, שבחודשים אלה משלים 40 שנות עבודה בחקלאית, אין ספק כלל, שהחקלאית מאוד ייחודית לישראל וזה הארגון הווטרינרי הטוב בעולם
שירתנו הרבה שנים ביחד, ברפת נטופה המשולשת שבקיבוץ בית רימון, היו לנו שיחות רבות על הטיפול בפרות ברפת, במצבים משתנים. הפעם הסתקרנתי לשמוע אותו על העשייה שלו לאורך כל השנים, לאחר עלייתו מליטא, וגם לשאול על השינויים הטבעיים בארגון החקלאית, לאורך עשרות השנים, שבהן הוא עובד בארגון.
ד"ר ישראל פסבל מתגורר כיום במושבה כפר תבור בגליל התחתון ויש לו אזור קבוע בעמק ובגליל – קיבוצים ומושבים כאחד. נשוי ואב לשני בנים והיום כבר חובק 3 נכדים…
ספר קצת על הגלגולים שלך כעולה חדש שמתחיל להשתלב בישראל
אני יליד ליטא 1957, בגיל 17 יצאתי ללימודי וטרינריה בקובנה וב-1980 סיימתי בהצטיינות. עליתי לבד לישראל ב-80 וזה היה הגשמת חלום להגיע לארץ. אכן, היו בעיות ביציאה ולכן בהתחלה, יצאו 3 אחיותיי ואני בהמשך.
הקריירה הראשונה שלי בישראל, הייתה כשומר בפרדס בעיר רחובות, גרתי במענות הסטודנטים בפקולטה לחקלאות ובהמשך, גם זכיתי ללמד באנגלית, פיזיולוגיה ואנטומיה של בע"ח, במחלקה של פרופ' קלמן פרק.
שירות צבאי – אחרי שנתיים בפקולטה, התגייסתי לצבא בגיל 24 ויש מסלולים לעולים, שנמשכים שנתיים וחצי, כולל קורס קציני רפואה. אח"כ שנתיים שירות בלבנון, כקצין במבצעים של אוגדה 91 – כל נושא פינוי בהיטס ושם הפכתי להיות ישראלי ממש. זוכר אירוע במלחמת לבנון הראשונה, מחבל התפוצץ בזהרני בלבנון ונהרגו 25 לוחמים – הפינוי בהיטס היה מבצע מורכב.
אירוע שני – הודיעו שבאזור ביירות, השייחים השאירו חוות סוסים ויש המלטה קשה. חיפשו וטרינר לסייע וכך הגעתי להמלטה וביחד עם רופא בהדסה, עשינו ניתוח לסוסה של השייח מביירות וחילצנו את הוולד.
מתי התקבלת לחקלאית ואיך הייתה הקליטה בארגון כל כך ותיק?
ב-4.84 קיבלו אותי כרופא בחקלאית – ד"ר אלי מאייר, הרופא הראשי ואורי גלבוע המנכ"ל וכך, הפכתי בימים אלה, להיות הרופא הוותיק בחקלאית – כמעט 40 שנות עבודה! עד כה, אף רופא לא הגיע לוותק כזה.
אני זוכר שהתקבלתי ואחרי שבוע, שלחו אותי לרפת דפנה בגליל העליון ומשם התקשרתי למאייר, על מחלת הפה והטלפיים, שפרצה. אלי אמר לי ש"חבל שלקחנו אותך לעבודה, כי אתה עושה בעיות" – 6.84 פה וטלפיים בדפנה…
אולטרסאונד – כעבור שנתיים הגעתי לרופא הראשי והצעתי לו להביא מכשיר אולטרסאונד, שהיה מוכר ברפואה הומנית ואחרי חשיבה, החליטו ללכת על זה. הבאתי הדרכה מסקוטלנד, מהולנד וגם מיפן. כעבור מספר חודשים, החקלאית קנתה והצגנו את המכשיר, שעבד בחיות המשק של ישראל. זה היה מהפך רציני בעיקר בתחום הצאן והסוסים, אך גם בבקר.
גרנו בבי"ח תל השומר והייתי מגיע הביתה בסופי שבוע מהצפון. אחרי 4 שנים כרופא מחליף, קיבלתי את אזור הגליל התחתון במקום יהודה מינדל. עשיתי השתלת עוברים ראשונה בארץ ב-1990. כל המשפחה חיה את סדר היום של רופא בחקלאית, שלוקח ילדים לעבודה ברפת – המלטות קשות וביקורים מיוחדים ומעניינים.
איש הקשר לרוסיה – ב-1991 קרה משהו מעניין – ישראל ובריה"מ חידשו יחסים דיפלומטיים ופנו אליי ממשרד החוץ, כי ידעתי את השפה. ביקשו שאלווה את שר החקלאות הרוסי, שהגיע ללמוד על חקלאות ישראלית ובעיקר, את הרפת שלנו. בהמשך, פנו אליי עוד מספר פעמים לעשות זאת, בפני משלחות של ברה"מ לשעבר.
זה מעורר התלהבות בכל פעם מחדש, לראות ולשמוע על הרפת הישראלית והביצועים שלה, בתנאים קשים. עד היום אני מלווה משלחות שמבקרות – עושה את זה בכיף ובאמונה גדולה. תמיד חשוב לי להתייחס לכל מי שמתעניין בנעשה ברפת המדהימה שלנו.
ב-2003 קיבלתי בקשה מהוצאה אמריקאית, לכתוב מאמר על רפואת סוסים. לקח לי הרבה זמן ולבסוף, יצא ספר שבו אני מייצג את ישראל בנושא טיפול נמרץ בסוסים….
אתה הרופא הוותיק ביותר בחקלאית ויכול לתת לנו מבט על השינויים המעניינים בארגון, במהלך השנים
ב-84 החקלאית הייתה בית חם, עם יחסים מדהימים בין הרופאים וגם עם הרפתנים. הייתה אווירת בית בין הרופאים, מקצועית וחברתית, עם הרבה פגישות וחוויות, גם בין העבודות. היום זה משהו אחר, דור צעיר נכנס ועם גישה קצת אחרת – פחות סנטימנטלית. הכסף מעניין יותר וזה גורם לשינוי בחקלאית. למרבה המזל, הארגון חזק ויציב, עם מסורת ארוכת שנים, אבל יש בו גם שינויים, חשובים ורצויים.
חוץ מהעבודה היומיומית, אנחנו צריכים גם יועצים מתמחים, בתחומים ספציפיים שירחיבו את הדעת של כולם בתחומים כמו צינון, פוריות ,יונקים ועוד..
אבל זה ייקר עוד יותר?
נכון, זה מייקר בתחום חשוב, אבל החקלאית עברה מהפך, עם חיסכון בתחומים רבים.
מה דעתך על בדיקות היריון בחלב שנעשות יותר פופולריות בקרב רפתנים?
זו גישה פופוליסטית ועלולה להטעות. עושים בדיקות בימים מוקדמים של ההיריון ויש לא מעט ספיגות בהמשך – 13%-18%, זה הרבה ויש רפתות שלא ערות לנושא. הבדיקה לא נותנת יתרון ויש מדינות רבות בעולם, שלא עושות בדיקות בחלב. רוב הבדיקות הן באמצעות אולטרסאונד או רקטליות ישירות ובחלב אין יתרון…
התומכים אומרים שזה חוסך זמן בעבודת רופא, מקטין את מספר הביקורים והרופא מתפנה לבחון נושאים נוספים ולייעץ בהם, כמו סריקות במחשב, ביקור ביונקייה, בקבוצת היבשות ועוד..
זה הכול תלוי ברופא ובאופי האישי של עבודתו. רובם עושים הדרכה והסברה, בנושאים שצריך, ויש להם זמן לנושא. אני עובד ב-190 נקודות ויש לי תמיד זמן, להסביר את מה שנחוץ. לא בכל פעם ניגשים ליונקייה, אבל אם יש בעיה, הרבה רופאים בחקלאית ניגשים ובודקים.
החקלאית היא גוף שאין כמוהו בעולם ואנשים שנחשפים אליו, משתגעים מהארגון – סדר, עבודה, גישה ואחריות, שמחזיקים מעל ל-100 שנים.
הרופאים הצעירים בחקלאית, משתמשים באולטרסאונד מודרני, אבל זה לא נפוץ אצל כולם. אם רופא רוצה לקבל מכשיר, הוא מקבל ללא בעיות.
מי שיודע והתרגל, לעשות בדיקות רקטליות ידנית, זה אמין ולא צריך לחזור עליהן. באולטרסאונד עושים בדיקה ב-32 יום וזה נותן אפשרות לעשות גם דיאגנוזה מדויקת, של בדיקות נוספות. אבל, יש גם ספיגות היריון ורוב הרופאים בודקים 35-30 יום וכל רופא יכול לבדוק ידנית ב-42+ ימים.
יש יתרון בהקדמה, אבל גם אי נוחיות ויש שרגילים.. אני למשל, בודק רקטלית מ-42 יום ומעלה ומרוצה מהתוצאות, בלי לסחוב את המכשיר איתי.
לפעמים, הדיאגנוזה באולטרסאונד, לא מדייקת באבחנה של השחלות. בדגימת גוף צהוב, יכול לדעת במדויק על מצב ההיריון אם יש ציסטה ועוד, לתת פיג'י ותהליכים נוספים. המכשיר לא מספיק מדויק למטרה זו…
איך אתם נפגשים בארגון ומחזקים את הביחד וגם את הידע המקצועי?
פעם בחודש יש פגישה מקצועית-חברתית בחקלאית, יש הרצאות מקצועיות ובכל שבוע, הרופא הראשי שולח תזכורות וסקירה על מה שקורה בתחום הבריאות במשקים. לאחרונה, ד"ר שני שיינין נכנסה לתפקיד הרופא הראשי, במקום גבי וזו התפתחות יפה מאוד – ברכות חמות!
אני מסיים בעוד שנה ומעריך שהחקלאית תשרוד יפה גם את המשבר הזה. היא גוף חיובי וחבל שיש משקים, שמעדיפים ללכת ליד העגלה ולצאת מהחקלאית.
ארגון החקלאית שייך לרפתנים ודואג מאוד לרפתות, נותן את השירות הרחב והגדול ועושה את המקסימום למען החקלאים – ידע, תרופות, כנסים וימי עיון.
רווחת בעלי חיים – כיום, יש יותר מודעות אצל כולנו וזו התחלה אצל כל הרופאים. מדברים, שומעים הרצאות ובקרוב זה יהפוך לנושא אקטואלי גם בעשייה בשטח.
שעת הביקור – אצל רוב הרפתנים הביקור של הרופא מתחיל מוקדם בבוקר. אני למשל, יוצא ב-5.00 בבוקר והפרות קשורות קרוב לביקור. אני מצליח להשלים את כל הביקורים, בקיבוצים ובמושבים, עד שעה וחצי מקשירת הפרות. ברפת גדולה יש יותר ביקורים – פחות לחץ וזה עובד.
איש הבריאות ברפת – פונקציה חשובה מאוד והם הולכים ומתמעטים. הם עוסקים גם במתן זריקות וחיסונים, הבנה ועזרה בהמלטות ובמחלות. כיום הרפתנים מטפלים לבד, בקדחת חלב ובעוד תהליכים, אך בכל מה שקשור בפוריות, הרופא צריך לבדוק ולזהות.
הרפתן הישראלי טוב יותר מעמיתו באירופה ובאמריקה ויש לו ניסיון רב, גם בזכות המערכות המרכזיות. הוא יכול לתת עזרה ראשונה, אבל הרופא הוא שייתן את האבחנה המדויקת.
מה קורה בתחום התרופות, מחירן והאחסון בקירור – בהובלה וברפת?
ברגע שנכנסה תחרות, גם החקלאית הצטרפה ומביאה ממדינות ומחברות אחרות. החקלאית עובדת לפי ה-ISO ומחירי התרופות כיום, יותר נמוכים מהמתחרים למעט, תרופות בודדות.
חיסונים מביאים בצידנית ומשם למקרר ברפת, יש תרופות בודדות שזקוקות לקירור. המנכ"ל עובד על התקנת מתקן קירור ברכב הרופא, וזה לוקח זמן.
אחרי שנים רבות בארגון, כיצד אתה מסכם את העשייה בחקלאית וההתפתחות שלה בעתיד?
אני מרוצה ממה שקורה בארגון ומעריך מאוד את המנכ"ל איתי ברק. הוא לא פוליטיקאי – צעיר עם הרבה מרץ, נפל בתקופה קשה ומוביל למקום טוב. עזבו מספר רופאים והוא צריך להתמודד עם נושאים שאף מנכ"ל לפניו, לא נתקל – הוא עושה עבודה נהדרת.
להזכיר, שהיה רופא ראשי בשם ד"ר עודד ניר ז"ל, שייצר פונקציה מקצועית בתוך הארגון וכשיש בעיה יש למי לפנות. הרופאים טובים ואני בטוח, שלרופאים ולרפתנים, יש כתובת מקצועית וזה חשוב.
עובדים בחקלאית – במחסן, נושאי רכב, פקידות, כולם חשובים מאוד לרופאים ולחקלאים ובכל רגע שיש פנייה, הם נותנים עזרה באדיבות ובלב רחב ואני מעריך אותם מאוד. החקלאית נלחמת על התרופות, המחיר לא עולה וזו עבודה קשה. היום מסתכלים על כל דבר, כמה זה עולה וזה מורגש בכל תחום – להוזיל ולהחזיר לחקלאים ואת זה החקלאית עושה.
הענף הולך לכיוון של הקטנת מספר הרפתות וגידול בהיקף הרפת, כולם יתייעלו ואני ממש מרגיש, שהחקלאית חשובה מאוד לכולם.
