יבול שיא
הרפת והחלב
IMG 3478

אין להדיר יְלָדוֹת ממשחקי כדורסל  

3 דק' קריאה

שיתוף:

*תמונה ראשית: אילה ימין. נאלצה לרדת לספסל. צילום: אילן אסייג, ״הארץ״ 

אילה ימין, כדורסלנית צעירה מקיבוץ צרעה, ותנועת "ישראל חופשית" בהישג חברתי ומשפטי בספורט הכדורסל בישראל 

לאחר מאבק משפטי על זכותן לשוויון של ילדות בספורט הישראלי זכו בבית הדין העליון של איגוד הכדורסל בישראל שקבע כי יש לשנות את התקנון הקיים המאפשר להדיר מהמשחק ילדות, באופן שרירותי ומונע מהן לקחת חלק שווה במשחקים. לפי תקנון זה יכלו קבוצות לדרוש משחקניות לשבת על הספסל, בזמן שקבוצתן משחקת על המגרש, אך ורק בשל המגדר שלהן.  

סרבו לשחק מול קבוצה "מעורבת" 

תחילתו של הסיפור בשנת 2022, כאשר קבוצת אליצור אפרת סרבה לשחק מול הפועל מטה יהודה שביקשה לשתף את איילה ימין, אז תלמידת כיתה ה', בת 10 וחצי מקיבוץ צרעה, שנטלה חלק במשחקי הליגה בקבוצה מעורבת של ילדים וילדות. באחד המשחקים, הילדה נאלצה, ללא התראה מוקדמת, לרדת לספסל ולהימנע מלשחק עם קבוצתה, בעקבות סירוב של אותה קבוצה לשחק מולה. רק בעקבות אולטימטום שהציב מנהל קבוצת מטה יהודה, התקיים המשחק כאשר הילדה משתתפת בו. משמדובר במשחק עם קבוצה "מעורבת", בה משתתפים ילדים וילדות, יכלה כאמור קבוצה, לפי תקנון האיגוד, להודיע שאינה מסכימה לשחק נגד קבוצה שמשתתפות בה ילדות.  

בעקבות כך, עתרה תנועת "ישראל חופשית" יחד עם משפחת הילדה, באמצעות עורכי הדין חגי קלעי ועדיה שיינוולד (קלעי, רוזן ושות'), לשינוי התקנון. תחילה דחה בית הדין את הבקשה, והתיר למעשה לקבוצה בליגות הילדים לסרב לשחק, משיקולים שישנם שחקנים דתיים בין שורותיה או שהיא "קבוצה דתית" שמסרבת לשחק מול קבוצות ששילבו שחקניות בקבוצה. בהמשך, כתוצאה מערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, חזר הדיון לבית הדין העליון של איגוד הכדורסל שנדרש לעניין גם בהיבטיו החוקתיים, ולעקרונות של איסור הפליה, שוויון ואי הדרת ילדות.  

הדרת ילדות באופן שרירותי 

בהרכב בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורסל ישב אב בית הדין, שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, פרופ' עודד מודריק, ולצידו שני חברי בית הדין: עו"ד שרון ינוביץ סתיו וד"ר אסף הראל

חוק הספורט מקנה לבית הדין את "הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בעניינים הקשורים לפעילות במסגרת ההתאחדות או האיגוד". בית הדין הסביר כי אומנם "איגוד הכדורסל מאוגד כתאגיד פרטי, אך קיימים בפעילותו סממנים של פעילויות בעלות אופי ציבורי". יש לו "פעילות ייצוגית" בשם המדינה, וטורניר גביע המדינה או קבלת תקציבים מהמדינה הם חלק מההיבט הממלכתי הכרוך בפעילותו. זהו "גוף דו-מהותי", גוף פרטי שכפוף בהקשרים שונים "לחובות מוגברות מהמשפט הציבורי, ובפרט החובה לכבד את זכות השוויון", אמר בית הדין.  

תנועת "ישראל חופשית" היא עמותה שנושאת דגל של מאבק למניעת הפלית נשים ולקידום שוויון מגדרי. הצעירה מקיבוץ צרעה ו"ישראל חופשית" טענו שאין "הצדקה להפרדה בין המינים בקבוצות כדורסל בגילאי יַלְדוּת, והדבר הוא הפליה פסולה. במיוחד הדבר בולט ביישוב שבו אין קבוצה של בנות. מניעת שילוב שחקניות בקבוצה מעורבת פוגעת בזכותן החוקתית להשתתף במשחקי הליגה".  

באמצעות עו"ד יודן קוריצקי, טען האיגוד ש"הוא היחיד בעולם שמאפשר קבוצות מעורבות בענף ספורט קבוצתי". התקנון, הוסיף האיגוד, משקף איזון ראוי בין מתן אפשרות לילדות להשתלב בקבוצות מעורבות ולהשתתף במשחקי הליגה, לצד הצורך להביא בחשבון אורח חיים דתי שמכוחו עשויים ילדים לסרב להשתתף במשחק שבו כרוך מגע גופני לפעמים בין ילד לילדה. 

בתקנון הקיים, מצא בית הדין, הקבוצה אינה חייבת לנמק מדוע היא "בוחרת להדיר ילדות" מהשתתפות במשחק. התקנון מבקש "הצהרה סתמית, בלתי מנומקת". זהו מצב אבסורדי שמתיר לקבוצה "באופן שרירותי להדיר ילדות, בלי כל טעם אמוני מצדיק". 

אין הצדקה להפרדה 

ב"חוק לאיסור הפליה", הסביר בית הדין, קיים חריג לפי אין מתקיימת הפליה, במתן שירות או אספקת מוצר "במסגרות נפרדות לגברים או לנשים" אם "ההפרדה מוצדקת". חריג זה צריך להיבחן מול שורת גורמים: הצדקת ההפרדה, חיוניות השירות, קיומה של חלופה סבירה, צורכי הציבור הנפגע מההפרדה.  

לעניין "הצדקת ההפרדה", אמר בית הדין ש"כפיית ילד להשתתף בקבוצה מעורבת או במשחק נגד קבוצה מעורבת יכולה לפגוע באורח החיים המקובל בקהילתו ובאמונתו. זו פגיעה שיסודה בהשקפתו ובחינוכו הדתי של הילד, שמתחנך להפרדה. עם זאת קיים אינטרס ציבורי בפעילות ענף הכדורסל. בהיעדר "איגוד כדורסל מתחרה, כל שחקנית הרוצה להשתתף במשחקי ליגה בענף הכדורסל, חייבת להצטרף לשורותיו". בהיעדר ברירה בין חלופות, אין הצדקה להפרדה.  

בית הדין פסק ש"בהיעדר שוני רלוונטי פיזיולוגי בין ילדים לילדות, אין למנוע משחקניות שמתגוררות באותו ישוב, בשל מגדרן, את הזכות להשתתף בקבוצת ילדים או קט סל בנים. אין למנוע מהן לשחק עם קבוצתן מול קבוצה אחרת אך ורק בשל מגדרן".  

כדי למנוע אפליה, הורה בית הדין לאיגוד לתקן את התקנון בתוך 90 ימים ולייצר הסדר שיבטיח, בצד הזכות לשוויון, התחשבות ברגשות של הקבוצה הדתית. "קבוצה דתית" תוגדר ככזאת, אמר בית הדין, "אם יותר ממחצית ילדי הקבוצה הרשומים בה, אינם מוכנים, בשל השקפה דתית או אורח חיים דתי, לשחק בקבוצה מעורבת או מולה". בא כוח הקבוצה יידרש לתת הצהרה לעניין זה. 

אסור לתת יד להדרה של ילדות 

"לא יהיו יותר בישראל שחקניות כדורסל שנשלחות לשבת על הספסל כי הנוכחות שלהן בעולם אינה מקובלת על מישהו"  

אורי קידר (גבעת ברנר) מנכ"ל ישראל חופשית: "בסוף שלוש שנים של מאבק, לא יהיו יותר בישראל שחקניות כדורסל שנשלחות לשבת על הספסל כי הנוכחות שלהן בעולם אינה מקובלת על מישהו. זהו ניצחון אדיר, ומהיום, במדינה שחגגה זה עתה הצלחות אדירות באולימפיאדה, אסור לאיגוד הכדורסל לתת יד להדרה של ילדות ממגרשי ספורט ומכל מקום אחר. העולם הספורטיבי הוא קרקע פורייה להתפתחות אישית אדירה לילדות ולילדים כאחד, וגם איגוד הכדורסל יצטרך מעתה להתחיל להתייחס אליהן כשוות בין שווים ולא כמי שנוכחותן מפריעה לו. מצב דברים בו ילדה יושבת על הספסל כשהמשחק מתקיים לא יתקיים עוד. זה לֶקַח לכלל הציבור בישראל: מי שבוחר בדרך שבחרה איילה ימין ומשפחתה ונאבק על זכויותיו, ינצח". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאת: ד"ר אודי פרישמן, מומחה לביטוחי בריאות ויו"ר חברת הייעוץ "פרש קונספט"  מערכת הבריאות בישראל ניצבת כיום בפני אתגר מורכב  — משבר תרופות שאינן כלולות בסל. מדובר במשבר שצומח לאט אך בעקביות, וצפוי לפגוע
לרשות הציבור הוותיק בישראל עומד סל זכויות ושירותים הכולל בין היתר עזרים רפואיים, מוצרי שיקום וניידות – אשר יכולים להקל על חיי היום־יום, לשמור על הבריאות ולספק תחושת ביטחון. בפועל, רבים אינם מודעים לזכויות
3 דק' קריאה
מיליונים בעולם סובלים ממיגרנה שמכבידה על השגרה ופוגעת בתפקוד. עם טיפולים חדשניים, זיהוי הטריגרים ושגרה מותאמת, המיגרנה תפסיק לנהל את חיינו.  מאת: ד"ר מרינה יגורוב מנהלת יחידת נוירולוגיה במרכז רפואי לין וד"ר סיון בלוך,
הזיקנה היא שלב בחיים המלווה לא אחת בשינויים פיזיים,קוגנטיביים, רגשיים וכלכליים.  מדינת ישראל מציעה לאזרחים הוותיקים מגוון רחב של זכויות והטבות שנועדו לתמוך בהם ולשפר את איכות חייהם. למרות הזכויות הרבות הקיימות לאזרחים ותיקים,
3 דק' קריאה
מאת עו"ד גד שטילמן ועו"ד אריאל רוט בעולם הכפרי ובייחוד במושבים, שאלת ההורשה אינה עוסקת רק בחלוקת נכסים טכנית – היא נוגעת בשורש הזהות המשפחתית, ההמשכיות הבין-דורית, ולעיתים אף בקיום הכלכלי של הדור הבא.
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן