הלך לעולמו ד"ר מרטין ססלר מקיבוץ מגן. "היו לו דעות ברורות איך צריך קיבוץ להתנהל, אותן לא חשש להביע, גם כשהיו פחות פופולריות" ספדו לו בקיבוצו
"כשנולד אדם, עולם מלא נברא, לחיות ולצהול, לאהוב ולעבוד, לבנות לכאוב ולרצות. ומשנפטר אדם, עולם שלם כבה. כל אימת שאדם מסתלק, נפשנו מתמעטת. היום נחתם ספר החיים של חברנו מרטין ססלר ואנחנו באנו ללוותו בדרכו האחרונה". כך ספדו חברי קיבוץ מגן לחברם הוותיק, ד"ר מרטין ססלר, חבר הקיבוץ, איש חינוך ומרצה ותיק, שהלך לעולמו והוא בן 78 במותו. קהל רב ליווה אותו למנוחת עולמים בבית העלמין שבקיבוצו.
ד"ר מרטין ססלר נולד בשנת 1947 בציריך שבשוויץ. בנעוריו הוא הצטרף לקן תנועת "השומר הצעיר" בציריך ועם הזמן נימנה עם גרעין "מגן", שזכה בקיבוצו לכינוי "הגרעין האירופי". מרטין עלה ארצה עם האחרונים שבחברי הגרעין בשנת 1970. הוא הגיע עם תעודת הוראה משוויץ, "מה שנתן סיבה טובה", כך סיפר דני ברזילי, חבר הקיבוץ, "לאחר שירות צבאי קצר בתותחנים להיכנס ולעבוד ברפת ומשם לענף הצאן ושוב לרפת. רק אז הוא יצא ללימודי היסטוריה ומחשבת ישראל, איתם הוא המריא עד לדוקטורט ועד פרס רוטשילד לחינוך".
מורה ומנהל פדגוגי
בהיותו בן 30 נבחר ד"ר ססלר לשמש כמזכיר הקיבוץ ולאחר מילוי תפקידו זה הוא המשיך כמורה להיסטוריה ולמחשבת ישראל בבית הספר התיכון האזורי של קיבוצי המועצה האזורית אשכול "מעלה הבשור" (כיום "נופי הבשור"), אותו הוא ניהל פדגוגית מספר שנים בשנות ה-80.
את הדוקטורט עשה מרטין ססלר באוניברסיטת בן גוריון בנושא "המשפט העברי". הוא היה מרצה מבוקש בחוגים רבים וקיים קשרים רבים עם אנשי רוח נוצרים ומוסלמים בהאמינו שהשיח הבין דתי יוביל להתפייסות כלשהי בין העמים.
"את קולו החזק", סיפר דני ברזילי, "הכירו רבים בבית הספר, שם אף מורה לא הסכים ללמד בכיתה לידו. גם בהרצאותיו המרתקות בקיבוץ ומחוצה לו, בכל נושא הקשור ליהדות, היו לו דעות ברורות איך צריך קיבוץ להתנהל, אותן לא חשש להביע, גם כשהן היו פחות פופולריות".
מרטין ססלר, סיפרו חבריו בקיבוץ, הקים מפעל של טיולים למחוזות ילדותו, אותם הוא הדריך, כך ציינו, באהבה, אבל מאז המלחמה האחרונה ועקב קשיי בריאות, הוא החליף את הטיולים בפעילות הסברתית נמרצת בגרמנית ובצרפתית בעיקר, בעל פה וברשתות החברתיות ודאג לאירוח מתנדבים רבים לשיקום אזור עוטף עזה. "מרטין", ציינו בקיבוץ, "איש רב פעלים, אוצר של ידע בתחומים רבים, אדם חושב ואכפתי שהלך מאיתנו בחטף".
זמירה בן יוסף שימשה כמנהלת בית הספר התיכון האזורי "מעלה הבשור" בתקופה בה מרטין ססלר לימד וחינך בבית הספר. "כאשר שמעתי את הבשורה הקשה על מותו בטרם עת של מרטין, מורי, רבי וידידי", ציינה זמירה בן יוסף, "עלתה בי מיד שורה מתוך שירו של נתן יונתן 'היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא'. מרטין היה אדם ייחודי ומיוחד. מרטין היה קודם כל איש של אנשים. הוא ידע לראות כל אחד ואחת, לתת מקום ולחזק. עבורי, מרטין היה הרבה יותר מאשר עמית לעבודה. הוא היה מורה הדרך. הוא פילס לי את הדרך להתמחות במחשבת ישראל, חשף אותי לעולם העשיר של הפילוסופיה היהודית בראייה חילונית. השיחות המרתקות והעמוקות שהיו לנו צרובות בזיכרוני. מרטין תמיד נתן תחושה שאנחנו שותפים לדרך משמעותית בדרכו הסוחפת. מרטין היה מורה בכל רמ"ח איבריו, סקרן, חוקר ובעל ידע מופלג. תלמידים רבים שלמדו אצלו לאורך השנים היו מרותקים לרעיונות, לעומק הידע, לצורך בחשיבה עצמאית לאור שאלותיו ולקולו הרועם, שנשמע למרחקים במרחבי בית הספר. הלו"ז של עיסוקיו היה מעורר השתאות. מעטים האנשים שמסוגלים להכניס ללוח השבועי עשייה כל כך מרובה וכל כך ערכית. הוא היה איש של שלום ואחוות עמים, כיאה ל'שמוצניק גאה'. עדיין לא נתפס שמרטין לא יהיה ביננו יותר. מורשתו החינוכית והאנושית תמשיך ללוות את כולנו".
"יצאנו עם אבא לפני כמעט 40 שנה לחופשה בצפון", נזכרו בניו, מיכאל ועמיר, "ושבוע שלם אבא צילם בלי פילם במצלמה. היום הוא הותיר אחריו 4,500 עוקבים בפייסבוק ו-215 סרטונים שהוא יצר בעצמו והעלה לרשת, אשר מספרים את סיפור חייו, את דעותיו ואת הגיגיו. אבא התעקש לדבר רק עברית ולגדל אותנו על ערכים של אהבת האדם באשר הוא אדם. אבא חקר את העבר וידע לראות את הנולד".
איפה ישנם עוד מחנכים כמו מרטין ססלר?
"אני מתחרה כאן בהוליווד של מגמת תקשורת ובנאסא של פיזיקה, אבל מי יכול על עכנאי?" אמר מרטין כשהתייחס למגמה המפוארת שהקים בתיכון השמו"צניקי ללימודי מחשבת ישראל
ד"ר דוד רוטמן
מרצה לספרות עברית ופולקלור, האוניברסיטה העברית בירושלים
סיפרתי פעם למישהו סיפור על מרטין ססלר. התחלתי בכך שהוא בוגר תנועת השומר הצעיר בשווייץ. הוא עצר אותי שם: אתה לא באמת צריך להמשיך. אמרת עליו הכול.
איפה ישנם עוד אנשים כמו מרטין ססלר? איפה ישנם עוד מחנכים כמו מרטין ססלר? כשהייתי מביא אליו את פרחי ההוראה של "אופקים" שם בתיכון "מעלה הבשור" שהפך ל"נופי הבשור" ועוד לפני שאיבד כל כך רבים מתלמידיו בוגריו ומוריו, היו לו את הבדיחות הקבועות: "מחכה לכם קופי אין על השולחן כאן, קופי אאוט בשירותים משמאל". כשהתייחס למגמה המפוארת שהקים בתיכון השמו"צניקי ללימודי מחשבת ישראל היה אומר: "אני מתחרה כאן בהוליווד של מגמת תקשורת ובנאסא של פיזיקה, אבל מי יכול על עכנאי?".
אי אפשר היה לא להידבק בהתלהבות של מרטין. אי אפשר היה לא להידבק בכעס של מרטין. אי אפשר היה לצאת משיחה אתו ולא להבין שאתה מבזבז את הזמן ואת החמצן שמסביב בכך שאתה לא בוחר ברגע זה להיות מחנך.
ב-7.10 שמענו שיש גם חדירה למגן ופחדנו. אחר כך כבר שום דבר לא יכול היה להיות אותו דבר. אפילו לא מרטין ססלר.
מרטין ססלר מת (אני מכבד את המודעה אבל אני רגיל לכך שדיר באלאק מישהו יגיד "נפטר" לשמו"צניק מהדור הזה) בתקופה שבה המדינה שכל כך אהב פעם ירקה, הפקירה, השפילה, רמסה ושרפה את כל מה שהאמין בו. מרטין ססלר מת פתאום ועד אתמול שיתף פוסטים ברשת. מרטין ססלר מת ואין נחמה.
