אלישע שלם, נפטר ביום – 23.5.23 בגיל 89.
אלישע, בנו של המשורר והמלחין הנודע מתתיהו שלם, נולד בבית אלפא ועבר עם הוריו לרמת יוחנן, לאחר הפילוג בתנועה הקיבוצית, שם התגורר כל חייו. השאיר אחריו אישה- נירה, 4 ילדים, 18 נכדים ו- 10 נינים.
אלישע התגייס בתחילת שנות ה-50 לנח"ל ומשם עבר לגדוד 890 של הצנחנים. השתתף ברבות מפעולות התגמול כמפקד מחלקה ופלוגה, ונפצע בפעולת כיסופים. הוא נטל חלק במבצע קדש, ולאחר שחרורו מהשירות הצבאי חזר לרמת יוחנן, נישא לנירה והקים משפחה.
אלישע החל עוד כנער בביה"ס, את עבודתו במטע הבננות של הקיבוץ וחזר לאחר שירותו הצבאי לענף, שהתפתח למטע האבוקדו המשגשג, שמהווה את אחד מענפיו החקלאיים החשובים, ואשר כולל כאלף דונם מטע מניב ו- 250 דונם מטע צעיר. הוא המשיך לעבוד בו במסירות ומקצועיות עד ליומו האחרון, כשהוא מגיע לעבודה רכוב על אופניים.
לדברי נכדו מיכאל, מרכז הענף כיום, אלישע התייחס למטע בגישה רחבה יותר מאשר עניין כלכלי בלבד. הוא ראה בחקלאות בכללותה ערך בעל חשיבות מיוחדת וגורם חשוב ותורם למדינה, לחברה בקיבוץ ולשמירת הסביבה והקרקע. הוא גיבש את צוות העובדים והשרה עליהם מרוחו כמנהיג וכאב תוך טיפוח יחסים חברתיים. כל אחד מילא את תפקידו במסירות ואחריות, כאילו אין מנהל אחד בלבד.
אלישע היה סקרן וקשוב לחידושים בענף. הוא נהג לסייר במטעים אחרים ולמד מנסיונם.
משה, מדריך האבוקדו, אומר שאלישע שיתף פעולה עם מערכי המו"פ וההדרכה, והיה קשוב תמיד לרעיונות חדשניים כולל כאלה שנוסו במשקים אחרים. בחוש ההומור המיוחד שלו היה מאתגר את החוקרים והמדריכים, אך גם קשוב לדעותיהם.
בשנים האחרונות נטל אלישע על עצמו את האחריות על מערכות המים וההשקיה של המטע ועסק בעיקר בהן.
הוא מילא תפקידים שונים בקיבוץ, כיו"ר הנהלת מפעל הפלסטיק פלרם, ובאזור, אך תמיד כתוספת לעבודתו במטע האבוקדו.
אלישע היה ממקימי חטיבת המילואים הראשונה – (80) של הצנחנים. היה ונודע כאחד מראשוני המג"די"ם שלה, שירת בתפקיד זה 14 שנה. היה ממעצבי דמותה כחטיבה מובילה ולוחמת ונטל עמה חלק במלחמות צה"ל שלאחר מבצע קדש, ששת הימים, ההתשה, יום כיפור, ההתשה שאחריה, ושלום הגליל. לאחר מלחמת יום כיפור התמנה כמפקד חטיבה 80, ולאחר מכן למפקד חטיבת החרמון שאותה הקים למעשה. לאחר שמח"ט 80 נפצע לאחר של"ג, חזר לזמן מה לפקד על חטיבה 80.
לחמתי תחת פיקודו במבצעים ובמלחמות. הוא היה מפקד אמיץ ונועז, חכם, שקול וקר רוח. מפקד שהיית רוצה שיהיה לצדך במצבים קשים. בנוסף היה פשוט מענטש – בן אדם, ישר, מוסרי והגון מאין כמוהו ובעל חוש הומור, שבדרכו השקטה והצנועה חינך ואימן אלפי לוחמים ויצא לקרב כשהוא צועד תמיד בראש ומהווה דוגמא אישית.
אם היה נשאר בצבא קבע היה מגיע לתפקידים הבכירים ביותר, אך אלישע העדיף להיות חקלאי ועובד אדמה וראה בצבא רק כורח שחשוב למלאו.
לא בכדי נחשב אלישע לאחד מטובי מפקדי הצנחנים לדורותיהם.
לכל אלה ששירתו איתו בצבא הוא יחסר מאד.
יהי זכרו ברוך
