יבול שיא
הרפת והחלב
20160504 193249

אל לב הסערה 

4 דק' קריאה

שיתוף:

כשהמחלוקת על הנחלה גוררת את ההורים לנקוט בעמדה חריפה 

נושא האחריות ההורית להסדרת חלוקת הנחלה בין ילדיהם – בעודם בחיים, משמעותי כל כך בעיניי; והפעם אני רוצה לדבר על הדרך. לעיתים קרובות אני אכן פוגשת הורים שזוהי תפיסת עולמם, אלא שהם "נופלים לבור" בבחירת הדרך, אותה דרך שלא רק אינה מקדמת את הסכסוך לפתרון, אלא פותחת פתח למחלוקת משפחתית קשה בהרבה.  

את בני הזוג הילה ואמיר שמתגוררים במושב בצפון הארץ פגשתי לפני בערך שנה. הם הגיעו עם בקבוק יין מהכרם המשפחתית, ועם כוונות טובות להסדיר את הבלגן המשפחתי שהתעורר בין שלושת ילדיהם. אמיר פתח בסיפור הרקע: "לפני עשר שנים בערך עשינו הסכם משפחתי כזה, שאביתר הבכור ותמרי הקטנה ממשיכים לדרכם, ועידו הסנדוויץ' יקבל את הזכויות. כתבנו טיוטה, לחצנו ידיים והמשכנו בחיים." 

"אנחנו רוצים לסדר את העניינים," זו הייתה הצהרתם, ולא הייתה מאושרת ממני לשמוע זאת, כי לא משנה על מה עומדת המחלוקת, כשיש כוונה טובה כזו, הדרכים ליישוב הסכסוך נסללות בקלות רבה יותר. חשבתי לעצמי, עם גישת ההורים שכזו, שבוודאי משליכה גם על גישת הילדים, מה כבר יכול להסתבך?! אבל מהיכרותי ארוכת השנים את הזירה, אני יודעת שאין קץ להפתעות שצצות מעבר לפינה.  

לבחור את מידת המעורבות 

הזמנתי את ההורים ושלושת הילדים לפגישה ראשונה במשרד שלי, כדי להבין את מהות הפלונטר וגודלו; ובתקווה למצוא איזשהו קצה חוט שיוכל להוביל בהמשך לפתרון. הקרע מתברר נפער לאור הזמן, לאור השינויים וכמובן לאור עליית המחירים. כי מה שנקבע כסכום הפיצוי לפני כעשר שנים, מתגמד ביכולות שלו לפצות את אביתר ותמר כיום – עניין שיש לו כמובן פתרונות.  

בכל זאת, הבנתי מיד שלא רק בזה מסתכמת המחלוקת. הניצוץ לתסבוכת נשמע מצידו של השולחן, כשהאב אמר בקול נוקשה ובלתי מתפשר: "מספיק עם המריחה הזו," והפנה את מבטו הקשה אל עבר עידו. "אתה חייב להחליט עכשיו! או שתשלם לאחים שלך את הפיצוי בסכום שצמוד לריבית…" הוא היסס לשנייה, ואז המשיך באותה חריפות בלתי מתפשרת: "או שפשוט תתפנה מהנחלה כבר מחר!" ברקע של האמירה הזו ניצבה המציאות, שבה עידו, אשתו ושלושת ילדיו מתגוררים במשק כבר 15 שנים; כשעידו הקדיש את כל שנותיו לטיפול בעסק המשפחתי. 

השיחה גלשה לפסים של סערה, כשאביתר ותמר מגיבים בהמשך לגישה של אביהם, ובאותו טון של הטחת אשמה, ונראה שהאם בעצם שתיקתה מקבלת את דבריהם – אין לדעת; ואילו עידו, שעוד ניסה בתחילת הפגישה להשיב לטענותיהם, הלך ו"השתבלל" לתוך עצמו, במיוחד כשהבין שאין מוצא. הצלחתי להשקיט במעט את הרוחות הסוערות, ואף הצלחתי להביא את האב להכיר באמירה כפליטת פה שגויה – "לא התכוונתי," הוא התנצל בדרכו בפני עידו… אבל את הכוויות שהותירה השיחה הקשה, בלתי אפשרי היה למחוק.  

מאוחר יותר שוחחתי בטלפון עם עידו. ניסיתי לפתוח בנימה חיובית, ולהצביע על הרצון של הוריו לשים סוף לסכסוך בעודם בחיים. אבל עידו מיהר להניח את האצבע על הדרך שבה הם עושים זאת: "המעורבות שלהם מזיקה יותר מאשר היא מועילה. לפעמים אני שואל את עצמי אם אני נמצא בשורה אחת עם האחים שלי?! בכל הזדמנות הם נוקטים את העמדה הברורה שלהם… במקרה שלי הייתי מעדיף הורים אדישים. אני בטוח שהייתי מסתדר הרבה יותר טוב עם האחים שלי, אם ההורים שלי לא היו מדליקים כל הזמן מדורות." 

הסערה עולה מדרגה 

חודש לאחר מכן התקשר אליי אביתר בשאלה עקרונית על הסדר הנחלה. בין לבין סיפר על כך שבקרוב הוא מחתן את בנו הבכור; וזרק כדרך אגב שאין לו כוונה להזמין את אחיו לחתונה. "אשתי ואני פשוט לא יכולים לראות אותו. הוא מורח אותנו כבר שנים, ועכשיו יותר מתמיד הפיצוי היה יכול לעזור לנו עם הבן. אבא ואימא כבר הסכימו שלא צריך להכניס אווירה קשה לאירוע המשמח. אפילו הם הפסיקו לדבר איתו," הוא סיכם את טיעוניו.  

"אל תעשה את זה!" הקריאה הזו נשלפה מפי באוטומטית. אביתר התפלא, "כל כך מהר גיבשת אג'נדה בעניין?!" הסברתי לו שזו לא קריאה שנאמרה סתם כך, אלא היא בנויה על שנים של ליווי משפחות בסכסוכים על הנחלה. לקחתי אותו קדימה בזמן לאחר החתונה ובעקבות שני תרחישים – אחד שבו הוא מזמין את אחיו ומשפחתו לאירוע והשני שהוא לא יזמין אותם.  

כביכול, נוח יותר להתחמק מרגע ההזמנה. רק כמות האנרגיה שנדרשת לצורך הרמת הטלפון אל האח שאיתו מסוכסכים כבדה במיוחד. למרות, שאפשר למצוא פתרונות חלופיים. יש גם את עניין ה"להסתכל לאח בעיניים באירוע", שגם אותו אפשר לפתור במשוואה פשוטה. 

לעומת זאת, כשלא מזמינים לאירוע את האח, ההפסד מתפצל לאינספור השלכות. השאלות של הדודים והדודות, שהופכות את הסיפור המשפחתי ל"ידוע בציבור", ומהניסיון שלי כשהמריבה המשפחתית מקבלת כזה הדהוד, הדרך לחזור למסלול של פיוס משפחתי – קשה בהרבה. 

השלכה נוספת, הם בני המשפחה הנוספים – הדור השני – שלרוב אינם מעורבים בסכסוך אך נושאים על גבם את השלכותיו. האחיין שקשור מאוד לדודה ומגלה שהוא ומשפחתו לא הוזמנו לאירוע עשוי לפתח רגש חדש ושלילי כלפיה. בני הדודים נבוכים מהסכסוך ובהדרגה ינתקו את הקשר ביניהם… וכך כדור השלג הזה רק ילך ויקבל תאוצה. לבסוף, צריך לתת גם מחשבה לדוגמה האישית שמספקים ההורים ב"שידור חי" לילדיהם. 

קראתי לאמיר והילה לשיחה בשש עיניים, ובאופן שחורג ממנהגי ביקשתי מהם לסגת צעד אחד אחורה. הארתי להם בעדינות על הנזקים שמפיקה נקיטת עמדתם החד צדדית, ולאט־לאט הם הצליחו לראות כיצד הם תרמו להגברת הסכסוך. אי אפשר להסתפק במחשבה של "אנחנו הורים עם כוונה טובה", וחשוב מאוד להבין באילו נעליים נכנסים לזירת הסכסוך המשפחתי. האם נוקטים במעורבות יתר? האם פועלים בצורה של עמדות נוקשות ללא פשרות? האם יש רצון להזיז דברים בכל מחיר? האם באמת הם מסוגלים לראות את התמונה במלואה? בכל מקרה של רצון טוב אני ממליצה לעצור לרגע ולשאול את אותן שאלות, רק כדי להיות סמוכים ובטוחים שאכן מקדמים את התהליך אל עבר המטרה הנכונה. 

המורכבות בחלוקת המשק החקלאי במשפחה  

נושא המורכבות בחלוקת המשק החקלאי קיבל במה בכנס של לשכת עו"ד תל אביב. על נושא האחריות ההורית להוביל את הגה הספינה המשפחתית אל פתרון שיאפשר להם להמשיך ולחיות כמשפחה, גם לאחר שהתקבלו ההחלטות החשובות, דיברתי בסוף השבוע האחרון – במסגרת פנל מקצועי מטעם לשכת עורכי הדין של מחוז ת"א בנושא "המורכבות בחלוקת המשק החקלאי במשפחה". 

ראשית, התרגשתי מכך שהלשכה ראתה לנכון להעלות על סדר היום נושא שעבורנו – אנשי המושבים הוא עולם ומלואו, אולם בעולם המשפטי נתפס עדיין כאזוטרי, ולהעניק לו מושב שלם. בנוסף, הזכות הזו הכפילה את עצמה, כי את המושב חלקתי עם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה: כבוד השופטת פאני גילת, מבית המשפט המחוזי דרום; כבוד השופט נחשון פישר סגן נשיאת בית משפט שלום ומשפחה ראשון לציון; וקולגות מהענף – עו"ד אורן אבלה, עו"ד אייל סודאי ושמאי המקרקעין זיו כהן. כשכל אחד ואחת הביא לבמת הדיון את הנושא מנקודת מבטו. אין לי ספק שהבמה הזו חיונית לאנשי המושבים. כשכל דיון, עד כמה שיהיה פילוסופי, עשוי בנוסף להאיר אור אצל גורמים משמעותיים שדנים במחלוקות הללו; ובצעדים קטנטנים לקדם את הנושא מהיבטים שונים. 

* הכותבת הינה מגשרת, עורכת דין ונוטריון 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"לנוער תפקיד מכריע בבניה ובשיקום של הקהילות," אומר יואל זילברמן, מנכ"ל ארגון "השומר החדש", בהתייחסו לקהילות הנגב המערבי והצפון * לשם כך הוחלט ב"השומר החדש" על איגום כל המשאבים בתנועה, תחת הנהגת "התנועה החדשה", כולל
9 דק' קריאה
יוליה ושאול בן-הר ממושב יתד, זוג מוזיקאים שעלו לארץ ממולדובה, מנגנים במבחר כלי מוזיקה ומאמינים שהמוזיקה שלהם מהווה שליחות חשובה בחייהם * המוזיקה הגיעה כנחמה ללב הקהל, במיוחד בימי המלחמה המורכבים וכעת פועלים בני הזוג להגשמת חלומו של שאול: הקמת "שדה מוסיקה" באשכול – מרכז חקלאי-חוויתי-תיירותי, מקום קבע לקיום פסטיבלים, חגיגות ועוד  *תמונה
9 דק' קריאה
הישוב הקהילתי מצפה אילן אשר במועצה האזורית מנשה, חגג בחודש שעבר 20 שנה להיווסדו באירוע מרגש!   לכבוד האירוע סיפרה מנהלת הקהילה לירז לוי על הישוב: "מצפה אילן הוא יותר מיישוב, הוא נקודה ביטחונית משמעותית באזור. במהלך שני העשורים האחרונים הפך מצפה אילן לבית חם לקהילה של חסד, התנדבות ונתינה. מהקמת מכינת בית אסף (מכינה קדם
< 1 דק' קריאה
הסולידריות, האיכפתיות, אהבת החיים ואהבת האדם – הם שייחדו כל אחת ואחד מבנות ובני המועצה האזורית דרום השרון שאיבדנו מאז השבת השחורה של השבעה באוקטובר ולאורך המלחמה. בטקס הזיכרון שהתקיים לרגל יום האבל הלאומי למלחמת חרבות ברזל, התייחדנו עם זכר בני ובנות
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: שלומית שיחור רייכמן בטקס זיכרון לחללי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" בטקס זיכרון מרגש ומאחד צוות עובדות ועובדי המועצה האזורית עמק יזרעאל ציינו ביום חמישי שעבר שנתיים לאסון ה-7 באוקטובר ולמלחמת 'חרבות ברזל'. בטקס הוקראו שמות כל בני ובנות
< 1 דק' קריאה
לאחר שהיה סגור במשך שנתיים לרחצה ולמבקרים, חוף זיקים נפתח ביום שלישי באופן רשמי *תמונה ראשית: חוף זיקים המחודש. צילום: מנהלת תקומה  בשנה האחרונה פעלה המועצה האזורית חוף אשקלון יחד עם מנהלת תקומה, משרדי הפנים והתיירות, לשדרוג ולבנייתו מחדש של חוף זיקים שנהרס באירועי השבעה באוקטובר, ובו נרצחו 18 אנשים מתוכם 3 תושבי תושבי המועצה. החוף שודרג מחדש בעלות של כ-20 מלש״ח מתוכם כ-6.5 מיליון ש"ח ממנהלת תקומה.  טקס פתיחה רשמי התקיים ביום שלישי השבוע בשעה 15:00 במעמד השותפים להקמת החוף, תושבי המועצה והאזור. החוף יהיה פתוח החל מהשעה 07:00 עד השעה 18:00, ושירותי הצלה החל מהשעה 9:00. בחוף תותר גלישה אך לא תותר בשלב זה פעילות ספורט ימי וצלילה באזור.   ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, איתמר רביבו: "לאחר המתנה ארוכה חוף זיקים המיוחד והיפה ייפתח לרחצה ולמבקרים. לצד פתיחת החוף, אנו נזכור וננציח את נרצחי חוף זיקים ולא נשכח את 18 הנרצחים בחוף. אני מבקש להודות למנהלת תקומה, למשרד הפנים ולמשרד התיירות על תרומתם והשקעתם בחוף ובהקמתו מחדש ומזמין את כולם לבוא ולהנות מהחוף המשודרג." 
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן