לפני טקס ההתייחדות המסורתי באנדרטה לזכר חללי הקיבוצים, קיימה התנועה הקיבוצית את המפגש השנתי עם המשפחות השכולות ב"מרכז תרבות" של המועצה האזורית מגידו. במפגש השתתפו גם נציגי אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, ארגון יד לבנים וארגון אלמנות ויתומי צה"ל. המפגש נפתח בהקרנת הדברים ששלח נשיא המדינה יצחק הרצוג למשפחות השכולות
יו"ר סניף יד לבנים הקיבוצי, ד"ר אירית בר-נתן (מעגן מיכאל) הנחתה את האירוע והתייחסה תחילה למצב במדינה כשאמרה "אני מקווה שמהר מאד יפסקו המחלוקות והריבים במדינה ונחזור לשגרה של יצירה פיתוח ושגשוג שעליה נלחמו בחירוף נפש לפני 50 שנה כל כך הרבה אנשים". לאחר מכן אמרה אירית למשפחות השכולות שהגיעו למפגש: "אנו המשפחות השכולות קמות כל יום עם זכרו של הבן או הבת, האח או האחות, או ההורה שנהרג והולכות לישון איתו בכל ערב. למשפחות השכולות אין דרך אחרת, אלא להתחזק – בחיבוק, עזרה ועידוד ביחד עם הזיכרון, ההנצחה, המפגש והיחס החם מהקהילה שלהם. התפקיד שלי הוא לייצג אתכם בארגון יד לבנים ובמוסדות במדינה בעיקר במשרד הביטחון. כמו כן, אני הכתובת שלכם לבעיות שונות מול הקיבוץ ומוסדותיו. אני לרשותכם ולעזרתכם בנושאים אלה".
המפגש נפתח בדבריו למשפחות של נשיא המדינה יצחק הרצוג שהתייחס לתרומה האדירה של הקיבוצים לביטחון המדינה, מעל ומעבר לגודלה של התנועה הקיבוצית באוכלוסייה: סיפור חללי הקיבוצים שזור בעבותות ברזל בהיסטוריה של תקומת ישראל המציינת השנה 75 שנים לעצמאותה. הם היו כולם פניה היפות של הארץ, הטובים שבבנינו. התנועה הקיבוצית הייתה ועודנה מהמוסדות המזוהים ביותר עם ה"ישראליות". תמיד חדורה בשליחות ציונית, תמיד מזהה את צרכי העם ונרתמת. מעצבת תלמים ערכיים בשדותיה של החברה הישראלית, מתייצבת לדגל, נוטלת אחריות וקוראת "אחריי".
כל אחד מכם, בני המשפחות השכולות והחברים, אוחז בלבו כאב עמוק והזיכרון נמשך ונמשך. אנו מרכינים ראשינו ביחד איתכם ויודעים שהמחיר הכבד ששילמתם מחדד לכולנו את תחושת האחריות והמחויבות אליכם, לנופלים ולדרך. לאורם של הנופלים נמשיך לנטוע, לחנך, להנחיל מורשת אבות ואמהות, להילחם על הערכים, לבנות ולהיבנות. אבן אחר אבן, לבנה אחר לבנה, נבצר בשילוב ידיים את ההתיישבות, את הביטחון ואת הדמוקרטיה של עם ישראל".
מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, הסביר מדוע הוחלט להקדים השנה את הטקס ולקיימו מספר ימים לפני יום הזיכרון ואמר כי "ידענו שלא יתנו "בלטה" בחגיגות ה-75 למדינה, לכן החלטנו לספר בכוח את סיפורנו ועשינו זאת דרך הסיפור של מלחמת יום הכיפורים שהשנה מציינים לה יובל. יש לנו צורך לספר את האמת שלנו על רקע נרטיבים שגויים שמסופרים כיום חדשות לבקרים בחברה ובתקשורת הישראלית". לבסוף ציין מאיר כי העובדה שהטקס השנה מוקדש לאותה מלחמה ארורה הביאה לכך שהוא מזהה השנה במפגש פנים חדשות ומשפחות שלא הגיעו בעבר.
שרה עברון, מזכ"לית תנועת הקיבוץ הדתי, סיפרה על שיחה שהייתה לה עם אחות שכולה שדיברה על "החברות ב'משפחת השכול' שעליה אי אפשר להזדכות, גם לו רצינו. מעין ברית גורל מחברת אותנו, בין אם נרצה ובין אם לא". עברון ציינה כי "השנה ביתר שאת אנו חשים את הקושי והשבר ביכולת להחזיק את ברית הייעוד. המפגש כאן היום מנסה ליצור מרחב מוגן ושקט, ובתוכו ניצבת המחויבות שלנו – חבריכם וחברותיכם בתנועות הקיבוציות, להיות יחד איתכן המשפחות, בכאבכן, ולו שבוע אחד בשנה בפומבי. הברית שהביאה אותנו יחד, ברית גורל וברית ייעוד מאותגרות השנה יותר מתמיד, ואנו שהחיים לימדו אותנו על בשרנו לא לקחת דברים כמובנים מאליהם וחרטו על לבנו את שבריריות החיים, נעשה ככל יכולתנו לשמור על הבריתות האלה ולבנות יחד עתיד משותף כאן בארץ הזאת. גם אם לא כל מה שיקרה מסביבנו ביום הקשה והמיוחד הזה יהיה לרוחנו, אני מאמינה שכל אחד ואחד מאתנו ידע להבליג ולמחול לכבודם של כל הנופלים. ביחד נישא את התקווה שאפשר לחבר בין הגורל לייעוד".
אבישי סיון, מנהל מחוז חיפה באגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, אמר לנוכחים כי הוא שמח על כך שבשנה האחרונה ניתנה הכרה רשמית בחוק למעמדם של האחים השכולים, כאשר מעבר לעצם חשיבות ההכרה הורחב מעט גם סל הסיוע והתמיכה. הוא ציין כי באגף מקווים ומצפים גם להשלמת והסדרת חוק היתומים.
כמו כן אמר אבישי לנוכחים כי "לכם יש את הזיכרון האישי, הפרטי, שהולך אתכם יום יום שעה שעה, אבל גם לנו כחברה, כמדינה, יש יום זיכרון לאומי בו הסיפור האישי שלכם הוא גם הסיפור שלנו, של כולנו. הזיכרון והידיעה שבזכות אותם משרתים, בזכות אותם נופלים אנחנו כאן בארץ הזאת".
בנוסף לדוברים, ניתן כמובן חלק משמעותי לנופלים ומשפחותיהם. במפגש הוקרנו סרטים שהביאה לאה עקרון, אלמנתו של רס"ן אורי ארבל אלג'ם ז"ל ממשמר העמק, שנהרג בקרב על העיר סואץ במלחמת יום הכיפורים, וסרט מקוצר על הטייס סגן אלעזר נחלון ז"ל משדה אליהו שנהרג בטיסה מבצעית במהלך המלחמה, אותו הציג אחיו, פנחס נחלון שגם סיפר על בית הוריהם. את הסרט על אלעזר ז"ל ערך עידו גלס מקיבוץ פלמחים, אחיו של רס"ל יורם גלס ז"ל מחפציבה, לוחם שריון שנהרג גם הוא באותה מלחמה. נורית הרפז, אחותו של הטייס סרן יורם לפידות ז"ל מהזורע שנהרג בטיסה מבצעית באזור תעלת סואץ ואלמנתו של הטייס אל"מ רמי הרפז ז"ל שנפל בשבי המצרים במלחמת ההתשה לשלוש וחצי ושוחרר בנובמבר 1973, ריגשה בסיפורה על אחיה שנפל בזמן שגיסו יושב בשבי המצרי ושוחרר לאחר נפילתו ועל התמודדות המשפחה בסיטואציה הבלתי אפשרית הזו.