יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 11 15 112309

"אנחנו האזרחים מחליפים את משרדי הממשלה שלא מתפקדים"   

6 דק' קריאה

שיתוף:

הוא בן 70, עדיין עושה מילואים, ובמחאה נגד הרפורמה המשפטית היה אייל יפה, מגן נר, מהמובילים של תנועת המחאה "לוחמי כיפור 1973" – לוחמים ותיקים שנלחמו במלחמת יום כפור * מייד לאחר אירועי ה-7 באוקטובר הפכה התנועה לקבוצה שמרכזת מתנדבים המסייעים לכל מי שרק אפשר במצב הקיים, בצפון ובדרום * איילל יפה: "המצמרר והמזעזע הוא שכל מה שאמרנו התממש עכשיו לנגד עינינו" 

אייל יפה הוא מהמובילים של קבוצת המחאה "לוחמי כיפור 1973" – תנועת מחאה שמאז השבת השחורה ב-7 באוקטובר הפכה לתנועה הנכנסת ותורמת בכל מקום שרק אפשר על מנת לעזור.  

קבוצת "לוחמי כיפור 73" עושה כמיטב יכולתה להשתלב במאמץ ההתנדבות הלאומי. גלי מימון, מקיבוץ אור הנגב בנגב מספר על הקבוצה: "הקמנו שני מוקדי עשייה – צפוני בניהולו ובהובלת אייל יפה מגן-נר בגלבוע. השני דרומי, בניהולי ובהובלתי, גלי מימון, מקיבוץ אור הנר בנגב. 

"בראשית ההתנדבות עבדנו תחת חמ"ל 'אחים לנשק' בקיבוץ בית קמה ועזרנו, בעיקר, לתושבי העיר שדרות. בשבועיים האחרונים אנחנו מנהלים פעילות עצמאית מול שני מוקדים – עיריית אשקלון וחקלאי עוטף עזה. לצורך זה הוקמה קבוצת הווטסאפ הנוכחית – "לוחמי כיפור 73 התנדבות דרום"

סיפור האקדח כמשל 

ב-19 בספטמבר השנה, לאחר שיפה, ממייסדי ומנהיגי התנועה התבטא נגד הרפורמה המשפטית, הוא קיבל הודעת SMS מהמשרד לביטחון לאומי, להחזיר אלתר את האקדח שלו. אין לו ספק שיש קשר בין הדברים אבל מהמשטרה נמסר בתגובה, כי: "מדובר בהליך שגרתי". 

יפה הוא סגן אלוף במילואים המתגורר במושב גן נר, הצמוד לקו העימות. שמו של המושב עלה באחרונה לחדשות בעקבות ירי רקטות משטחי איו"ש לעבר המושב. יפה הוא חקלאי שיוצא כמעט מידי יום לבדו לשטח החקלאי שלו, הנמצא סמוך לקו התפר עם הרשות הפלשתינית ותמיד נושא עימו נשק לשם הגנה עצמית.  

זה קרה שלושה שבועות לפני שפרצה המלחמה, שאני אומרת שאני מכנה אותה "מלחמת שמחת תורה". תאריך שהמחיש מה שקרה במדינת ישראל בשנה האחרונה. ההנחיה לאיל שיבוא לשים את הנשק שלו במשטרה, סבורים בתנועה, זוהי הנחיה המשקפת שלא הבטחון האישי הוא שהנחה הוראה זו, אלא  "פירוק הנשק" של המחאה. המשטרה כאמור דוחה מכל וכל את ההאשמות. 

משפחת יפה משפחה שורשית 

ספור חייו של איל יפה ומשפחתו הוא ספור חייה של הציונות, חלק מהנס הגדול והמדהים שנקרא מדינת ישראל. ההחלטה של איל להקים את תנועת המחאה "לוחמי כיפור 1973" הייתה בשל השורשים ממנו בא, החינוך, המורשת שלו וכמובן הזיכרון הכואב והמחירים אותם שילמנו במלחמת יום כפור.  

אותו מנוע שהניע לכל אורך חייו הוא המנוע והמניע אותו להניע את אנשי לוחמי מלחמת יום כפור לצאת לעזרת התושבים ולתרום את חלקם היכן שרק אפשר בימים אלו. 

אייל הוא בן משפחת יפה. אברהם יפה ז"ל שהיה אלוף בצה"ל, הוא דודו, אחיו של אביו. הוריו של איל היו אנשים שתרמו ועשו למען המדינה, כל אחד בדרכו  המיוחדת. אימו של איל, תמר ירדני יפה, היתה אישה יצירתית ביותר. היא הפיקה ארבעה סרטים כתבה ספרים על מוסיקה והיתה מורה למוסיקה תראפויטית.  

באחד המפגשים על הטנק, בימי המחאה בקפלן, יפה שר את השיר "שחקי שחקי". הקהל נרעד מעוצמת שירתו. תמר השאירה את שם משפחתה הקודם, דבר שמעיד על היותה שונה ואחרת.  

אביו של איל, אורי יפה, היה הבן השני במשפחת יפה. ארבעה ילדים נולדו למרים וחיים יפה. כל אחד מילדיהם היה ממקימי קיבוצים. אברהם יפה הבכור הקים את תל עמל, שהיא קבוץ ניר דוד. אורי, הבן השני ממקימי קבוץ מעוז חיים, שאול הבן השלישי ממקימי קבוץ יקום וחנהל'ה היא ממייסדי קבוץ רביבים. משפחה של חלוצים, של אנשים המאמינים ועושים למען מדינת ישראל.  

איל יפה, הבן הקטן החמישי במשפחתו, נולד וגדל במעוז חיים. אחיו הבכור אמיר היה מח"ט חטיבה 14 ונהרג בתאונת דרכים.    

איל: "אמיר אחי הגדול היה מודל לחיקוי, היה אח נפלא. בזכותו הלכתי לשרת בשריון, וכך יצא שבשירות הצבאי שלי היינו הרבה יחד. אמיר היה כמפקד, אני כחייל. אהבתי את חיי הקבוץ, הייתה לי ילדות נהדרת, אהבתי את הטבע, את המרחבים, את החיים בקבוץ. לאחר הצבא חזרתי לקבוץ, נישאתי לאסנת ועבדתי בענפים שונים בקבוץ. בהמשך למדתי ארכיטקטורה ומימשתי את אותו חלק יצירתי שבי שקיבלתי מאמא. עם סיום הלימודים, עבדתי בפיתוח התיירות וריכזתי את עמותת התיירות שבעמקים.  

"אסנת ואני החלטנו לעזוב את הקיבוץ והיינו מהראשונים של מושב גן נר. אני היחידי בישוב שיש לו שטח חקלאי. יש לי 40 דונם בהם אני מגדל זיתים. כל השנים  לצד העבודה שלי עבדתי כחקלאי ובכך אני מממש את האמונה והאהבה הגדולה שלי לאדמה.  

"בשנת 2000 עזבתי את נושא התיירות ופיתוחה ועברתי לרכז את תחום שיקום  נחלי ישראל. הייתי הפרוייקטור לשיקום הנחלים מטעם המשרד לאיכות הסביבה. התמקצעתי בנושא זה והובלתי לשיקום הנחלים.  

"ב-2016 נחשפתי לנושא הרחפנים. התחלתי לעסוק ברחפנים כהובי מקסים, ועם הזמן הבנתי שהרחפנים הם תחום בעל יתרונות ויכולות בהרבה רמות. שכנעתי את המשרד להגנת הסביבה להקים טייסת רחפנים וניהלתי את הטייסת הזאת. יצרתי תורת לחימה שלמה של טייסת הרחפנים. יצרתי שותפויות עם המשטרה, הקרן הקיימת, הצבא, מרכז פיתוח אמצעי לחימה ועוד.  

"קניתי רחפנים מסוגים שונים, כל הרחפנים משקלם עד 25 ק"ג. גם היום פנו אליי על מנת לספק לצה"ל. היתרון הגדול של הרחפנים הוא ביכולת הצילום הרב ממדית שלו.  

לוחמי יום כיפור מתנדבים במרגליות
לוחמי יום כיפור מתנדבים בלול במושב מרגליות 

לוחמי כיפור 1973 

לפני שנה יצאתי לפנסיה. כשהקמנו את תנועת המחאה "לוחמי כיפור 1973" – היה לי ולכולנו היה ברור שמגילת העצמאות היא הבסיס שלנו, כפי שהיתה הבסיס של הקמת מדינת ישראל. מגילת העצמאות ואחדות היא המסר שלנו. אני לא אדם של דיבורים, אלא של מעשים. 

"הובלנו את 'מסע הטנק' מהצפון והובלנו לאורך כל המחאה עם המסר  וההבנה שמה שהיה עומד לקרות. ממשלה שכל עניינה הוא צבירת כח אישי, מושחתת ואמות מידה הנוגדות את כל ערכיי המוסר עליהם גדלנו וחונכנו.  

"מלחמת יום כפור פרצה בשל הזחיחות והיהירות, ואנו הם אלו ששילמנו את המחיר הגבוה. המצמרר והמזעזע הוא שכל מה שאמרנו התממש עכשיו לנגד עינינו בימים אלה.  

"מתנועת מחאה הפכנו לתנועה המסייעת בכל מה שאפשר. אנו עובדים  תחת קורת הגג של 'האחים לנשק' בצפון ובאזור הדרום. בנוסף אנחנו עובדים ועונים על פניות אישיות שמגיעות אלינו. אני מרכז את העשייה ומפנה אנשים לכל מקום בו אנחנו מתבקשים לעזור ולעשות. אני בן 70, משרת במילואים ויש לי תפקיד בכיר בפיקוד צפון." 

"מה שקורה היום הוא חמור ביותר – אנחנו האזרחים מחליפים את משרדי הממשלה שלא מתפקדים. 'לוחמי 73' הוא גוף עצמאי ואנחנו משתפים פעולה עם כל מיני גורמים. יש חברות פרטיות הזקוקות לסיוע ואנו שם על מנת לעזור ולסייע. לדוגמא: חברה של מוצרי טואלט, אנו לוקחים מוצרים אלו ומעבירים לאן שצריך. משנעים אוכל לצבא, עוזרים, מגייסים תרומות היכן שצריך." 

איל הוא האדם המוביל ומרכז את קבוצה 'לוחמי 73' בצפון: "אנו עובדים בצורה מאד מסודרת. תפיסת העולם שלנו מאד ברורה. אנחנו באים ככוח לוחמיי כיפור. כל האנשים הם בני שבעים, שמונים פלוס. האנשים הם מכל הארץ, גם פסיכולוגים בענייני טראומה." 

תן הסבר למציאות חיינו ומה שקורה?  

"ישנם הרבה משרדי ממשלה שפשוט לא מתפקדים. האזרחים הם אלו  שמחליפים את משרדי הממשלה. התמונה כרגע היא שהפוליטיקאים  מבטיחים רק במקומות בהם זה ישרת את יחסיי הציבור שלהם. כל מה שהיה התרסק ברגע. הממשלה ריסקה הכל וממשיכה לרסק.  

"הצבא נחלש כתוצאה מתקציבים חלשים ותפיסת עולם כלפי הבטחון שלנו מוטעית. התמונה הניצבת אל מול פנינו מראה כי המדינה לא ערוכה לאירוע רב מימדי. 

"את התואר השני שלי עשיתי בנושא 'ניהול מצבי אסון'. 'אפרנאי', כלומר אירוע רב נפגעים – זהו התחום בו התמחיתי. כך יהיה כאן גם במידה ותקרה כאן רעידת אדמה. מה שקורה עכשיו הוא שאנחנו נוכחים שכל אחד צריך לדאוג לעצמו, כי משרדי הממשלה והעומדים בראשה דואגים לכך שאנו כאנשים צריכים לדאוג לעצמנו. סיפור האקדח שלי משקף בצורה הבולטת ביותר את הטרגדיה כאן. ממשלה שדיברה על משילות  כשבפועל הם פירקו את המשילות." 

יש לך גם איזו נקודת אור? 

"הרשויות המקומיות הן אלו שמתפקדות מצוין. לכן, אלו אחד השינויים שיהיה נכון לעשות. הכח שמצוי בממשלה יעבור לרשויות המקומיות עם התקציבים הנכונים וכך הכל יהיה שונה." 

לדבר בגובה העיניים 

מהי מנהיגות? 

"מנהיגות חייבת להיות מנהיגות טבעית. מנהיגות חייבת לצמוח מהעם וחייבת להיות במתן דוגמא אישית. מנהיג טוב חייב לבוא ולדבר בגובה העיניים. אלו הנמצאים היום בפוליטיקה, מעטים מהם  הם דוגמא למתן דוגמא אישית, ובוודאי שהם לא מדברים בגובה העיניים.  

"האנשים ב'לוחמי כיפור 73' הם אותם אנשים שלחמו והצילו את המדינה בשנת 73'. לאורך השנים נאבקנו על דמותה של המדינה. חייבים להפסיק ולנתק את כל נושא העדתיות. זהו אחד משורשי הרעה שלנו – וליצור שוויון בנטל, חייה ותן לחיות. עברנו אירוע קשה ברמה של אירועי תרפ"ט. אנחנו כעם חייבים לחזור לכתוב במגילת העצמאות, הוא המסמך המכונן שלנו." 

החקלאות כערך 

איל מוסיף ומדגיש את  נושא החקלאות וערכה בתרבות ובחיינו. "עבודת האדמה, הקשר לאדמה היא הבטחון הכלכלי, היא השורשים שלנו," הוא מדגיש ומוסיף שכבר בתנ"ך כתוב על כך בהרבה מקומות. 

אנשי עמותת 'לוחמי כיפור 1973', יצאו למלחמת יום כיפור כדי להילחם ולהציל את המדינה שהייתה על סף כיבוש. היום הם מתנדבים ועובדים סביב השעון כדי לעזור ולסייע.  

ומה בעתיד? הם לא יוותרו, הם יהיו בחוד החנית כדי לכונן כאן חיים של שוויון וערכים. אותה הרוח ממשיכה ומתקיימת, כאז כן  עתה.  

בכל השיחה המתקיימת ביני לבין אייל התברר לי לחלוטין שהבעיה היום אינה בין שמאל לימין. תפיסת הבטחון של איל היא חד משמעית. זוהי מדינה יהודית, המתנהלת תוך שמירה על ערכי יסוד והחזון עליה קמה מדינת ישראל – ויש היום התנהלות שונה ואופטימית. 

איל יפה יחד עם אלפי האנשים הנהדרים שתורמים מכל הארץ, כאן בשבילנו. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן