מכתב פרידה מאבשלום (אבו) וילן, המסיים את תפקידו ויוצא לדרך חדשה
אבו היקר,
מאז שהלך מאיתנו חברנו יוסטה בלייר ז"ל, שהקים את התאחדות חקלאי ישראל, היה טבעי שאתה תיכנס לנעליו ותמלא את מקומו בהתאחדות. ואכן אתה היית האיש הנכון במקום הנכון.
עם החלטתך לפרוש, התכנסנו פה חבריך ושותפיך לדרך בענף הירקות, להביע תודה והערכה.
בכל שנות פעילותך בהתאחדות בלטו כישוריך הפרלמנטריים הטובים בכנסת ובכל הגופים המשיקים לקובעי המדיניות וניסיונך הרב ופעילותך העשירה בלובי החקלאי. מלאכת הגישור וההידברות בין כל הגופים התאפשרה בזכות ההערכה הרבה שכולם רוחשים לך, האמון בך והיותך מקובל על כל הקצוות. זאת בנוסף לידע הרב והעשיר שלך בחקלאות ובהתיישבות והיותך איש חכם, שנון, רהוט, איש שיחה נעים, שדבריו נאמרים בשקט אך לא פעם חוצבים להבות. כפי שנאמר דברי חכמים בנחת נשמעים.
ראיתי אותך כך בהיותי מוביל בענף הירקות, ויחד שיתפנו פעולה בשנים של עשייה וכבוד הדדי. תמיד הייתי לצידך, כי האמנתי ביושרה שלך ובאומץ שלך, וייצגת את החקלאים והחקלאות בכבוד הרב הראוי להם. כולם ראו בך איש אמון ולא דווקא איש פוליטי שמייצג את עמדותיו האישיות. בכל עמדותיך לא סטית מהקו שלך, תמיד ענייני, תמיד בהשקפה ברורה על ההתיישבות, הפריפריה, החקלאים והחקלאות, תוך שמירה גם על המוסדות שלצד החקלאים, ובעיקר מועצות הייצור החקלאיות. בנית התאחדות שיש להתחשב בה. למרות מינימום האנשים שפעלו לצידך, הפוליטיקאים התייחסו להתאחדות כאל מפלצת ענקית, כאל לובי חזק ובלתי ניתן לשינוי, המשפיע על הובלת מחאות כשנדרש ועל הובלת מהלכים כבדים, כמו שמירה על המים, ייצוג ברפורמה, למרות התוצאות העגומות.
בחרת לסיים תפקידך למרות גילך הצעיר ויכולת הפעילות הבלתי נגמרת שלך, אך אני בטוח שעוד נתברך מניסיונך ומפעילותך החוצה מגזרים.
נשאר לי לאחל לך הרבה בריאות והצלחה. ברור שעוד נזדקק לשכלך ולעצותיך גם כשלא תהיה בתפקיד הרשמי. הערכתי אליך נשמרה לאורך כל השנים וכך גם בעתיד.
תודה ובהצלחה.
מאיר יפרח
מזכיר ארגון מגדלי ירקות
