יבול שיא
הרפת והחלב
אייל בצר ונורית גלרון

"אני מאמין בחופש הפרט" 

6 דק' קריאה

שיתוף:

17 שנים מכהן איל בצר מנהלל כראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, מהמועצות האזוריות הכי גדולות בישראל * השנה הודיע בצר שלא יתמודד בבחירות הקרובות אך הוא לא פורש מהפעילות הציבורית * בראיון עם תמר פלד-עמיעד, אף היא בת נהלל, הוא מספר איך על משבר חובות מושבי הצפון, על פעילותו כראש מועצה, על מלחמת יום הכיפורים ועוד 

איל בצר (73) הוא ראש המועצה האזורית יזרעאל. לכל אדם תכונות רבות ואחד המאפיינים של איל כראש מועצה וכאדם המשרת את הציבור, הוא דיבור בגובה העיניים, קשב, קו פתוח לכל תושב במועצה, דלת פתוחה ועזרה אמיתית בפתרון כל בעיה שיש באפשרותו לפתור. הראיון התקיים לפני ה-7 באוקטובר. 

אני אישית מעידה שבמהלך שנות כהונתו של איל, כשהייתי זקוקה לעזרה, נכנסתי לחדרו – איל היה מפנה את זמנו, קשוב ועזר. אני יודעת בוודאות, שכפי שהיה בעבורי, כך היה בעבור כל תושב המועצה האזורית יזרעאל. כשכך פועל ונוהג ראש מועצה הוא מנכיח נורמות של שירות ציבורי מהמעלה הראשונה.  

איל בצר מכהן כראש מועצה כבר 17 שנים. שינויים רבים קורים בחיינו. איל בצר נשוי לזוהר חקלאי והם בעלי משק בנהלל. בנהלל קוראים לו יאלי ולה זורהלה, בחיים הם איל וזהר.  

איל גדל במושב בית שערים, הוריו הם שרה ונחמן בצר. אביו הוא בן משפחת בצר מנהלל וסבתו שפרה היא בת משפחת שטורמן הידועה, שתחילתה בארץ ישראל בימי העליה השניה.  

הנישואים של זוהר ואיל החזירו את איל למקורות המשפחתיים, לנהלל. בתחילת הדרך, איל וזהר בנו את משקם וגידלו הודים וכבשים. השנים הראשונות לא היו קלות. בהמשך המשיך איל לגדל כבשים במשק וחבר לשותפות בגידול ההודים עם עוד מספר משקים. 

את הפעילות הציבורית החל בנהלל, כחבר הנהלה ובהמשך כמרכז המושב. באותן שנים מרכז המושב טיפל בכל הנושאים בישוב – הנושאים המוניציפליים, החברתיים והכלכליים. כל הנושאים היו תחת ידיו של מרכז הישוב. ניתן לומר ששנים אלו והתקופה ההיא שהייתה מאד משמעותית בחייו הן שהובילו לחיים ציבוריים לאורך שנים רבות.  

משבר מושבי הצפון 

בינואר 1993 איל נבחר לכהן כיושב ראש אגודת נהלל. זמן קצר אחר כך, הייתה קריסה של מושבי הצפון. קריסת מושבי הצפון (כמו גם בכל המושבים בארץ) יצרה משבר כלכלי קשה בכל המושבים  שהיו קשורים לגוף זה.  

בבת אחת האשראי של המושבים נגמר, החובות היו גבוהים והיו חייבים לפתור את המשבר. כל המושבים נקלעו למשבר קשה, הבנק שסייע למושבי הצפון קרס.  

במושבים היו חייבים להגיע הסדר חובות. כל מושב טיפל בענייניו. בעלי המשקים עד אז לא ניהלו את עניינם באופן עצמאי, הכל היה בידי ההאגודות השיתופיות, הבהלה הייתה עצומה והקושי היה בכל המובנים. היה צריך להוביל את כל חבריי המושב לשינוי מנטלי, לגיוס כספים להחזר חובות ולפתרון. 

איל בצר: "ימי משבר מושבי הצפון היו ימי משבר שיצרו מחול שדים. הרבה חקלאים קרסו ורבים היו על סף קריסה. כל מושב התמודד לבד מול הבנקים. אני יצרתי  תוכנית בה הגענו להסדר חובות מול הבנקים, הפחתתי את סכומי הכסף לתשלומים לבנקים, הגעתי להסדר חובות פנימי של חבריי נהלל.  

"הוריתי לכל בעלי המשקים לפתוח חשבונות בנק. עד אז הניהול הכלכלי של המשקים היו בידי האגודה. הגיעו אלי אנשים מבוגרים, היו מבוהלים, לא ידעו כיצד לפתוח חשבון בנק, איך מתנהלים מול הבנקים. היה זה מהפך חשיבתי ורגשי.  

"החלו עיקולים בנהלל. נהלל הפסידה כסף רב עם קריסת מושבי הצפון. 'חוק גל' הוא שהציל אותנו, העיקולים פסקו והיינו צריכים לייצר התנהלות שונה בתכלית השינוי. שכרתי חברה בשם 'נצרים', חברה זו בדקה את הריביות ששילמנו כל השנים. בדיקה זו העלתה שהיינו ביתרת זכות גדולה במושבי הצפון. הנתון הזה, יתרת הזכות שלנו, היה נקודת כח במשא ומתן מול הבנקים. 

"היה זה משא ומתן קשוח, בעיקר מול בנק הפועלים. קיבלתי החלטה שאסגור את החובות מול הבנקים באבכה אחת. במהלך זה השגתי מספר יעדים. ניתקתי את הקשר הגורדי  בין האגודה לבנקים והנושים. בעלי הזכות במושב קיבלו את כספם. קבעתי שכל בעל נחלה יביא 100,000 שקל בתאריך מסוים ביום אחד. כך יצרתי מצב בו צברנו סכום של 7,000,000 שקלים, אותו שילמנו וסגרנו את כל חובותינו. הריכוזיות הזו והתשלום המרוכז סגר את חובותינו.  

"בנוסף ,משקים שהחוב שלהם היה גבוה יותר – פרסתי את החוב שלהם לשבע עשרה שנים ללא ריבית ותשלום החוב שלהם יהיה מרווחי האגודה. בכך כל בעלי הנחלות יצאו לדרכם העצמאית ללא גיבנת המקשה על עצמאותם ודרכם. סללנו דרך חדשה לעצמאות והתנהלות בריאה ומיטיבה. מימשתי נכסים שהיו בידי האגודה. אנשים שהיו עובדי ציבור גרו בבתים שהיו נכסי האגודה. אפשרתי לאנשים אלו לרכוש את הבתים בהם התגוררו, והם שמחו על אפשרות זו. המשבר הזה הייתה הזדמנות ליצור מציאות מיטיבה. יצרתי מודל מצוין להסדר החובות והרבה מושבים באו ללמוד ולאמץ מודל זה." 

אייל בצר מחמוד עבאס ניצן פלג וראשי רשויות יהודיות וערביות במפגש חירום על כביש 65
אייל בצר, מחמוד עבאס וראשי רשויות יהודיות וערביות במאבק על תקציב לכביש 65 

חופש הפרט 

אייל: "אני מאמין בחופש הפרט. המשבר הזה הוביל להתנהלות של הפרט לחופש. אנשים העידו לאחר השינוי שהם חוו שהם חופשיים, שגאוותם חזרה אליהם. לא עוד האגודה מנהלת את הפרט – האדם חופשי לנהל עצמו וחייו הכלכליים. המוטיב שלי הוא חופש הפרט, היותנו כולנו רוח חופשיה, עם אחריות לאומית ואישית.  

"אותן שנים בהן הייתי מרכז של אגודת נהלל, באתי מנקודת המוצא שאני כנבחר ציבור, משרת את הציבור. האדם, כל אדם, הוא אינדיבידואל ועליי לשרת ציבור אנשים אינדיבידואלים.  

"באותן שנים בנהלל הובלתי לפיתוח המושב ולטיפוח בהרבה תחומים. בנינו מרפאה חדשה במקום הישנה, מועדון נוער שבנינו במתחם, המחלבה הישנה שעמדה כמו פיל במרכז המושב. הביוב עבר שינוי מהותי, עד אז היה ביוב בבורות סופגים. בנינו ביוב מרכזי, הבאתי תקציבים גדולים והצעדתי את נהלל קדימה. אותן שנים בנהלל היוו בסיס להמשך הדרך. אני אדם אוהב אדם ומאמין באדם. המוטו שלי בחיים הוא אמון בין בני אדם." 

צילום ענת חרמוני 3 2 מועדון נוער כפר ברוך
אייל בצר חונך את מועדון הנוער בכפר ברוך. צילום: ענת חרמוני 

נבחר בבחירות אישיות 

עם סיום שירות הצבור כמרכז מושב נהלל, כהונה בת שבע שנים, אייל בצר מבין שעם הניסיון שצבר פניו אל ראשות המועצה עמק יזרעאל. הוא חובר לאיתן ברושי והיה לסגן שלו ובשנת 2006 נבחר להיות ראש המועצה האזורית יזרעאל.  

עברו 17 שנים. בימים אלו איל מסיים ומפנה מקום לזה שיבוא אחריו. אחד המאפיינים של אייל כראש מועצה הוא שכל מנהלי המחלקות תחתיו הם אנשים חזקים, מובילים כל אחד בדרכו. הבחירות שלו מעידות על הדרך בה הוא מנהל את המועצה. האמון באדם וברוח החופשיה מובילים לכך שככל שנהיה כולנו במיטבנו כולם ירוויחו. 

הידיעה שהוא נבחר על מנת לשרת את הציבור ולא כמקור כוח ושליטה באחר, וכך כל מי שעובד במועצה, הפכה את המועצה למקור ומקום של שרות לכלל תושבי המועצה. איתן ברושי שהיה ראש המועצה לפני אייל ואייל כממשיך דרכו ובהיותו ראש מועצה מוביל, שינו את פני יישובי המועצה האזורית יזרעאל. עד אז , היו במועצה קיבוצים שהיו ספונים במבנה הקיבוצי והמושבים. בשנים האלו המועצה האזורית יזרעאל הפכה לקהילה! רואים זאת במערכות החינוך, בפעולות הנוער, בתרבות האזורית, בפעילויות שונות, וכמובן בפעילויות לגיל השלישי. 

אייל: "אני נבחרתי בבחירות אישיות לראשות המועצה. שנים רבות קודם הבחירות היו של הישובים. השינוי הזה יצר קשר ישיר בין הנבחר לבוחר, בין ראש המועצה לתושב המועצה.  

"בקדנציה הראשונה שלי עשיתי תוכנית חומש לאותה קדנציה. כיום אני כבר בתוכנית החומש הרביעית. בתוכנית החומש הראשונה, הקצבתי לכל ישוב במועצה סכום כסף שהיה קרוב למיליון שקל. כל ישוב הוא בעל אוטונומיה ומחליט מהם סדריי העדיפויות שלו ובמה הוא בוחר להשקיע את כספו. כל תוכנית חייבת להיות בשקיפות מלאה וכך כל העבודה במועצה חייבת להיות בשקיפות מלאה.  

"דבקתי בחופש ובאוטונומיה של כל ישוב. בכל ישוב יש תמיד במה להשקיע ולטפח. בחומש הראשון הגדרתי כמטרה בכל הישובים, מבני ציבור ופיתוח תשתיות ישנות. בחומש השני שמתי דגש על מערכות החינוך. החומש השלישי הוקדש לנגישות, תקציב ירוק ומבני ציבור. הרביעי לכבישים, מדרכות ונגישות.  

"תוכניות החומש אינן תוכניות בעלות יחסיי ציבור. מטרתן שימת לב לכל הפרטים העושים ומיטיבים בחיינו. תוכנית החומש דואגת לכל ישוב. אין אצלנו מצב בו ישוב יכול לטעון לקיפוח או הזנחה. המועצה הינה כמו אמא המחויבת לדאוג לטפח ולגדל את כל ילדיה במידה שווה. במודל החומש, כל יישובי המועצה זוכים לפיתוח וטיפוח. אני כאדם המאמין בדמוקרטיה דבק ברעיון של בחירות אישיות ואוטונומיה של כל אדם וכל ישוב." 

אייל בצר ודליה אייל עוברים לרכבים חשמליים
אייל בצר וסגניתו דליה אייל, עוברים לרכבים חשמליים 

במלחמת יום הכיפורים 

בימים אלו מלאו חמישים שנה למלחמת יום כיפור, אי אפשר להתעלם מאירוע קשה ומכונן כל כך בחיינו.  

ספר על מלחמת יום כפור שלך. 

אייל: "בשרות הסדיר הייתי בסיירת מטכ"ל. החלטתי ללכת לקצונה וסיימתי את קורס קצינים בהצטיינות והייתי לסגן מפקד סיירת צנחנים.  במלחמה הגענו לשדה התעופה עטרות על מנת לטוס לסיני, שם הייתי בהלם קשה, המטוס שבא לקחת אותנו הביא עימו פצועים והרוגים. 

"באותם רגעים, הבנתי ונוכחתי בזוועות המלחמה עוד טרם נלחמתי בה. הזעזוע היה עצום. במלחמה עצמה נלחמתי בחזית הדרום, חברי אורי כבשנה מכנרת נהרג ממש לידי. חברים רבים איבדתי, הייתה מלחמה קשה וכואבת והתוצאות היו עצובות.  

"לאחר המלחמה חזרתי הביתה לנהלל, למשק, לזורהלה, לחיים. נהלל היתה כפצע מדמם, נהרגו לנו שבעה חיילים. אני מבין שהמזרח התיכון מבין רק כוח. ברור לי שמלחמת יום כיפור והתוצאות שלה הן שהביאו ליוזמת סאדאת לעשיית שלום בין ישראל למצרים.  

"הימים של לפני מלחמת יום כיפור העידו שאנו הישראלים מזלזלים בחיילות של צבא מצרים. היינו יהירים ולא ראינו שצבא מצרים התחזק. היהירות והזלזול עלו לנו במחיר נורא. מלחמת יום כפור חידדה אצלי את ההבנה והידיעה, שבכל מצב בחיינו עלינו לבדוק ולחקור יותר לעומק ולא לדבוק בקלישאות. גם סאדאת הבין שראוי ורצוי שנפסיק להילחם ולהשתמש בכוח נגד כוח ופנה לממשלת ישראל לעשיית שלום. באותם ימים כשסאדאת הגיע לארץ, היו רבים שפקפקו בשלום עם מצרים. בעבורי הייתה זו התרגשות עצומה." 

יו"ר אשכול גליל ועמקים 

אייל בצר משרת את הציבור כבר שנים רבות אך הוא לא מתכוון לפרוש מהפעילות הציבורית, פניו קדימה. משמעות האימרה: "לעשות לביתו" עבור אייל היא להמשיך לעשות ולקדם בעבור האנשים והישובים אליו שייך. איש לא יעיד שנהנה ממעמד או ממנעמי השלטון.  

בימים אלו קיבל על עצמו להיות יושב הראש של אשכול גליל העמקים, בהתנדבות. אייל צבר ניסיון וידע וכעת פניו אל גוף גדול  ונתונים שונים. אשכול גליל העמקים מונה כ-450,000 תושבים. חצי מהאוכלוסיה ערבית, חצי יהודית.  

אייל: "שמתי לי ארבע מטרות בניהול האשכול של גליל והעמקים. האחת, קידום הבריאות בכל רדיוס הישובים של האשכול. הפריפריה חייבת לקבל ולהצעיד את המערכים הרפואיים לרמה טובה. השניה, קידום נושא התחבורה, התשתיות ואיכות הסביבה. השלישית: יחסיי יהודים ערבים ולפעול ולעזור בנושא מניעת אלימות. המטרה הרביעית היא עצירת התכנית להקמת שדה התעופה בינלאומי בעמק יזרעאל. הקמת שדה תעופה בינלאומי רצויה בחיפה, מתאימה לדרום ולא בעמק יזרעאל." 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן