לאחר הטבח של חמאס-דעאש איננו מדברים על שלום עכשווי אלא על בניית הסדרים מדיניים הדרגתיים עם הרשות הפלסטינית. תגובה למאמרו של יענקל'ה הלפרט, "הוזי השלום" ("זמן קיבוץ" 23.11.23)
תמונה ראשית: ויויאן סילבר, בארי. נרצחה. צילום: באדיבות אג'יק-מכון הנגב
ב-7.10.2023 הפכה שמחת תורה ל"יום כיפור" החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל. נעשה טבח בקיבוצים, במושבים ובערי הדרום. והסיוע בושש שעות. וזאת, בהנהגה הכושלת של נתניהו, בגין הצמחת החמאס וחימושו בהררי כסף קטרי, ומנגד, החלשת הרשות הפלסטינאית. רק גבורתם של חברי כיתות הכוננות בקיבוצים ושל המחלצים שהגיעו לערים, מנעו אסון חמור עוד יותר.
עתה, כנגד ההכחשה וההשכחה, יש להדהד שהמחדל הבלתי נסלח הוא תוצאה ישירה של ליקוי המאורות ושל יהירות ראש הממשלה נתניהו שהוביל את הקונספט וטעה בענק:
א. הוא טיפח ואפשר את חימוש החאמס-דעאש בהררי כספים, למרות שמדובר בתנועה דתית פונדמנטליסטית התומכת בגלוי בחיסול ישראל וטרור (פרופ' מתי שטיינברג).
ב. הוא כשל נחרצות כשזלזל בכל ההתרעות למלחמה (הפרסומים עתה מעידים על דיווחי הצבא והשב"כ שהגיעו אליו בוודאות) ודאג באגרסיביות רק להישרדותו האישית.
ג. נתניהו הוביל ממשלת ימין מלא מלא, ונהג בהפקרות: נתן לשריו להבעיר שרפות, לבזוז את התקציב ולהציב 26 גדודים לשמור על המתנחלים, והפקיר את קיבוצי וערי הנגב.
ד. נתניהו סירב לייצב באזור הסדר של חיים משותפים בין מדינת ישראל והעם הפלסטינאי, בניגוד להמלצות גורמי הביטחון ולסקרי דעת הקהל (המכון הישראלי לדמוקרטיה). נתניהו קטע את מאמצי ההסדר עם הרשות הפלסטינאית של קודמיו רבין, ברק ואולמרט והשליך אותנו בהפקרות אל הפוגרום החמור שקרה על אדמת ישראל.
ולפיכך הלפרט, בכותבך "שמה שחשוב להם (לערבים – ע.מ) זה לחסל את הישות היהודית המצויה במזרח התיכון", אתה מדייק לגבי החמאס הטרוריסטי, אך מתעלם מכך שהרשות הפלסטינאית ביטלה סעיפים אלה באמנה שלה ולא פועלת כך, למרות שגם אבו מאזן והרשות אינם חפים מהחמצות להסדר.
נתניהו פועל עתה לכפר על מחדלו הענק בטשטוש ההבדל בין מרצחי החמאס לבין הרשות הפלסטינאית. אסור לתת לזה לעבור. וכן הלפרט, עוזי חיטמן אכן כתב "כאן נולדתי כאן נולדו לי ילדיי… ואחרי שנים אלפיים קץ לנדודי", אך הוא כתב גם את "אני נולדתי לשלום שרק יגיע… אני רוצה אני רוצה להיות כבר בו". ואהוד מנור כתב "הנה בא השלום…הוא נשא וברוח שר, הן אפשר הן אפשר". זה חזונם של נביאי ישראל ומרבית אזרחי ישראל לאורך עשורים. היום, לאחר הטבח של חמאס-דעאש, איננו מדברים על שלום עכשווי, אלא על בניית הסדרים מדיניים, הדרגתיים.
התיקון הגדול
מול הכישלון הקולוסלי של נתניהו (שבעקבותיו נמצא בסקר נובמבר שרוב העם רוצה בהבסתו בבחירות, והגוש הנגדי מקבל 75 מנדטים), צריך במקביל למלחמה המוצדקת נגד החמאס וזרועות הטרור של החיזבאללה, הסורים והחותים בחסות איראן, לבנות גם את חזון היום שלמוחרת להסדר מדיני, על פי התוכנית שמציג נשיא ארה"ב ביידן: בניית גוש הסדר של ישראל, מצרים, ירדן, מרוקו, בחריין, האמירויות, אליהם יצטרפו ערב הסעודית ואחרות, בתמיכה מדינית שלטונית ראשונית של ארה"ב ואירופה. גם הפרמטרים שלפיד הציג ראויים לדיון, ובהמשך, לשוב לתפיסת שתי מדינות לשני עמים החיים בביטחון והסכם.
זו העת לתמוך בחזון ביידן ולאמץ את היוזמה הסעודית מ-2002, שהכריזה, בשם כל 57 המדינות הערביות והמוסלמיות, כי "אנו מוכנים לשלום ויחסים נורמליים עם ישראל, אם זו תיסוג מהשטחים שכבשה ב-1967 ותמצא פתרון צודק ומוסכם לשאלת הפליטים". חזון אחרית הימים. לצערנו, שרון ראש הממשלה דאז והפלסטינאים, החמיצו את ההזדמנות.
עתה הגיעה העת "לתיקון הגדול". יתרונות התוכנית והסיכויים שלה ראליים:
א. ברית אינטרסים בין ארה"ב, ערב הסעודית, ישראל והרשות, והמוטיבציה האישית של ביידן, כנשיא אוהד של ישראל. חלון ההזדמנויות של ביידן מוגבל לשנה בלבד שכן בנובמבר 2024 יערכו בחירות בארה"ב.
ב. הפוטנציאל של ביידן למנף את היוזמה של ערב הסעודית 2023 לעקרונות יוזמתה ב- 2002. במקום מתן מטרייה לנשק גרעיני לערב הסעודית, עליו לייצר מטריית שלום אזורית ועולמית.
ג. הזדמנות לישראל, כלקח ממחדל הטבח 2023, להתנער מנתניהו מצמיח החמאס, ולבחור מיד, בתחילת 2024, מנהיגות חדשה, אמיצה ומרחיקת ראות, שתחבור ליוזמה פורצת הדרך של ביידן וערב הסעודית, הבנויה על שורשי ההסכם הקיים עם הפלסטינאים. מנהיגות כזו, תפיח תקווה מחודשת ברוב העם בישראל השוחר הסדר ושגשוג.
ד. מיטוט קונספציית האסון של נתניהו שהחמאס הם "נכס" לישראל. במקומם, איתור כוחות ערביים ופלסטינאים חדשים לבניית הסדר.
אשליה מסוכנת
עלינו לאמץ את ערכי מגילת העצמאות בהם הגדיר בן גוריון את העם היהודי כ"שוחר שלום ומגן על עצמו" ואמר שאנו מושיטים יד "לשכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת-ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקדמת המזרח התיכון כולו".
הלקח המובהק והחזק מהטבח שאפשר נתניהו ב-2023 הוא ברור: עלינו להתנער מכשל "ניהול הסכוך", ומפתרון צבאי בלבד. בעולם המודרני, עם מרוץ החימוש הקטלני, ה"עם לבדד ישכון", הוא אשליה מסוכנת. אף צבא לא יכול לעמוד בכוח הזרוע מול כל העולם הערבי והמדינות הרבות התומכות בו.
תקופת מלחמה מעוררת אימה וחרדה (בסקר נובמבר ירדה תמיכת הציבור בהסדר מדיני), תפקידנו הוא להחזיר את כל החטופים, להפיח את התקווה והתבונה המדינית מחדש ולהחזיר את הביטחון שנתניהו דרדר עד עפר. נביא ביטחון, הסדר ותקווה על פי דרכם של רבים מעוטף הנגב, ובהם פורצי הדרך ויויאן סילבר מבארי שנרצחה, ועודד ליפשיץ מניר עוז שנחטף.