יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2022 08 23 140839 1

"אני נחשבת כדמות ביטחונית לא רק בסיעה שלי" 

6 דק' קריאה

שיתוף:

היא יודעת ששרים מכל המפלגות מקשיבים לה, שמחה שראשי הרשויות בעוטף עזה מרגישים שהיא שומעת אותם, היא פעילה בהידוק הקשר בין התנועה הקיבוצית לכנסת, ואומרת כי "אחרי מבצע עלות השחר להגדיר את לפיד ככתב במחנה זה כבר פאסה". אל"מ (מיל') נירה שפק מכפר עזה, ח"כ יש עתיד, בטוחה שתשפיע גם בכנסת הבאה

ביום חמישי לפני שלושה שבועות התארחה ח"כ נירה שפק (יש עתיד), חברת קיבוץ כפר עזה, בתוכניתו של רפי רשף בערוץ 12. רשף לא היה. במקומו הנחה את התוכנית הפרשן המדיני ירון אברהם, ולצידו היו באולפן הפרשנים יאיר שרקי ואביב בושינסקי. זה היה היום השלישי ברציפות שבו גילתה ממשלת ישראל איפוק, ותושבי עוטף עזה נסעו בדרכים חליפיות כדי שלא ייפגעו. מה שהתרחש באולפן היה מתקפה של שלושת הפרשנים, תושבי מרכז הארץ, על שפק, תושבת העוטף, בטענה שהיא צריכה לדרוש מהממשלה לתקוף את הג'יהאד האסלאמי בעזה, ושהיא הייתה עושה זאת אם בנימין נתניהו היה ראש הממשלה ולא מנהיג מפלגתה יאיר לפיד. 

"זה לא רלוונטי שהם ממרכז הארץ ואני מהעוטף", אומרת שפק כשהיא נשאלת על תחושתה באולפן, "מה שרלוונטי זו העובדה שהם לא בקיאים בנושא ביטחון. שאלתי אותם על בסיס איזו הערכת מצב הם קובעים שצריך לתקוף מיד בעזה.  האם הם חושבים שכל מי שגר בעוטף צריך לדרוש לתקוף בעזה וכל מי שגר בצפון צריך לדרוש לתקוף בסוריה ובלבנון? זה חוסר מקצועיות. אני מצפה מפרשנים לראות ראייה רחבה יותר. ימי ההמתנה היו חלק מהמערכה המדינית, ועובדה שיום למחרת הצבא תקף את מפקד הג'יהאד האסלאמי בצפון עזה. התחושה בעוטף הפעם הייתה שהממשלה שומעת את התושבים, בניגוד לעבר שבו דיברו על מדינת תל אביב שמנותקת מהעוטף, ועל חוסר התגובה לטרור הבלונים למרות ההצהרה שדין בלון כדין טיל. אני חברה בקואליציה ובמפלגה שאומרת לצד השני שאנחנו לא רוצים מלחמות, אבל אל תחשבו שזה מאפשר לכם לעשות מה שאתם רוצים. יש לנו אפס סובלנות לפגיעה בחיי התושבים ובשגרת חייהם. השאלות של הפרשנים נועדו להטריל ולא לנהל שיח, וככה התייחסתי אליהן".  

היא דווקא סבורה שהשנה האחרונה, שהייתה שקטה מאז מבצע שומר החומות, עשתה טוב לתושבי עוטף עזה. "חזרנו לנשום וקיבלנו תקווה", אומרת שפק, "אחרי מבצע עלות השחר הלכי הרוח מאוד ברורים. בישיבה של ועדת המשנה למוכנות העורף שכינסתי יומיים לאחר המבצע כראש הוועדה, עלו ראשי הרשויות בעוטף ואמרו שיש להם תחושה שמישהו שומע אותם. אפילו ראש העיר אשקלון, שלא קיבל את המענה המלא לדרישות המיגון, העיד שנציגי הממשלה כולל ראש הממשלה דיברו איתו ושמעו את הדרישות שלו. אי אפשר בשנה אחת לשנות הכול, ובכל זאת הממשלה הזו בנתה תוכנית למיגון אשקלון כולל תקציב. לצערי עצרו את התהליך בגלל ממשלת המעבר, ובכל זאת אנחנו מנסים לקדם אותו. זה נורא מתסכל שלא הכול מתקדם מהר, אבל אנחנו עובדים על פי נהלים ממלכתיים שלוקחים זמן".  

יש מי שמקשיב 

ח"כ שפק (56), נשואה לזהר, אם לשלושה וסבתא לשניים, שירתה בפיקוד העורף, והגיעה בשירות המילואים לדרגת אל"מ ולפיקוד על גזרת העוטף. בעקבות שירותה הצבאי הגיעה עם משפחתה להתגורר בעוטף, נשארה כתושבת בכפר עזה ולאחר מכן התקבלה לחברות בקיבוץ. היא הייתה פעילה חברתית באזור מגוריה, והתמודדה על ראשות המועצה האזורית שער הנגב מול חבר קיבוצה, אופיר ליבשטיין שנבחר לתפקיד. ב-2014 הצטרפה ליש עתיד ושימשה כראש מטה התנועה בנגב המערבי, וב-2021 נבחרה לכנסת ה-24 מהמקום ה-17 ברשימה. סדר ההעדפות שלה בכנסת הוא: ביטחון, עוטף עזה, מרחב כפרי וקידום נשים. 

"כשהגעתי לקואליציה ביקשתי לעמוד בראש ועדת המשנה למוכנות העורף", היא מספרת, "לא עניין אותי משהו אחר. אמרתי שאת כל הידע והיכולות שלי אני שמה בוועדה הזו, כדי שלא יהיה עוד מבצע שבו התושבים, העסקים והחקלאים יסבלו. במבצע שומר החומות, כשהייתי באופוזיציה, היה איום ונורא. תכנית הפינוי של הקיבוצים והמושבים לא יצאה אל הפועל, אנשים לא קיבלו פיצויים, והחקלאים לא קיבלו מענה עוד מצוק איתן. במבצע עלות השחר תוכנית ההפגה תוקצבה ויצאה לפועל, וגם הובטחו הפיצויים בהליך מהיר". 

כשהתחלת לכהן בכנסת דרשת להחזיר לתושבים הוצאות אירוח מצוק איתן, שהם לא קיבלו ממשרד הביטחון במשך שבע שנים. מה קורה עם זה? 

"עשיתי מאבק בעניין הזה עבור כל מי שפנה אליי, וכמעט כולם קיבלו את הכסף. גם בשומר החומות לא היה פינוי מסודר, תקציב האירוח הועבר בחסר, ולכן אנשים שיצאו מהבית לא קיבלו החזר על הוצאות האירוח שלהם. הפעם הנושא הזה הוסדר. התשלום לאירוח הוא 320 שקל לנפש, כפול הימים שהוגדרו כמאוימים. דבר כזה לא היה 20 שנה. בפעמים הקודמות ספרו את הימים המזכים בתשלום מתחילת הירי עד הפסקת האש, והפעם הצלחנו להעביר בוועדת הכספים החלטה שהתשלום יהיה מהיום שחסמו את הכבישים ועד 24 שעות לאחר הפסקת האש. דרשתי שיאריכו את זה ל-48 שעות לאחר הפסקת האש, כי לקח לאנשים זמן להתארגן ולחזור, ואני מקווה שיקבלו את העמדה שלי. בכל מקרה התחושה הפעם היא שיש מי שמקשיב ומי שמטפל בבעיות התושבים בעוטף. ראש הממשלה מנהל את זה, המנכ"לית שלו אוספת כל יום את מנכ"לי משרדי הממשלה, וכשיש בעיות התשובות ניתנות מיד. קיימת הבנה שבנוסף לצה"ל יש בעוטף אזרחים שהם גם חיילים ושגם בהם צריך לטפל".         

ח"כ שפק גאה לציין שבראש המטה שלה עומדת אורטל ארזי, בת קיבוץ ארז, המייצגת בצוות שלה את הדור הצעיר במרחב הכפרי. את רשימת ההישגים שלה בכנסת ה-24 היא פותחת בעובדה שהיא חברה הן בוועדת חוץ וביטחון והן בוועדת הכספים. "נאמר לי שזו פעם ראשונה שיש ח"כ שהוא במקביל חבר בשתי הוועדות החשובות האלו. יאיר לפיד הזהיר אותי שזה יהיה לי קשה מאוד, ואמרתי לו שאם אראה שזה קשה לי מדי אודיע לו. לשמחתי זה לא קרה בשנה ושלושה חודשים שאני בכנסת. אני גם שמחה שקיבלתי לנהל את ועדת המשנה למוכנות העורף. זו ועדה מאד מקצועית ומשמעותית, ומאד קריטית עבורי". 

תמונה 2 IMG 20220810 WA0013
נירה שפק. "את כל הידע והיכולות שלי אני שמה בוועדת המשנה למוכנות העורף כדי שלא יהיה עוד מבצע שבו התושבים, העסקים והחקלאים יסבלו". צילום: מהאלבום הפרטי 

אבירת איכות השלטון 

גולת הכותרת מבחינתה היא העברת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין) (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2022, שנועד להגן על חושפי שחיתויות. "איתן כבל אמר באחד הראיונות שרק אחרי שנתיים בכנסת אפשר לדעת מי פרלמנטר טוב", היא מציינת, "והוא הוסיף: 'תראו לי חבר כנסת אחד שבשנה הראשונה שלו בכנסת הצליח להעביר הצעת חוק'. אמרו לו: 'נירה שפק'. כנראה שאני היחידה שהצליחה לעשות את זה בשנה הראשונה שלה בכנסת. החוק עבר עם למעלה מ-80 תומכים בקריאה שלישית, בתקופה שבה לא היו הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה. זה אומר שגם אם אתה לא מתלהם כדי לקבל לייקים ברשתות החברתיות, בכל זאת אפשר להצליח. בעקבות העברת החוק קיבלתי את אות אבירת איכות השלטון 2021, וזה היה מאוד מרגש. כשהשופטת בדימוס דליה דורנר התקשרה אליי לבשר לי על קבלת האות, הייתי בטוחה שמישהו עובד עליי".   

היית שותפה למאבק נגד הרפורמה הכפויה בחקלאות? 

"בוודאי. אני משמשת כיו"ר משותפת של השדולה החקלאית בכנסת עם ח"כ רם בן ברק מיש עתיד, וכמובן שייצגתי את המרחב הכפרי כשנלחמנו נגד הרפורמה בכל הוועדות שדנו בה. לא הסתפקתי בדיון בוועדת הכספים שבה אני חברה, וגם כשדנו בנושא בוועדת הכלכלה הגענו לשם כדי לייצג את החקלאים. שיתפתי פעולה עם התנועה הקיבוצית ותנועת המושבים. בתחומים שלא הייתי מספיק בקיאה בהם, התנועה הקיבוצית העמידה לרשותי את כל המומחים כדי שאוכל ללמוד. הייתי מגיעה לכנסת ולומדת שעות לקראת הדיונים בוועדות. אני גם מעודדת את חזרת הצעירים לעבודה בחקלאות, ואת ההתייחסות לחקלאות כערך. מעבר לחקלאות, אני שותפה כחברת כנסת שהיא חברת קיבוץ בדיונים במזכירות התנועה הקיבוצית ובהנהלת התנועה, כי הח"כים הם חלק ממקבלי ההחלטות. אני מתכוונת להגיע לכל קיבוצי התנועה כדי להכיר אותם, ושמחתי לעודד למנהיגות ולעשייה את תנועות הנוער ואת בני הנעורים בקיבוצים כשביקרתי כבר פעמיים ברפסודיה ושוחחתי איתם".  

לפיד לא אמר כל הזמן אני ואני      

מה דעתך על החיבור בין כחול לבן לתקווה חדשה שנועד לקדם את בני גנץ לראשות הממשלה? 

"אני לא מתעסקת במפלגות אחרות. אני מתעסקת בזה שיש מועמד לראשות הממשלה הבאה, שהוא ראש המפלגה שלי וראש הממשלה הנוכחי, יאיר לפיד. בעיקרון אני בעד כל דבר שיקדם את הגוש שבראשות יאיר לפיד. אני חושבת שהמספרים בסקרי הבחירות מדברים בעד עצמם. נעשה את הכול כדי שנהיה גדולים יותר, וכבר המטות שלנו בהתיישבות הכפרית הולכים וגדלים". 

הרגישות שמגלים חברי הכנסת ממפלגתה בכל מה שנוגע לכבודו של ראש המפלגה יאיר לפיד, קיימת גם אצל ח"כ נירה שפק. זה בא לידי ביטוי כשאני מציין שלפיד שירת בצבא ככתב במחנה, ושואל אותה אם היא, כאל"מ במילואים, נחשבת גם לדמות ביטחונית ברשימת יש עתיד בדומה לח"כ אלעזר שטרן ולח"כ אורנה ברביבאי, שהיו אלופים בצה"ל, ולח"כ רם בן ברק שהיה המשנה לראש המוסד. "קודם כל בוודאי שכן", היא אומרת, "לא סתם שמו אותי בוועדת חוץ וביטחון. אני נחשבת כדמות ביטחונית לא רק בסיעה שלי, אלא גם בכנסת ובממשלה. גם שרים ממפלגות אחרות מקשיבים לי". 

ואז היא חוזרת להגדרת לפיד ככתב במחנה. "אני שמחה שאתה שואל אותי עליו. אחרי מבצע עלות השחר להגדיר את לפיד ככתב במחנה זה כבר פאסה. יש שתי קריקטורות שהתפרסמו במהלך המבצע ונורא הצחיקו אותי. באחת מהן רואים שני ג'יהאדיסטים בורחים מטילים, ואחד שואל את השני: 'תגיד, לא אמרו שהוא כתב במחנה?'. בשנייה, רואים עמדת תצפית כמו זו שהקימו מול נתיב העשרה, וכתוב שם: 'ביבי תחזור. יאיר הורג אותנו'. לדעתי הקריטריון להצלחת ראש ממשלה היא היכולת לקבל החלטות. הקריטריון הוא לא אם היית רמטכ"ל, ולא בטוח שהרמטכ"לים שהיו שרי ביטחון וראשי ממשלה ניהלו נכון את המבצעים הקודמים. מעניין שאנשים מעלים את עניין השירות הצבאי רק כשמדובר בלפיד. כשליברמן היה שר ביטחון, אף אחד לא אמר מה הוא עשה בצבא".  

הוא היה אפסנאי. 

"נכון, אני יודעת. אבל זה לא היה סקסי לדבר על זה, כמו שקורה היום לגבי יאיר לפיד. קח את בן גוריון. מה בדיוק הוא עשה בצבא? מה עשה הרצל חוזה המדינה? אז מספיק עם הקטע הנמוך הזה. אני ראיתי במבצע האחרון ראש ממשלה שיודע לנהל את כל הזרועות, ולתת במה לכולם. במהלך המבצע היה תשעה באב, ואנשים עלו להר הבית. כשח"כ בן גביר רצה לעלות להר הבית, אמרו לו שיעלה וזה היה אקט של משילות. ראש הממשלה לפיד ניהל את כל התחומים, לא אמר כל הזמן אני ואני ונתן במה לכולם. כל השרים וכל הארגונים קיבלו את הבמה, וככה זה צריך להיות. אני לא מחפשת טאלנטים. כולנו צריכים להגיד שאפו ליאיר לפיד, על איך שהוא ניהל את המבצע. אנחנו כתנועה קיבוצית צריכים להגיד לו שאפו, על כך שהמערכת האזרחית התנהלה בזמן המבצע כמו שצריך. הוא גם הוסיף שמבחינתו המבצע האזרחי לא הסתיים, ובימים אלו עובדים על החלטת ממשלה לסיוע לעוטף עזה". 

את כבר יודעת באיזה מקום תהיי ברשימה שנקבעת על ידי לפיד לכנסת הבאה? 

"ראשית, זה לא נכון שיאיר לפיד קובע את הרשימה. שנית, לא נכנסתי לזה בכלל. אני יודעת שאהיה חברת כנסת, ושתהיה לנו רשימה מהממת". 

חיים ילין, שייצג לפניך את עוטף עזה ביש עתיד, גילה יום אחד שהוא לא במקום ריאלי ברשימה. את לא חוששת מזה? 

"אני לא רוצה להיכנס לנושא של חיים ילין, אבל מה שתיארת בשאלה הוא לא נכון. אני לא חוששת למקומי ברשימה, כי ביש עתיד אתה נבחן על פי העשייה הפרלמנטרית שלך, והוכחתי את עצמי בעניין הזה בכנסת הנוכחית".             

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן