"הרבה פרויקטים שעולים מהשטח פוגשים במועצה דלתות חסומות, כי לעובדי המועצה אין זמן והמערכת לא מקדמת יוזמות מלמטה" אומרת תמר קדם-סימן טוב מניר עוז המתמודדת על ראשות המועצה האזורית אשכול
לתמר קדם-סימן טוב (35), מקיבוץ ניר עוז, היה ברור שהיא תתמודד על ראשות המועצה האזורית אשכול כחלק ממעורבותה החברתית. "אני פעילה כבר 15 שנים באזור שלנו בתחומי החינוך, הקהילה והיזמות, ואני רואה איך לתושבים אין ביטוי ואין יכולת להשפיע על מדיניות המועצה ויישומה. יש פה אנשים שהם ממש מומחים עם רעיונות חדשניים ויכולות ביצוע, ובעצם תושבי המועצה לא יכולים להרוויח מזה. הרבה פרויקטים שעולים מהשטח פוגשים במועצה דלתות חסומות, כי לעובדי המועצה אין זמן והמערכת לא מקדמת יוזמות מלמטה. אנשים לא מרוצים מהמנהיגות הקיימת, מהקשר של היישובים עם המועצה, ומהיכולת של התושבים לקבל מענה מהמועצה. יש פה רצון לשינוי ולכן החלטתי להתמודד, כדי שזה יהיה באופן שאני חושבת שנכון לנהל קהילה כזאת מגוונת. קהילה של קהילות".
כוחות צעירים ורעננים
היא הגיעה מירושלים לניר עוז לפני 15 שנים בעקבות הקשר עם בן זוגה, יהונתן סימן טוב, בן הקיבוץ, העוסק בחקלאות, והם הורים לשלושה ילדים קטנים, ארבל, שחר ועומר. גרים בקיבוץ כתושבים. יש לה גם שורשים באזור. הסבים שלה מצד אביה, פופה ויהודה קדם, הם ממקימי קיבוץ עין השלושה, ואביה גדל והתחנך בקיבוץ. היא בעלת תואר שני בניהול ומדיניות ציבורית, ותואר ראשון בחינוך וגאוגרפיה. בשנים האחרונות הכשירה סטודנטים, בתוכנית "צוערים לשלטון המקומי", שנועדה להכניס כוחות צעירים ורעננים לעיריות ולמועצות המקומיות והאזוריות. העבודה נעשתה בשותפות עם משרד הפנים, משרד ראש הממשלה, עמותת עתידים ואוניברסיטת בן גוריון. היא הייתה גם יועצת באגף אשכולות אזוריים במשרד הפנים, ומקדמת יוזמות חינוכיות בעמותה בדרום. "הקמתי פרויקטים משמעותיים במועצה", היא מספרת, "חלקם במסגרת העבודה במועצה וחלקם בהתנדבות".
אילו תחומים במועצה את רוצה לשנות ולפתח אחרת?
"אני רוצה להביא למועצה שיטת עבודה חדשה, שמבוססת על שותפות עם הציבור. זה קורה בעולם, וזה קורה גם בארץ בכל מיני מודלים. אני רוצה להביא את זה לכאן כשבעצם התושבים וממלאי התפקידים ביישובים הם חלק מהתהליכים שקורים במועצה.
הדבר השני שאני מביאה זה שקיפות ואמון. יש פה תופעה נרחבת שהציבור לא יודע מה קורה, מה סדרי העדיפויות, למה דברים קורים ככה ולאיפה הכסף הולך. כשאנחנו לא יודעים אז אנשים משלימים לעצמם את הפערים, וזה משפיע על היחסים בין קיבוצים למושבים, בין חילונים לדתיים ואפילו בין מבוגרים לצעירים.
הדבר השלישי שאני מקדמת הוא החדשנות. איך אנחנו מביאים חשיבה יזמית. לא מקבלים כמובן מאליו שאי אפשר או שזה באחריות מישהו אחר. מביאים רעיונות חדשים. לומדים ממקומות אחרים בארץ ובעולם. עושים הרבה ניסויים כדי להביא לפה את השינוי בתחבורה, בחינוך, בתשתיות, בקשר עם היישובים, ובחיזוק היישובים בכל אתגר אפשרי".
מרגישים לבד ברגעי ההסלמה
המועצה האזורית אשכול שבעוטף עזה ספגה הכי הרבה נפילות של קאסמים ופצמ"רים בכל סבבי הלחימה העיקריים. אני שואל את תמר קדם-סימן טוב האם היא נערכת לנושא ההסלמות הביטחוניות וחיזוק החוסן.
"הנושא הזה מאוד מעסיק אותי", היא אומרת, "קיבוץ ניר עוז שבו אני גרה עם ילדים קטנים הוא צמוד-גדר, ובשנתיים האחרונות התפננו שלוש פעמים מהבית. עד עכשיו זכיתי להיות עם הילדים כשהתפננו, אבל כראשת מועצה יש לי תוכנית פינוי בלי שאצא עם הילדים. למועצה יש הרבה מה להשתדרג גם בתחום הזה. יש פה צוותי חירום יישוביים (צח"י), שכבר צברו ניסיון אדיר ולומדים ממועצות אחרות, אבל עדיין יש פה אנשים שמרגישים לבד ברגעי ההסלמה שמתרחשים לפחות שלוש פעמים בשנה. אני רוצה לעבוד יותר על הנושא הקהילתי, לראות שגם לקיבוצים וגם למושבים יש יישובים מארחים שהם יכולים להתפנות אליהם, אם זה בתוכנית הפינוי הממשלתית או בלעדיה, לראות שאנשים לא נשארים לבד. היה פה חוסר אונים לא פשוט של הרבה מאוד אנשים. מרכז החוסן עושה עבודה טובה, אבל אין לנו שירות פסיכולוגי אחר. יש פה הרבה מטפלים שאנשים מכירים אותם, אבל אין מרכז לקבלת שירות פסיכולוגי. אנשים פה צריכים עזרה, גם בגלל המתחים במדינה וגם המתחים הביטחוניים. יש פה צורך גדול בשירות פסיכולוגי ואני בוחנת אם אפשר להביא לפה שלוחה של שירות כזה ממועצות אחרות, כדי לענות על הצורך הזה. אני באה מהעולם החברתי, עולם של בניית קהילות וחינוך, וזה מה שדרוש פה גם בנושא החוסן וגם בנושא יחסי היישובים והמועצה. זה דורש מישהו או מישהי שמבינה בתהליכים ארגוניים, חברתיים, קהילתיים, וזה בדיוק החוזק שאני מביאה לפה".
"איך אפשר לקדם דברים עוד לפני שאני ראשת המועצה"
המתמודדים על ראשות המועצה, מלבד קדם-סימן טוב הם: גדי ירקוני מקיבוץ נירים שהוא ראש המועצה המכהן, דודי אלון ממושב יתד שהוא סגן ראש המועצה, עופר מימון ממושב יבול שהיה מנהל החברה הכלכלית של המועצה, ומיכל עוזיהו מעין הבשור שהייתה עוזרת ראש המועצה והיא מנהלת המרכז הקהילתי.
"כולם באים מתוך המערכת", מציינת קדם-סימן טוב, "גם אני עבדתי במועצה שש שנים שבהן הקמתי פנימייה למצוינות באומנות ובמוזיקה, איגוד אומנים, ובית ספר לחינוך דיאלוגי ברוח יער, אבל אני מתוך כל המועמדים יודעת מה זה להיות הציבור שעובד עם המועצה. אנשים לא מרוצים ממה שקורה במערכת, וכל מי שמתמודד בא מתוך המערכת".
העובדה שאת אישה צעירה צריכה להשפיע על הבוחרים?
"אני פוגשת את השאלות האלו בקיבוץ. אנשים מבוגרים אומרים לי: 'את לא צעירה מדי לתפקיד הזה?'. ואז אני שואלת אותם מתי הם היו מזכירי קיבוץ, ואחד ענה לי שהוא היה מזכיר קיבוץ בגיל 19. אמרתי לו שלעומתו אני נמצאת באיחור. אני בת 35 ורק עכשיו התחלתי. התשובה שלי היא שבחמש השנים האחרונות הבאתי חדשנות, ועשיתי גם בקיבוץ וגם מחוצה לו הרבה יותר ממה שאנשים עשו כשהם היו ממלאי תפקידים. מבחינתי צעירות זו חדשנות, אבל יש לי המון כבוד והערכה למי שיש לו ניסיון. אני יודעת לאסוף סביבי את האנשים המתאימים. מה שיהיה חסר לי בתחומים מסוימים, יהיו אנשים חזקים וטובים ממני שימלאו את התפקיד בגזברות, במנכ"לות, ובכל האגפים. אני לא מפחדת מזה, אני דווקא שמחה על זה. יש לי הרבה הערכה לידע ומקצועיות, לא משנה באיזה גיל".
היא כבר שמונה חודשים בעניין הזה. היא התחילה כשהקימה את תנועת התושבים, ואחרי זה היה ברור לה שהיא רצה לראשות המועצה. "יש לי מטה בחירות. יש לי תומכים. אנחנו קיימים ברשתות החברתיות. קמפיין הבחירות צבר תאוצה, ויש לי סיכוי טוב להיות ראשת המועצה. אנשים רוצים שינוי, והם מתחברים לדרך ולרוח שאני מביאה. עשינו כנס תושבים שבו השתתפו מאה אנשים, והם הציבו אתגרים שכבר עכשיו אפשר ליישם. רציתי להראות להם שאני יכולה לפתור אתגרים כבר עכשיו, ואנחנו יוצאים בפיילוט של נסיעה שיתופית בתוך המועצה, שתסייע לאנשים שיש להם נסיעות קבועות ואין להם מענה מהתחבורה הציבורית. רציתי להראות להם איך אפשר לקדם דברים עוד לפני שאני ראשת המועצה, כדי שיוכלו לדמיין מה יהיה כשאבחר לראשות המועצה".
