יבול שיא
הרפת והחלב
עפרי רביב 1

אפיקורס מבחירה 

6 דק' קריאה

שיתוף:

עפרי רביב מחנתון, ראש אגף צעירים ומעורבות בתנועה הקיבוצית, מתמודד על ראשות מועצת עמק יזרעאל 

מי שעוקב אחרי אגף הצעירים ומעורבות בחברה של התנועה הקיבוצית, מגלה שנוצר בו דפוס שעל פיו פועלים ראשי האגף. ראש האגף הראשון, אסיף איזק, מקיבוץ החותרים, פרש באמצע הקדנציה כדי להתמודד על ראשות המועצה האזורית חוף הכרמל ונבחר לתפקיד. מחליפו בראשות האגף, עפרי רביב, מקיבוץ חנתון, מסיים קדנציה ראשונה בתפקיד וגם הוא החליט להתמודד על ראשות המועצה האזורית שבתחומה הוא מתגורר, מועצה אזורית עמק יזרעאל.  

דרוש דם חדש 

מה הניע אותך להתמודד ומה זה אומר על מעמדה של התנועה הקיבוצית, אני שואל את רביב. "מה שהניע אותי להתמודד", הוא אומר, "זו העובדה שכיהנתי כיושב ראש של חנתון, תפקיד שהגעתי גם מההיכרות עם בעלי תפקידים בקיבוצים בעבודתי בתנועה וגם לאחר שפנו אליי בבקשה שאקח אותו על עצמי. כשהייתי יושב ראש יצא לי להיות בקשר עם המועצה האזורית ולהכיר אותה מבפנים, מה שלא קרה לפני כן. כששאלתי את עצמי איפה נכון יותר שאהיה, איפה אני מרגיש שיש צורך במעורבות שלי, הרגשתי שזה במועצה האזורית שלנו, עמק יזרעאל, שיש לה הרבה מורכבויות, ושלאורך שנים היא נמצאת במצב מסוים ודרוש בה שינוי ודם חדש. התחלתי בתהליך שבו בניתי מצע, חיפשתי ומצאתי אנשים מוכשרים שיהיו שותפים למצע, והחלטתי לרוץ לראשות המועצה. זו החלטה אישית שנכונה לשלב הזה של חיי, ואין לה קשר למעמד התנועה הקיבוצית. אני רואה בתנועה הקיבוצית גוף מאד רלוונטי ומשמעותי, ואני מקווה שהיא תמשיך להיות כזאת" . 

עפרי (41), נשוי לניצן, פסיכולוגית במקצועה, ואב לאיתמר (11), שקד (8), אסף (4) וארבל (שנתיים), הוא בן קיבוץ גשר שעזב עם הוריו את הקיבוץ ליישוב הקהילתי גן נר, לאחר שתהליך השינוי התמהמה ולאביו שהיה מזכיר הקיבוץ נמאס מהמצב של חוסר ודאות. כשבגר חיפש עפרי קהילה שיש בה את הסיפור היהודי כתרבות וכמסורת, לא כיהדות אורתודוקסית, ומצא את מבוקשו בקיבוץ חנתון המזוהה עם התנועה הקונסרבטיבית. "אנחנו משפחה ששומרת שבת, אבל לא שומרת מצוות", הוא מציין, "אנחנו רוצים שהילדים שלנו יהיו אפיקורסים מבחירה ומתוך הכרות והבנה של היהדות. מצאתי בחנתון מקום מאוד ייחודי, שהוא גם קהילה וגם קיבוץ, ויש בו גם חקלאות שמאוד קרובה לליבי. כמי שעבד כנער בחקלאות בגשר, אני אשמח שגם הילדים שלי יחוו את החוויה הזאת. מצאנו בחנתון שילוב מאוד יוצא דופן". 

ניסיון במאבקים ציבוריים 

בתחום הציבורי שימש רביב כיו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה, כסגן יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית בתקופת איציק שמולי שבה הוא פעל להכנסת התאחדות הסטודנטים למחאה החברתית של 2011, ובארבע וחצי השנים האחרונות הוא מכהן כראש אגף הצעירים ומעורבות בחברה של התנועה הקיבוצית. הוא היה חבר מזכירות בחנתון, חבר הוועד המקומי, וכיום הוא חבר המליאה של המועצה האזורית עמק יזרעאל.       

בכל תקופת כהונתו של ראש המועצה הנוכחי אייל בצר הוא נאבק נגד הקמת שדה תעופה בינלאומי ברמת דוד. מה אתה מתכוון לעשות בנושא הזה? 

"הנושא הזה בהחלט נמצא עדיין על השולחן, והוא מהווה איום משמעותי על עמק יזרעאל ועל הרבה קיבוצים שנמצאים באזור הזה. אני מתנגד להקמת שדה התעופה ברמת דוד. אני חושב שזו טעות ברמה הלאומית, ושראוי להקים אותו בדרום. עשיתי בנושא הזה מחקר עצמאי, וראיתי שלא מתאים להקים את שדה התעופה בעמק יזרעאל גם בגלל שהוא לא מתאים למטוסים גדולים, וגם בגלל שהוא יכול להיות מנוף למשילות בדרום הארץ. יש רשויות בדרום שמאוד מחכות לזה. מדינת ישראל חייבת לפתח את הדרום, ואני לא מצליח להבין את ההתעקשות של חלק מהגורמים להקים את שדה התעופה במקום כל כך מדהים כמו עמק יזרעאל. בעיניי זה עוד מקרה שבו לא מבינים את החשיבות והיתרונות של החקלאות ושל המרחב הכפרי, ואני מתכוון להביא לגניזת התוכנית הזאת. יש לי ידע וניסיון במאבקים ציבוריים מוצלחים, ואני מתכוון להביא את זה לידי ביטוי בעמק בשילוב ידיים עם הרשויות המקומיות השכנות".     

בתחום החינוך קם בעין דור בית ספר יסודי דמוקרטי לאחר מאבקים ממושכים, ואחת הטענות הייתה שילדי הקיבוצים המזרחיים נוסעים הרבה זמן לבתי הספר שבמרכז המועצה. היו עוד חיכוכים בנושא שיבוץ בבתי ספר מרוחקים. מה התוכניות שלך בתחום החינוך? 

"אין כיום תוכנית אסטרטגית של המועצה בנושא החינוך, ואני מתכוון לכתוב אותה בשיתוף פעולה עם כל הגורמים ובהם הורים, מנהלי בתי ספר, ועדי יישובים, ועדות חינוך ומומחים לחינוך שחיים בעמק. מעבר לזה, אני מאמין שהעמק חייב חשיבה מחוץ לקופסה. כיום החינוך בעמק הוא לא מדהים כפי שהוא יכול להיות, ויש הרבה דברים שצריך לעשות בתחום הזה. אני מתכוון להביא את בתי הספר למאה ה-22, לכוון אותם למקצועות העתיד, ולחבר את התלמידים לטבע ולחקלאות בצורה הרבה יותר משמעותית לעומת מה שקורה היום. יש לי מצע מפורט בתחום הזה, שנכתב על ידי אנשי חינוך מהעמק. אני מתכוון להיות מעורב אישית בנושא הזה, כי הוא קרוב לליבי. אני אבא לילדים, אני רואה מה קורה בתחום החינוך במועצות אזוריות אחרות, ויודע שיש לנו הרבה מה לעשות. המועצה לא ידעה לאמץ יוזמות מהשטח כמו של ההורים מעין דור, ואני מתכוון לאמץ יוזמות כאלו ולראות איך הן משתלבות בתוכנית החינוך שלנו כדי שכולנו נהנה מהן".      

עפרי רביב 2
הממשלה לוקחת מרחב כפרי שלם שסובל מקיצוצים ואומרת לו שהיא מצאה עוד מקום לפגוע בו. צילום: מהאלבום הפרטי

עמק מוביל 

לרביב יש תוכניות לערוך שינויים בתחומים רבים שבהם פועלת המועצה האזורית. לדבריו אין כיום במועצה תוכנית לנושא התעסוקה, והוא מתכוון להקים אזורי תעסוקה לתעשיית ההייטק, ולמצב את העמק כמוביל בתחום הטכנולוגיה החקלאית בשיתוף פעולה עם הרשויות השכנות כולל הרשויות הערביות. כשהוא מדבר על התוכניות לעתיד הוא נוקט בלשון רבים כי מדובר במטה שלם שפועל עימו, והוא אומר שהם מתכוונים להכניס הרבה דיגיטציה למועצה, ובעצם לנהל שיח, לבוא במגע קרוב יותר עם התושבים, לשתף אותם בתוכניות המועצה, ולשאול אותם מה הם רוצים מהמועצה, מאילו שירותים הם נהנים יותר ומאילו פחות. "אנחנו מתכוונים להביא את שירותי המועצה גם לפריפריות של המועצה", הוא מדגיש, "אנחנו מתכוונים להגביר את המשילות ולחזק את הביטחון האישי במרחב באמצעות עבודה מול המשטרה ומול מקבלי ההחלטות, וגם את נושא החקלאות אנחנו מתכוונים לחזק ולייצר הרבה יותר חיבורים ושיתופי פעולה בין כל הגורמים שעוסקים בחקלאות".      

מועצה אזורית עמק יזרעאל היא מועצה אזורית שבמסגרתה נמצאים מרבית יישובי עמק יזרעאל, והיא כוללת 15 קיבוצים, 14 מושבים, שבעה יישובים קהילתיים, שני כפרי מיעוטים ושכונת משפחות אחת בבסיס חיל האוויר. במועצה האזורית עמק יזרעאל מתגוררים 40,804 תושבים.  

מול עפרי רביב מתמודדים על ראשות המועצה אסי אליה מהיישוב הקהילתי שמשית, ושלומית שיחור רייכמן מהיישוב הקהילתי תמרת, שכיהנה עד לאחרונה בתפקיד רשמת האגודות השיתופיות. 

רביב: "יש איתי במטה שותפים מעולים ממגוון קיבוצי העמק: הסוללים, שריד, גניגר, גזית, עין דור, ומיישובים נוספים בעמק. אני החבר היחיד מהאגודות השיתופיות החקלאיות, קיבוצים ומושבים, שרץ בבחירות לראשות המועצה. אני מקווה מאוד שחברי הקיבוצים והמושבים יתמכו בי, כדי להביא שינוי במועצה ולקחת אותה קדימה".  

כמי שעוסק במעורבות בחברה איך אתה מתייחס לחוק קרן הארנונה שנועד להעביר אחוז מסוים מכספי הארנונה העסקית מהערים העשירות בישראל, לערים העשירות פחות, וזאת בהתאם לפרמטרים של היקפי בנייה למגורים? 

"אני מרגיש שיש פה משהו שבחשיבה שלו הוא נכון, אבל גם הביצוע לא נכון וגם הבאתו על ידי הממשלה הנוכחית היא בעייתית. הממשלה הזאת מאשרת העברת מיליארדי שקלים למטרות סקטוריאליות לא יצרניות, ופה היא מייצרת מנגנון להעברת כספים שהוא מאוד מוטה ולא נכון. הממשלה הזאת לוקחת בעצם את מי שנאנק תחת עול המיסים, מרחב כפרי שלם שסובל מקיצוצים, ואומרת לו שהיא מצאה עוד מקום לפגוע בו. המנגנון להעברת הכספים מהרשויות הוא עקום. זה לא מנגנון הגיוני, ולא מנגנון שמייצר את הצדק החברתי שרצינו לראות. הסיפור של התחלות בנייה מקפח את האוכלוסייה הערבית, שאין לה תוכניות מתאר מאושרות ואין תוכניות בנייה למגורים. אני רואה בדבר הזה המשך של מדיניות ממשלתית שלא מקדמת את מדינת ישראל, וחבל לי מאוד שאנחנו נמצאים במאבקים נגד הממשלה שנראה שהיא איבדה את הכיוון". 

שלטון מקומי חזק 

הבחירות למועצות האזוריות יתקיימו בעוד ארבעה חודשים וחצי, ורביב מציין שהוא כבר דוהר במלוא המרץ יחד עם מטה הבחירות שלו. "כבר פגשתי באספות בחירות מאות אנשים, ואני אפגוש עוד עד הבחירות. אנחנו עושים חוגי בית, אנחנו עושים פגישות. בעבר הקמתי פה פורום של נציגי הקיבוצים והמושבים בעמק יזרעאל, וכינסנו לא מזמן את אנשי הפורום כדי לחשוב ביחד איך אנחנו יכולים לעבוד בצורה הכי יעילה מול המועצה. הקיבוצים והמושבים בעמק הם כוח אדיר, שאמור להיות חלק משגשוג העמק, וכיום הוא לא מחובר מספיק למועצה ולא עובד בסינרגיה טובה איתה. לקיבוצים ולמושבים יש הרבה מה לתת לעמק, להיות חלק מהיוזמות, לפתח את העמק, לבנות מיזמים עסקיים, לפתח את החקלאות ואת התיירות, ולעשות הרבה דברים שלא נעשים כיום בצורה מספיק טובה". 

אילו תגובות אתה מקבל מתושבי המועצה? 

"אני מקבל תגובות טובות וחמות מאנשים שמרגישים שאני מייצג אותם, ונותן מענה לדברים שהם מעלים. אני שומע המון דאגה ממה שקורה כיום במדינה, ורצון שהשלטון המקומי יהיה חזק מול ההקצנה וחוסר היציבות בשלטון המרכזי. לצד זאת, אני נאבק מול תפיסה של קיבוצים, שבעצם לא תמיד מבינים את הכוח ואת המשמעות של המועצה האזורית. המועצות האזוריות לא השפיעו בעבר על חיי הקיבוצים, אבל הן בהחלט הפכו להיות הגורם שהכי משפיע על הקיבוץ ועל חבר הקיבוץ. אחת החוויות המעצבות שהביאה אותי להתמודדות על תפקיד ראש המועצה, הייתה המצב שבו התב"ע של חנתון, גם של מגורים וגם העסקית, נדחתה על ידי הוועדה המחוזית. אני כל הזמן חושב איך אנחנו לא חוזרים למצב הזה, איך אנחנו פותחים את הראש ובונים פה בעמק דיור שהוא כמה שיותר בר-השגה. זה מסע מדהים, ואני שמח להיות בו".   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השותפות מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים המשמשים לתקשורת בין חרקים – פתרון ארוך טווח, ללא שאריות כימיות וללא פגיעה בסביבה  *תמונה ראשית: ד"ר גורנטלה, יו"ר ומנכ"ל ATGC (שני מימין) ומושיק פיש, מנכ"ל לוכסמבורג תעשיות (חמישי מימין) עם בכירי ממשל, בטקס החתימה בהודו ב-5.12.2025 
< 1 דק' קריאה
 נוער מושב נחלה יזם מרוץ לפיד לזכר אוריה יעקב ז״ל  *תמונה ראשית: מנהל מרכז קהילתי יואב בני אקלום, מברך בטקס לזכר של אוריה יעקב ז"ל  ביום שלישי 16.12.25 התקיים במושב נחלה אשר במועצה האזורית יואב מרוץ הלפיד לזכרו של אוריה יעקב ז״ל, שנפל במלחמה
2 דק' קריאה
אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן