המרחב הכפרי בישראל והמגזר המושבי בפרט, מתאפיינים בדינמיות רבה ובשינויים תכופים ברמה המדינית, המקומית, התכנונית והסוציאלית. כל אלה יוצרים מצבים של חוסר ודאות עבור בעלי נכסים במגזר הזה.
חוסר הודאות במרחב הכפרי בכלל, ובמושבים בפרט, נובע מכמה מקורות, בין היתר, שינויים בחקיקה ובמדיניות הממשלתית, החלטות של אסיפות המושב ורשויות המושב, שינוי מגמות בתכנון ובנייה, תמורות בשוק החקלאי והכלכלי, ושינויים דמוגרפיים.
כל אלה יוצרים אתגרים קשים בקבלת החלטות. כאשר לא יודעים מה יקרה בעתיד הקרוב או הרחוק, ישנו קושי לתכנן לטווח הארוך. קיימים גם חששות להכנס להשקעות ולקבע החלטות העלולות להתנגש בעתיד עם אינטרסים שונים, כמו שמירה על איכות החיים לעומת הדאגה לדורות הבאים.
הנה כמה שלבים חשובים שחייבים להתקיים, כשרוצים לצמצם את חוסר הודאות.
השלב הראשון בדרך ליצירת ודאות הוא: קבלת החלטה!
קבלת החלטות היא תהליך קוגניטיבי של בחירה מבין מספר אפשרויות. מחקרים בנושא מדברים על העובדה שאנשים רציונליים מעדיפים לקבל החלטות שיצמצמו את חוסר הוודאות – גם אם יש לכך מחיר גבוה. בני האדם הם יצורים שונאי סיכון.
השלב השני בדרך ליצירת ודאות הוא: איסוף מידע.
יש קשר ברור בין איסוף מידע לבין רמת אי הוודאות; ככל שיש יותר יכולת לאסוף מידע, מצטמצמת רמת חוסר הוודאות.
איך מתחילים לאסוף מידע על מנת לקדם את ההחלטות שהתקבלו?
- בדיקת סטטוס נכסי המקרקעין ומצבם המשפטי (רישום בטאבו, תוקף חוזי החכירה), התכנוני (חריגות בניה ושימוש) ועוד.
- עדכון מסמכי תאגידים (חברות, שותפויות, אגודות שיתופיות).
- בירור מערכות יחסים משפחתיות (בין בני זוג, בין הורים לילדים, בין הילדים לבין עצמם).
- חשיבה על העברה בין דורית של נכסים משפחתיים.
- עריכת ייפויי כוח מסוגים שונים.
- העשרה ומעקב אחר שינויי חקיקה, פסיקה והליכי תכנון.
- התייעצות עם בעלי מקצוע המתמחים בתחומים הרלוונטיים.
השלב השלישי בדרך ליצירת ודאות הוא: בחירת הכלי המשפטי המתאים.
לאחר שנאסף כל המידע ונבחנו מספר אפשרויות, אפשר להיערך אליהן באמצעות מספר כלים משפטיים, כגון צוואות, ייפוי כוח מתמשך, הסכמי ממון ועוד. היתרונות הגדולים של הכלים המשפטיים האלה הם הכוח הנתון בידי עורכי המסמכים לקבוע את אשר יקרה ולגבור על הוראות החוק, והגמישות הרבה הן בעריכת המסמכים והן ביכולת השינוי בעתיד, אם הנסיבות המשפחתיות השתנו.
השלב הרביעי והאחרון הוא: שלב הביצוע.
בשלב הביצוע יורדים לפרטים, הלכה למעשה. שואלים את השאלות החשובות (מה אנחנו רוצים שיקרה כש….?), בוחרים את האנשים הנכונים והראויים (על מי סומכים שיפעלו בשמנו, למי רוצים לדאוג לאחר מותנו), ממיינים את הנכסים הקיימים והעתידיים וקובעים הוראות הנוגעות לכל נכס.
כפי שאין אדם אחד זהה לאחר, גם המסמכים המשפטיים של האחד אינם זהים לאלה של האחר, ולא ניתן להסתפק ב"מסמכים גנריים" אלא יש לתפור "חליפה ייחודית" לכל אחד ואחת.
קבלת החלטות במרחב הכפרי בתנאי אי-ודאות דורשת שילוב של ידע משפטי, הבנה כלכלית ותכנונית, וגמישות מחשבתית. שימוש נכון בכלים המשפטיים יכול לסייע בניהול הסיכונים ובמיצוי ההזדמנויות הגלומות במרחב הדינמי הזה.
לתיאום פגישה:
אדר אלוני חנן, עו״ד מגשרת ונוטריון.
[email protected] 054-2494867 09-8988940
