מאבק חסר תקדים בעמק חפר
*תמונה ראשית: ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר. צילום: שלומי אמסלם
עמק חפר, אחד המרחבים הכפריים היפים והירוקים בישראל, עומד בימים אלה בפני איום חמור על עתידו. בעמק, שבו חיים כ-44,000 תושבות ותושבים, שבו מתקיימת חקלאות פעילה ומשמעותית, ושמהווה במשך שנים "אי ירוק במרכז", מקודמים כיום מיזמים להקמת תחנות כוח מזהמות בהיקפים חסרי תקדים. זאת, ללא כל שיתוף של המועצה וקיום תהליכים מסודרים, אלא בפעולות ישירות של יזמים, שזכו במכרזים של משרד האנרגיה, מול אגודות היישובים.
לא מדובר באירוע נקודתי או בטעות תכנונית. זוהי תוצאה ישירה של היעדר מדיניות לאומית ברורה ותכנון מרחבי אחראי. זה קורה במרחב הכפרי כולו ומתפשט במהירות מפחידה. אם כי יש להדגיש שעמק חפר, רבות בשל מיקומו, הוא מקרה קיצון חריג.
בעמק חפר ובצמוד אליו מתוכננות כיום ארבע תחנות כוח בגז (חשוב להבהיר כבר כאן: גם תחנות בגז מזהמות את האוויר!), בהספקים גבוהים של כ-3,700 מגה-וואט (!) במצטבר:
תחנת הכוח "אבשלום": מתוכננת לקום על אדמות חקלאיות של מושב בית ינאי, בין מט"ש נתניה למסילת החוף, בסמיכות ליישובי חוף חפר, למעברות ולמשמר השרון; תחנה על אדמות גבעות חיים בסמוך למטב"ח (מתקן טיפול בבוצה חקלאית), הממוקם בסמיכות לעין החורש והמעפיל; תחנת הכוח במתקן ההתפלה – בצפון פארק התעשיות; תחנת "אורות יצחק" / מנשה: מדרום למאגר חביבה (בסמיכות לעמק חפר), בקרבת המושבים אמץ ואחיטוב. ניתוח מהירות הרוח וכיוונה, מצביע על כך שהזיהום הנגרם מהתחנות האלה יגיע לכל 41 יישובי עמק חפר.
עמק חפר היא המתנים הצרים של מדינת ישראל – הרשות היחידה בארץ המתפרשת בין הים לקו הירוק. מסיבה זו, העמק כבר רווי בתשתיות ארציות: 130,000 דונם ברוחב של 13 ק"מ בלבד מהים ועד הקו התפר, שבהם עוברים שלושה כבישים ראשיים (6,4,2), מסילות רכבת (המערבית והמזרחית) וקווי חשמל והולכה. בצמוד אלינו נמצאת תחנת הכוח הגדולה בישראל: אורות רבין המספקת עד 3,850 מגה-וואט.
כך, תחנות הכוח יוצרות עומס סביבתי מצטבר, הרסני וקטלני. מקור ההתנגדות שלנו אינו NIMBY (Not In My Back Yard)! ריכוז התחנות בשטח קטן ומיושב אינו סביר תכנונית, אינו מידתי סביבתית ואינו הוגן חברתית. הקמתן על שטחי אגודות יישובים (שלעתים נמצאים בכלל ליד יישובים אחרים) קורעת קהילות ויוצרת מתחים גדולים בין היישובים השונים.
המשמעויות של תחנות הגז ברורות ומדאיגות: פגיעה בבריאות התושבים – גז מחצבים הוא דלק פוסילי המפיק גזי חממה וזיהום אוויר; פגיעה במי התהום וסיכון ממשי לזיהום קרקע חקלאית במקרה של דליפות ממאגרי הסולר שבתחנות; פגיעה קשה בשטחים פתוחים ובחקלאות המקומית; ירידה בערך הנדל"ן ופגיעה בפרנסת משפחות רבות.
מעבר להיבטים הסביבתיים והבריאותיים, יש כאן גם סכנה ביטחונית מהמעלה הראשונה. בתחנות הכוח מאגרי סולר גדולים לגיבוי, מה שמציב אותן כיעד לפגיעה של אויבינו. כל זאת בסביבה מיושבת, דבר המהווה סכנת חיים לעשרות אלפי אנשים.
חשוב להבהיר: הצורך הלאומי בחיזוק משק האנרגיה ברור ומובן. מדינת ישראל זקוקה ליתרות, לביטחון אנרגטי ולמענה לביקושים עתידיים.
אולם אופן התנהלות המדינה ורשויות התכנון חמור ביותר – והוא שגורם למקרה לא-סביר כמו בעמק חפר; משרד האנרגיה קבע כי באזור 2, בין פתח תקווה לזיכרון יעקב יוקמו 4 תחנות כוח, ובשלב זה נראה שאת כולן ריכזו בעמק חפר ובסמוך לו. הדבר מראה על מדיניות תכנונית לקויה ולא אחראית.
זאת ועוד; המידע על קידום התחנות הגיע למועצה האזורית לראשונה באופן לא רשמי ומהתקשורת, ללא פנייה מוקדמת, ללא שיתוף וללא שקיפות. רק לאחר מכן התחלנו לאסוף את המידע, בקושי רב. כך לא מתנהלת מדינה מתוקנת. כך לא בונים אמון ציבורי. כך בוודאי לא מקדמים תשתיות שיש להן השפעה עמוקה וארוכת טווח על חיי אדם.
אל מול המציאות הזו, המועצה האזורית עמק חפר ויישוביה בחרו לפעול באופן נחרץ. ב־28 בינואר 2026 קיבלה מליאת המועצה, פה אחד, החלטה על התנגדות למיזמי תחנות כוח בתחומי המועצה ובסמוך לה. זו אינה התנגדות עקרונית לפיתוח, אלא דרישה לפיתוח אחראי, מתוכנן, שקוף ומאוזן.
במסגרת זו אף גיבשנו אמנה משותפת למועצה והיישובים למניעת מיזמים מזיקים לסביבה ולשמירה על בריאות הציבור. האמנה מבטאת מחויבות עמוקה לעצירת קידום חד־צדדי של תחנות כוח, לשקיפות מלאה, לשיתוף ציבור, ולשמירה על ערכי הקהילה, שכנות טובה ופיתוח בר־קיימא.
נכון להיום כמעט כל היישובים חתמו על האמנה, ואנו פועלים על מנת שכולם ללא יוצא מן הכלל יהיו חלק ממנה. ההסכמה הזו קריטית לעתידנו כאן, לעתידו של העמק הירוק שלנו.
במקביל, הוקם מטה מאבק משותף ליישובים ולמועצה, ואנו פועלים במישור הציבורי, התכנוני והמשפטי, תוך הסתייעות במומחים.
זהו מאבק על הבית שלנו, כמותו לא ידענו. מאבק על הזכות לחיות בסביבה ירוקה, בריאה ובטוחה. מאבק על שמירת אופיו של עמק חפר. מאבק על אחריות שלטונית ועל תכנון לאומי ראוי.
אם המדינה מבקשת לעמוד ביעדי האנרגיה שלה, עליה לעשות זאת מתוך ראייה רחבה, הוגנת וארוכת טווח, ולא על חשבון קהילות כפריות שהופכות, בעל כורחן, לחזית של הפקרות תכנונית.
לא ניתן להרוס את עמק חפר. לא ניתן להחריב שטחים ירוקים ולסכן את בריאות תושבינו. אנו נחושים לעצור את ההתפרעות התכנונית הזו. למען העמק שלנו, וגם למען מועצות אזוריות נוספות שמתמודדות עם תופעות דומות.
המאבק שלנו רק התחיל, ובכוונתנו לקיים אותו בכל הכוח.
* הכותבת הינה ראשת המועצה האזורית עמק חפר
