כותבי הדוח מציינים את עמידות חקלאות הישראלית במשבר ביטחוני, באמצעות צעדים שקידם המשרד לחקלאות וביטחון המזון * התאחדות חקלאי ישראל משבחת ומוסיפה: "חשוב לזכור כי רמת התמיכה הכוללת בחקלאות בישראל עדיין נמוכה משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD"
ארגון ה-OECD, הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח, פרסם בסוף השבוע האחרון את הדו"ח השנתי שלו אודות המדיניות החקלאיות במדינות החברות בו, לשנת 2024. כמידי שנה בדו"ח זה נסקרת המדיניות החקלאית במדינות הארגון על בסיס ההמלצות המקצועיות וההחלטות של מוסדות הארגון למדיניות חקלאית יעילה ובת קיימא. השנה, כותבי הדוח מציינים את עמידותה של החקלאות הישראלית בתקופה של משבר ביטחוני, באמצעות צעדים שקידם המשרד כמו התוכנית הלאומית לביטחון המזון, הוזלת מחירי מים לחקלאות, שיקום ופיתוח אזורי חקלאות בעוטף והגדלת מכסת העובדים הזרים.
הדו"ח משבח את מאמצי המשרד בשיקום אזור עוטף עזה, בשיתוף מנהלת "תקומה", במסגרתם הושקעו מעל 480 מיליון ₪ בפרויקטים שונים, שבמרכזם שיקום תשתיות חקלאיות, הקמת משקי מודל ועידוד צעירים לקחת חלק בחקלאות הישראלית. כותבי הדו"ח מציינים לטובה את התוכנית הלאומית לביטחון מזון שמוביל המשרד. הם מתארים את הצעדים לחיזוק חוסן אספקת המזון הלאומית, תוך התמקדות בהגדלת הייצור החקלאי המקומי והשקעה במו"פ. בהקשר זה אף מצוין כי מחקר ופיתוח מהווה מעל 20% מתקציב החקלאות השנתי, שמציבים את ישראל כמובילה בטכנולוגיה חקלאית. הדוח מתייחס גם להגדלת מכסת העובדים הזרים שהוביל המשרד, מ-30,000 ל-70,000 עובדים זרים, בשל המחסור בכוח אדם שנוצר בעקבות המלחמה.
ממצאי הדו"ח מעלים כי חקלאי ישראל נהנים מתמיכה תקציבית דומה לזו של מדינות ה-OECD, וקטנה ביחס לחקלאי האיחוד האירופי ובריטניה. עם זאת, הדו"ח מדגיש כי 91% משיעור התמיכה מגיע מאמצעי תמיכה הנחשבים כמעוותים סחר (בעיקר תמיכה במחירי שוק, סובסידיות תלויות תפוקה). נתון זה נותר גבוה פי שניים מהממוצע במדינות ה-OECD ואף עלה ב-2% ביחס לשנה שעברה. זאת בשל המשך התמיכה במחירי שוק מקומיים וקיומם של מכסי המגן במספר מוצרי בשר וחלב. לפי נתוני הדו"ח, מכסי המגן והתמיכה במחירי השוק הם פחות יעילים. הדו"ח גם מדגיש כי בבחינת סך התמיכות בחקלאות הישראלית, כולל השירותים הכלליים שהמדינה מעניקה לחקלאים, ישראל נמצאת ברמה נמוכה משמעותית מממוצע מדינות ה-OECD, רק 0.31% מהתמ"ג. כלומר, מחצית מהממוצע במדינות אלו. נושאים אלו מחזקים את מדיניות משרד החקלאות וביטחון המזון שמעוניין לעבור למנגנון של תמיכות ישירות לעידוד החקלאים וחיזוק ביטחון המזון.
מחברי הדו"ח מתייחסים גם לבצורת שפקדה את ישראל ולמהלך שנקט המשרד להפחתת תעריפי המים לחקלאים בשיעור של 57-25% מתעריפי החריגה שנקבעו בשנה שעברה, תוך תמיכה באזורים מנותקי מים בצפון הארץ, שספגו ירידה של כ-30% בכמות המים לעומת השנה שעברה.
הדו"ח מדגיש הישגים נוספים של המשרד, בהם חקיקת חוק הדבש ותמיכות ישירות שקידם המשרד מענפים שנפגעו, כתמיכות ישירות (12 מיליון ₪) במגדלי עגבניות ובמגדלי זיתים לשמן (40 מיליון ₪). צוינו לטובה גם השקעות סיבתיות בהיקף של עשרות מיליוני ₪ לטיפול בפסולת חקלאית ובעידוד חקלאות בת קיימא.
מהתאחדות חקלאי ישראל נמסר בתגובה, כי: "דו״ח ה-OECD לשנת 2024 מדגיש את עוצמתה ותרומתה של החקלאות הישראלית, גם בשעת מבחן, לביטחון המזון של אזרחי המדינה ואת תרומתו המשמעותית של משרד החקלאות וביטחון המזון, בראשות השר ח״כ אבי דיכטר, בצעדים שמחזקים את היצור המקומי, היציבות והחוסן הלאומי. ההשקעות בשיקום חבל התקומה והצפון, בהוזלת מחירי המים ובתוספת כוח האדם לענף – הן צעדים חשובים לחיזוק הייצור המקומי ולשמירה על חקלאות ישראלית איתנה.
"עם זאת, חשוב לזכור כי רמת התמיכה הכוללת בחקלאות בישראל עדיין נמוכה משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD. כדי להבטיח ביטחון מזון אמיתי למדינת ישראל נדרש להמשיך במדיניות של תמיכה וסיוע לחקלאים, עידוד הייצור המקומי והעדפתו על פני כוונות האוצר להגדלת ייבוא תוצרת חקלאית, בייחוד בענפי הצומח, החלב והפטם, והשקעה מתמשכת בפריפריה. רק כך נוכל להבטיח חקלאות חזקה וביטחון מזון לכל אזרחי המדינה."
