יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 516661930

ארץ זבת חלב ודבש או מרכז קניות חדש?

2 דק' קריאה

שיתוף:

המדינה לא רק מחסלת אט אט את החקלאות, אלא גם את האפשרות שיהיה בישראל דור המשך לחקלאים היכולים להתפרנס מעבודתם 

שנה עברה מאז הוכרזה רפורמת החקלאות של ליברמן (שחלקה עדיין לא נכנס לתוקף…), כאשר בינתיים, גם בסוגיות נוספות, יחסה של המדינה לחקלאים ממשיך לסכן את עתידן של משפחות רבות במושבים והמגזר הכפרי. כך למשל האיסור של רשות מקרקעי ישראל על בעלי נחלות במושבים להוריש את הנחלות לילדיהם, מה שבסופו של דבר מונע מאותם חקלאים ותיקים שתשו כוחותיהם ממלחמת ההישרדות אינסופיות – לא רק להתפרנס בכבוד מנחלותיהם אלא גם לדאוג לדור ההמשך. לא מדובר פה על להתעשר מהאדמות, ולא להפוך איילי נדל"ן, אלא רק להתפרנס בכבוד לאחר שנים של חוסר גיבוי ומכשולים שהעמידו בפניהם.  

האיסור של רשות מקרקעי ישראל, שאותו אני מכנה כ'קללת הבן הממשיך' נובע מחוק שמחייב רצף דורי בנחלות. כלומר, המדינה מחייבת את החקלאים להוריש את הנחלות אך ורק לבן ממשיך אחד. גם אם הבר רשות זכה במשפחה מרובת ילדים, על פי החוק בבוא היום הבר רשות מחויב לבחור אך רק יורש אחד שימשיך את דרכו. זה בעצם מצב בלתי אפשרי לכל איש משפחה שמעוניין בשלום בית, ולצערי נתקלתי במקרים רבים בה האיסור הזה, גרר סכסוכים משפחתיים כואבים ומיותרים.  

אבל בזה לא קצו המאמצים לסכל את המשכיות המושבים בישראל. תחת הכותרת של 'משבר דיור לאומי', המדינה עסוקה בימים אלו בתהליך מואץ של הפקעת קרקעות המושבים בכל הארץ, וזאת לטובת בניית גורדי שחקים שאט אט חונקים את כל השטחים החקלאיים-הירוקים שנותרו. המדיניות הזו נובעת כאמור מהצפיפות הרבה בעיקר באזור המרכז ומהצורך הבהול לשחרר דירות במהירות ולהקל על המצוקה, אבל תוצאותיה עשויות להגיע לכדי אובדן מוחלט של כל המושבים, השטחים הירוקים שלנו, החקלאות, מזון תוצרת כחול לבן, הפגיעה באדם ובאזורים הפתוחים והירוקים – כל אלו דברים שהמדינה החליטה במוצהר לוותר עליהם. כך נוצר מצב שלצערי, מבחינת מקבלי ההחלטות בישראל, האדמות החקלאיות, הן לא יותר ממאגר נדל"ן זמין.  

כותבת המאמר: עו"ד רחל פרץ גלם המקיימת סדרת הרצאות לתושבי המושבים בנושאי משקים חקלאים והעברת בין דורית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מרב ביין הגיעה לחולית בתחילת שנות ה-80 לשנת שירות ועבדה בשלחין, אחרי השבעה באוקטובר הגיעה להתנדב בקיבוץ שזכרה לטובה וגילתה מקום עם אנרגיות מיוחדות שהרגיש לה כמו בית, מאז היא לא עזבה אחרי השבעה
5 דק' קריאה
בדרום הארץ, בתוך קיבוץ קטן בשם אורים, פועלת אחת הרפתות הייחודיות בארץ – לא רק בזכות ההישגים המקצועיים המרשימים שלה, אלא בעיקר בזכות האנשים שמרכיבים אותה. כאן, בין הרפתות, השדות והמרחבים, נרקמה קהילה של
התחרות המסורתית של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עמדה השנה  בסימן הצדעה לחקלאיות הישראליות, כחלק משנת החקלאיות הבינלאומית עליה הכריז האו"ם *תמונה ראשית: מפרי כפיה נטעה כרם. צילום: נילי ענברי קאופמן התמונה "מפרי
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן