יבול שיא
הרפת והחלב
על הקרקע

בגישור בין אחים נדרש לעיתים לחדש את ההרגל הישן 

3 דק' קריאה

שיתוף:

לפעמים צריך לקחת חופשה מצורת התקשרות הישנה, זו שהיינו רגילים אליה כל כך, ולא דרשה מאיתנו כל מאמץ, ולהמציא תקשורת מחודשת 

סיפור של יום־יום גרר אותי לחשוב מזווית נוספת על גישור בין משפחות בסכסוכי נחלות.  
זה קרה כשהברז הוותיק בשירותי האורחים שלנו התחיל לטפטף. חשוב לציין, ש"מערכת היחסים" שלי עם אותו ברז הייתה לגמרי ברורה. בגלל שהייתה לו צורה מקובעת למדי, התגמשתי לקראתו ובאופן קבוע השתמשתי בכפות יידי, שהתעגלו לצורת קערה ושטפתי את הכיור. עניין סתמי לחלוטין, שהפך להרגל של שנים, ולא דרש ממני שום מחשבה וגם לא מאמץ. 

אבל הברז איננו, וזה שבמקומו הגיע עם פונקציה חשובה שמאפשרת בקלות למשוך אותו החוצה, ולהתיז בקלות מים לכל כיוון שנדרש. על פניו, אין פה עניין גדול, רק למשוך ולהתיז; ובכל זאת בכל פעם התעגלו הידיים שלי בתנועת אוטומט, אספו את המים והתיזו מסביב; ורק אחרי שיצאתי משירותי האורחים נזכרתי ששוב לא ניצלתי את הפונקציה הנוחה. ההרגל הישן ניצח.  

חדר הכושר לשינוי הרגלים 

שיחת הגישור עם שני אחים ושתי אחיות ממושב באזור השפלה התנהלה תמיד על מי מנוחות, לפחות בהתחלה; כי כעבור עשרים דקות, במקרה הטוב, הדיבור התלהט לצעקות ובעיקר להאשמות. "כאלה אנחנו, קולניים," הסביר אלי, האח הצעיר, במעין התנצלות את התופעה שחזרה על עצמה גם בפגישה השלישית. המחשבה שעברה לי בראש הייתה, שאם אנחנו רוצים להתקדם, משהו צריך להשתנות. 

האחים הגיעו אליי כדי לייצר מסמך הסכמות לגבי נחלה שהותירו אחריהם ההורים ללא צוואה. זו נקודת מוצא מאתגרת למדי, אבל אפשרית, בתנאי שהאחים מנהלים תקשורת בריאה, שנותנת לתהליך להתקיים ולהתקדם. במקרה שלהם, ההתקדמות הייתה איטית למדי, כשבכל פעם סערת הרגשות האטה את הקצב. 

אחד המוקשים שזיהיתי כבר בהתחלה היה הרגל ותיק של דיבור בלשון רבים. "כולנו לא סומכים עלייך," אמר מיכאל לאחותו אורית והמשיך: "היינו מעדיפים שלא תקריאי עכשיו את מה שכתבה אימא. אנחנו לא יודעים אם היא הייתה צלולה כשהיא כתבה את מה שאת אומרת שכתבה; וזה יכול להשפיע פה על ההחלטות שלנו." הדיבור בלשון רבים גרם שוב ושוב לאורית להתכווץ לדקה או שתיים, ואז היא השיבה אש שהלכה והתלהטה, כך עד שנדרשנו לפזר את הפגישה. 

אחרי שהצבעתי בפניהם על המוקש, נותר להם לעשות שני דברים חשובים. הראשון, להסכים ולהבין שזהו מקור הכשל התקשורתי, והשני להתחיל לאמן את המוח להתנהל אחרת. במקום להכליל את האחים כהתאגדות חזיתית כנגד האחות, בעיקר כשהדבר לא תמיד נכון, ביקשתי שידברו כל אחד בשם עצמו; ומצד שני, ביקשתי למתן את התגובות מכל כיוון. אלי האח הצעיר גיחך, "זה ככה אצלנו שנים. אין מצב שבגיל שלנו נצליח פתאום לשנות את הדיבור." 

שינוי הרגל לא קורה ביום אחד, מי כמוני יודעת. אבל כדי שהם יבינו שזה אפשרי סיפרתי להם על חמותי דינה, שמבוגרת מכולנו בכמה שנים טובות, ובמפתיע הצליחה לפצח את ההרגל הישן. 

לחווט מחדש את דרכי המחשבה 

לפני כמה שבועות נכנסה חמותי היקרה למשרד שלי, ושיתפה אותי בתרגיל שקיבלה כ"שיעורי בית" במפגש העשרה, שהכותרת שלו היא "אימוני מוח". היא הראתה לי דף עם שורה ארוכה של מילים שהיו לגמרי חסרות הגיון, והסבירה שכל מילה עברה סיכול אותיות. התרגיל שהתבקש היה להחזיר את המילים למצבן המקורי.  

בצד העמוד נכתב שמדובר ברשימה של ערים ברחבי העולם; ואומנם הידיעה על כך גישרה במעט על היכולת הלוגית של שתינו, והצלחנו להמיר שלוש או ארבע מילים, אך הן היו קצרות, ומורכבות ממקסימום חמש אותיות. הזמן שלי לאימון המוח תם, ודינה פרשה לניסיונות עצמאיים, ואני חזרתי לעבודה. אחרי עשר דקות היא חזרה למשרד, והציגה לי עוד חמש מילים שהצליחה לפצח בכוחות עצמה, והפעם ארוכות בהרבה. המילה וושינגטון הייתה שם, בין השאר.  

חשבתי על הכיור החדש ועל ההרגל הישן; חשבתי על מיכאל שמדבר ברבים, ועל התגובה המתכווצת של אורית ואחריה על ההסתערות שמתגלגלת לצעקות מכל כיוון; וחשבתי על דינה חמותי, שאיכשהו הצליחה לעקוף את ההרגל הישן של המוח, שמתעקש שוב ושוב לקרוא מילה בסדר הגיוני, והרגילה אותו לקרוא בסדר מחודש.  

איך היא הצליחה? אני מניחה שזה עובד בדומה לכניסה שלנו מאזור מוצף באור שמש לחדר חשוך. ברגעים הראשונים בבת אחת הכול מתכהה. המוח שעד לפני רגע התקבע למצב של אור מלא, מתקשה להסתגל למצב החדש. אבל אז, אם אנחנו שוהים לרגעים ארוכים במקומנו, לא מדליקים פנס וגם לא נסוגים לאחור, המוח מתחיל ליצור חִוּוּטִים חדשים, מתרגל למצב של מעט האור, והעיניים מתחילות לראות באופן חלקי עצמים שנמצאים סביבנו.  

וככה בראתי צורת מחשבה חדשה, שגישור בין אחים לא תמיד יכול להתנהל על מערכת הקשרים הישנה, במיוחד אם התשתית לא לגמרי תקינה. לפעמים צריך לקחת חופשה מצורת התקשרות הישנה, זו שהיינו רגילים אליה כל כך, ולא דרשה מאיתנו כל מאמץ, ולהמציא תקשורת מחודשת. הדבר דורש אימון של המוח, לחווט מחדש את החוטים שלנו אחד אל השנייה. אבל כשמסתגלים, אפשר באופן מטפורי ליצור חמש מילים לפחות. 

* הכותבת הינה מגשרת, עורכת דין ונוטריון 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בן הרצל מחליף את דוד זיגדון שכיהן בתפקיד שבע שנים ומונה כעת לפרויקטור מיזוג מכון המחקר מיגל עם מכללת תל חי- להקמת אוניברסיטה בגליל. בן הרצל, נשוי+4, הצטרף למכון המחקר מיגל בשנת 2019, להוביל
< 1 דק' קריאה
תקציר הרצאתו של דר’ רוברט ג’יימס, פרופ' בדימוס, אוניברסיטת וירג'יניה טק כנס לקוחות אמבר תרגום: רן סלומון, אמבר עריכה: גל פלג-אריאל קישור לתרגום המלא מה הם השיקולים לרכישת מינקת? לפני שנתחיל, חשוב לציין את
6 דק' קריאה
לפני מספר חודשים הייתי אמורה להעביר הרצאה בנושא "רווחת היונק" בקורס מנהלי רפתות, שהתקיים במדור ללימודי חוץ בפקולטה לחקלאות. לצערי, בסופו של דבר ההרצאה לא יצאה לפועל ולכן החלטתי לשבת ולכתוב עבור המשתתפים בקורס
7 דק' קריאה
כתבו: דר' יהונתן ברקוביץ ודר' דן גלסר וטרמרקט – ר.ו.מ (רפואה וטרינרית מתקדמת) ברפת החלב הישראלית, ייצור החלב הלך ועלה בעשורים האחרונים. זאת הודות להתקדמות גנטית, ניטור מתקדם, ניהול ספר עדר והתקדמות ממשקית. עם זאת,
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן