בדיקות היריון בחלב במעבדה לבריאות העטין בקיסריה

המעבדה לבריאות העטין של מועצת החלב ביצעה פריצת דרך משמעותית, במערך המקצועי של הרפתנים ובשיטות העבודה שלהם. נכון, זו רק ההתחלה, אבל זה מחלחל בהדרגה ליותר רפתנים ומתחילה היערכות לגידול משמעותי בבדיקות ההיריון בחלב הרפת

את פניי קיבלה ד"ר רמה פלק, מנהלת המעבדה לבריאות העטין, שנמצאת במבנה החקלאית בפארק התעשייה קיסריה. רמה, ממושב מרחביה, מנהלת את המעבדה מאז 2016. דור חמישי במושב שבעמק, למדה מיקרוביולוגיה בבית החולים הדסה עין כרם, הגיעה מתחום המיקרו-הומני והשתלבה בחקלאות.
רמה שמחה להצטרף למשפחת מועצת החלב ונראה שהיא נהנית מהעשייה ומהיוזמה. מה שמייחד את מעבדת מאל"ה, שהיא מתמודדת, עם כל מה שניתן לאבחן בחלב צאן ובקר ולזהות, כמה שיותר מחלות, למען המגדלים. כל הזמן מוסיפים, משפרים ומשדרגים את שיטות העבודה והיכולות הדיאגנוסטיות והכול, בתאום עם הרופאים בשטח. למשל, לפני שנתיים הוספנו בדיקת נוגדנים לנאוספורה, שאותה ניתן לבצע כיום על דגימות ביקורת החלב

איך הגעתם לנושא בדיקות היריון בחלב של פרה?

ב-2017 נודע לנו שיש בעולם בדיקה של היריון בחלב, לזכותו של ד"ר שמוליק פרידמן שהביא את הרעיון, בתפקידו כמנכ"ל מאל"ה. חברה בין-לאומית הגיעה אלינו וסיפרה שיש לה ניסיון, בבדיקות עם מיליוני פרות והחלטנו להתניע את הנושא. בתחילה בדקנו בעזרת מספר משקים את ההתאמה של הבדיקה לשימוש בישראל.

איך הרפתנים מתמודדים עם הנושא?

הנושא התחיל לחלחל לרפתות וראינו שיש שונות גדולה בין הרפתנים, כל אחד עם הפרוטוקול המתאים לו, שנקבע עם הרופא המטפל.

• יש רפתנים שעושים בדיקת היריון מוקדמת, 30-28 יום מההזרעה ובדיקה נוספת ב-70-65 יום, כדי לוודא שאכן ההיריון עדיין מתקדם.
• חלק מהרפתנים מוסיפים בדיקה שלישית, לפני היובש, להבטיח את התוצאה לפני מועד ההמלטה.

מה נמדד בבדיקת ההיריון בחלב?

בודקים נוכחות 22 חלבונים, שמופרשים על ידי כפתורי השלייה ומזהים אותם, בבדיקת אלייזה (ELISA). העלייה בחלבונים הללו ניכרת כבר ביום ה-25 להיריון, אך ניתנת למדידה החל מיום 28 מהזרעה. המחקר שנעשה בארץ הראה כי בדיקה בחלב משפרת את הרווחת הפרה.

איך ההצטרפות של משקים לבדיקות?

התחלנו בכ-1,000 בדיקות היריון בשנים 19-17 והעלייה התחילה בקצב גבוה ב-2021 – 22,400 בדיקות ב-104 משקים, וב-22 האצה נוספת, והגענו ל-48,600 בדיקות ב-137 משקים.

אכן, ככל שהמספרים עלו, הבנו שהקליטה חייבת להיות מאוד יעילה. בתאום עם ההתאחדות פיתחנו את ההעברה של הנתונים מה'נעה' לתוכנה של המעבדה. הרפתנים מכינים את הקבצים של כל הפרות המתאימות לבדיקה, דוגמים מהן, ומעבירים אלינו את קובץ הנעה.  רחל דיין אחראית על הקליטה של הדגימות למעבדה, מעבירה אותן ממצב 'טרום קליטה' מה'נעה' ל'קליטה' בתוכנה של המעבדה.

רפתנים לא מאמינים שמקבלים תוצאות בכזו מהירות – ממש באותו יום, בשעות הצהריים, וזה הישג גדול. מקבלים דוח במייל ואת התוצאות ישירות ל-נעה.

החוזק של הבדיקה הוא לזהות את השליליות – מי לא הרה?

אם יש מקרה נדיר, שבבדיקת רופא זיהו שהבדיקה לא הייתה שלילית, מבקשים ליידע אותנו ומבקשים לדגום שוב ולברר את התוצאה.

מעבר ל-כן או לא, יש גם ערך לרמת החלבונים, אחריו ניתן לעקוב דרך התוצאה המספרית המופיעה בדוח והפרשנות לערכים הללו, שמופיעה בדוח.

כיום יש כ-150 משקים שנעזרים בבדיקה בחלב.

העלייה במספר הבדיקות מחייבת התארגנות מיוחדת, בנושא כוח האדם במעבדה – מה התוכניות בנושא?

אנחנו מסתכלים על מה שקורה בעולם ויש מעבדות שעובדות בהיקפים גדולים והם הכניסו אוטומציה לתחום. באירופה זה מאוד נפוץ וגם בארה"ב. טכנולוגיה שקיימת ונוסתה בעולם. יש מדינות שבביקורת החלב עושים גם בדיקות היריון.

האוטומציה מכניסה יותר דיוק ואחידות, בצד המהירות בהספקים גדולים.

• הבדיקות מגיעות למעבדה כמו הדגימות הכלליות – נהג החלב מביא לנקודת הריכוז ושם אוספים למעבדה המרכזית וגם למעבדת העטין. החלב לא צריך להיות סטרילי.
• רצוי להוסיף חומר משמר לבדיקה וזה לא פוגע באיכות החומר בחלב.
• את המבחנה קונים מרופא החקלאית והבדיקה עולה כיום 8 ₪.

במעבדה יש 7 עובדים ו-2 סטודנטים – מזמינים את הרפתנים להגיע ולראות את התהליך במעבדה…

אלו בדיקות נוספות אתן עושות במעבדה למען יצרני החלב?

עושים בדיקות לאבחון פתוגנים שגורמים לדלקות עטין – כל הדוגמאות מגיעות למעבדה ונזרעות על מצע עשיר, וכעבור 48 שעות הדגרה ניתן לאבחן את מחוללי הדלקת. לפני כחודש, הוכנסה למעבדה טכנולוגיה שמגדירה בצורה מאוד מדויקת את מחוללי המחלה, כלומר, את הגורמים לדלקות העטין. לאחר האפיון שלהם מתבצעת בדיקת רגישות לאנטיביוטיקה. כל התוצאות נשלחות לרפתן ולרופא, וכך ניתן להחליט בצורה נכונה איך ובמה לטפל, והאם לשנות ממשק, כל זאת כדי למנוע דלקות עטין.

מקבלים דגימות מפרות בודדות וגם דגימות ממיכל החלב. מומלץ לשלוח בדיקה מהמיכל, לפחות פעם ברבעון, כדי לעקוב מקרוב אחר כלל העדר ובמיוחד, לחיידקים מדבקים כמו סטאפ אאורוס ומיקופלסמה, שחשוב לזהות אותם, מוקדם ככל האפשר.

הבדיקה המשמעותית השנייה היא ל-בת שחפת – הדוגמאות מגיעות אלינו ובודקים את כל הפרות דרך ביקורת החלב, פעם בשנה, ויש רובוט שעושה את הבדיקה.

מחלה נוספת היא בדיקת מיכל ל-לפטוספירה – עכברת ושווה לעשות גם בדיקה כזו, למשק שלא מחסן.

שיתוף הפעולה עם הרופא ברפת הוא חשוב ביותר ומקדם את הזיהוי והטיפול.

עשינו סיור במעבדה, לראות את העשייה מקרוב ונראה מושקע ומטופח, בראשותם של ד"ר רמה פלק ושל ד"ר יעד דהן, המנהל החדש של המערך לבריאות העטין.

ברכות חמות לצוות המעבדה לבריאות העטין, שמשרת את יצרני החלב במסירות וביצירתיות..

דיגום נכון לבדיקות היריון בחלב

הודעת מועצת החלב 6.23

יש לוודא כי עברו לפחות 60 ימים מההמלטה האחרונה ו-28 ימים מההזרעה האחרונה.

•       לדגום רק למבחנות נקיות של 15 מ"ל המיועדות לבדיקות היריון.

•       משתמשי נעה יוצרים קובץ דרך אייקון 'בדיקות היריון בחלב' (צורה של מבחנה), מזינים את הפרטים ולוחצים על 'הצג ביומן', ואז רושמים על כל מבחנה את מס' המבחנה לפי הרשימה שנפתחת. שולחים את הרשימה למאל"ה (טרם משלוח המבחנות).

•       יצרנים שלא משתמשים בנעה, יצרפו לדגימות, רשימה של מספרי הפרות ומס' ימים מהזרעה, ויסמנו את מספרי הפרות על המבחנות.

•       יש לסמן על המבחנות בטוש לא מחיק (כחול/שחור). לא לסמן את מספרי הפרות על המכסים של המבחנות.

•       מומלץ להוסיף טבלייה של חומר משמר לכל מבחנה.

•       יש לדאוג לכך, שהדגימות יישמרו בקירור עד הגעה למעבדה (לא להקפיא).