התמודדות עם בוטריוספירה בעצי אבוקדו בוגרים

כותב המאמר, לאו וינר, גרנות אבוקדו

מבוא

בטמפרטורות הקרקע השוררות בארץ בחודשי הקיץ, מתרחשים תהליכי ניטריפיקציה, ולכן החנקן שנמצא בבית השורשים בחודשי הפעילות של השורש מורכב ברובו מחנקה, המחלחלת לעומק האדמה, מגיעה אל מי התהום ומפחיתה את יעילות הדישון.

עבודות שונות מדווחות על שימוש בחומרים מעכבי ניטריפיקציה במטרה לשמור על החנקן כאמון ובאופן זה להפחית הפסדי חנקן (1, 3). מעכבי הניטריפיקציה מעכבים את תהליך החמצון של האמון (NH₄⁺) ואת הפיכתו לחנקה (NO₃^–) (3) -בוטריוספירה בעצי אבוקדו בוגרים

בחלקות הנגועות בפיטופטורה (Phytophthora) הגורמת לריקבון שורשים באבוקדו, נהוג להשתמש בחומצה זרחיתית על מנת להתמודד עם המחלה (2). מנגנון הפעולה של חומצה זרחיתית היא הגברת העמידות של הצמח לפטרייה (4, 6).

לאחרונה חקר פרופ' דני שטיינברג את יעילות החומצה הזרחיתית כנגד פטריית הבוטריוספירה (Botryosphaeria) בשתילי אבוקדו (7). פרופ' שטיינברג דיווח על השפעות חיוביות של יישום עלוותי של מלח אשלגני של חומצה זרחיתית בהתמודדות עם תסמיני בוטריוספירה. לעומת זאת, יישום מלח אשלגני של חומצה זרחיתית בהגמעה לשורשים לא תמיד נרשמה השפעה חד-משמעית ומובהקת.

ייתכן וחוסר העקביות ביעילות החומצה הזרחיתית המיושמת בקרקע, נובעת מכך שקרקעות ישראל הן בסיסיות ובתנאים אלו צפוי שזמן מחצית החיים של חומצה זרחיתית יהיה מאוד קצר, כיוון שבתנאים אלו החומצה הזרחיתית מתקבעת כמלח קשה תמס בקרקע.

לא כך הדבר בארצות בהן הקרקע חומצית, שם השימוש בחומצה זרחיתית יעיל הן בריסוס עלווה והן בהגמעה לשורשים בקרקע בהתמודדות עם פיטופטורה.

פרופ' שטיינברג דיווח גם על תסמיני התייבשות ענפים המתחילה בשוליים ומתקדמת לכיוון מרכז העץ, כתופעה הנגרמת על ידי פטריית הבוטריוספריה (8, 9).

לאחרונה דווח על הגברה משמעותית ועקבית ביבול – בעקבות הזנת אבוקדו בוגר עם חנקן אמוניאקלי, בשילוב עם תכשיר מעכב ניטריפיקציה ('גרין', מחברת דשנים וחומרים כימיים), ומלח אשלגני של חומצה זרחיתית ('קיפ', מחברת דשנים וחומרים כימיים) (5).

השערת העבודה במחקר זה הייתה שעיכוב ניטריפיקציה יגביר את יעילות הדישון וישפיע על רמת החומציות בסביבת השורשים, עקב תהליך קליטת אמון והפרשת יוני מימן על ידי השורש.

בנוסף, הונח שהחמצת סביבת השורש תשפר את הזמינות והקליטה של מיקרואלמנטים על ידי העץ – ותזמן חומצה זרחיתית לשורשים, כך שתגבר עמידות העצים לבוטריוספירה. בעבודה הנוכחית אנו נדווח על השפעת טיפולי 'גרין' ו'קיפ' על בוטריוספירה במטעי אבוקדו בוגרים.

חומרים ושיטות

ניסוי נחשונים: המחקר נערך בין השנים 2020-2017, במטע אבוקדו מזן ׳האס׳, המורכב על כנת דגניה 117 בקיבוץ נחשונים. שנת נטיעה: 2014. השקיה נעשתה במים שפירים ובהתאם לכמויות המים, יושמו ארבעה טיפולי דישון:

1. דישון משקי עם אמון חנקתי כמקור החנקן העיקרי.

2. דישון משקי משולב עם 'קיפ' – שהינו מלח אשלגני של חומצה זרחיתית.

3. דישון משקי משולב עם 'גרין' – המכיל מעכב ניטריפיקציה.

4. דישון משקי כנ״ל בשילוב שני התכשירים: קיפ וגרין.

ארבעת טיפולי הדישון המשקי ניתנו בדשן מסוג נחשון (חברת 'דשנים') בהרכב 5-1-5. הדישון יושם באופן פרופורציונלי לכמויות המים, על ידי הזרקת 0.5 ליטר דשן לכל מ"ק מי השקיה, באמצעות משאבות 'תפן'.

מינון דשן זה ייצר ריכוז קבוע במי השקיה של 30 ח"מ חנקן, 6 ח"מ זרחן ו-30 ח"מ אשלגן. כמות המים הכללית שניתנה בכל הטיפולים הייתה 860 מ"ק/ד׳. לטיפול מס' 2, שכלל מלח אשלגני של חומצה זרחיתית, הוסף לתמיסות הדשן 3% קיפ בעונת2018  ו-6% בעונת 2019 (כלומר 30 ליטר קיפ ל-970 ליטר דשן נחשון ב-2018, ו-60 ליטר קיפ ל-940 ליטר נחשון ב-2019).

לטיפולים 3 ו-4, המכילים מעכב ניטריפיקציה, הוסף התכשיר גרין (חב׳ 'דשנים') בכמות המותאמת לריכוז האמון בדשן המשקי. גרין, תכשיר נוזלי המכיל מעכב ניטריפיקציה, הוסף בכמות של 1.1 ליטר ל-1,000 ליטר דשן מסוג נחשון או נחשון משולב עם קיפ.

מספר החזרות לטיפול: לכל טיפול 4 חזרות כאשר כל חזרה בגודל שבין 0.8 ל- 1.2 דונם.

חלקות מודל בקיבוץ זיקים: טיפול משולב של 'גרין' עם 'קיפ' על רקע הזנת חנקן שבעיקרו אמוניאקלי (בדומה למה שבוצע בניסוי נחשונים) יושם באופן פרופורציונלי במי ההשקיה במהלך עונת 2018 לשלוש חלקות מחסריות מהזן האס בקיבוץ זיקים. שלוש חלקות מסחריות נוספות הוזנו עם תכנית דישון דומה אך ללא תוספת 'גרין' ו-'קיפ'.

הניסוי כולל 6 חלקות ביקורת לעומת 4 חלקות טיפול שכולן כוללות את הזן האס.

בחינת הנגיעות בוטריוספירה

נחשונים: הניסוי החל בחורף 2017/18 כאשר בשתי העונות הראשונות של הניסוי, כאשר העצים היו בני ארבע וחמש, לא נראו התייבשויות ענפים משמעותית בחלקת הניסוי. בעונת 2020, העונה השלישית לניסוי, כשהמטע בגיל שש החלו להופיע התייבשויות ענפים המיוחסת לבוטריוספירה. סקר הנגיעות בצוע ב- 6 באוגוסט 2020.

הניסוי החל בחורף 2017/18 כאשר בשתי העונות הראשונות של הניסוי, כאשר העצים היו בני ארבע וחמש, לא נראו התייבשויות ענפים משמעותית בחלקת הניסוי. בעונת 2020, העונה השלישית לניסוי, כשהמטע בגיל שש החלו להופיע התייבשויות ענפים המיוחסת לבוטריוספירה. סקר הנגיעות בצוע ב- 6 באוגוסט 2020.

לצורך כימות רמת הנגיעות בוטריוספירה בוצע סקר נגיעות על 20 עצים מייצגים מכל חזרה. דרגת הנגיעות הוערכה בכל עץ על פי סולם הדרגות שלהלן: אפס=אין כלל נגיעות, 1=דרגת נגיעות קלה עם ענף אחד יבש לכל היותר,  2= דרגת נגיעות בינונית עד שני ענפים יבשים, 3=דרגה חמורה עם לפחות 3 ענפים יבשים לעץ. לאחר סיווג העצים נקבע שיעור העצים בכל דרגת נגיעות.

זיקים: נקבעשיעור העצים המראים התייבשות משמעותית של ענפים כסימפטום לנגיעות בפטריית הבוטריוספירה בכל ששת חלקות המודל.

תוצאות ודיון

ניסוי נחשונים: 'קיפ' הפחית במידה מתונה את שיעור העצים עם דרגת בוטריוספירה חמורה מ- 41.4% בביקורת ל- 33.3% (איור 1). טיפול משולב של 'גרין' ו'קיפ' לעומת זאת, הפחית באופן דרמטי את שיעור העצים עם דרגת בוטריוספירה חמורה ל-6.1% בלבד (איור 1). לא נרשמה השפעה כלשהי של יישום 'גרין' בלבד ו-49.3% מהעצים בטיפול זה סווגו בין העצים עם דרגת בוטריוספירה חמורה (איור 1).

איור 1. דרגת נגיעות בוטריוספירה בעצי אבוקדו. בדרגת נגיעות קלה נכללו עצים בהן נמצא עד ענף יבש לעץ, בדרגת נגיעות חמורה נכללו עצים עם לפחות שני ענפים יבשים לעץ. נחשונים 6 באוגוסט 2020

לפיכך, רק הטיפול המשולב של 'גרין' ו-'קיפ' הקנה עמידות יחסית גבוהה למחלת הבוטריוספירה, כאשר השפעת הטיפול 'קיפ' בלבד הייתה מאוד מתונה.

חלקות מודל בזיקים: שיעור העצים עם התייבשות משמעותית של ענפים כסימפטום לנגיעות בבוטריוספירה שנרשם בסקר שבוצע בדצמבר 2018 הגיע ל-65.2% (איור 2) – ממוצע למצאי הסקר בשלושת החלקות ששימשו לביקורת.

יישום 'גרין' ו'קיפ' באופן פרופורציונלי לדישון במהלך עונת 2018 הפחית את שיעור העצים עם התייבשות משמעותית של ענפים (כסימפטום לנגיעות בבוטריוספירה), מ-65.2% (ממוצע בחלקות הביקורת) ל-37.3% (ממוצע לחלקות הטיפול עם 'גרין' ו- 'קיפ') (איור 2).

מסקנות

טיפול משולב של 'גרין' ו-'קיפ' על רקע הזנת חנקן, שמקורו בעיקר מאמון, גרם לעמידות יחסית גבוהה של עצי אבוקדו מזן האס להתייבשות ענפים, המיוחסת כסימפטום למחלת הבוטריוספירה, הן בניסוי נחשונים והן בחלקות המודל בקיבוץ זיקים.

אנו מסבירים את הממצאים בכך שבטיפול המשולב של 'גרין' עם 'קיפ' על רקע של הזנה אמוניאקלית קליטת החומצה הזרחיתית, שמקורה מהתכשיר 'קיפ', נעשית בסביבה חומצית באזור הצמוד לשורשים, עקב פליטת מימנים על ידי השורש, לאיזון המטען החשמלי עקב קליטת אמוניום, הטעון אף הוא חיובית.

באופן זה חומצה זרחיתית נקלטת על ידי השורש ויכולה לפעול כגורם המקנה עמידות לבוטריוספירה. השפעה חיובית מתונה ביותר התקבלה עם יישום 'קיפ' לבד, וזאת כנראה בגלל זמן מחצית החיים הקצר יחסית בקרקע – וגורלו להתקבע בקרקע כמלח קשה תמס בקרקעות בסיסיות של הארץ.

תודות

בניסוי נחשונים: תודתנו לרוני יעקב, מרכז מנהל מטע אבוקדו בנחשונים, וכן לרוני רנגהרץ, על הסיוע בהקמת חלקת הניסוי בנחשונים ותחזוקתה.

ללירז רשתי וגרשון קליאן מחברת דשנים וחומרים כימיים בע"מ, על אספקת התכשירים 'גרין' ו'קיפ'. תודתנו גם לחברת מצרפלס על סבסוד עלויות המערכת המחקרית. אנו גם מודים גם לשה"מ ולשולחן מגדלי האבוקדו על תקצוב חלק מהפרויקט.

בחלקות תצפית בזיקים: תודתנו לפסקל שודזיק ודני נקש ממטע זיקים. לאורי מזומן, לשעבר אחד האגרונומים של חברת דשנים וחומרים כימיים, על הסיוע בהקמת חלקות המודל. לפרופסור דני שטיינברג ולאלי סימנסקי על הסיוע בביצוע סקר בוטריוספירה בכל ששת חלקות המודל.

מקורות – התמודדות עם בוטריוספירה בעצי אבוקדו בוגרים

1. Aulakh M.S., D.A. Rennie, E.A. Paul (1984): Acetylene and N-serve effects upon N₂O emissions from +NH₄ and -NO₃ treated soils under aerobic and anaerobic solutions. Soil Biol. Biochem 16: 351-356.
2. Cohen Y. and M.D. Coffy (1986). Systemic fungicides and the control of oomycetes. Annu. Rev. Phytopathol. 24:311-338
3. Magalhaes A., P.M. Chalk, W.M. Srong (1984): Effect of nitrapyrin and nitrous oxide emission from fallow soils with anhydrous ammonia. Fert. Res 5: 411-421.
4. Perez-Jimenez R.M. (2008). Significant avocado diseases caused by fungi and oomycetes. The European Journal of Plant Science and Biothechnology 2:1-24
5. וינר ל. (2020). השפעת עיכוב ניטריפיקציה ומלח אשלגני של חומצה זרחיתית על יעילות הדישון ופוריות באבוקדו. עלון לנוטע. כרך 74, עמ' 40-43
6. יריחימוביץ ורד, אייל אלון, עדי פייגנבוים, דני שטיינברג וסטנלי פרימן (2016). פרק 3: חקר מנגנון השראת עמידות באבוקדו באמצעות של החומר "קנון". דו"ח לשנת המחקר השנייה שהוגש לוועדת ההיגוי של מיזם חוס"ן בוטריוספריה בפברואר 2016
7. שטיינברג דני, סטנלי פרימן, רן שולחני, מנחם בורשטיין, אלי סימנסקי, מעין גולני ויונתן מעוז (2016). פרק 1: התמוןדדות עם מחלת הבוטריוספריה באבוקדו. דו"ח לשנת המחקר השנייה שהוגש לוועדת ההיגוי של מיזם חוס"ן בוטריוספריה בפברואר 2016
8. שטיינברג דני ואלי סימנסקי (2018). התמודדות עם מחלת הבוטריוספריה במטעי אבוקדו מניבים. דו"ח מחקר למועצת הצמחים, הוגש לשולחן אבוקדו ב- 12 בפברואר 2018
9. 9.              שטיינברג דני ואלי סימנסקי (2019). מניעת התפתחות מחלת המללת )בוטריוספריה) בפרחי אבוקדו. דו"ח מחקר למועצת הצמחים. הוגש לשולחן אבוקדו במאי 2020

התמודדות עם בוטריוספירה בעצי אבוקדו בוגרים: כותב המאמר, לאו וינר, גרנות אבוקדו

לקבוצת יבול שיא בפייסבוק לחצו כאן

לכל כתבות יבול שיא לחצו כאן