יוסי פורטל – תחום קרקע, מים והזנת הצמח, אגף משאבי סביבה, שה"מ [email protected]
מבוא
תכולת מינרלים בעלי עצי פרי משמשת ככלי העיקרי בבקרה וקביעת ממשק דישון במרבית עצי הפרי. למינים השונים והזנים השונים קיימים תחומי ריכוזים מיטביים של יסודות ההזנה (מיקרו ומקרו) כמו גם מינרלים נוספים (כלוריד, נתרן וכו(' אשר נקבעו במשך השנים במחקרים וניסיונות שדה. ערכים מומלצים של יסודות ההזנה באבוקדו קיימים עבור מספר זנים (האס, אטינגר, פוארטה), ללא התייחסות ומידע על השפעת הכנות, והמלצות הדישון השנתיות מתבססות על ערכים אלו (בנוסף לנתונים כמו מצב העצים, יבולים, סוג המים ועוד). זני האבוקדו השונים מורכבים ונטועים על גבי כנות שונות. משפחת הכנות העיקרית כיום במטעי האבוקדו היא משפחת הכנות המערב הודיות. עד כה, לא נבחנה השפעת הכנה על תכולת המינרלים בעלי אבוקדו בזן מסוים. מטרת עבודה זו היא בחינת השפעת הכנה (ממשפחת הכנות המערב הודיות) על טווח תכולת המינרלים בעלים של הזן 'האס.' אמנם, החלה בחינה של הנושא כחלק ממחקר המבוצע בגילת (פרופ' ארנון דג) אך הדבר לא היה ידוע לי בעת הגשת ההצעה למחקר זה.
רקע מדעי
תכולת יסודות ההזנה בעלי הצמח והיחס הכמותי ביניהם משפיעים מאוד על קצב הצימוח, התפתחות היבול ואיכותו. רמות הדישון ליסודות ההזנה לגידולים השונים נקבעות על פי תכולת היסודות הנבדקים בעלים. הבדיקות מבוצעות בעלה השלם, בטרף, בפטוטרת או בחלקי עלה מסוימים. תכולת היסודות נבדקת בשיטות שונות של מיצוי ואנליזה כימית במעבדות שירות השדה. תכולת היסודות באיבר הנבדק מבטאה בערכים כמותיים שטף קליטה או מאזן בין רמת הקליטה לבין הזרמת היסודות מהעלים למבלעים באברי הצמח כגון: הפרי, הצימוח והשורש. תכולת היסודות בעלה השלם ובאיבריו משתנה במהלך עונת הגידול. כמות היסודות הנקלטים והיחס ביניהם משתנים ומותאמים לצרכים ולתפקוד איברי הצמח המתפתחים בכל שלב פנולוגי. ערכי התקן הכמותיים של היסודות לצורך מתן המלצות הדישון, נקבעים למועדים ולשלבים פנולוגיים מוגדרים. לעיתים, לשלב פנולוגי בו שטף הקליטה עלול להוות מגבלה או להפר את היחס הרצוי בין היסודות לקצב התפתחות וגטטיבי ורפרודוקטיבי מאוזן של הצמח. למועד הדיגום בגידולי מטע, חשיבות בקביעת תכולת היסודות ולהכוונת רמות הדישון על פי תוצאות הבדיקה. עומס היבול הוא מרכיב חשוב בצריכת יסודות ההזנה. הפרי מתחרה בהתפתחות הווגטטיבית של הצמח. הספקת יסודות הזנה לא מאוזנת משפיעה על כמות ואיכות היבול המתפתח ועל התמיינות פקעי הפרי של היבול העתידי בגידולים רב שנתיים.
דיגום העלים באבוקדו מבוצע במהלך חודש אוקטובר, באזור הגליל המערבי. בשלב זה נדגמים העלים הבוגרים שצמחו באביב, מכאן השם "דיגום אביבי." עלים אלו צברו את המינרלים שקיבלו בצורת דישון ובדיקתם נותנת מדד לרמת המינרלים שנקלטו בעונת הדישון וההשקיה העיקרית. במהלך עונות האביב והקיץ מתבצעת קליטה נמרצת של מינרלים ולקראת החורף הקצב דועך. לכן התפר בין הסתיו לחורף מהווה שלב מתאים לבדיקת העלים הבוגרים בשיא תכולת המינרלים בהם.
חומרים ושיטות
מתכונת הניסוי: זן האס, נטיעת 2009 (כנת vc26 נשתלה במדורג במשך 3 שנים ,( 2009-2011 מרווחי נטיעה 4X6 מ,' 41.7 עצים/ד.' במטעי קיבוץ גשר הזיו נבחנות 10 כנות (זריעות וגטטיביות8 ( מהן ב- 4 חזרות ועוד 2 רק בחזרה אחת. כל חזרה 0.5 דונם. קרקע בינונית עם כ20%-30%- גיר כללי. מקור המים: קולחי נהריה. מי קולחין בטיהור שניוני. נבחרו 4 כנות מובילות בהן יש 4 חזרות בניסוי. מכל אחת מהכנות נדגמו בסתיו כ- 40 עלים מ6- עצים בכל חזרה. סה"כ 4 כנות X 4 חזרות = 16 מדגמים בכל שנה. בעלים נבדקו יסודות המקרו, מיקרו ומליחות (חנקן, זרחן, אשלגן, סידן, מגניון, מנגן, אבץ, ברזל, נחושת, כלוריד, נתרן ובורון.( הניסוי בוצע במשך שתי עונות דיגום: אוקטובר 2019 (להלן שנה ראשונה) ואוקטובר 2020 (להלן שנה שנייה.( כאמור, הזן הנדגם הוא זן 'האס' המורכב על כנות שונות. הכנות שנבחרו בהתאם להמלצתו של הדר כהן, מדריך אזורי לאבוקדו והאחראי על מבחן הכנות כולו, הן: דגניה ,117 אשדות ,17 vc26 .vc66,
תוצאות שנה ראשונה, מועד דיגום 3/10/19
טבלה :1 ממוצעים של ריכוז יסודות מקרו (בחומר היבש) בעלי הזן 'האס' כתלות בכנה
סידן % מגנזיום % אשלגן % זרחן % חנקן % כנה 2.30 0.41 0.83 א0.15 1.76 VC66 2.31 0.38 0.80 ב0.13 1.72 VC26 2.30 0.35 0.73 0.14א ב 1.78 אשדות 17 2.40 0.51 0.79 ב0.13 1.76 דגניה 117
טבלה :2 ממוצעים של ריכוז יסודות מיקרו (בחומר היבש) בעלי הזן 'האס' כתלות בכנה
כלור % נתרן (מ"ג/ק"ג) ברזל (מג/ל') נחושת (מ"ג/ק"ג) מנגן (מ"ג/ק"ג) אבץ (מ"ג/ק"ג) בורון (מ"ג/ק"ג) כנה 0.14 208.73 5.4 7.5 81.75 17.42 20.16 VC66 0.09 176.8 6.05 7.06 82.19 18.06 20.26 VC26 0.11 161 5.33 7.08 92.83 19 17.73 אשדות 17 0.14 192.77 5.73 7.25 79.33 19.08 20.59 דגניה 117
תוצאות שנה שנייה, מועד דיגום 22/10/20
טבלה :1 ממוצעים של ריכוז יסודות מקרו (בחומר היבש) בעלי הזן 'האס' כתלות בכנה
סידן % מגנזיום % אשלגן % זרחן % חנקן % כנה 1.76 0.55 0.89 א0.19 1.65 VC66 1.74 0.53 0.90 ב0.16 1.64 VC26 1.52 0.54 0.75 0.17א ב 1.55 אשדות 17 1.89 0.63 0.67 0.17א ב 1.57 דגניה 117
טבלה :2 ממוצעים של ריכוז יסודות מיקרו (בחומר היבש) בעלי הזן 'האס' כתלות בכנה
כלור % נתרן (מ"ג/ק"ג) ברזל (מ"ג/ל') נחושת (מ"ג/ק"ג) מנגן (מ"ג/ק"ג) אבץ (מ"ג/ק"ג) בורון (מ"ג/ק"ג) כנה 0.12א ב 214 9.85 5.75 106.63 16.81 29.65 VC66 ב0.09 196 7.45 4.5 98.94 15.56 20.75 VC26 א0.16 223 5.65 6.63 108.19 17.06 32.25 אשדות 17 א0.16 187 5.7 3.69 101.13 19.31 27.58 דגניה 117
אותיות שונות המופיעות ליד הערכים מציינות הבדלים מובהקים, ברמת מובהקות של 0.05 (במבחן Kramer (Tukey
סיכום
בשתי השנים נמצא שריכוז הזרחן הגבוה ביותר התקבל בכנה vc66 ובאופן מובהק בהשוואה לכנה .vc26 בנוסף, בשתי השנים נמצא ריכוז הכלוריד הנמוך ביותר בכנה vc26 ובאופן מובהק בשנה השנייה בלבד. עדיפות בקליטת זרחן לא רצויה בשל השפעתו השלילית בקליטת מיקרו אלמנטים. במיוחד כאשר משקים בקולחים שמכילים זרחן. עדיפות נמוכה בקליטת יון הכלוריד מורה על מידה של עמידות למליחות.
ניתן להמליץ על הכנה vc26 כמתאימה למטעים המושקים בקולחים. זאת, בשל עדיפותה בקליטה נמוכה של זרחן וכלור.
ערכי רוב יסודות ההזנה בשתי השנים היו בטווח או לא רחוקים מאוד מהערכים השכיחים בארץ, מלבד חנקן שהיה נמוך בשנה השנייה וסידן שנמצא נמוך בשנה הראשונה ביחס לערכים השכיחים. בשתי השנים ריכוז הנתרן היה גבוה וריכוז הכלור נמוך ביחס לערכים השכיחים. בבדיקת ערכי הסף לדישון האשלגן נמצא בריכוז נמוך יחסית עד גבולי בשתי השנים. בכל שאר היסודות לא היו חריגות משמעותיות ביחס לערכי הסף המקובלים לדישון.
תודה
למדריך הדר כהן על בחירת הכנות והאפשרות לבצע את הניסוי בחלקת הכנות בגשר הזיו. למרכזי המטע אביאל ופול מגשר הזיו.
לענת לוינגרט על החניכה והליווי המקצועי בניסוי. לצוות מעבדת שירות שדה בצמח על בדיקות המעבדה. לקרן שה"מ במשרד החקלאות על מימון הניסוי.
ספרות
עוזר קרמר, דיגום עלים לקביעת ממשק הדישון לגידולים, .1994
מוטי פרס, התפלגות יסודות הזנה בבדיקות עלים במטעי ישראל, .2018
A.W. Whiley, B Schaffer, B.N. Wolstenholme; The avocado: botany, production and uses; 2002
נספחים
טבלת ריכוזי יסודות רצויים בעלי אבוקדו, בחומר היבש:
אבץ מנגן בורון כלור נתרן מגנזיום סידן אשלגן זרחן חנקן 15-20 ח"מ 80-120 ח"מ 15-25 ח"מ 0.2-0.3 % 0.01 % 0.5-0.7 % 1.5-2.1 % 0.8-0.9 % 0.11-0.15 % 1.8-2 %
