"אמנות בטוב טעם" הוא אלבום מפואר המשלב מתכוני בישול ויצירות אמנות
אוכל טוב הוא אחת מההנאות שאפשר להסכים או לחלוק עליה שלא על בסיס אידיאולוגי-פוליטי. מדובר על אוכל שכייף לאכול אותו גם ששבעים, כחלק מהבילוי האישי והמשפחתי, אוכל להנאה. אני אישית אוהב לבשל ולאכול. הכנת האוכל הוא עבורי לעתים יצירת אמנות, מפלט של רוגע והנאה אחר יום עמוס ומעייף. מתברר שרבים עורגים לבישול ולראייה אינפלציית תכניות הבישול הטלוויזיוניות בכל שלושת הערוצים, וספרי הבישול הצצים כפטריות אחרי יום גשם. אוכל מפעיל את מלוא חושיו של האדם, לעתים הוא גם צורך תרבותי (כמו ספרות, שירה מוסיקה, אמנות פלסטית ועוד).
אוכל הוא תעודת זהות של אדם, משפחה, עדה עם ומקום. האוכל מגדיר שייכות לאומית ואתנית. מקובע במסורות רבות שנים העוברות מדור לדור.
ארון הספרים בביתי הקיבוצי מחולק לשני מדורים: כוננית הספרים שבסלון, וזו שבמטבח. ספריית המטבח היא הפעילה והמוכתמת ביותר. אפשר למצוא בה את ספרה של ליליאן קורנפלד: "אני מבשלת" ספר הבישול הארץ ישראלי משנת 1948, דרך ספרה המיתולוגי של רות סירקיס "מהמטבח באהבה", "עוגות לכל עת" של נירה שויאר (כפר מנחם) ומאתמול גם את הספר החדש שהגיע אלי "אמנות בטוב טעם".
אלבום אומנות קולינרי מפואר ומרתק
"אמנות בטוב טעם" הוא אלבום מפואר המשלב במסגרתו מתכונים של בישול ויצירות אמנות של 61 אמניות ואמנים על פי בחירתם של העורכים. הוגי רעיון הספר והוצאתו לאור היו הפסל דוד פייןi ז"ל מקיבוץ מעיין ברוך, והגרפיקאית אתי נוסבאום תושבת קיבוץ שמיר. ייחודו של הספר שהוא מקיים דו שיח בין תמונה למתכון. בין אומנות פלסטית לאמנות קולינארית.
כותב דוד פיין בדברי הפתיחה לאלבום:
"תוך כדי בישול התבשל אצלי הרעיון להוציא ספר 'אמנות בטוב טעם'. לא ספר בישול ולא ספר אמנות. אין בו סדר אלפבתי והוא לא מחולק, כמו ספר בישול קונבנציונלי למדורים של מרקים, בשרים וכו'.
רוב האמנים המופיעים בספר הם חברים שלנו ואמנים מוכרים לנו. יש מהם ידועים יותר ויש ידועים פחות. כאשר פנינו אליהם להשתתף בספר הם בירכו אותנו על הרעיון ושלחו לנו את המתכונים. אם אני המלח בתבשיל הזה – אתי היא הפלפל".
דוד פיין (1928- 2018) לא זכה בחייו לראות את הספר. שותפתו לפרויקט אתי פרדו נוסבאום (אוצרת גלריית סימן שאלה בקיבוץ עמיר) עמסה על שכמה את מימוש הרעיון ובעזרת גיוס המונים ותרומות, הצליחה לאסוף את המשאבים הדרושים להפקתו של אלבום אומנות קולינרי מפואר ומרתק. הפקת האלבום היא מחווה של הערכה והוקרה כלפי דוד פיין האמן והאדם.
"אלבום זה מציג אוסף קטן ואיכותי מהאמנות הישראלית בתחומים שונים. ציור, פיסול, צילום, קראפט ועיצוב. אמנות במיטבה. אמנות של 'טוב טעם', החיבור המרגש בין אמנות ובישול בא לידי ביטוי במחשבות, חלומות, חוויות, רגשות, ניחוחות וטעמים. משולבים בו דמיון, יצירתיות וחדשנות". (מתוך המבוא לאלבום מאת אתי פרדו נוסנבאום).
האלבום מקרין יוקרה ומכובדות. טיב התצלומים של היצירות מוקפד וההדפסה איכותית. האלבום מאפשר לכל אמן שהוזמן להשתתף בו כארבעה עמודים בו מופיעות לפחות שתיים מיצירותיו, מתכון אישי ודברי הסבר.
האמנים המשולבים באלבום הם ידידיהם של דוד פיין ואתי פרדו נוסבאום. הם באים מכל מגוון קשת המקומות בארץ. כולם אמנים פעילים היוצרים בישראל; בקיבוץ, בעיר ובכפר. יש ביניהם יהודים, ערבים ודרוזים. חלקם של האמנים כבר לא עמנו עוד, באשר מימוש הרעיון התפרש על טווח שנים גדול.
מבשלים אומנות
אמנים לא מעטים שילבו את תכני יצירתם עם מתכוניהם:
קדישמן שבצעירותו היה רועה צאן בקיבוצו של דוד פיין, מעיין ברוך, מזוהה לרוב עם ציורי הכבשים שיצר, ממליץ בחום על מתכון קציצות כבש על מצע תפוחי אדמה ובצל. (עמ' 42)
אופירה ברק מציירת שדות חיטה ונופים בריאליזם צילומי מוקפד עד שאפשר למשש בעין את הגבעולים המרכיבים את השדה. המתכון שבחרה, בהשראת שדה החיטה שמולו, נקרא: "חמינעוף בשדה חיטה". במתכון משולבת חצי כוס חיטה (עמ' 94).
דב אור נר (קיבוץ חצור) איש האומנות המושגית, ואמנות אדמה וסביבה, מביא לנו מתכון של "דגים בחול". שעניינה חפירת בור בחול בעומק 30 ס"מ, מכניסים לבור דגים בנייר כסף ומכסים בחול. עליו מבעירים מדורה למשך כשלוש-ארבע שעות. מיצג אומנותי גסטרונומי מלא פירוטכניקה, אדמה, דגים ואש (עמ' 174).
רחל רבינוביץ' (קיבוץ דפנה) רושמת את ציוריה בדיו עדינה על נייר. לציור אחד היא נתנה את השם "יוגה פלפלים" ולשני "יוגה כרישה". המתכון "קיש קישואים" אף הוא מתכתב עם סל הירקות (עמ' 200).
דוד פיין זכור כאמן בזלת, שפיסל בחומרי המקום בו הוא חיי ויצר. אך טבעי הדבר שהיצירה שנבחרה לעצב את הכריכה הקדמית של הספר היא פסל בזלת, פרט מתוך הצבה במתחם פיסולי "גן סיפור" בחולון (2002) בו מופיעה דמותו של אליעזר והגזר (שיר הילדים הידוע שחיבר בשנת תר"צ לווין קיפניס). אליעזר המושך בגזר ומתאמץ להוציאו מתוך האדמה. כך גם הפסל המתאמץ לחצוב ראש שור מתוך אבן הבזלת.
דוד פיין מביא עמו מתכון של מהגרים הודיים, שהובאו למזרח אפריקה כדי לעבוד במטעי קני הסוכר. דוד מציין שבמתכון שלו נשאר מעט מאוד מהאורגינל. הוא נוגע באמצעות המתכון במהות הספר שרבים ממתכוניו נושאים עמם את מקל הנדודים משם לכאן (עמ' 26)
אלכסנדר (סשה) אוקון קרא למתכון הבורשט האדום שלו בשם "טרוצקי" ועוד מנמק בהרחבה מדוע. ברור מהיכן הוא הגיע למדינת ישראל (עמ' 50).
חסן חאטר מבכירי האמנים הדרוזים בארץ. פסל וצייר. נולד במג'דל שמס ברמת הגולן. מביא מתכון חורפי מצפון הרי הגולן המושלגים בשם "עמישה". אוכל המבוסס על בורגול ושמנת עזים. אוכל שמכינים אותו בקיץ ומאחסנים לימי החורף הקרים (עמ' 250).
משה כגן (קיבוץ שמיר), אמן וותיק הנושא בזיכרונותיו ובצקלונו את תקופת השואה ואת היותו חייל בצבא האדום שכבש עמו את ברלין. אישית נפגשתי עם משה בסטודיו שלו בקיבוצו כמה פעמים. שמעתי את סיפוריו, וראיתי את יצירותיו. ברור לי שמרקחת הפטל שבחר כמתכון הם החיבור האולטימטיבי בין זיכרונות ארץ הולדתו למרחבי הטבע ומקורות המים בגליל העליון.
כל אמן והחיבור המרתק שלו בין "הפרח ללחם". מסגרת המקום לא מאפשרת לי להתעכב על כל האמנים ברשימתי זו, הגם שכולם ראויים וטובים.
אישית סימנתי לעצמי כמה מתכונים מהאלבום כדי לנסות את טעמם.
האלבום "אמנות בטוב טעם" מתאים לחובבי אמנות ובישול, בייחד ולחוד.
"אמנות בטוב טעם"
עורכים: דוד פיין, אתי פרדו נוסבאום.
אוצרת: אתי פרדו נוסבאום
עיצוב והפקה: סטודיו אתי פרדו נוסבאום – קיבוץ שמיר.
