שלום אוחנה בשלומי המפונה
די מהר גם גבול הצפון התחיל לבעור – חדירות, יריות והפגזות. התושבים שקרובים לגבול הצפון פונו ליישובים בטוחים יותר.
שלום אוחנה, מבקר חלב ותיק, גר בשלומי, אבל לא התפנה וממשיך לעבוד בביקורת החלב, על אף הכול…
ביקורת חלב במלחמות רבות – כיצד עושים את זה?
נולדתי במרוקו, עליתי ב-62 בגיל שנתיים למעברת קריית חיים. למדתי בבית הספר החקלאי בנהלל, שירתתי כחייל בשריון והשתחררתי ב-81.
ירדתי לעבודה חקלאית במושב פארן בערבה – קטפתי פלפלים, עבודה בבית אריזה אזורי, מטע תמרים ומרכז המזון.
חזרתי לחיפה עיר מגוריי, פתחתי פאב בנהרייה ושם פגשתי את אייל לנדאו חברי והוא הציע לי לעבוד כמבקר חלב בהתאחדות.
מאז, עברו 36 שנים של עבודה כמבקר חלב – התחלתי בצנטריפוגות והתקדמנו. אחרי הרפורמה הגדולה שיוסי מלול הוביל בסוף שנות ה-90. התייצבתי על עבודה באזור קבוע שקרוב לאזור מגוריי – רמת הגולן, גליל עליון עמק הירדן וגליל מערבי. הרבה שנים של סיפוק בעבודה עם אנשים טובים.
עברנו כמה מלחמות כולל לבנון השנייה וכיום מלחמה כוללת.
גר ביישוב שלומי 2 ק"מ מגבול לבנון ויש לי 3 בנים גדולים.
ואז פרצה המלחמה – מה עשית? איך נראית העבודה ביישובי הצפון?
הייתי בשבת אצל קרובים בשדרות – ב-06.45 היה צבע אדום, נכנסנו לממד, יריות מכל עבר ונראה שכל העולם מותקף. במוצאי שבת עליתי חזרה הביתה ואז התחילה התחממות גם בצפון והחליטו לפנות אותנו משלומי. בן אחד התפנה לאילת, השני ליקנעם ולפני כשבוע התפנינו למלונות בים-המלח.
החודש הייתי בבית הלל, בעמיר, קשת-קציר, אלוני הבשן, רפת הצפון, סער ורגבה בקרוב.
הרגשה קשה שהמשפחה מתפזרת ולא נמצאים בבית.
ברפתות יש בעיה קשה של מחסור בעובדים, כי כל התאילנדים ברחו אבל הרפתות מתעקשות לעבוד כרגיל.
יש יישובים שהתפנו – מקסים מדפנה מנהל את הרפת בעמיר וכל יום בא לעבודה מטבריה, מקום מגוריו החדש. אין להם ידיים עובדות ברפת.
בבית הלל נשארו כיתות יב שלקחו יוזמה וככה בכל הקיבוצים.
על אף הכול נשארתי בבית בשלומי – איך זה עובר?
נשארתי בבית בשלומי ומשם יוצא לנסיעות. יש המון כוחות צבא – כל העם מגויס, יש לי ממד וחדר ביטחון בבית. ישן בלילה בממד ואשתי בים המלח. הרגשה ממש לא טובה, כל היישוב ריק כי כולם פונו לבתי מלון, לקראת שבועיים מפתיחת המלחמה.
אין הגנות ויש מקומות שאין ממדים וצריך לדאוג שבכל רפת יהיה מיגון. בגולן יש הרבה מיגון, בגליל העליון יש ממדים.
יש לי קשר רציף את חבריי בהתאחדות לתת לי קצלקה, חומה ומצפצפת, לנסוע בזמן חירום. בינתיים לא קיבלתי.
ליאור שמחה ועדי עובדים קשה, לדאוג לרפתני העוטף ולהביא מתנדבים דרך הריכוז של גל ינאי.
שמעון אברג'ל מההתאחדות נוסע להביא להם דברים חשובים לגזרה הדרומית.
בצפון עוד לא נכנסנו לנושא באמת, אבל בדרום עובדים מאוד קשה.
איך מתנהלת היום פעילות ביקורת החלב?
ירדנו לביקורת חלב אחת, נמצאים עדיין בדין ודברים על הסכם עבודה חדש והשינוי נותן אפשרות, לא להיות צמוד למקום, מיד אחרי סיום ביקורת החלב.
בגדול, המערכת עובדת, כל הארגון עובדים מהבית ואילו המעבדה המרכזית נשארה לעבוד כרגיל.
אני מבקר ב-22 משקים בכל הצפון, יש 14 מבקרי חלב וכולם עובדים ומשלימים את החברים שמגויסים וחלקם ירדו לעבוד בהתנדבות בחליבות
יישר כול על הארגון של הדבר הזה
יוזמה נהדרת.
