יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 07 16 130614

בית הספר שיצמיח דור חדש של חקלאים ביישובי העוטף 

6 דק' קריאה

שיתוף:

קרן "פועלים לתקומה" של בנק הפועלים בשיתוף עם רשת החינוך "אדם ואדמה", יקימו בית ספר חקלאי במושב שדה ניצן, במטרה לשקם את ענף החקלאות באזור הנגב המערבי שנפגע בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר 

*תמונה ראשית: נעמה הלוי פאר, מנהלת האגף החברתי בבנק הפועלים 

רוב אזרחי ישראל מכירים את חבל אשכול ועוטף עזה מביקורים באביב, כחבל יפיפה מרובה בפריחת כלניות, עם אטרקציות תיירותיות רבות, חבל שסבל בשנים האחרונות מירי רקטות מתמשך מרצועת עזה, עד הגיעה המתקפה העקובה מדם של ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה. אולם, לא כולם יודעים שלמעשה מדובר באזור הכי חקלאי בישראל, אזור בו מגדלים את מירב תצרוכת הירקות לשוק המקומי – תפוחי אדמה, עגבניות, פלפלים, ירקות עלים ועוד וכן, אזור עתיר ברפתות המניבות חלב. 

אחרי האסון שפקד את יישובי העוטף – המטרה החשובה ביותר כעת היא לשקם את היישובים שנפגעו וכמובן גם לשקם את החקלאות שנפגעה באזור. חקלאים רבים איבדו את חייהם ב-7 באוקטובר, רבים מהם נפגעו בגוף ובנפש, חלקם נחטפו וכמובן, בתים רבים ורכוש רב נפגע.  

שדות רבים עומדים שוממים מאז המתקפה. מחבלי החמאס לא פגעו רק באנשים אלא פגעו גם בתשתיות ובמיכון חקלאי רב – בתי אריזה ומיון נפגעו, רפתות נפגעו. רבים מהחקלאים במושבי וקיבוצי העוטף עדיין נמצאים הרחק מהישובים, מפונים אי שם ברחבי הארץ, וחלק לא מבוטל מהמטעים, בתי הרשת והחממות שבבעלותם עומדים שוממים. 

"פועלים לתקומה" 

את הצורך בשיקום יישובי העוטף ראו לנגד עיניהם אנשי בנק הפועלים, שכבר ב-12 באוקטובר הודיע על הקמת קרן סיוע ייעודית בסך 100 מיליון ₪. 

לאחר חודשים בהם התבצע בקרן תהליך מיפוי והגדרת סדרי העדיפויות לזיהוי הצרכים הספציפיים והשימושים בכספי הקרן, הודיעה הקרן כי תסייע לרשת החינוך "אדם ואדמה", מיסודה של תנועת "השומר החדש" בהפעלת בית ספר חדש שיוקם כאמור במושב שדה ניצן, שבעוטף עזה. 

שוחחנו עם נעמה הלוי פאר, מנהלת האגף החברתי ב"בנק הפועלים", על הקרן ועל ההחלטה לסייע בהפעלה והקמת בית הספר של "אדם ואדמה:" בשדה ניצן. 

האם תוכלי להרחיב קצת על הקרן, מטרותיה, ופעולותיה עד כה? 

"כחלק ממחויבות ארוכת השנים שלו לחברה ולקהילה בתחילת המלחמה הקים הבנק קרן חירום דרכה סייע לצרכים אקוטיים – צרכים רפואיים (גוף נפש) סיוע ללוחמים, למפונים למטה החטופים ועוד. בהמשך לכך הכריז הבנק ב-12 לאוקטובר על הקמת קרן פועלים לתקומה על סך 100 מיליון ₪  שתסייע בטווח הבינוני והארוך. מטרת הקרן היא סיוע בחיזוק ופיתוח חוסן אישי, קהילתי וכלכלי של אנשים, קהילות ועסקים בנגב המערבי. 

"החלטנו בבנק שלקרן תמונה ועדה חיצונית בראשה אלוף (במילואים) עמרם מצנע ואנשי ציבור נוספים, לצד חברי הנהלה אשר תקבע את מדיניות הקרן, מקבלת החלטות העוסקות במימון פרויקטים ותעקוב אחר פעילותה באופן שוטף. 

"מאז ההכרזה, התכנסה הועדה שלוש פעמים ואישרה פרויקטים בהיקף של 41 מיליון ₪, כאשר 30 מיליון מהם יוקצו לתחום החינוך מהגיל הרך ועד לתואר אקדמאי. הפרויקטים כבר יצאו לדרך לרווחת תושבי החבל." 

  מדוע בחרו חברי הוועדה ובנק הפועלים דווקא בפרויקט הקמת בית ספר "אדם ואדמה" מיסודו של ארגון השומר החדש במושב שדה ניצן? 

"החקלאות בנגב המערבי הינה אחד מסימני ההיכר והגאווה של חבל הארץ הזה ומהווה עוגן מרכזי להתיישבות, לביטחון התזונתי ולכלכלה. לאור מספרם הקטן והולך של החקלאים והמחסור בדור חקלאים חדש – מצאנו לנכון  לתמוך בהצמחת הדור הבא של חקלאי החבל, ולסייע בחיזוק חוסנה של החקלאות בנגב המערבי לצד חינוך לאהבת הארץ." 

  רשת "אדם ואדמה" מתמקדת בחינוך לאהבת הארץ, חיזוק הקשר לאדמת הארץ, ערכי התנדבות ואהבה לחקלאות. החקלאות בעוטף עזה היא לא רק ציונות אלא גם עוגן כלכלי משמעותי, אזור שנחשב לאסם המזון של המדינה. החלטת בנק הפועלים תסייע למושב מאוד, לאור העובדה שאינו זכאי להטבות שמקבלים יישובי 0-7 ק"מ. האם שיקול זה נכנס גם כן לשיקולי הבחירה בשדה ניצן?  

"שדה ניצן, כמו גם כל יישובי העוטף שנפגעו בשבת השחורה ראויים לקבלת סיוע. בכל השקעה חברתית שלנו אנו שואפים למקסם את האימפקט החברתי והכלכלי עבור כמה שיותר נהנים. בהקמת בית הספר החקלאי בשדה ניצן אנו רואים את הפוטנציאל להשפעה מצרפית רחבה הן של חינוך איכותי ערכי של דור העתיד והן בסיוע לחקלאי האזור." 

  האם מתוכננים עוד פרויקטים בעוטף בתחום החינוך?   

"אנו רואים בחינוך בסיס לחיזוק החוסן האישי והקהילתי והצמחת דור העתיד. תלמידי העוטף צברו פערים לימודיים רבים, מה-7 באוקטובר ועזיבת התושבים את בתיהם, הפערים הולכים וגדלים. בתוך כך, בחרנו להשקיע כשליש מכספי הקרן בתחום החינוך. בנוסף להקמת בית הספר 'אדם ואדמה', תומך הקרן במכללת ספיר – בפיתוח ויישום תכנית לימודים תלת-שנתית שתתמקד בחקר האתגרים האזוריים, ביזום  וביצוע פרויקטים לשיקום האזור בשיתוף של הסטודנטים  עם נציגי האזור תמורת נקודות זכות, וכן מהלך הוראה מתקנת בעשרה בתי ספר בנגב המערבי ובאופקים, ובהקמת 4 שלוחות של מכינות קדם צבאיות בעוטף." 

עמית מאיר.הוגה ומייסד בתי ספר אדם ואדמה. אלבום פרטי
עמית מאיר – הוגה, מייסד ומנכ"ל רשת בתי ספר "אדם ואדמה". אלבום פרטי 

חינוך מכוון חקלאות 

מתוך שמה של רשת החינוך "אדם ואדמה" מיסודה של תנועת "השומר החדש", ניתן להבין את מגמותיה: קשר בין האדם והאדמה, הווה אומר לימוד חקלאות ואהבת הטבע, וכן להיות "אדם" מבחינה ערכית-חברתית. ב"אדם ואדמה" מלמדים את הנוער להיות "אדם". כלומר: בעל ערכים, בעל אחריות אישית, בעל יחס לזולת, נכון תמיד לעזור ולתרום, וכן להעריך את ה"אדמה", להיות חלק מן הלאום שיושב על אדמתו, להכיר בחשיבות החקלאות ולעבוד בה הלכה למעשה. פעילויות "השומר החדש" הן ברוח החזון הציוני של האדם החדש בארץ, שמשלב עבודה חקלאית, שמירה ועזרה הדדית.  

עמית מאיר, מנכ"ל רשת "אדם ואדמה", איך נוצר הקשר בין הרשת לבין "קרן התקומה" של בנק הפועלים? 

"הקשר ביננו נוצר דרך עמרם מצנע ששמע עלינו ועל הפרויקט. עמרם מלווה את 'השומר החדש' מזה מספר שנים וכך נוצר הקשר הראשוני ביננו לבין הקרן." 

האם יש סיבה מיוחדת לכך שבית הספר יוקם במושב שדה ניצן? 

"קודם כל, זה עלה מתוך פניות שיקבלנו מחקלאים מתוך האזור, על כך שיש צורך גדול בבית ספר חקלאי. 'השומר החדש' הציב מתנדבים רבים בתוך אזור אשכול וחיפשנו אזור שהוא מאוד חקלאי ושצריך באמת עזרה וכך, בגדול, הגענו למושב שדה ניצן." 

מתי להערכתך יפתח בית הספר החדש לתלמידים? 

"אם הכלי ילך לפי המתוכנן, בית הספר יפתח כבר ב-1 בספטמבר, אנחנו עכשיו מדייקים את מחזור א' – בדגש על כך שאנחנו מחפשים נוער שעולה מכיתה י' לכיתה יא' ושהם יהיו חלק מהמחזור הראשון. מעבר לזאת, יש כבר מתחם שעכשיו אנחנו משפצים ומכינים אותו לקראת תחילת השנה.  

"בגדול, מדובר בבית ספר עם תנאי פנימייה. התלמידים עובדים מידי בוקר עם החקלאים, מסיימים את העבודה ובצהרים הם לומדים לבגרות מלאה. בערב יש תכנים ערכיים ופעילויות, כושר קרבי, הכנה לצבא ופעילויות רבות נוספות."   

מה מייחד את בתי הספר של "אדם ואדמה" לעומת בתי ספר תיכונים עיוניים בכלל ובתי ספר חקלאיים ברחבי הארץ? 

"מה שמייחד את בתי הספר שלנו הוא שזה באמת מכוון לחקלאות, התלמידים יוצאים כל בוקר לסייע לחקלאים, כל בוקר מתחילים את היום בשטח, בשדות, במטעים, בחממות. זה לא בית ספר שבו אתה מתנדב פעם בשבוע לעבודה במשק החקלאי. זה בית ספר שבו אתה יוצא החוצה מידי בוקר למרחבים החקלאים, למשקים חקלאיים, אתה יוצא לעזור לחקלאים ואחרי זה, בצהרים, לומדים ארבע שעות ביום, שזה חצי מהזמן שלומדים בכל מקום בארץ. התלמידים עושים בגרות מלאה עם מגמת חקלאות ואגרו-טק.  

"כך שהלימוד בבתי הספר שלנו הוא מאוד שונה, זה לא דומה בכלל לבתי ספר אחרים או כפרי נוער חקלאיים – זה משהו אחר לגמרי. אתה מוצא את עצמך עובד כל יום עם החברים שלך, עם הצוות שלך, אתה פוגש חקלאים, מתמקצע. זה כמו בתי הספר החקלאיים של פעם, כשהיו יוצאים לשטח ובאמת מכשירים לחינוך חקלאי.  

"יש פה דגש מאוד גדול על איכות, על מצוינות של בני הנוער, על מוטיבציה גבוהה. בני הנוער באים לבית הספר מתוך רצון ובחירה ולא מתוך איזשהו הכרח או צורך לשנות מסגרת או כל צורך אחר. הפעילות החינוכית שלנו מיועדת לבני נוער בעלי מוטיבציה גבוהה, נוער שרוצה לשלב לצד הלימודים עשייה חברתית למען המדינה, להיות חלק ממשימה לאומית. זה חינוך למנהיגות. אנחנו מאמינים שהגענו לבתי ספר של פעם כמקווה ישראל וכדורי, שהצמיחו את המנהיגים של מדינת ישראל – לשם אנחנו מכוונים. אנחנו רוצים להחזיר את החקלאות לקדמת הבמה ולחדש ובטח אחרי שנה של מלחמה נדרשת תקומה של המדינה מחדש, נדרשת אחדות, לומדים בבתי הספר שלנו גם חילוניים וגם חבר'ה שבאים מבתים דתיים. זה משהו שמותאם לכולם – בנים, בנות ואנחנו סבורים שזה באמת הצורך כרגע. שבני הנוער יהיו חלק מהעשיה – גם בקורונה, בשעה שכל בתי הספר היו סגורים אנחנו פעלנו ועבדנו, והיינו חיוניים למשק כי זה בסוף המהות של רשת 'אדם ואדמה' – להיות רלבנטיים בשטח עם החקלאים, וזה מאוד שונה מבית ספר אחר. גם בית ספר שקורא לעצמו בית ספר חקלאי, בסוף מדובר בתלמיד ששוהה שמונה שעות בכיתה ולומד רגיל – אצלנו זה אחרת לגמרי." 

חמישיית עובדים במסיק מימין לשמאל אביגיל יעל רותם איתי שירי. צילום עדינה בר אל
חמישיית תלמידים עובדים במסיק – (מימין לשמאל) אביגיל, יעל, רותם, איתי, שירי. צילום: עדינה בר-אל 

מהניסיון שלכם, העבודה החקלאית מידי בוקר ואחר כך בצהרים בכיתה, זה לא פוגם בקשב ובריכוז של התלמידים? 

"להיפך, זה דווקא תורם מאוד. תחשוב שאתה קם מלא אנרגיות בבוקר, אתה הולך וכבר אתה נמצא בשטח מוקדם בבוקר, את עובד בזריחה, מוציא מעצמך כוחות פיזיים וגופניים, וזה מאפשר לך אחרי זה לבוא לכיתה הרבה יותר רגוע, לבוא וללמוד משהו משמעותי. אנחנו לא טוענים שזה קל, זה לא קל, בהתחלה תלמידים נרדמים ואתה יודע, לוקח זמן להתרגל לאורח החיים הזה, אבל בשורה התחתונה זה מוכיח את עצמו, גם בגלל שהלימודים העיוניים הם מאוד ממוקדים – אתה לומד רק מה שצריך לבגרות מלאה. יש הרבה לימודים מעבר אבל שלא קשורים לבגרות. הכיתה אצלנו היא יחסית קטנה, כיתה שמונה רק עשרים תלמידים. חשוב להדגיש שהעבודה במשקים היא לא רק עבור החקלאים, אלא היא מפתחת אצל התלמיד את עניין ההתמדה ואת עניין האחריות האישית, הסובלנות והחוסן המנטלי, היא בעצם מקנה לך כלים להמשך החיים דרך העבודה. רואים קשר ישיר לבין מי שמשקיע ומצליח בעבודה לבין מי שמצליח בלימודים. אחרי שנתיים שאתה עובד כל יום בבוקר הלימודים זה הרבה פחות מאתגר. אנחנו מאמינים שגם אם התלמיד יבחר להיות מהנדס או לא משנה מה, בכל מקצוע שתבחר, העבודה החקלאית בונה אותך לחיים. 

"אנחנו כן מכווינים את הבוגרים שלנו למשימות של חינוך, חקלאות, התיישבות, ביטחון, המגזר הציבורי, כי אלה הם הנושאים החשובים לנו. בתי הספר שלנו נמצאים בפריפריה: ברמת הגולן, בערבה, בפתחת ניצנה, בגליל תחתון, בחוף אשקלון ובאשכול עכשיו – אנחנו שואפים ללכת יותר לכיוון הפריפריה והגבולות, שמה אנחנו באמת מאמינים שצריך אחרי ה-7 באוקטובר לחזק את המדינה. לכן הבחירה שלנו הייתה להקים בית ספר בעוטף, להמשיך לבנות את החבל ולשקם אותו מחדש." 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן