על פני שישה דונם מגדל יאיר דינר מפרי-גן 180 זני פלפל חריף מכל רחבי העולם ואף מייצר מוצרים נלווים למאכלים, על טהרת הפלפלים החריפים: ממרחים, ריבות, רטבים וגם שוקולד פרלין דובאי חריף, שאשתו מלי מכינה * היזמות של דינר התחילה כאמצעי לריפוי מדיכאון בעקבות אירוע טרגי במשפחה ומאז הפכה לסיפור הצלחה של משק בוטיק
*תמונה ראשית: יאיר דינר עם שלל פלפלים חריפים במשק בפרי-גן. אלבום משפחתי
יש חקלאי המקבל את משק ההורים כבן ממשיך או את משק דור הסבים בירושה. ויש חקלאים או מתיישבים חדשים הרוכשים נחלות במושבים, במיטב כספם כערך נדל"ני או ציוני לכל דבר, חלקם מתוך הגשמת חלום להגיע לחיות בוילה פרטית עם גינה גדולה ופורחת או בגלל ערך הקהילתיות במושבים. ויש המגיעים בעקבות בני משפחה או חברים החיים ונהנים במושבים. מבקרים מתאהבים במקום ונשארים. ולא מבינים למה לא עשו את צעד המעבר מהעיר אל הכפר, כבר מזמן.
ממש כמו יאיר דינר, עירוני שהגיע מראשון לציון לעוטף עם משפחתו בעקבות אביו, והפך לחקלאי מסור ונאמן לאדמתו, חקלאי שמצא את ייעודו בחיים בגידול 180 סוגי פלפלים חריפים – מהלך אמיץ שעזר לו להירפא מתקופת דיכאון בעקבות אירוע טרגי במשפחה.
גולת הכותרת במשק דינר היא היזמות לייצור מוצרי מזון, המופקים מהפלפלים החריפים והמגוונים, הגדלים אך ורק במשק, תחת שם המותג "הדינרים – בית של חריף" הקים יאיר גם מרכז מבקרים, לכל המתעניינים בתחום החריף ומסתבר שיש בישראל ציבור רחב של אוהבים ומכורים לחריף. במהלך השנים למרות כל התלאות, דינר גילה בעצמו נאמנות לאדמה ולגידול, שלא הכיר. עד כדי כך שלא היה מוכן להתפנות מהמושב אחרי נפילות הטילים וגם אחרי הירצחם של המגינים הגיבורים שיצאו להילחם במחבלים ב-7 באוקטובר 2023.
מהעיר אל הכפר
החקלאי יאיר דינר (55), נשוי למלי ובני הזוג הורים לשלושה ילדים: אופיר, שקד ולירון. דינר הוא מושבניק חדש יחסית, משנת 2012 וכאמור מגדל פלפלים חריפים מזנים שונים וברמות חריפות שונות. בשנים האחרונות מייצרים עבורו מגוון מוצרים שהפלפלים לסוגיהם ולצבעיהם, מהווים את המרכיב העיקרי המיועד למאכל.
עד שהגיע לחיים במושב כחקלאי, ליאיר סיפור חיים מעניין ומגוון בתחנות רבות: "נולדתי במקסיקו כשהורי משה וחגית דינר, היו בשליחות מטעם משרד החינוך. אני הבן הצעיר במשפחה, אח לגלי הבכורה ולארז הבן האמצעי. עליתי לארץ בגיל שנה, אך בגיל 9 נסענו שוב לחו"ל, הפעם לשליחות בקולומביה. אבי שימש כאיש המגבית בשגרירות ישראל ואימי כמורה בבית הספר היהודי.
"לאחר כשנתיים חזרנו לארץ לראשל"צ. למרות שהורי עסקו כל חייהם בהוראה, והקדישו את הידע והניסיון שלהם למען דורות של תלמידים – אבי כמנהל בתי ספר ואימי כסגנית מנהלת – אני הייתי ברדקיסט לא קטן בלימודים, ובכיתה י"א עזבתי את ביה"ס והלימודים."
בשנת 1987 התגייס דינר לצה"ל, כנהג יחידה בבסיס בירנית שעל גבול לבנון, במילואים שימש כנהג מוביל טנקים במשמר הנגב. המהפך בחייו התחיל כשהגיע עם משפחתו מראשל"צ לעוטף. לדבריו קדם לכך פרק של שנים, שהוריו ניסו לשכנעו להגיע לחיות כמוהם בדרום.
הכל התחיל שהאב משה דינר עבר אירוע מוחי, והחליט שהוא מעוניין לשנות את מקום מגוריו ולחפש מקום רגוע באווירה כפרית. לאחר חיפושים ובדיקות רכשו הוריו ב-96' נחלה במושב אוהד ונהנו מאד מהשינוי: "במשך שנים ניסה אבי לשכנע אותי לבוא לכפר בעקבותיו. המשקים באותם זמנים היו ממש במחירים נמוכים, אך אני נשארתי עיקש בעמדתי ולא השתכנעתי. ותשובתי הייתה 'שאין מצב שאני עובר מהעיר הגדולה והתוססת, לחור הנידח בדרום'.
"לאחר אין ספור ביקורים בשבתות ובחגים אצל ההורים באוהד, התחלתי לחשוב שאולי הרעיון למעבר הוא לא ממש גרוע. עד שהתחלנו לבדוק את ההליכים, למימוש הרעיון, ההזדמנות לקנות נחלה במחירים זולים, כבר השתנתה בגדול. באותו הזמן לא היו משקים למכירה, לכן התפשרנו על קניית בית ביישוב הקהילתי צוחר. רק לפני 13 שנה התמזל מזלנו, התפנה משק והצלחנו ב-2012 לרכוש נחלה במושב פרי-גן. בנינו בית לתפארת, ועברנו כל המשפחה לגור במושב, אך לצערנו אבי היקר כבר נפטר ולא זכה לראותני מגשים את הצעתו. אני בטוח שזה היה משמח אותו מאד. במסגרת עבודתי כנהג חלוקה של דשנים לחקלאי העוטף, ראיתי במו עיניי את הקשיים והאתגרים הרבים שהחקלאים עוברים בשגרת יומם. החלטתי שלמרות שיש לי חלקת אדמה בנחלה, אין מצב שאהיה בעצמי חקלאי בפועל."
אין לדעת נתיבי אדם בחייו בעולם ומה עשוי להשפיע על בחירותיו בדרכים בהם הוא צועד. לרוב אומרים שבשביל שינויים קיצוניים, צריך להיות טריגר משמעותי, כך שמהלכים בחיים עשויים להשתנות מקצה לקצה: "לצערי ב-24 באוקטובר 2018 השתנו חיי. כפיר, אחייני אהוב ליבי, החבר הכי טוב שלי, איש סודי שהיה לי כמו בן, נהרג בתאונת דרכים על כביש הדמים 232. כפיר היה בדרכו ללימודיו במכללת ספיר, ובצומת גבולות נפגע מעגלת פול טריילר של נהג נבל, שלא עצר בעצור. עם מותו הרגשתי אובדן נורא ובעצם מתתי יחד איתו. לא הייתי אותו אדם חיוני ופעיל, מארח ומבשל עם חוש הומור וצחוקים. נהייתי אדיש כמו זומבי, הפסקתי לעשות את כל הדברים שאהבתי לעשות. קם בבוקר עושה רק מה שחייב, ושמגיע הלילה לוקח 2 כדורי שינה ונרדם. הגרוע מכך, שהאחריות שאמורה להיות לי למשפחתי ולילדיי לא העסיקה אותי. לא הייתה לי תקשורת עם העולם הסובב, אפילו לא עם הקרובים לי ביותר."
קצת חריף וקדימה
איך התגברת על הדיכאון ואיך הגעת לגדל דווקא פלפל חריף?
"שנה לאחר הדיכאון וחוסר התפקוד שלי הגיעה הצעה מפתיעה, ששינתה את טעם חיי. בני הבכור, אופיר (26), הכיר לי את קבוצת 'חריף לי' בפיסבוק, ושם בעצם התחיל השינוי הגדול בחיי, העיסוק בגידול הפלפלים החריפים. פעילות זו הייתה בתחילה פאסיבית, רק בקטע לקלוט ולהתרשם וזה החזיר לי את הרצון לחיות, ואיתגר אותי לקבל החלטות מעשיות, ולהיות בעצם חקלאי. לגדל גידול נישה מיוחד, שמעטים החקלאים המגדלים אותם בארץ, ובהמשך לשמח את הלקוחות עם מוצרים מפתיעים המופקים מהמגוון העצום, שאפשר לייצר מהפלפלים לכל ארוחה."
יאיר משתף שמימי ילדותו אהב מאד לאכול חריף, אך דבר לא הכין אותו לכך, שיבוא יום והוא בעצמו יגדל את הפלפלים הכי חריפים שקיימים כמו: קרוליינה ריפר, סקורפיון טרינידר ועוד. בתחילה הוא ממש לא האמין למה שראה בקבוצה בפיסבוק, האם זה אמיתי כל כך הרבה סוגים וזנים, באין ספור צורות, חלקן מוזרות, כמו: חלפיניו, הבנרו, קאיין, סוגי צ'ילי, מאדם ג'אנט, נאגה וייפר ועוד.
כל השפע המסקרן שהתגלה לפניו, רק הזמין אותו להכיר וללמוד את הנושא מקרוב וכמובן לטעום. האתר ממש שאב אותו פנימה: "לא יכולתי להתאפק וכבר למחרת הזמנתי מבחר זרעי פלפל ממגדלים שונים. זרעתי את הזרעים באדמה וחיכיתי בסבלנות להתפתחות. לאחר שבועיים כלום לא קרה וכבר נואשתי. ההפתעה הייתה שנכנסתי יום אחד לחלקה, וגיליתי נביטה של ממש. שמחתי והייתי גאה בעצמי, שאני מתחיל מסע מאתגר. חיכיתי להתפתחות הגידול בדאגה, וקיננה בי הרגשה שזה לא ילך כמתוכנן. לא עזר עד כמה שהרגיעו ועודדו אותי, שצריך סבלנות.
"אבל אחרי כחודש, הפרחים חנטו ובחלק מהשתילים אף צמחו פלפלים קטנים בסימן של התחלה. גאווה גדולה הציפה אותי והייתי מאושר שניצחתי את המערכת ורגשות הדיכאון. הילדים ואני התחלנו לצלם את החלקה ולערוך סרטונים על הגידול עם המון הומור, מה שאפיין אותי לפני האסון. הסרטונים תפסו תאוצה ונהינו מאד מוכרים ב'סצנת החריף' בארץ. קיבלנו המון תגובות והתחלתי לחזור לעצמי ולהאמין בחיים."
הכל בגלל פלפלים חריפים, מי היה מאמין? זה ממש הזוי וחריף מאד. ההתחלה הייתה בחלקה של 2 דונם בלבד, אבל רוח ההתלהבות והסקרנות שגילה בעצמו, הובילה שבפועל נזרעו בשנים הראשונות 150 סוגי פלפלים חריפים. הזריעה נעשת בעציצים, ישירות באדמת החלקה או במנהרות. מאחר ומדובר בשטח קטן מהנחלה, דינר החקלאי החדש עבד ועיבד את השטח בעשר אצבעותיו. ללא פועלים תאילנדים, ולעיתים בעזרת המשפחה.
"עברו השנים," מספר דינר, "ודווקא בזמן האחרון שטח הגידול גדל עד 6 דונם. הכוללים כיום כ-180 סוגים מגוונים ומדהימים של פלפלים שנזרעו במשק. אורך הגידול במחזור כ-8-9 חודשים. להצלחת הגידול חשוב שכלי הקיבול יהיה מרווח למערכת השורשים. כל צמח פלפל עם האפיונים שלו ויש להעביר את הצמח לכלי המתאים לפי הצורך, כי צמח הפלפל עשוי להגיע לגובה של עד כ-3 מ' בעציץ, ולפתח מערכת שורשים מסועפת.
"נושא ההשקיה מאד חשוב שיהיה סדיר בכמות המתאימה והשעות, ואופן ההשקיה בעציץ אמור להיות במים ניגרים, כדי שיצאו מהתחתית וישטפו את המלחים. מקום הגידול חייב להיות כמובן נקי מעשבים. ובמיוחד יש להיזהר מנמלים, כי על גבן מתיישבים טפילים המזיקים לצמח. וכמובן, יש גם מחלות שכדאי לתפוש בזמן לפני שהן מתפשטות על עלוות הצמחים והפרי. המזיקים הנפוצים כוללים: כנימות, תריפסים ואקריות. הם פוגעים בעיקר באברי הצמח הצעירים. בנוסף ציפורים ומכרסמים עלולים לגרום לנזקים בצמחי הפלפל, במיוחד שהם בוגרים ובעלי פירות . כך שכל הזמן יש פעילות ועבודה שלא נגמרת."
איך התמודדת ועדיין מתמודד עם גידול הפלפל בזמן המלחמה?
"המלחמה הגיעה גם אלינו בהפתעה, כמו במקומות רבים בארץ. אשתי ואני היינו בבית והילדים שלנו היו בצבא, מה שהוסיף למדד החרדה. אחרי תקופה כל כך טובה עם גידול הפלפל הגיע אותו יום ארור ה-7 לאוקטובר, שהחזיר אותי שוב חמש שנים אחורה אחרי איבוד כל כך הרבה חברים, מכרים ולקוחות. עלתה בי החלטה לסגור את המים לחלקה. הרגשתי מבפנים שלא אוכל להמשיך בשגרת החיים והגידול. לא נראה לי סביר, לראות את כל המוות וההרס שמסביב, ולהמשיך בגידול הפלפל, כאילו לא קרה כלום."
מושב פרי-גן חווה כניסת מחבלים, וקרבות קשים שבמסגרתם נהרגו גיבורים רבים. עצם הידיעה שמישהו מת, כדי שאתה תחיה היא לא קלה: "קיבלתי ידיעות קשות שבוודאי לא הועילו למצבי הנפשי, לאחר השיקום שכבר עברתי. המושב התפנה, אבל אני לא הסכמתי להתפנות, למרות שמשפחתי התפנתה. מלי נסעה להוריה בקריות ונשארה שם כ-10 חודשים. המוטו שלי היה 'אותי אף אחד לא יוציא מהבית ומהאדמה שלי' ועמדתי בדעתי ללא פשרות, למרות כל השכנועים מהמשפחה והחברים.
"היה קשה להתרגל למצב שנכפה על המדינה. לשמוע חדשות מדיי יום שהיו זוועתיות ולא מבשרות סוף כלשהו. הייתי המום מהחיבוק שקיבלנו מהעם מירידי מכירות שתומכים בתוצרת מהעוטף. הם פשוט רוקנו אותי מסחורות שרק חיכו לצאת לחלוקה. גם המילים הטובות והפירגונים חיזקו מאד והביאו אותי להחלטה חד משמעית, אני לא אכנע למצב. ההיפך 'אני אחזור בגדול יותר, חזק יותר, ובעיקר חריף יותר'.
"ואכן, הגדלתי את הגידול ל-6 דונם הכוללים כ-180 זנים מכל העולם. קשה לי לבטא, עד כמה אני מאוהב במה שאני עושה, לומד ונהנה מכל רגע. באופיי אני מאד פדנט וסטרילי, לכן תוצאות הגידול שלי הם בהתאם ושהפלפלים בשלים הם נראים ממש במיטבם, כמו מהקטלוג. קשה להאמין אבל אני עובד במשק לבד כחלק מהריפוי שלי, מרגיש חובה להיות כל הזמן בתעסוקה. המון חקלאים טובים עזרו לי בדרך ובלעדיהם לא הייתי יכול להצליח. אז תודה מכל הלב: ליואב קציר (כמהין), עדי חדד (כמהין), קובי לב (באר מילכה), אילון שליו (קדש ברנע), אור רוזנטל (פרי-גן) ולאיש המאד מאד מיוחד אחי סיטבון (דקל) וליוסי נעים, מפרי-גן – חקלאי וחבר אמיתי."
אנחנו "הדינרים - בית של חריף"
"תמיד מרתק אותי, איך מעירוני מובהק הפכתי לחקלאי המגדל פלפלים חריפים לפרנסתי והנאתי. מה שהוביל אותי לשלב בין שתי אהבות בחיי יחד. במשך הזמן הקצר שאני חי עם משפחתי במושב, פיתחתי אהבה מיוחדת לאדמה ולחקלאות. לראות את הנס הזה שמזרע פלפל זעיר כלשהו, צומח צמח המניב פלפלים חריפים ברמות שונות. ובמקביל אהבתי למטבח להכין ולאכול מאכלים: מיוחדים, טעימים, מתובלים במגוון פיקנטי חריף. בעבר הייתי ידוע באירוחים רבי משתתפים עם בישולים מקוריים. בתקופת הדיכאון זה נדם, לשמחתי זה חזר בגדול עם תיאבון יצירתי נרחב."
כמעט כל ימות השנה יש אספקת פלפלים טריים במשק. הוא מדווח שהתחיל לשחק ולערוך ניסויים, להכנת מוצרי מאכל כתוספות נלוות לארוחות הבית. ולאחר אין ספור ניסיונות הצטרפה אשתו מלי ובני המשפחה: "כולם יחד אך גם באופן אישי, התחילו לייצר במטבח הבית שלל מוצרים, כולם מבוססים ומורכבים רק מהפלפלים שגדלו במשק שלנו. עלו כל מיניי רעיונות ושילובים שהם אהבו, וחשבו שגם אחרים התלהבו לטעום.
"לדוגמא, אשתי מלי, המומחיות שלה במתוקים, בין היתר ביצירה משוקולד: 'פרלין דובאי חריף' שהוא מוצר מאד מבוקש אצלנו. אכן המוצרים התחבבו בקרב אוהבי החריף, מה שעודד אותם להמשיך להמציא עוד מוצרים: ממרחים, רטבים, ריבות, אבקות ועוד כיד הדמיון. לאחר כשנתיים של גידול כבר גידלתי כ-120 זנים. כל זן עם המיוחדות שלו, פלפלים במגוון צבעים: ירוק, אדום, צהוב, לבן, חום, סגול, אפרסק ועוד. אין ספור צורות פלפלים כל כך יפים, חלקם אף מוזרים ולא מוכרים מהצורות הקלאסית.
"אז הכנו ממרחים, כגון: פלפל צומה, לימון כבוש, עמבה, ממרח מעושן וסחוג מהפלפל החריף בעולם. וכן רטבים כגון: צ'ילי הבנרו, רוטב אננס ורוטב דובדבן, כולם עם פלפלים חריפים. וכמובן ריבות בדומה לריבת חלפיניו, ריבת בצל ושילובים נוספים. צילמנו והעלנו סרטונים שתפסו תאוצה, ונהינו מאד מוכרים ומבוקשים בסצנת החריף בארץ. האבקה הכי מבוקשת אצלנו נקראת 'אבקת המוות' – חצי כפית ממנה בדגים והיא כבר עושה את העבודה. ואפילו במתוקים החריפים כשוקולד, בעיקר פרלינים בכל מיני סוגי מילוי ובחריפות משתנה."
כל המגוון בשלל טעמים, זה מה שמייחד את המוצרים שלהם. בתחילה אתה מרגיש את הטעמים שהם מעוניינים להעביר לטועם, וכעבור מספר שניות הבום מגיע – החריפות מתחילה לטפס בגרון ואז מתגלה הטעם במלוא ייחודו. "מי היה מאמין שהפכתי, עם כל הצניעות, למותג בוטיק מוביל בתחום החריף בארץ. הלוגו שלנו 'הדינרים – בית של חריף'. מציין על התווית עם דיוקנאות של שני בניי ואנוכי," מוסיף יאיר.
יש למשפחה אתר פעיל בו מוצגים כל המוצרים. אפשר להזמין ולקבל משלוח עד הבית, או להגיע לירידי אוכל הנערכים במקומות שונים ברחבי הארץ. מעניין לא פחות היא ההצעה למעוניינים לחוות את עולם החריף עם כל החושים מקרוב. יש אפשרות להגיע למרכז המבקרים, שהוקם במיוחד במשק דינר במושב, לפי המועדים המפורסמים בו ולהירשם.
מעבר לשמיעת הרצאה, הדגמה וביקור בחממת שטח הגידול. המבקרים יחשפו גם להסבר על תחום התחרויות הנפוצות, ושיאי החריפות העולמיים. הסבר מהו בעצם החריף? ואיך נקבעים רמות חריפות בסולם סקוביל (ע"ש הממציא), סגולות רפואיות מיתוסים ועוד. "המבקרים הנכנסים לחממות יכירו ויתרשמו ממבחר הזנים שאנחנו מגדלים. מהפלפל הרגיל של הסופר דרך חלפיניו מקסיקני, קאיין התאילנדי והבנרו החריף מאד. לפני כ- 15 שנה זן זה נחשב כחריף ביותר בעולם. עד שהתוודעו לזן ה'קרוליינה ריפר' שמגיע מארצות הברית, שגם אותו כמובן אנחנו מגדלים, ונחשב כיום כפלפל החריף בעולם. כל המוצרים מיוצרים ומאושרים דרך מפעל מקצועי בשם 'נאני' בבאר שבע. הבעלים הינו השף נדב חג'ג' ממושב לכיש".
חברת "נאני" הוקמה מתוך רצון בלתי מתפשר, לפתח וליצור מוצרי מזון טבעיים ואיכותיים. ההופכים את חוויית הבישול והאפייה לפשוטה וקלה בכל מטבח, טעם וסגנון. החברה הוקמה בשנת 2012 עם הגברת המודעות לנזקים באכילת מוצרי מזון מתועשים. הבעלים נדב חג'ג' הפך את החזון שלו למציאות מעשית. מהסיסמאות המובילות של החברה כמו "תוספות המתאימות לכל ארוחה".
השף נדב חג'ג' מספר: "דינר פנה אלי בהמלצת חברים וביקש שאעזור לו למתג ולהכין את המוצרים מאושרים בפני כל הגורמים הנדרשים, מוצרים שהמשפחה ניסתה במטבח הבית מהפלפלים החריפים של המשק. אני שמח על שיתוף הפעולה ביננו, שהוציא לשיווק מגוון כה נרחב של מוצרים בעלי איכות גבוהה, המתחילים מאיכות חומר הגלם המשובח של הפלפלים שלו. מאחר ודינר משקיע מאד באיכות כבר לאורך כל שלבי הגידול. ללא ספק המוצרים שלו בענף זה, הפכו להיות מס' 1 בביקושים. במיוחד מוצרים אלו: פלפל צ'ומה, ועריסה 'סחוג של השטן' הנחשבים כסופר חריפים באופן קיצוני. שהמרכיב העיקרי הוא 'קרוליינה ריפר – הפלפל החריף בעולם."
דינר מציין: "לא להאמין אבל למוצר זה יש קהל רב. כך מגלים שתחום מיוחד זה הולך ומתפתח בארץ בצעדי ענק. דרך הירידים למדתי שאוהבי חריף מגיעים מכל העדות, אך ההפתעה הכי גדולה שהתגלתה, זה הציבור מהמגזר הרוסי, שמסתבר שחלקם ממש אוהבים חריף. יש משהו במפגש הבלתי אמצעי עם המבקרים בירידים. אם יש משהו שמדרבן אותי להמשיך ליום הבא במלוא האהבה והמרץ. אלו התגובות הטובות והפירגונים שאנו מקבלים מכל עבר.
"אני מדגיש שכל חומר הגלם החריף, הינו במקור גידול שלי מהמשק. אני לא מתפשר, ואם יש מצב שחסר לי חומר גלם שלי. אזי, פשוט אדחה את הכנת ליין המוצרים. בפועל אני נחשב חקלאי קטן, וכך רוצה להישאר, כי אני לא מעוניין לגדול ואני רוצה לשמור על הייחודיות והאיכויות שלנו. אמנם אני מגדל במנהרות באופן מסחרי, חלק מהגידול באדמה וחלק במצע מנותק, מספר זנים שמשמשים אותנו לייצור המוצרים שפיתחנו וכמובן מכירה של תוצרת לכל דורש.
"חלפיניו בשלל צבעים, פלפל מקסיקני הטעים והאהוב בדרך כלל בדרגת חריפות מתונה, אבל בחום של הקיץ הוא ממש חריף, ומשמש להכנת מוחמצים וסחוג. הבנרו בשלל צבעים, פלפל מאד חריף ומשמש בעיקר להכנת רטבים מותססים וחריפים, שאפשר לאוכלו כמו שהוא, וגם משמש להכנת אבקות והחרפת המוצרים. המוצרים שלנו משווקים דרך האתר 'הדינרים – בית של חריף'. והשאיפה הבאה שלנו היא לשווק את המוצרים גם מעבר לים.
"אני כל הזמן נמצא בלמידה ושואף להשתפר ולהתעדכן. הקושי העיקרי זה לגדל המון זנים שמגיעים ממקומות שונים בעולם. להסתגל לאקלים שונה ולהגיע לתוצאה שתהיה מקסימלית לכלל הזנים. השאיפה שלי להמשיך ולהשתפר, אני אוהב ללמוד ולהתנסות. הייתי שמח שאפשר לשלב בעתיד טכנולוגיה חכמה שתעזור לי לדייק ולמקסם את הגידול.
"נקודה מאתגרת נוספת היא הקטיף. יש זנים שלקטוף אותם זה סיוט כמו פלפל קאיין תאילנדי, הפלפל ממש קטן וחסר משקל ולקטוף כמה קילו בודדים ממנו זה חצי יום עבודה, אך הוא מאד מבוקש בשל סגולותיו הבריאותיות, הוא עוזר ומקל על חולי פיברומיאלגיה. למרות הכל, אני חדור מטרה ושום דבר לא יעצור אותי. המסר שלי במיוחד בגלל התקופה הרעה שאנחנו עוברים. המלצה שלי – בזמן שהמצב מאד קשה לכם תחפשו משהו, שיגרום לכם למעט עניין ונחת."
