יבול שיא
הרפת והחלב
657a10ff c371 4413 9a45 8e4f91277fe9

בלי חידוש המלחמה נאבד את החטופים

3 דק' קריאה

שיתוף:

למה לא מגייסים מחדש את המילואים, מפנים את תושבי רפיח למחנה אוהלים הומניטרי ונכנסים במלוא העוצמה לרפיח, לדיר אל-בלאח, למחנות המרכז וגם למקומות שהיינו בהם וחמאס חוזר ומשתלט עליהם?

במוצאי שמחת תורה 7 באוקטובר, יצא צה"ל למלחמה ברצועת עזה. אנסח זאת מדויק יותר – עם ישראל יצא למלחמה ברצועת עזה.
העם כולו תמך ללא סייג במלחמה שאין צודקת ממנה, להשמיד את האויב שעולל לנו את הטבח הנורא ביותר שחווה עמנו מאז השואה. לא הייתה כל מחלוקת על המטרה – מיטוט חמאס והחזרת החטופים.
בהחלטת הממשלה הראשונה על מטרות המלחמה לא הוזכרו החטופים. יש המציגים זאת כ"אקדח מעשן" המוכיח את עלילת הדם כאילו החטופים לא מעניינים את הממשלה. אני מפרש זאת בצורה הפוכה. שחרור החטופים לא הוזכר, כפי שלא הוזכרה המטרה של שחרור היישובים שעדין היו כבושים ולהשמיד את האויב שנמצא עדין בתוך שטח ישראל, כי זה מובן מאליו.
לאחר זמן החלה האחדות להיסדק, החל קמפיין כניעה והיו קריאות לוותר על המטרה של מיטוט חמאס למען המטרה של שחרור החטופים. היו שהציגו את שתי המטרות הללו כסותרות זו את זו. הטענה שמנגד הייתה שלא זו בלבד שאין סתירה בין המטרות, אלא שאם נוותר על מיטוט חמאס לא ישוחררו החטופים, ורק באמצעות לחץ צבאי מאסיבי הם ישוחררו. ואכן, כך היה בעסקת החטופים הראשונה. כאשר המו"מ על העסקה התנהל תחת לחץ צבאי מאסיבי ומצור חלקי, הייתה עסקה. וכאשר הושגה עסקה, הגם שמחירה היה כבד, היא נהנתה מתמיכה רחבה מאוד.
למה אין לחץ צבאי מאסיבי?
העמדה, שעל פיה רק לחץ צבאי מאסיבי יביא לשחרור החטופים, היא העמדה של הדרג המדיני והצבאי. כיוון שלמרבה הצער היו מי שהפכו את סוגיית החטופים לפוליטית והמחלוקת שורטטה על פי קווי המתאר של כן-ביבי / לא-ביבי, נתניהו הפך למייצג של העמדה הזאת.
ודווקא כיוון שהוא זה שחוזר על כך השכם והערב, והוא העומד בראש ומקבל ההחלטות הראשי במדינה – אליו יש להפנות אצבע מאשימה. אתה יודע שרק לחץ צבאי מאסיבי יביא לשחרור החטופים. הרי אתה חוזר על כך שוב ושוב. אז למה אין לחץ צבאי מאסיבי? למה מאז עסקת החטופים הראשונה, צה"ל הוריד הילוך במלחמה? למה הפסקת למעשה את התמרון והחלפת אותו בפשיטות ספורדיות? למה הוצאת את כוחות צה"ל מרצועת עזה, זולת חטיבה אחת? למה שחררת את המילואים טרם השלמת המשימה? למה אחרי חמישה חודשים שבהם הוכח שאתה צודק בעמדתך – ללא לחץ צבאי אין זכר לעסקה, למרות הוויתורים הישראלים המפליגים במו"מ, עדין לא חידשת את המלחמה? מי אחראי למחדל הזה? מי אם לא אתה? גם הפעם לא העירו אותך? גם לכך יש לך שעירים לעזאזל?
המדיניות הכושלת הזאת של דשדוש ברצועת עזה לצד מו"מ עקר וחסר תוחלת באין מנופי לחץ על חמאס, נמשכת כבר חמישה חודשים. חמישה חודשים יותר מדי. חמישה חודשים שבהם החטופים נמקים בכלא, עוברים עינויי תופת והתעללות מינית, חלקם נרצחים, חלקם נספים ברעב ובחוסר טיפול במחלות. זה מחדל נורא, שמתווסף למחדלים הנוראים ערב המלחמה. ואם כבר בזבזנו חמישה חודשים, למה לא מתקנים זאת עכשיו? למה לא מגייסים מחדש את המילואים, מפנים את תושבי רפיח למחנה אוהלים הומניטרי ונכנסים במלוא העוצמה לרפיח, לדיר אל-בלאח, למחנות המרכז וגם למקומות שהיינו בהם וחמאס חוזר ומשתלט עליהם? מלחמת בזק זו כבר לא תהיה, אבל גם לדשדוש, לגרירת הרגליים ולמריחת ה׳זמן צריך לשים גבול. ועוד לא הזכרתי את מחדל הצפון ואת מאה אלף הישראלים שהיו לפליטים במולדתם, והממשלה אינה מציגה שום אופק של ניצחון על חיזבאללה. מלחמת דשדוש שמנוהלת בידי ממשלת דשדוש, בוואקום מנהיגותי.
מאבק מזיק
התנועה הקיבוצית החליטה להיות חלק משמעותי במאבק למען החטופים. לאור ערכי הערבות ההדדית שבבסיס חיינו ולנוכח העובדה שרבים כל כך מן החטופים הם חברי קיבוצים, ומתוך הבנה ששחרורם הוא מרכיב יסודי בתקומת יישובינו, הרתמות התנועה למען החטופים מובנת מאליה.
השאלה היא מה התוכן של המאבק. אם זו שותפות במאבק המטיף לכניעה לחמאס ושמאשים את הממשלה בכך שאינה מוותרת מספיק, כביכול, במו"מ – זה מאבק מזיק, שמקשיח את עמדת חמאס ומאריך את השבי ואת הסבל הנורא. מאבק ציבורי למען חידוש המלחמה במלוא העוצמה, בלי דשדוש ובלי גמגום, עד מיטוט חמאס ושחרור החטופים, הוא המאבק הראוי למי שרוצה באמת להועיל לקידום המטרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ביום שני בשבוע הבא ה-9.9.2024 יתקיים הכנס השנתי של חברת "החקלאית". במעמד הכנס יהיה נוכח מר אורן לביא – מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון. אתם מוזמנים להגיע ולפגוש את הלקוחות, עובדי הענף, הרופאים המובילים
< 1 דק' קריאה
אתמול (יום ד') נערך כנס רפתנים של חברת "הרמן פרוג'קט" בקיבוץ סעד עם מעל ל-80 משתתפים. הקיבוץ אירח את הכנס, ולנו היה חשוב לערוך את האירוע, דווקא בעוטף, דווקא עכשיו. הכנס היה מוצלח מאוד
< 1 דק' קריאה
שלוש בוגרות בית הספר לעיצוב בחיפה הקדישו את פרויקט הגמר שלהן לקיבוץ. מיחסי אהבה שנאה לחינוך המשותף, דרך מבט מורכב של הטוב עם הרע ועד תכנון מחוץ לקופסא לקיבוצים שנפגעו בשבת השחורה  *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
הקו המפריד בין תהליכי העברה בין־דורית  האינטראקציה המיוחדת שאני מקיימת עם משפחות במושבים בענייני העברה בין־דורית, זיקקה אצלי כמה עקרונות שאני משוכנעת בכוח שלהם להשפיע על התהליכים המאתגרים. העקרונות האלה כל כך משמעותיים, שכשהם
4 דק' קריאה
דני גבאי, חבר מושב מרחביה, דור שלישי למייסדים, מספר על ההתיישבות בעמק יזרעאל, על תולדות המושב ועל משפחתו * הוא מציין בדבריו, שבמושב מרחביה היה רצף של התיישבות מאז 1911 ועד היום * רעייתו
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן