יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 06 13 153902

בני זוג ביקשו להשכיר את ביתם במושב לאחר שעברו להתגורר בחו"ל – ביהמ"ש דחה את תביעתם

3 דק' קריאה

שיתוף:

בפסק דין חדש, נקבע כי החלטת רמ"י לסרב לבקשת התובעים להשכיר את בית מגוריהם במושב, מאחר שעברו לגור בחו"ל בשנת 2000 ובנוסף גם אינם בעלי המשק, לא חורגת ממתחם הסבירות וביהמ"ש לא התערב בה 

התביעה עוסקת בנחלה חקלאית במושב כפר אז"ר (להלן: "הנחלה"). הנחלה הוחכרה בהסכם משנת 1935 על ידי קרן קיימת לישראל לסבו של התובע, למטרת עיבוד חקלאי. במהלך השנים הורחבה הבנייה בנחלה. בית המגורים הקיים, בו התגוררו בזמנו סבו וסבתו של התובע (להלן: "הבית"), שופץ והורחב על פי היתר. במקביל, נבנה בית נוסף בנחלה, על ידי אחיו של התובע (להלן: "האח").  

כיום, קיימים בנחלה שני בתים, אחד בו מתגורר האח, והשני, בו התגוררו עד לפני יותר משני עשורים התובע ורעייתו (להלן: "התובעים"). כעשור לאחר שיפוץ הבית, בשנת 2000, העתיקו התובעים את מרכז חייהם לארה"ב בעקבות הצעת עבודה, שם הם מתגוררים עד היום. בהמשך, האם העבירה את הזכויות בנחלה לאח ולאשתו וההעברה אושרה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).  

בשלב מסוים, הסתכסכו התובע ואחיו בעניין הנחלה והתובעים הגישו תביעה נגד האח והאם. לאחר הליך גישור, הגיעו הצדדים להסכם פשרה בו הוסכם כי לכשיתאפשר הדבר על פי דין, יפוצל המגרש עליו בנוי הבית מהנחלה והזכויות במגרש ובבית יועברו לתובעים. עוד הוסכם כי עד לאותו מועד, ינהגו הצדדים כאילו כבר בוצע הפיצול וכל אחד ינהג בחלקו כמנהג בעלים. התובע ואחיו לא הגיעו להסכמות בדבר ביצוע ההסכם וכתוצאה מכך, הגיש התובע שתי תביעות נוספות בסופן מונה כונס נכסים ניטרלי לשם ביצוע הפיצול. 

התובעים השכירו את הבית עד לשנת 2017 כאשר הסתבר להם על ידי פרקליטם כי הדבר אסור אלא אם תיתן רמ"י הסכמתה לכך, והם חדלו מעשות כן. על פי סעיף 8.3.20 לקודקס החלטות מועצת מקרקעי ישראל, השכרת בית הבנוי על נחלה חקלאית טעונה הסכמת רמ"י מראש ובכתב. לפיכך, פנה התובע לרמ"י לקבלת אישור השכרה ופיצול המגרש בשנת 2020 ונענה בשלילה, הן לעניין ההשכרה והן לעניין הפיצול. הסירוב להשכרה התבסס על כך שהזכויות בנחלה הינן של האח ולא של התובע. הסירוב לפיצול התבסס על מחלוקת של הנתבעת עם האגודה שנדונה בתביעה שהגישה האגודה כנגד רמ"י (להלן: "תביעת האגודה").  

בהמשך, הוגשה התביעה, במסגרתה עתרו התובעים להורות לרמ"י לאפשר את קיום הליך הפיצול ולאשר את השכרת הבית עד להשלמת הליך הפיצול. לאחר הגשת כתבי הטענות, נדחו טענות האגודה בתביעתה והתקבלה עמדת רמ"י ורמ"י הסירה את התנגדותה לדון בהליך הפיצול. 

דיון והכרעה 

זכויות בנחלה אינן מוענקות אלא לפי כללי רמ"י, באישורה ובאישור האגודה, ואלה חלות גם על זכויות המוענקות בתוך משפחת החוכרים בינם לבין עצמם: העברה של זכות החכירה לדור ההמשך טעונה אישור האגודה ורמ"י, בין בדרך של ירושה ובין בדרך של העברה בחיים. בעל הזכויות היחיד הרשום בנחלה הינו האח. כל הסכם פנים משפחתי, כגון ההסכם שאושר בפסק הדין, בין התובעים ובין התובע והאח, הינו הסכם פנים משפחתי. הסכם כזה כפוף להכרה ולאישור של רמ"י, המנהלת את מקרקעי הבעלים, קק"ל.  

נפסק כי ההגבלה על חלוקת הנחלה, כלומר פיצול, מופיעה בהסכם החכירה המקורי. לא ניתן לעקוף תניות חוזיות אלו באמצעות הסכם חד צדדי שרמ"י לא הייתה צד לו. לתובעים זכות ביחס לבית מול האח, מכח ההסכם. אולם, רמ"י לא הייתה צד להסכם או להליך המשפטי מול האח. על כן, ההסכם ופסק הדין אינם מחייבים אותה ואינם יכולים להקנות לתובעים זכויות בנחלה או בחלק ממנה, ללא אישור רמ"י.  

התובעים אינם החוכרים של הנחלה וגם אינם חוכרים של המגרש עליו בנוי הבית, לעת הזו. על כן, בית המשפט דחה את טענתם, כי היה על רמ"י להתיר להם להשכיר את הבית, שכן אין להם כל מעמד לבקש מרמ"י היתר להשכרה זו.  

אל מול צרכיהם האישיים של התובעים עומד משטר הנחלות המעוגן הן בהחלטות המועצה והן בחוזי החכירה לרבות בהסכם החכירה המקורי, המורה כי חוכר קרקע חקלאית חייב להתגורר בנחלה ולעבדה לצורך חקלאי. בית המשפט סבר כי רמ"י נתנה דעתה לנסיבות האישיות של התובעים וציינה כי אינה סבורה שהתובעים הצביעו על "טעם ייחודי" המצדיק את קבלת בקשתם. טענת התובעים כי הם מתגוררים בארה"ב מזה שנים, ואינם יכולים להתגורר בבית, אינה מהווה לדעת רמ"י טעם ייחודי המצדיק העתרות לבקשה.  

בית המשפט הוסיף כי התובעים לא הצביעו על מצוקה חריגה, כספית, אישית או אחרת, שתיגרם להם, אם לא יושכר הבית בשנים הקרובות. יתרה מזאת, אין כל ודאות כי הליך פיצול המגרש מהנחלה יסתיים בהצלחה והפיצול יושלם, לצורך מתן היתר להשכרת הבית כבר במועד זה.  

ההלכה הרווחת היא כי בית המשפט לא יתערב בסוגיות בעלות גוון מקצועי מובהק, אלא אם נתגלתה בהחלטת הגורמים המוסמכים חריגה ברורה וקיצונית ממתחם הסבירות. בנסיבות ההליך, בית המשפט לא שוכנע כי החלטת רמ"י לסרב לבקשת התובעים חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות עד כי ראוי להתערב בשיקול העת של רמ"י. 

לאור המתואר, בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי נוכח הנסיבות והיקפו של ההליך, התובעים ישלמו לרמ"י את הוצאות ההליך בסך 80,000 ש"ח.  

ת"א 58950-08-22 טנא ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז ואח' (26.5.2024) 

* הכותבת הינה מנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ובעיקר פשוט לא מתאים… השר ברקת הציג את הרפורמה של "מה שטוב לאירופה" ביוני 2023. שוב חזר על הבטחות דומות ל"הכנסת תחרות אמיתית", ל"הפחתת יוקר המחיה" ול"הורדות מחירים". הבטחות סרק המוכרות מ"רפורמות" קודמות. הרפורמה
2 דק' קריאה
״פורום מרכזי המשקים בגולן״ המתכנס באופן קבוע אחת לחודשיים ומהווה את הבסיס המרכזי בהנהגה החקלאית בגולן, התכנס לאחרונה בהרכב מרשים של כ-20 משתתפים, בחוות היישום וההכשרה שבאבני איתן, המנוהלת תחת היחידה לחקלאות וחדשנות שבמכון
< 1 דק' קריאה
‏משרד החקלאות וביטחון המזון והמשרד להגנת הסביבה, מפרסמים נוהל תמיכה בהשקעות בתשתיות לטיפול בפסולת חקלאית בהיקף תמיכה של 42.5 מיליון שקל השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "התמיכה של המשרד להגנת הסביבה היא חלק ממהלך
2 דק' קריאה
לראשונה לשנת 2024, נפתחת האפשרות לחקלאים שטרם מחזיקים היתר להעסקת עובד זר בחקלאות, להגיש בקשה מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", חקלאות ישראל נכנסה למשבר כוח האדם הגדול ביותר מאז קום המדינה, זאת בשל עובדים שגויסו
< 1 דק' קריאה
רויטל לביא, מנהלת הספרייה האזורית של חוף אשקלון, יצאה לגמלאות לאחר 35 שנים * רויטל, בת מושב הודיה, סיפרה לעדינה בר-אל על עבודתה בספרייה, על השינויים שחלו בה, על מרכז ההנצחה לחללי היישובים שהקימה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן