יותר מ-1.25 מיליון ישראלים מטפלים בבן משפחה סיעודי, 58% מתוכם בקרוב משפחה מבוגר * הביטוח הלאומי: 95 אלף בני משפחה נחשבים עובדים ומקבלים גמלת סיעוד במקום המטפל הסיעודי; 40% מהמטפלים הסיעודיים ברמה 6 הם בני משפחה
יותר מ-1.25 מיליון ישראלים מטפלים בבן משפחה סיעודי, 58% מתוכם מטפלים בקרוב משפחה מבוגר. נושא בן משפחה מטפל הוא ככל הנראה נושא שכמעט כל אחד מאתנו יידרש לו בשלב מסוים בחיים. מדובר בנושא חשוב עד מאוד מכיוון שרבים מבני המשפחה המטפלים אינם מודעים למלוא הזכויות המגיעות להם בחוק.
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה במשכן הכנסת, קיימה בסוף 2024 דיון מיוחד בנושא מצוקת בני המשפחה המטפלים בשורדי שואה ובזקנים סיעודיים. יו"ר הוועדה, ח"כ מירב כהן אמרה בפתח הדיון: "ישנם 350 אלף זכאי קצבת סיעוד. אנחנו בד"כ נוטים לחשוב על המטפל והמטופל, ולעיתים שוכחים את הצלע השלישית שהיא בני המשפחה המטפלים. הצלע הזו היא קריטית לבריאות של המטופלים, אך היא עצמה לא זוכה לטיפול וליחס המגיעים לה, לא מהמדינה, וגם לא בכל מה שנוגע לחקיקה".
עוד הוסיפה ח"כ כהן: "להיות בן משפחה מטפל אומר לסחוב עול כבד של רגשות אשם ומשקעים נפשיים. להיות בן משפחה מטפל אומר גם להתמודד פעמים רבות עם נטל כלכלי, וצורך להיעדר מהעבודה באופן שגם יכול לפגוע בפרנסה. לכן, המענה לנושא הזה צריך להיות הוליסטי ולכלול את ההיבטים הנפשיים, הלוגיסטיים והכלכליים".
ממצגת שהוצגה לחברי הוועדה ע"י רחל לדאני, מנכ"לית Caregivers Israel – הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים, עולה כי ע"פ סקר שערך הלמ"ס בשנת 2019, 1.25 מיליון ישראלים בני למעלה מעשרים מטפלים בקרוב משפחתם. 708,149 מתוכם, המהווים למעלה מ-58%, מטפלים בקרוב מבוגר: הורה, בן או בת זוג. נתון מרכזי נוסף הוא שכרבע מהם מטפלים במקביל לעבודתם.
"תחזיות על מגמות הזדקנות האוכלוסייה צופות גידול במספר זה, והנטל צפוי להיות כבד יותר בהקשר לתפקודם כמטפלים והן בהקשר לשמירת הרצף התעסוקתי שלהם. במדינות רבות בעולם יש הכרה במעמד בני המשפחה המטפלים ומדיניות סיוע סדורה, בישראל, היא עדיין לא ממוסדת. הכרה של המדינה בבן משפחה ע"י תיעוד ברשומות רלוונטיות, דאגה לזכויותיו, מתן ידע וכלים יתרמו באופן מיטבי לבריאותו ואיכות חייו של המטופל, ותמנע בנוסף שחיקה של המטפל עצמו".
נטלי לוי גבאי מנהל אגף הסיעוד במוסד לביטוח לאומי: 40% מהמטפלים הסיעודיים ברמה 6 הם בני משפחה. בן משפחה זכאי למשכורות בכל דרגות הסיעוד. חברות הסיעוד מעסיקה אותם ואנחנו משלמים להם.
עו"ד ליעד סטרולוב, מהקליניקה לזכויות ניצולי שואה, אמרה כי: "יש צורך בליווי משפטי למשפחות בעולם העסקת עובדים סיעודיים. יש תת הסדרה מבחינת חקיקה בהיבט של שעות מנוחה ושעות נוספות. בני המשפחה הופכים למעסיקים בצורה שאין לה אח ורע במדינה, וצריכים להבין לבד איך להעסיק, כדי להימנע מתביעות ועזיבה של העובדים".
יאירה מרדכי מרשות האוכלוסין וההגירה השיבה כי בעניין הליווי המשפטי למשפחות, הרשות מציעה קורס דיגיטלי שמרכז את כל התהליך של העסקת עובדים זרים. כמו כן, מרדכי עדכנה כי מאז תחילת המלחמה ועד ליום זה נכנסו 24,700 עובדים זרים בענף הסיעוד לישראל. מתוכם 5,400 עובדים חדשים. עוד הוסיפה מרדכי כי ישנה עליה משמעותית במספר הבקשות המוגשות לוועדה ההומניטארית. "מדיניות אי אכיפה שהוארכה עד ל-31.10 מאפשרת למטופלים רבים להעסיק עובדים זרים אף שאינם עומדים בתנאי הסף שנקבעו בחוק".
עו"ד רונית רוזין מהרשות לניצולי שואה, אמרה: "עיקר הקשיים של בני המשפחה המטפלים בהכרת זכויותיהם מול הביטוח הלאומי והמוסדות הסיעודיים, גיוס עובדים זרים, ובעלויות הגבוהות של האשפוז הסיעודי. משכך, הורחבו המענים לאוכלוסייה זאת על ידי הרשות בשיתוף עם ועידת התביעות, והוקצו לכל הקבוצה תוספת של 9 שעות סיעוד. המסייעת באופן ישיר לבן המשפחה המטפל, ומורידה ממנו נטל לשעות נוספות מעבר לאלו הניתנות לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים הסיעודיים על ידי המוסד לביטוח לאומי."
ורד ספיר זונשיין, סמנכ"ל עמותת "למענם", רופאים למען שורדי השואה: "בשנה האחרונה נרשמה עליה משמעותית בכמות השיחות שהתקבלו ע"י בני המשפחה – שגם הם כבר לעיתים חצו את גיל 70, ולעיתים אף אינם יודעים עברית. הילדים לא תמיד קרובים פיזית ע"מ לסייע וכך מתחילה הזנחה רפואית שעלולה להגיע גם לאובדן חיים."
יו"ר הוועדה, סיכמה: "אני פונה למשרד הרווחה לקחת על עצמו את כל נושא ההגדרה החוקית של בני משפחה מטפלים, מיפוי צרכים מסודר וכימות של העלויות התקציביות הנדרשות. זוהי התחלה של תכנית עבודה רב שלבית. כדי שלפחות יהיה לנו חזון לאן אנחנו רוצים להגיע."
עוד הציעה יו"ר הוועדה למשרד הרווחה להגיע לבתי החולים, לאתר את בני המשפחות המטפלים ולהכיר להם את הזכויות שלהם. מרשות האוכלוסין ביקשה ח"כ כהן לשבת עם ארגוני חברה אזרחית ולחשוב ביחד איך לשפר את כל נושא הליווי המשפטי של משפחות המעסיקות עובדים סיעודיים.
כמו כן, דרשה יו"ר הוועדה מהרשות לתת התראות ארוכות יותר של אי אכיפה, כדי שאנשים לא יחיו באי ודאות, וכן עדכון על סטטוס מאגר העובדים הזרים המחליפים.
מיהו מטפל עיקרי – שאלות ותשובות
מיהו מטפל עיקרי (caregiver)?
מטפל עיקרי (בן משפחה מטפל) הוא בן משפחה (בן זוג, ילד) שלוקח על עצמו לאורך זמן את האחריות העיקרית לטיפול בבן משפחה אחר, שזקוק לסיוע ברוב הפעילויות היום-יומיות שלו בשל פגיעה בתפקודו העצמאי על רקע גיל או מחלה.
באיזה פעולות מסייע המטפל העיקרי למטופל?
המטפל העיקרי מעניק למטופל סיוע במכלול הפעולות הקשורות לחיי היום-יום שלו (טיפולים רפואיים, סיוע בניהול הבית, תמיכה רגשית, התנהלות מול הרשויות).
האם מותר להעסיק בן משפחה כמטפל סיעודי לזקן במסגרת גמלת חוק סיעוד?
זכאים לגמלת סיעוד יכולים להעסיק בני משפחה (כולל מדרגה ראשונה) כמטפלים במסגרת גמלת הסיעוד. העסקת בן משפחה תתאפשר דרך חברות כוח אדם שעובדות עם המוסד לביטוח לאומי ובתנאי שהמטפל מדווח על שעות עבודתו במערכת רישום נוכחות מרחוק.
האם מטפל עיקרי שעובד זכאי לנצל ימי מחלה שצבר עבור טיפול בקרוב משפחתו?
על פי חוק, עובדים זכאים לנצל חלק מימי המחלה שעומדים לרשותם לטובת טיפול בקרוב חולה.
- היעדרות לצורך טיפול בבן זוג: עובדים רשאים להיעדר מעבודתם עד ששה ימים בשנה בעקבות מחלה של בן זוגם. כאשר מדובר במחלה ממארת של בן הזוג זכאים עובדים להיעדר מעבודתם 60 ימים בשנה לצורך טיפול בבן הזוג. כאשר בן הזוג תורם איברים להשתלה יכול בן הזוג להיעדר מעבודתו לצורך טיפול בבן הזוג התורם עד שבעה ימים בשנה. בכל אחד מהמקרים ינוכו ימי היעדרות מימי המחלה שנצברו לזכות העובד.
- היעדרות בשל מחלת הורה: עובד רשאי להיעדר מעבודתו בשל מחלת הורה או הורה של בן זוגו (שגילו מעל 65) ששה ימים בשנה על חשבון ימי המחלה שצבורים לזכותו. במקרה של הורה שתרם איברים להשתלה יכול העובד להיעדר שבעה ימים בשנה, על חשבון ימי המחלה שצבורים לזכותו.
חשוב!
עובד לא יקבל ימי מחלת הורה במקרים הבאים:
- במידה ובן הזוג נעדר אף הוא באותו זמן מהעבודה לשם טיפול בהורה וקיבל הכרה בימים אלה כימי מחלה על רקע מחלת הורה.
- אם אחד מאחיו נעדר מעבודתו באותו זמן לצורך הטיפול בהורה וקיבל הכרה על ההיעדרות בימים אלה כימי מחלת הורה.
- אם ההורה מאושפז במוסד סיעודי.
* היעדרות בשל מחלת ילד: עובד רשאי להיעדר מעבודה עד שמונה ימים בשנה לצורך טיפול בילד עד גיל 16 (הורה יחיד זכאי לעד 16 ימים היעדרות בשנה). כאשר מדובר בילד עם צרכים מיוחדים זכאי ההורה ל-18 ימי היעדרות בשנה, ללא תלות בגיל (הורה יחיד זכאי ל-36 ימי היעדרות בשנה). במקרה של ילד, עד גיל 18, שחולה במחלה ממארת, זכאי ההורה להיעדר מעבודתו 90 ימים בשנה לצורך טיפול (הורה יחיד ל-110 ימים בשנה).
אם ההורה ניצל את מלוא ימי המחלה שעמדו לרשותו אך זקוק לימי היעדרות נוספים הוא יוכל לנצל את ימי החופשה שצבר ולא ניצל (המעסיק אינו רשאי לסרב לבקשת עובד לצאת לחופשה במועד שיבקש) או להגיע עם המעסיק להסכם על היעדרות ארוכה יותר על חשבון ימי מחלה או חופשה עתידיים. כמו כן יכולים הצדדים להסכים על יציאה לחופשה ללא תשלום.
מה קורה כשעובד מתפטר לצורך טיפול בבן משפחה?
במקרה בו עובד מתפטר מעבודתו מתוך רצון לטפל בבן משפחה שמתמודד עם בעיה רפואית תיחשב ההתפטרות כפיטורין בכל הנוגע לזכויות ולפיצוים. המצב נכון גם ביחס לעובד שבשל מחלת בת זוגו מתפטר מעבודתו לצורך טיפול בתינוק לאחר לידה, אימוץ, פונדקאות.
חשוב: עובד שהתפטר בנסיבות אלו יכול לפנות בתביעה לקבלת דמי אבטלה ולקבלם ללא עיכוב או הפחתת ימים.
איזה זכויות יש לבני משפחה שמטפלים בקרוב משפחתם?
* קבלת הבטחת הכנסה ללא התייצבות בלשכת התעסוקה: המוסד לביטוח לאומי מעניק קצבת הבטחת הכנסה למי שאין לו הכנסה או שהכנסתו נמוכה. קבלת הקצבה מותנית בהתייצבות בשירות התעסוקה. מטפל עיקרי בהורה חולה שזקוק להשגחה מתמדת, שמתגורר עם ההורה החולה באותה דירה ומטפל בו רוב שעות היום לתקופה של 45 ימים לפחות לפני הגשת התביעה, עשוי להיות פטור מהתייצבות בלשכת התעסוקה. הזכאות היא לתקופה של עד חצי שנה ועשויה להיות מוארכת במידה ומדובר בטיפול באם חולה מגיל 60 ומעלה או אב חולה מגיל 65 ומעלה.
נקודות זיכוי ממס:
1. הורה לילד או בוגר שעונה על ההגדרה "נטול יכולת" זכאי ל-2 נקודות מס. הזיכוי* הוא עבור משכורת אחת של ההורים, אך במקרים בהם ההורים פרודים ואינם מנהלים משק בית משותף, כל אחד מהם יקבל את נקודות הזיכוי. במקרים בהם ההורים אינם מתפקדים מפאת מצבם הרפואי או גילם, או כאשר ההורים אינם בחיים, זכאי לקבל את נקודות הזיכוי הללו אח שמונה לאפוטרופוס "גוף ורכוש".
2. בני זוג ללא הכנסה: עובד שלבן זוגו אין הכנסה זכאי לנקודת זיכוי אחת, בתנאי שבן זוגו עיוור, הגיע לגיל הפרישה או שנקבעה לו נכות מעל 90%, ובתנאי שהם נשואים (ההטבה אינה ניתנת לידועים בציבור).
* פטור מתשלום למלווה של אדם עם מוגבלות: במקומות ציבוריים בהם ניתן שירות ציבורי, המלווה של בעל המוגבלות רשאי לקבל גם הוא פטור מתשלום, במידה והוא מלווה ילד או בוגר עם מוגבלות שכלית או על הספקטרום האוטיסטי, בוגר עם לקות נפשית או שמקבל קצבת שירותים מיוחדים או גמלת סיעוד. במקום ציבורי, שבו נדרשת הקצאה של מקום נוסף עבור המלווה, הוא יידרש לתשלום. למימוש הזכאות יש לדרוש לציין בתעודת הנכה "פטור מהמתנה בתור ופטור מתשלום עבור מלווה".
המידע במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ משפטי.
מי מטפל במטפל?
הסתיימו עשרה מפגשי תמיכה לבנות משפחה מטפלות בבני משפחה מבוגרים
בימים אלה הסתיימו עשרה מפגשים של קבוצת התמיכה (מי מטפל במטפל), לבנות משפחה מטפלות בבני משפחה מבוגרים במועצה אזורית יואב. במפגשים השתתפו בנות זוג ובנות של אזרחים ותיקים מרחבי המועצה.
את המפגשים הנחו עו"ס הדס בר-אל פרמדר, מומחית בזיקנה ודמנציה, ועו"ס אסנת גורדון בר – רכזת תחום זיקנה במועצה.
במפגשים השבועיים ערכו המשתתפות היכרות הדדית, למדו על מצבם של היקירים והיקירות שלהן ובעיקר על מה עובר עליהן כבנות משפחה מטפלות. בין היתר למדו המשתתפות על ירידה קוגניטיבית, על התקשורת בין בני המשפחה, ועל החשיבות בדאגה וטיפול בעצמך ולא רק במי למבוגר בו אתה מטפל. המשתתפות למדו בעיקר כי הן לא לבד וכי יש מי שחוות את אותן תחושות, אתגרים וחוזקות משותפות.
המשתתפות בסדנה ציינו בין השאר, כי המפגשים הם הדבר הכי טוב שהן עשו לאחרונה, כמה המפגשים הקלו עליהן וכי הן ממש שמחות שגם עליהן לא ויתרו וחשבו עליהן במועצה.
המפגשים ימשיכו כ"קבוצת רכבת" שתיפגש אחת לחודש, ובה ימשיכו המשתתפים לתמוך זה בזו, לשתף ולהיתרם מהידע של החברים בקבוצה ומהידע המקצועי של המנחות.
חברות וחברים חדשים מוזמנים להצטרף לקבוצה שתחזור לפעול ב-23.3.25 בבית גילאור במועצה.
