יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 05 22 104242

ברדקיסט ברפת 

3 דק' קריאה

שיתוף:

אם תגלגלו על הלשון מילים כמו סרטאצ'טלה וסקמורצה תוכלו לדמיין שאתם בכפר איטלקי, יישובים ליד שולחן ועליו מפה משובצת, שותים כוס יין ומנשנשים גבינות בטעמים מיוחדים בעלי שמות שהם חלק מההיסטוריה איטלקית. אז איך כל זה מתחבר לרפת בגבעת חיים איחוד? 

תמיר פרץ ודנה טל, בתחילת שנות ה-30 לחייהם, הם זוג יזמים צעירים שהקימו בוטיק גבינות במתחם הרפת של גבעת חיים איחוד, המשתמשים בעודפי החלב של הרפת שהיא בת גילו של הקיבוץ, 71. 

כשאומרים יזמים צעירים חושבים אולי על שני הייטקיסטים לבושים בקפידה, אבל תמיר ודנה ממש לא מתאימים לדימוי הזה. תמיר הוא בן הקיבוץ מקבוצת צבר. אם תשאלו את אחד הוותיקים איך הוא היה בצעירותו, יגיד לכם הוותיק שתמיר היה ברדקיסט לא קטן אבל כזה שיודע לעמוד על שלו. דנה נולדה בטבריה וגדלה בגבעת אבני. 

ב-2010 הכירו השניים במלבורן אוסטרליה. תמיר גר באוסטרליה כשנתיים ודנה פגשה אותו שם בטיול אחרי הצבא. האוכל חיבר בין השניים ומשם התגלגלה האהבה. אחרי הטיול למד תמיר ביוכימיה וטכנולוגיית מזון בפקולטה לחקלאות ברחובות ועבד במחלבת משק יעקבס הידועה בכפר הרא"ה ודנה עבדה במגזין "על השולחן". 

בקיץ 2017 נסעו השניים לעיירה קטנה בחבל פיאמונטה בצפון מערב איטליה, וכל מה שעולה בדמיונכם נכון – הרים, יערות, שדות, כרמים, אגמים… ואוכל משובח. 

בפיאמונטה עבד תמיר כשנה במחלבה המייצרת גבינות ייחודיות לאזור ודנה למדה במקביל לתואר שני באוניברסיטה לגסטרונומיה. שניהם התמחו בחוות קטנות מחוץ לפיאמונטה (מחוזות ונטו, לומברדיה ועמק אאוסטה) המייצרות גבינות ארטיזינליות מסורתיות (לא באמצעות מכונה). בסוף השהות באיטליה ניהל תמיר מחלבה אלפינית בדולומיטים. 

השניים ידעו שאחרי ההרפתקה הזו הם יחזרו לקיבוץ. תמיר אומר שלא הייתה לו ברירה, הוא פשוט "מכור" לקיבוץ שלו, גם דנה התחברה מאוד לקיבוץ וכשהגבנית המיתולוגית של הרפת יצאה לפנסיה, הם הרגישו שהכול מתחבר ויצרו בוטיק גבינות במתחם. הם הביאו איתם ידע מקצועי, תשוקה למקצוע, ורצון ליצר גבינות ייחודיות מהחלב המקומי המשובח.  

תמונה 2 273042871 116444440941024 7051376929312667221 n
דנה טל ותמיר פרץ בין גבינות באיטליה. האוכל חיבר בין השניים ומשם התגלגלה האהבה. צילום: דנה טל 

מוצרלה נחשים מסורתית 

להיות יזמים צעירים זה לא פשוט, בוודאי לא בארץ ובטח לא בקיבוץ. לשמחתם, יש פרגון מלא של החברים. היום, כשמבינים את החשיבות של ייצור איכותי מקומי "מהשדה לצלחת" הגבינות שלהם, המיוצרות באופן מסורתי, מקבלות תהודה רבה אצל שפים ומסעדות ברחבי הארץ וגם אצל לקוחות פרטיים. 

מה שמייחד את הגבינות שלהם זה שילוב בין החלב המקומי, הפלורה מסביב (גן ירק קהילתי משגע בסמוך) והעבודה הקפדנית. 

החלק המסורתי בעשיית הגבינות הוא לא קל ולראות את תמיר מושך גבינת מוצרלה נחשים זו בהחלט אומנות לשמה (מכונה עושה בשעה כ-200 קילו מוצרלה. תמיר עושה כ-13). השניים מעידים על עבודה קשה משעות הבוקר המוקדמות, ולפעמים עד מאוחר בלילה. ולא מדובר רק ביצור עצמו של הגבינות, אלא גם בפרסום, במשלוחים ובמכירה. 

כשואלים אותם אם לא עדיף היה להישאר באיטליה, כי מי צריך את הבלגן הזה כאן? שניהם עונים חד משמעית שהם אוהבים את הקיבוץ – את השבילים הפורחים מתחת לעצים נותני הצל המאפשרים שיחות חולין במדרכות, לקחת את מיקה הבת שלהם מהגן כל יום, לעבור אצל סבתא או בגן השעשועים. כל זה הכי בעולם, אומרת דנה וגם חברים מהמחזור של תמיר גרים בקיבוץ, והגבינות? הן קרויות על שם ילדי החברים כמו נעמי (גבינה כחולה), גפן וגלי. 

תמונה 3 322191152 553721659760266 8253312947788108638 n
הרפת של גבעת חיים איחוד. בת גילו של הקיבוץ, 71 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בית המשפט קבע: "הכתמת שמו של תאגיד יכולה לפגוע במוניטין ובהערכה החברתית שהציבור רוחש לו גם כאשר אינה מסבה לתאגיד נזק כלכלי-מסחרי בטווח הקרוב ובכלל"  בית המשפט העליון, שדן בבקשת רשות ערעור של הזוג יוסף ואיירין גרנות ממושב רמת
2 דק' קריאה
לאחר תהליך בחירה מעמיק וארוך, 14 הישובים ואלפי החניכים בלב השרון חוזרים לפעול בחטיבת בני המושבים כבר בתקופה הקרובה  *תמונה ראשית: חניכי תנועת בני המושבים בטיולי חנוכה האחרונים  אחרי שנים של התחדשות, פיתוח וצמיחה מחדש לאחר
2 דק' קריאה
ענבל אבנעים עמר ממושב תלמי יחיאל אוהבת את חיי המושב ואוהבת לשמח אנשים באמצעות שירה ונגינה. לאחר השבעה באוקטובר, לאחר התלבטויות והיסוס, היא לא ויתרה על מופעים, כי חשה בצורך של האנשים להתאוורר בעת הקשה הזו 
4 דק' קריאה
הקהילה כנבחרת מנצחת מורשת של אלופים ה DNA של נבחרת עין הבשור * ניהול המושב כקבוצת כדורסל מנצחת  *תמונה ראשית: מזכירות מושב עין הבשור  נבחרת עין הבשור נולדה מתוך רוח החלוציות והנחישות של מייסדי המושב, שעלו למגרש החדש בשנת
3 דק' קריאה
הפרויקט מהווה מודל חדשני לדו-שימוש בקרקע: ייצור מזון והפקת אנרגיה מתחדשת במקביל על אותה המשבצת החקלאית  *תמונה ראשית: מתקן המחקר האגרו-וולטאי שהושק בערבה הדרומית. צילום: קק"ל  ביום שלישי שעבר התקיים אירוע השקה חגיגי למתקן מחקר אגרו-וולטאי רחב היקף
< 1 דק' קריאה
"זהו טרור סביבתי לא נאפשר לתושבים ולתושבות להיחנק"  *תמונה ראשית: חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת וראשי רשויות בצפון  ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח״כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), קיימה ביום ראשון סיור ברחבי עמק יזרעאל והגליל התחתון, על רקע החרפת תופעת שריפות הפסולת הפיראטיות המאיימות על בריאות הציבור. ח״כ קרויזר, שעם כניסתו לתפקיד הציב את המאבק במפגעים סביבתיים בראש סדר העדיפויות של הוועדה, הוביל את הסיור יחד עם ח״כ יעל רון בן משה (כחול-לבן) וראשי המועצות האזוריות.  מטרת הסיור הייתה לבחון מקרוב את הפערים הקיימים בין היקף עבריינות הסביבה המאורגנת לבין יכולות האכיפה והטיפול של הרשויות המקומיות והמדינה. בסיור השתתפו ראשת מוא"ז עמק יזרעאל, שלומית שיחור רייכמן; ראש מוא"ז גליל תחתון, ניצן פלג וראש מוא"ז משגב, דני עברי. אליהם הצטרפו נציגים בכירים ממשרדי הפנים, הגנת הסביבה, האוצר והבריאות, לצד גורמי אכיפה מהמשטרה הירוקה, כבאות והצלה ומשטרת ישראל.  המשתתפים סיירו בנקודות שריפה פעילות ובאתרי הטמנה בלתי חוקיים בנצרת, שמשית, גבעת אלה ומחצבת טורעאן, שם הוצגו נתונים מדאיגים על היקפי הזיהום והקושי של הרשויות המקומיות להתמודד לבדן עם התופעה. זאת, בין היתר, בשל היעדר גיבוי תקציבי וחקיקתי הולם, ולנוכח חוסר שיתוף פעולה מתמשך מצד הרשויות הערביות, שמהן מקור רוב המפגעים דבר המקשה משמעותית על אכיפה אפקטיבית ועל מיגור התופעה.  בסיכום הסיור אמר יו״ר הוועדה, ח״כ יצחק קרויזר כי "מדובר בטרור סביבתי לכל דבר, לא ייתכן שתושבי הצפון ימשיכו לשלם בבריאותם בשל אוזלת יד והיעדר אכיפה. לדבריו, הוועדה תפעל בנחישות לקידום חוק ההסדרה של משק הפסולת ולחיזוק כלי האכיפה והסנקציות עד להשגת תוצאות ממשיות בשטח."  ח"כ יעל רון בן משה: ״לאורך הסיור קיבלנו טענות חוזרות על היעדר מתקני קצה זמינים ויעילים ומיעוט אכיפה. אלו הם חלק מהגורמים המרכזיים להשלכת פסולת ושריפת פסולת באתרים פיראטיים ובשטחים הפתוחים. מטרת החוקים שאנחנו מובילים, הם לייצר ולהקים מסגרות חוקיות חדשות לאסדרת משק הפסולת כולו."  ראשת המועצה עמק יזרעאל, שלומית שיחור רייכמן, הדגישה את חומרת המצב וציינה כי שריפות הפסולת הפכו למפגע בריאותי חמור הפוגע יום יום באיכות החיים בעמק. לדבריה, מדובר בתופעה רחבת היקף שלא ניתן להתמודד עמה ללא מעורבות ממשלתית נחושה ומתואמת. "רק שילוב של אכיפה אפקטיבית, חקיקה מתאימה, הקמת משטרה מועצתית והקצאת משאבים ייעודיים יוכל להבטיח את בריאות הציבור וביטחון הדורות הבאים," אמרה.  ראש המועצה גליל תחתון, ניצן פלג, הודה לחברי הוועדה על הסיור: "כבר בשטח ניתן לראות נכונות ומאמץ אמיתי מצד מועצת טורעאן לפעול בנושא, אך בסופו של דבר מדובר בטרור סביבתי שממנו סובלים כלל תושבי הגליל. הגיע הזמן שהמדינה תראה את הגליל ותפעל בהתאם."  קצין אח״מ מרחב עמקים, חגי מימוני, ציין: "בשבוע שעבר עצרנו מתחם משמעותי להשלכת פסולת בנצרת, שפעל בשיתוף משפחות פשע, יחד עם המשטרה הירוקה. משטרת ישראל מתעדפת את הטיפול בהצתות פסולת ותמשיך להגביר את האכיפה בשיתוף ראשי המועצות והקב״טים היישוביים."  
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!