יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1955272909

בשורה דרמטית לקיבוצים: תוספת יחידות דיור לקליטת משפחות 

3 דק' קריאה

שיתוף:

המועצה הארצית לתכנון ובנייה המליצה על קידום תיקון המאפשר פריצת מגבלות הבנייה במרחב הכפרי  

ביום שלישי שעבר (2.7.24) המליצה המועצה הארצית על קידום שינוי 5 לתמ"א 35 (פריצת מגבלות הבנייה במרחב הכפרי) שמשמעותו תוספת יחידות דיור (יח"ד) ללא הרחבת שטח היישוב תוך העלאת צפיפות המגורים.  

פריצת לוח 2 

אם התיקון יאושר תהיה זו בשורה של ממש ושינוי משמעותי עבור המרחב הכפרי שעד כה הוגבל ב"לוח 2" להיקף קטן עם מגבלות חמורות על אפשרויות הגדילה של הישובים. עו"ד חגי שבתאי ועו"ד יהונתן פרג'ון (ממשרד עורכי הדין חגי שבתאי, שפירא) מבארים כי "במסגרת השינוי יבוטל לוח 2, ויקבעו עקרונות חדשים לפיתוח והרחבת הישובים".  

"בנוסף להגדרות הקיימות בתמ"א 35 ליישובים הכפריים, שהן 'יישוב כפרי', 'יישוב קיים' ו'יישובי עוטף עזה', נקבעו הגדרות חדשות בשינוי המתוכנן כגון 'יישוב סמוך גבול' ו'יישוב סמוך עיר' כך שיישובים הנמצאים בקטגוריות השונות, ייהנו מאפשרויות לא אחידות של גידול במספר יחידות הדיור. כמו כן, יש בשינוי זה חלוקה ליישובים לפי אזורים. אזור א' הכולל את מחוזות מרכז, ירושלים ותל אביב, אזור ב' הכולל את מחוז חיפה ונפת אשקלון למעט יישובי עוטף עזה, ואזור ג' הכולל את נפת באר שבע, יישובי העוטף ומחוז צפון. באזורים השונים תידרש צפיפות מגורים מינימלית שונה, כשהצפיפות הגבוהה ביותר של יח"ד לדונם היא באזור א'". 

"השינוי מגדיר גם 'דגם יישוב' שנקבע לפי היקף האוכלוסייה בפועל על פי נתוני הלמ"ס: דגם 6, שאוכלוסייתו עד 4,999 נפשות; דגם 7, שמונה עד 3,000 נפש; ודגם 8 שאוכלוסייתו מונה עד 2,100 נפשות. ככל שאוכלוסיית היישוב גדולה יותר, הוא יוכל להוסיף מספר רב יותר של יחידות דיור, אך בצפיפות לדונם גבוהה יותר. יישוב מדגם 6, יוכל גדול עד 1,400 יחידות דיור, יישוב מדגם 7, יגיע למספר מירבי של 1,000 יחידות ויישוב מדגם 8, עד 700 יחידות דיור. ביישובים מדגם 8 במחוז המרכז מדובר בהכפלה פי שניים ואף יותר ממספר היחידות שמותר כיום על פי לוח 2". 

בנייה רוויה לגובה 

לצד פריצת לוח 2 ואפשרות הגדילה ליישוב "השינוי קובע גם הגדלה משמעותית של צפיפות המינימום עד טווח של בין שמונה לעשר יחידות לדונם ביישובים הגדולים באזור א', בין שש לשמונה ביישוב גדול באזור ב' ובין חמש לשמונה יחידות לדונם ביישובים גדולים באזור ג'. כיום, הצפיפות המרבית ביישוב הכפרי, היא בדרך כלל עד ארבע יחידות לדונם". 

כלומר, כמות יחידות הדיור והצפיפות המחייבת ביישוב יקבעו על פי דגם היישוב בהתאם לגודלו וטווח הצפיפות יושפע ממיקומו (פריפריה מול אזורי ביקוש). יישוב כפרי קטן במרכז הארץ יוכל לגדול ל-700 יחידות דיור, לעומת 350- 400 כיום, ויישוב כפרי בפריפריה (בנגב או בגליל) יוכל לגדול לעד 1,400 יחידות דיור לעומת 500 כיום.   

עו"ד שבתאי ועו"ד פרג'ון מבארים כי התוצאה בשטח, באותם מקרים בהם מוצה ביישוב השטח המיועד למגורים, תהיה תכנון של בנייה רוויה לגובה. כלומר, מבנים בני שתי קומות ויותר. 

"גורל משותף לקיבוצים ולערי המחוז" 

התיקון המבוקש לתמ"א נעשה לאחר יותר מ-15 שנה. ב-2005 אושרה תוכנית המתאר הארצית שקבעה תיעדוף לריכוז הפיתוח והמגורים ביישובים עירוניים, בעוד המרחב הכפרי הוגבל בגידול. ההמלצה לקידום התיקון נעשית חרף התנגדותם של ראשי הרשויות הגדולות, שהביעו חשש שהתוכנית להרחבת היישובים הכפריים עלולה לבלום פיתוח והרחבה בערי המחוז הקרובות ליישובים הכפריים, ואף להביא לזליגת תושבים מהעיר אל היישוב הכפרי. 

בהחלטת המועצה לאישור התוכנית נכתב: "המועצה סבורה כי התוכנית כפי שנתגבשה תאפשר מענה ארוך טווח למגזר הכפרי. שימוש בכלים המוצעים בתוכנית באופן מושכל יאפשר תוספת אוכלוסייה ביישובים הכפריים בהתחשב גם בצורך בחיזוקם והגדלתם של היישובים העירוניים מתוך ראייה אזורית מאוזנת". 

ליאור שמחה מזכ"ל התנועה הקיבוצית בירך על ההחלטה "שתאפשר לנו לקלוט לקהילות הקיבוציות משפחות צעירות שיחזקו את החוסן הקהילתי ואת ההתיישבות החקלאית. זה מעשה ציוני מהמעלה הראשונה. המשוואה ברורה מתמיד – קיבוצים ומושבים חזקים הם חלק ממרכיבי הביטחון והחוסן הלאומי של ישראל. על המדינה לחזק את הפריפריה בכלל ואת ערי המחוז בפרט כחלק ממשימה הלאומית של מדינת ישראל. מי שמנסה לשסות את הערים בהתיישבות השכנה בוגד בערכי הציונות. לקיבוצים, למושבים ולערי המחוזות גורל משותף, חיים משותפים ועתיד משותף. שותפות הגורל שנכרתה בנגב המערבי ובצפון בין הקיבוצים הערים והמושבים היא שיח העתיד. לא ניתן להחזיר את השיח המפלג ששרר עד 6 באוקטובר בינינו לשכנינו בערים השכנות".  

השלב הבא בתהליך הוא העברת התוכנית להערות הועדות המחוזיות לתקופה של חודשיים. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן